מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגאון רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
נכדו אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
רישום בעלות בעמוד האחרון: "שייך להרב החריף המופלג מפורסם מו"ה יהודא כ"ץ מ"ץ דקראסנאלוק".
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר ירקרק ברובו. מצב בינוני. כתמים רבים וכהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, ובשולי דפים נוספים, משוקמים במילוי והשלמת נייר (עם השלמת הטקסט). רישומים. כריכה חדשה.
ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מו' דוב בער שי'".
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר אדמו"ר האמצעי. הספר מיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא, ועוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה, פרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
לאחר הקדמת המחבר, חותמת (דהויה ומחוקה חלקית): "מנחם מענדל ב"ר יצחק שלמה ז"ל היליעוויץ חופ"ק ז'עמבין, מינסק---" – הגאון רבי מנחם מענדל הילעוויץ ("ר' מענדל זשעבינער"; תרכ"ו-תרצ"ג), מחשובי רבני חב"ד, ממלא מקום חותנו הגאון החסיד רבי אברהם לנדא ברבנות העיר ז'עמבין. חותנם של משפיע ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש הרה"ח ר' שילם קוורטין ושל המשפיע הרה"ח ר' אברהם ברוך פבזנר.
בדפים הראשונים והאחרונים, חתימתו וחותמותיו של ר' "מנחם מענדל בר' אריה לייב מאשייעוו" [ייתכן שממשפחת החסיד הנודע ר' בערל מאסייעוו, מחבורת ה"בערלעך" בקרמנצ'וג ומחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק"].
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל ברובו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים קלים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת ("הוצאה האלף"), ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ד 1984.
מהדורת האלף של ספר התניא. בסופו מדור ביבליוגרפי נרחב של דפוסי התניא, פקסימיליות של כתבי יד התניא מהדורה קמא, וצילומי שערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד דפוס זה. מהדורה זו חולקה על ידי הרבי מליובאוויטש לכל אחד ואחד מהמשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ד, שנערכה לרגל יום הולדתו השמונים ושתיים, בצרוף דולר לצדקה (לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף).
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 16-18) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו, שנערך ביום חמישי ליל י"א ניסן תשמ"ד:
"בסיום ההתוועדות, הזכיר כ"ק אדמו"ר את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).
כ"ק אדמו"ר הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע"מ לתתו לצדקה... עוד אמר כ"ק אדמו"ר, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע"י 'שלוחים' – אברכי הכולל... חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר... כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ"ק אדמו"ר בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד 'אופגעלייגט' [בעליזות]".
[5], ב-קהת (תקה), [1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי, עם שוליים רחבים. רישום בדף המגן. כריכה כחולה מקורית, בלויה מעט, עם שתי סימניות-בד. קרעים ובלאי בשדרה, מחוזקת ברצועות דבק סלוטייפ.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ד סיון ת"ש [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק" [המכתב שלפנינו נשלח חודשים ספורים לאחר הגעתו של האדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), בעת מגוריו הזמניים במלון "גרייסטון" (Greystone) במנהטן, קודם שנכנס למשכנו הקבוע בבנין 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק. הבלאנק בראש המכתב שלפנינו שונה אפוא מהבלאנק המוכר של מכתבי הריי"ץ, שכולל את כתובת בנין 770 ברחוב איסטרן פרקווי בברוקלין, ובראשו נוספה חותמת דיו – כתובת המגורים של יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, שנוספה כנראה לצורך משלוח מכתבים חוזרים].
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, בסמיכות לחזרתו מאוסטרליה בשליחות הריי"ץ [הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הוא הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים. לאחר חג הפסח ת"ש, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, חזר הרע"ז לארץ והתיישב בירושלים]. במכתבו הריי"ץ כותב כי ישתדל לסייע לו במציאת פרנסה: "...מצדי אני אעשה בעזה"י לטובת פרנסתו, כמובן בלי שום אחריות הבטחה", ומרעיף עליו מברכותיו: "והשי"ת ישלח לו פרנסתו בהרחבה ובמנוחה, שיוכל לשקוד בתורה ועבודה בנגלה ובדא"ח [דברי אלוהים חיים], שיפעלו בעצמו לטוב ויפעול גם בזולתו בענין תקון המדות והגברת האהבה ואחוה בתוככי ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים ותלמידי תו"א [ישיבת תורת אמת] ואחי התמימים וחדרי בני תמימים...".
