מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
"ציורי ישראל – L'Ornement Hébraïque ", אלבום ליתוגרפיות בעריכת ולדימיר סטסוב ודוד גינצבורג. ברלין, הוצאת S. Calvary & Co., [1905]; הליתוגרפיות נדפסו בדפוס expédition impérial pour la confection des papiers de l'état, סנקט פטרבורג (לנינגרד).
עשרים ושבעה לוחות הדפס ליתוגרפיים, צבעוניים ומוזהבים, בהם לוח שער בעיצוב האמן איוון פבלוביץ' רופט (פטרוב). נתונים בתיקייה מקורית. עם מהדורה מאוחרת יותר של חוברת ההקדמה והביאורים מאת דוד גינצבורג (ראו להלן).
הליתוגרפיות מציגות עיטורים מוגדלים מתוך כמה מכתבי-היד היהודיים החשובים בעולם, השמורים בספריה הקיסרית (כיום הספרייה הלאומית הרוסית) בסנקט פטרבורג (אוסף אברהם פִירְקוֹביץ'). העיטורים הועתקו מתוך הספרים עצמם, ממראה עיניים, בידי צוות מומחים בראשות מבקר האמנות ולדימיר סטסוב (Stassof), מגדולי מבקרי האמנות ברוסיה הצארית, שיזם את הכנת האלבום.
בין העיטורים המופיעים באלבום: • עמודים שלמים מתוך "חומש לנינגרד הראשון" (חומש עם מסורה ועמודי-שטיח מעוטרים, מצרים 929; MS. II. 17), בהם איור מנורה בחצר הפנימית של המשכן עם שולחן לחם הפנים, איור נוסף של המנורה וכלי המשכן, ועמוד עם שמות פטרוני החומש (אברהם וצליח בני מימון). • עיטורים מכתב-יד לנינגרד (התנ"ך העברי המוקדם ביותר המצוי בשלמותו, מצרים 1008; MS. B. 19a). • ועוד.
האלבום ראה אור הודות למאמציו של ולדימיר סטסוב (Vladimir Stassof, 1824-1906), אשר היה אחראי להדפסתו של אלבום עיטורים נוסף, זהה במתכונתו, שנעתק מתוך כתבי-יד סלאביים (אלבום זה ראה אור בהוצאת A. A. Ilin, סנקט פטרבורג, 1887). לצורך הכנת האלבום היהודי, פנה סטסוב לברון דוד גינצבורג (David Gunzburg, 1857-1910), מזרחן, תלמידו של אדולף נויבאואר, ומהיהודים הבודדים ברוסיה הצארית שנשא בתואר אצולה, אשר הופקד על כתיבת המבוא והביאורים. הכנת הליתוגרפיות החלה בשנת 1883 ונשלמה ב-1886 – התאריך המופיע על גבי לוח השער, אולם האלבום יצא לאור רק בשנת 1905, בברלין, בשל עיכובים בכתיבת המבוא והביאורים.
[27] לוחות. 58 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים, מעט פגמים קלים (בעיקר בשוליים). נתונים בתיקייה מקורית, עם כתמים, קרעים ובלאי.
מצורף: L'Ornement Hébreu par Vladimir Stassof et David Gunzburg – הקדמה וביאורים מאת דוד גינצבורג. הוצאת Karl W. Hiersemann, לייפציג, 1920. צרפתית.
13 עמ'. 34.5 ס"מ. כתמים וקמטים. רצועות נייר מודבקות בשולי הדפים. חותמת בעמוד השער. כריכה חדשה נאה עם שדרה ופינות מקלף והטבעה מוזהבת.
ספרות:
• בצלאל נרקיס, איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1989).
• Альбом Стасова-Гинцбурга и "мегилэ" Антокольского, מאת (Olga Vasilyeva)Ольга Васильева , בתוך: Studia Orientalia Electronica 99, 2004, עמ' 369-383. רוסית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, FAC.1.
שיחת חולין, איינע פון די געשיכטען – מעשייה מאת משה ברודרזון, עם איורים ועיטורים מעשה ידי אליעזר (אל) ליסיצקי. מוסקבה, הוצאת Наше Искусство [Nashe Iskustvo ("אמנותנו"); שמה הראשון של קבוצת האמנים Шомир ("שמיר")], 1917. מהדורה ראשונה; מעוצבת כמגילה. יידיש (עם קולופון ברוסית).
