מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove kabbala filter kabbala
- וקבלה (2) Apply וקבלה filter
- יד (2) Apply יד filter
- כתבי (2) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (2) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (2) Apply כתבייד filter
- and (2) Apply and filter
- chassidut (2) Apply chassidut filter
- manuscript (2) Apply manuscript filter
כתב-יד, מכתבים "מארץ הקודש", מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק ואדמו"רים נוספים, בענייני ארץ ישראל ועוד. [ארץ ישראל?/רוסיה הלבנה?, מחצית המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה אשכנזית רהוטה, עם כותרות בכתב מרובע קליגרפי. העתקי אגרות ומכתבים בענייני ארץ ישראל – מהשנים תקל"ח-תקמ"ט, מהאדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבנים נוספים. בכתב היד מופיעים דברי הספד "אשכבתא דרבי" על פטירת רבי מנחם מנדל מויטבסק בחודש אייר שנת תקמ"ח, ומכתבים מרבי אברהם הכהן הכהן מקאליסק ורבי שניאור זלמן מלאדי שנכתבו לאחר פטירת הרמ"מ מוויטבסק; "פירוש למכתב קודש אור בהיר גאון עוזינו אדמו"ר הנ"ל [מוהרש"ז מלאדי]"; ומכתבים נוספים מאת: רבי "משה בן הרב זלה"ה נ"ע" מויטבסק; "מוהרש"ז כ"ץ" – רבי שלמה זלמן כ"ץ ב"ר צבי הירש הכהן; רבי אהרן אריה ב"ר משה הנלס; רבי שמואל גרונם הכהן; ועוד.
הרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק והרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי מוזכרים בכתב-היד שלפנינו בברכת החיים ("דברי פה קדוש דהר' הק' דק' קאליסק יצ"ו"; "מדבר פה קדוש שליטא"; "מאדומו"ר גאון עוזינו מו"ה אה"כ שי'[חיה]"; "מאדומו"ר גאון עוזינו מ"ו שניאר זלמן שי'[חיה]"; וכדומה), אולם כנראה שזו העתקה מאוחרת יותר, מכתב-יד אחר שנכתב (לפני שנת תק"ע), עוד בחיי רבי אברהם מקאליסק.
אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, ושלחו את אגרותיהם לצאן מרעיתם בחו"ל – גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין – נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), בספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), ובספר "חיבת הארץ" (ירושלים, תרנ"ז. מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן הבדלי נוסח (בכתב-היד שלפנינו מופיעים רישומים – בכתיבה מאוחרת יותר – עם השוואות לדברים שנדפסו בספר "חיבת הארץ").
בתחילת כתב-היד ובסופו צורפו דפים ובהם מפתחות לספר "התניא" לאדמו"ר הזקן מחב"ד, ומפתחות לאגרות. באחד הדפים מופיע רישום: "מפתחות מבוך ר"ז האבלין".
[85] דף כתובים (ועוד דפים ריקים רבים). 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשולי כמה דפים. רישומים. כריכה חדשה, עם סימניה.
שלוש מחברות בכתב ידו של המקובל הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". [ארץ ישראל, שנות התר"פ בקירוב].
שלושה חיבורים בקבלה ובביאור דברי הזוהר בכתב-יד קדשו של בעל "הסולם". שמות החיבורים כפי שנכתבו על גבי עטיפות המחברות: " קשרי הצנורות" – כולל מאמרים בסוגיות קבליות (כותרת בעמ' יב: "תורה דשבת נחמו תרפ"ב" – מנחם אב תרפ"ב 1922); "ליקוטי זוהר וסדרי מאורות" – כולל דרושים, ביאורים וחידושים בדברי הזוהר ובמושגים קבליים (במספר מקומות תיארוך מסוף שנת תרפ"ג ותחילת שנת תרפ"ד 1923); " תרומת נצח ח"ב – נח, לך, וירא, חיי שרה" – כולל ביאורים וחידושים על התורה ע"פ הקבלה, ועוד (עם תיארוך מתחילת שנת תרפ"ד, 1923).
שלושת המחברות נכתבו בכתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד. חלק מהטקסט נכתב בשני טורים), וכוללות כשלושה חיבורים שונים (או חלקים מהם). למיטב ידיעתנו, חיבורים אלו לא נדפסו.
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר ורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לארץ ישראל בחודש תשרי תרפ"א, הגיע לירושלים והקים בה את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה. במקביל היה מוסר שיעורים רבים בקבלה, בהם השתתפו אברכים נבחרים. לימים התלכדה סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים שהכתירוהו לאדמו"ר עליהם. בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה). באותה תקופה התיידד עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא באותה שכונה. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, אך התפרסם במיוחד בסדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש "הסולם" על ספר הזוהר. פירוש "הסולם" נדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
שלוש מחברות: [27] עמ' כתובים; [28] עמ' כתובים; [31] עמ' כתובים. כ-21 ס"מ. כתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד). מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וחלודה. בלאי ומספר דפים מנותקים. במספר עמודים דהיית דיו כתוצאה מרטיבות (אך האותיות ניתנות לפענוח).
לשתיים מהמחברות עטיפות מודפסות, בהוצאת "יוסף לוי חגיז – ירושלם", עם איורים של האמן מ. גור אריה.