בהמשך הריי"ץ מוסיף ומברך את החסידים והתמימים: "אנא ה' הושיעה נא לבשר ולהתבשר בשורות טובות בהנוגע לגשמיותם של אנ"ש ותלמידי התמימים ותו"א, ובהנוגע לרוחניותם שהם וב"ב [בני ביתם] יחיו מתנהגים כפי אותה הכוונה אשר כוון המייסד הגדול והקדוש הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... אשר זכר קדשו לא יסוף מאתנו אף לרגע, וברור אשר בכל עת נושא רנה ותפלה בעדנו כולנו עם ב"ב יחיו להוושע בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הריי"ץ בברכת רפואה עבור נכד-אחותו, "בשאלה הנוגעת בנפש": "והשי"ת יחוס וירחם וישלח לו רפואה ויחזקהו ויאמצהו בגשמיות וברוחניות".
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, ז' אלול תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם האות יו"ד בכתיבה אשורית (בתחילת שמו השני) – חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו. עם תוספת מילים בכתב יד קדשו.
נשלח אל ועד ההנהלה של "כולל חב"ד" בארץ הקודש. במכתבו ממנה הריי"ץ שני מנהלים חדשים למוסד "כולל חב"ד" בארץ הקודש – הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה ואת שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, אשר: "שניהם יחד[י]ו המיוצגים של המוסד כולל חב"ד וחתימת שניהם דרושה להיות על קבלת כספים ועל כל דבר המתקבל על שם ובעד הכולל חב"ד ע"י הדואר, הבנקים והדומה".
בהמשך המכתב מברך הריי"ץ מברך את שני המנהלים החדשים: "השי"ת [השם יתברך] יהיה בעזרם ויברכם ויצליחם... בכל עניניהם הפרטיים ובעבודתם הגדולה לטובת המוסד הקדוש אשר יסדו הוד כ"ק אבותינו רבותינו....". בשולי המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "[ידידם הדו"ש ומברכם] בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. נקב קטן בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ד חשון תש"כ [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים. הרבי כותב בענין הפעילות בהפצת מעיינות החסידות ומברכו: "ויהי רצון שיבשר טוב... ומתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב יבשר טוב בכל הענינים, וביחוד מפעולתו בקדש בנקודה הפנימית – הפצת המעינות בכל מקום שידו מגעת... ובפרט שנמצאים אנו בשנה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעל שם טוב [תק"כ-תש"כ]... בברכה לבשו"ט [בשורות טובות]"; בשולי המכתב הוסיף הרבי בברכה: "ויה"ר שתכה"י יבש"ט [יהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב] בטוב הנראה והנגלה".
המקבל, הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט' אלול תשכ"א [1961].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל המחנך ר' אבא לוין בכפר חב"ד: "הפ"נ המצורף שיקרא בעת רצון על ציון הק[דוש] של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה".
במכתבו מתאונן הרבי על שהחסידים והתמימים ממעטים לכתוב לו בשורות טובות ומשמחות: "ולפלא על אנ"ש וביחוד התמימים, שלמרות שכמה פעמים העירותי שלולי התרגלו לכתוב בשו"ט [בשורות טובות] בטוב הנראה והנגלה, אשר כו"כ [כמה וכמה] הזדמנויות ישנם בזה, בודאי שזה הי' ממעט בההזדמנויות לכתוב מענינים שהם מחסדים המכוסים, ולע"ע [לעת עתה] לא ניכרת הזזה בזה... יהי רצון שגם בזה ישתנה הדבר מן הקצה אל הקצה, ז.א. שחסדים המכוסים יתגלו, ואך טוב בטוב הנראה יבשרו איש לרעהו".
בסוף המכתב הוסיף הרבי ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לרגל השנה החדשה.
המקבל, המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות והמשיך לעסוק בתחום החינוך. שימש כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.