"שיחת חולין" (או "אגדת פראג") נכתב כעיבוד מודרניסטי לסיפור הפולקלור "מעשה ירושלמי", סיפור נישואיהם של ר' יונה היהודי ובתו של מלך השדים אשמדאי, שמקום התרחשותו הועתק לגטו היהודי של פראג. עיצובו של הספר – עבודתו המשמעותית הראשונה של ליסיצקי בתחום הספר המאויר – נעשה ברוח המגילה היהודית המאוירת, תוך שילוב אלמנטים מודרניסטיים. הטקסט נכתב כולו בידי סופר סת"ם, באותיות עבריות מרובעות, וסביבו, בכל עמוד ועמוד, הוסיף ליסיצקי איורים ועיטורים עשירים – דמויות, בעלי חיים ומבנים ארכיטקטוניים, במתכונת המזכירה מגילות אסתר. באיור שבעמוד השער נראות שלוש דמויות המייצגות את יוצרי המגילה – ליסיצקי, ברודרזון וסופר הסת"ם, ודמות רביעית, קטנה, המייצגת את גיבור הסיפור – יהודי הנישא מעלה בטופרי ציפור.
"שיחת חולין" נדפס במהדורה מצומצמת של 110 עותקים. מרבית העותקים נכרכו כספר, ומקצתם (על-פי עלון שפרסמה הוצאת "שמיר" – 20 עותקים בלבד) נכרכו לצורת מגילה והושמו בתוך נרתיקי עץ. מרבית עותקי המגילה הידועים מוספרו ונצבעו ביד. העותק שלפנינו אינו צבוע ואינו ממוספר.
משה ברודרזון (1890-1956), משורר, מחזאי ומייסדן של כמה קבוצות אמנים חשובות במזרח אירופה: הקבוצה האוונגרדית "יונג-יידיש", תיאטרון "אררט" בלודז' וכן תיאטרון הבובות הראשון ביידיש – "חד גדיא". בשנת 1916 היה ממייסדי קבוצת האמנים "החוג לאסתטיקה יהודית" – "שמיר" (בעל חיים אגדי, דמוי תולעת, המסוגל לבקע כל חומר; על פי המסורת שימש לחיתוך אבני החושן ואבני בית המקדש). בראש הקבוצה עמד הנדבן ואספן האמנות יעקב קגן-שבשאי, ובין חבריה נמנו אליעזר ליסיצקי, יששכר בר ריבק, פולינה חנטוב ואברהם אפרוס. "שיחת חולין" היה ההוצאה הראשונה של הקבוצה. יצירתו של ברודרזון כוללת מגוון שירים ומחזות, שרבים מהם הוקדשו לנושאים יהודיים. בין היתר, חיבר את מילות האופרה היידיש הראשונה שהועלתה על במות פולין – "דוד און בת-שבע", ואת הפואמה החשובה "י", העוסקת באסון המתרגש על יהדות אירופה. רבים מספריו הציגו שיתופי פעולה עם אמנים יהודיים אחרים – מעצבים, ציירים וצלמים, שעבודתם המשותפת הולידה שורת ספרים מאוירים ומעוצבים בסגנונות שונים.
לצד היצירה "חג גדיה" (ראו פריט הבא), נחשבת "שיחת חולין" לאחת הדוגמאות המרהיבות של הספר היהודי המאויר במאה העשרים.
[17] עמ' (שער, חמישה עשר עמודי טקסט וקולופון), מודבקים זה לזה. המגילה כולה מוצמדת לבד פשתן. גובה: 21.5 ס"מ. אורך (המגילה כולה): 383 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. העמוד הראשון (שער) חתוך בשוליו, על גבול האיור (עם פגיעה קלה באיור). כתמים (חלקם כהים). קמטים. מספר קרעים קלים.
ללא נרתיק העץ המקורי (מצורף נרתיק עץ אחר).
ספרות: Alexander Kantsedikas, El Lissitzky, the Jewish Period. London:
Unicorn, 2017.
ראו גם:
• Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant-Garde Art 1912-1928, פריט מס' 72.
• The Russian Avant-Garde Book 1910-1934 (הוצאת MoMA), פריט מס' 155.
• Index of Jewish Art, Gross Family Collection, Jerusalem, Centre of Jewish Art, 1985, Part One: Objects, pp. 723-767.
המגילה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 248530.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 082.011.001.
חד גדיה, געצייכנט און ליטאגראפירט אליעזר ליסיצקי. קייב, הוצאת "קולטור ליגע" (דפוס ליתוגרפי "י. בענציאנווסקי"), [1919]. יידיש וארמית.
עותק שלם של סדרת הליתוגרפיות "חד גדיא" – הידועה והחשובה ביצירותיו היהודיות של אל ליסיצקי. 11 ליתוגרפיות צבעוניות (שער ואיור עבור כל אחד מבתיו של הפיוט) ודף הקדשה, יחד עם העטיפה המאוירת המקורית. הפורטפוליו נדפס ב-75 עותקים – מרביתם, כנראה, הושמדו או אבדו בתקופת שלטונו של סטלין; מבין העותקים המעטים ששרדו בשלמותם, ידועים רק עותקים בודדים שלהם נותרה גם עטיפת הנייר המקורית.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). עם פרוץ מהפכת אוקטובר התמסר ליסיצקי בדבקות לרעיון הקומוניסטי. מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית. שפה זו באה לידי ביטוי בסדרת ציורים והדפסים גיאומטריים מופשטים שיצר בשנים 1919-1927 אותם כינה "פרואון" (Proun).
איוריו של ליסיצקי לפיוט "חד גדיא" משקפים נקודת זמן ייחודית בדרכו האמנותית, שבה הייתה יצירתו טבועה בשני החותמים – מוטיבים מן המסורת היהודית לצד ניצניה של שפתו המופשטת (הניכרת במיוחד בעיצוב הקונסטרוקטיביסטי של העטיפה). לאחר פרסום היצירה, כמעט ולא עסק עוד ליסיצקי בנושאים יהודיים.
את הגרסה הראשונה של האיורים יצר ליסיצקי בשנת 1917 (הציורים המקוריים, בצבעי מים, שמורים בגלריית טרטיאקטוב במוסקבה), ובשנת 1919 יצר גרסה נוספת, שונה (גרסה זו שמורה באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות), שעל-פיה נדפסו הליתוגרפיות הצבעוניות בקייב, באותה שנה.
היצירה כוללת איור נפרד עבור כל אחד מבתיו של הפיוט. בכל איור מבנה דמוי-שער, שעליו חקוקות מילות הבית ובתוכו מוצג סיפור המעשה. בשוליים התחתונים מופיע תחילתו של הבית בארמית, ובפינות העליונות מופיעים מספרי העמודים, באותיות עבריות מסוגננות. עם לוח שער שבו איור נוסף, ילד וגדי, ולוח הקדשה: "פאר פאליען" [הקדשה לאמנית פוליה (פולינה) חנטוב?], חתום "א"ל" ומתוארך 6.2.1919.
העטיפה מורכבת משלושה חלקים ומודפסת משני צדיה; בצדה הפנימי מופיע הפיוט "חד גדיא" בשלמותו (בשולי הבתים, בכתב אנכי, מופיעות שוב ושוב המילים "דאס ציגעלע" – הגדי), וסביב לטקסט איור מופשט, צבעוני, העשוי צורות גיאומטריות. בצדה החיצוני של העטיפה מופיעים הכותר וסמל הוצאת "קולטור ליגע".
איורי "חד גדיא" זכו לפרשנות נרחבת במאמרים ובספרות המקצועית (ראו להלן). בין היתר בולט השימוש בדימויים קומוניסטיים-מהפכניים, באמצעותם מבקש ליסיצקי להציג את המהפכה הקומוניסטית כראשית הגאולה. כך, בלוח ט' – "ואתא מלאך המוות" – מופיעה דמות מלאך-מוות החובש לראשו את כתר האימפריה הרוסית; בלוח י' – "ואתא הקדוש ברוך הוא, ושחט למלאך המוות" – מצויר מלאך המוות מוטל לרצפה כשמעליו יד אוחזת חרב – דימוי המייצג את העם הרוסי וחרב המהפכה (דימוי זה הופיע על גבי בול דואר סובייטי מאותה תקופה). כמו כן, מציגה היצירה זיקה בין הטקסט הכתוב והאיורים – הנחשבת לאחד מסימני ההיכר של ליסיצקי: צבעי הדמויות מותאמים לצבע המילים המציינות אותן, וכאשר משנה הדמות את צבעה, משנה המילה את צבעה בעקבותיה. כך, למשל, בלוח ז', מופיעים השור ושמו ביידיש ("אקס") שניהם בצבע אדום, ובלוח הבא מתחלפות שתיהן לצבע צהוב.
"חד גדיא" יצא לאור בהוצאת הספרים של אגודת האמנים "קולטור-ליגע". האגודה נוסדה בעיר קייב סמוך לאחר מהפכת אוקטובר, במטרה לקדם את הספרות, התיאטרון והתרבות ביידיש. בין חבריה נמנו גדולי היוצרים היידים אותן השנים: אל ליסיצקי, פרץ מרקיש, שלום אש, דוד הופשטיין, ישראל יהושע זינגר, יששכר בר ריבק, יוסף צ'ייקוב ואחרים. בשנות קיומה נדפסו תחת ידה של ההוצאה כמה מהיפים שבספרי היידיש במאה העשרים – ספרי ילדים, שירה וכתבי עת, שאוירו ועוצבו בידי חשובי המעצבים והאמנים היהודים במזרח אירופה. "חד גדיא" הנו אחד מהישגיה המרשימים ביותר של ההוצאה.
[12] דף (דפים נפרדים). 25.5X27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי דף השער. כתמים קלים בשולי כמה דפים נוספים. פגמים וקרעים קלים, רובם שוקמו שיקום מקצועי. נתונים בקופסה נאה, חדשה.
העטיפה (כשהיא פתוחה): 70X29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים קלים וקמטים. קרעים קלים. קרעים (חלקם חסרים) משוקמים בשוליים ובקווי הקיפול.
נדיר. עותקים מעטים הוצעו במכירות פומביות לאורך השנים.
ספרות:
• Had Gadya, The Only Kid, Facsimile of El Lissitzky's Edition of 1919; Edited by Arnold J. Band, Introduction by Nancy Perloff. Los Angeles: Getty Research Institute, 2004.
• Alexander Kantsedikas, El Lissitzky, the Jewish Period. London: Unicorn, 2017.
• Haia Friedberg, Lissitzky's Had Gadia In: Jewish Art, Vol. 12-13 (1987), pp. 294-303.
• Igor Dukhan, El Lissitzky - Jewish as Universal: From Jewish Style to Pangeometry. In: Ars Judaica, the Bar-Ilan Journal of Jewish Art, Vol 3 (2007), pp. 53-72 .
ראו גם:
• Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant-Garde Art 1912-1928, פריט מס' 90.
• The Russian Avant-Garde Book 1910-1934 (הוצאת MoMA), פריט מס' 231.
העותק שלפנינו הוצג במספר תערוכות, בהן:
•Genosse.Jude.: Wir wollten nur das Paradies auf Erden (Comrade.Jew. We only wanted Paradise on Earth), המוזיאון היהודי בווינה, 2017. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 236-237.
• "קודש. אמנות. אסתטיקה", מוזיאון מאנה-כץ, חיפה, 2011. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 10.
• Die verborgene Spur. Jüdische Wege durch die Moderne (The Hidden Trace. Jewish Paths through Modernity), בית פליקס נוסבאום, אוסנבריק, גרמניה, 2008-2009. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 116-117.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 110.011.015.
כתב-יד, מחברת תרגילים בכתיבה אמנותית ובה מיקרוגרפיות וטקסטים בכתיבה תמה מעשה ידי תלמידי בית ספר. [גרמניה?, שנות ה-30 של המאה ה-19]. גרמנית באותיות עבריות.
מחברת תרגילים ובה טקסטים בכתיבת ידם של תלמידי ארבע כיתות בבית ספר יהודי-משכילי, ככל הנראה בגרמניה. במרכז הכריכה תווית עור אדומה ועליה הטבעה זהובה: "Hebräische Probeschriften, I, II, III, IV Klasse". המחברת נחלקת לארבע סוגי דוגמאות, ככל הנראה על פי רמת התלמידים: בפתחה חמש מיקרוגרפיות נאות ומוקפדות, כל אחת מהן על דף שלם, המציגות דמויות מן הקאנון הקלאסי. אחת מהן מציגה את מלאך המוות (בדמותו היוונית – תנטוס חבוש קסדה) ומוקפת בכתובת עברית נאה: "סוף אדם למות". בדפים הבאים דוגמאות טקסט תחת כותרות נאות, מוקפות עיטורים מסולסלים, הכוללות הן כתב רבוע הן כתב רהוט, ובהמשך המחברת דוגמאות פשוטות יותר לכתיבה תמה – חלקן טקסטים של ממש (בהם קטעים משירי עם ומשירה גרמנית) וחלקן רצפי מילים ואותיות בודדות. כל טקסט חתום בידי התלמיד, ויש מן השמות החוזרים על עצמם ומעידים שכמה וכמה זוגות תלמידים הם אחים. אין כל ראיה למקום שבו פעל בית הספר, אולם אחד התלמידים, יוסף קאלסקי, ציין את עיר מוצאו – זאמטער, היא שמוטולי (Szamotuły), עיר בפרובינציית פולין גדול שבמערב פולין.
בדפי המחברת סימן מים אנגלי המעיד על מועד ייצור הנייר – "J Whatman 1832" (בדפי המגן סימן מים שונה).
[31] דף. 42 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כמה קרעים קלים בשוליים. פגמים וכתמים בכריכה. קרעים חסרים בתווית שעל גבי הכריכה הקדמית.
ספרות: Avrin, Leila, Hebrew Calligraphy Model Books. Letter Arts Review, 1998, Vol. 14, Issue 2, pp. 34-41.
מקור:
1. כריסטי'ס אמשטרדם, 21.6.1989, פריט 51.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.005.