מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- and (133) Apply and filter
- חסידות (131) Apply חסידות filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- of (78) Apply of filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- עם (59) Apply עם filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (33) Apply chassidut filter
- letter (32) Apply letter filter
- יד (29) Apply יד filter
- print (29) Apply print filter
- with (26) Apply with filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- manuscript (24) Apply manuscript filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- ספרים, (19) Apply ספרים, filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
- דפוסי (18) Apply דפוסי filter
- in (18) Apply in filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- ישראל (13) Apply ישראל filter
- קהילות (13) Apply קהילות filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- 18 (12) Apply 18 filter
- 18th-19th (12) Apply 18th-19th filter
ספר בית ישראל מורכב מאוסף דרשות על סדר פרשיות התורה (עם דילוגים על פרשיות רבות), שנאמרו בתאריכים לא ידועים. הספר נדפס כשלוש שנים לאחר מות המחבר, והדרשות שבו נערכו על ידי רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם (על אף שלא היה חסיד).
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
ראה עוד על הספר: א' סגל, ועל דרך העבודה, ירושלים תשע"א, עמ' 55-56.
[1], לב; לא-לד, [1] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
חלק שני מתוך שלושה חלקים.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
חותמת בדף ב/1 (מטושטשת): "שייך לבהמ"ד של אדמו"ר...[?]".
[1], נד דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כל הדפים עברו שיקום). כריכה חדשה.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם (על אף שלא היה חסיד).
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. הוא נדפס בשלושה חלקים, בשנים תקצ"ד-תר"א בקירוב. הספר שלפנינו הוא חלק השלמה לספר זה. החל מהמהדורה השניה של עטרת צבי, שנדפסה בלבוב תרל"א-תרל"ב, שובץ רובו של קונטרס השמות בפנים הספר.
רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שייך להרבני ישראל בן אפרים פישל סקאצלאס...".
[1], ב, [15] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות דיו כהות. כריכת עור חדשה.
המחבר, האדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי אייכנשטיין (תקנ"א-תר"ח), מגדולי אדמו"רי בית זידיטשוב, בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס על ידי חתנו (בזיווג שלישי) האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, שמילא את מקומו כאב"ד ראזדיל (עד שעבר לכהן כאב"ד שיניווא), ועל ידי תלמידו המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק ווייס (תקפ"ד-תרנ"ד), אב"ד סוואליווע, דודו ורבו של האדמו"ר הראשון לבית ספינקא. בראש הספר הסכמה מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, מחותנו של המחבר ואביו של מו"ל הספר - רבי יחזקאל שרגא. בהסכמתו כותב רבי חיים הלברשטאם על חשיבות הספר ודרכו בחכמת הקבלה: "... ומי אנכי שפל אנשים להעיד על גודל יקר הערך, אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים... כי מי אשר חכמת ד' בקרבו, יבין כי רב מעשהו... כי מלבד אשר במרומים ידבר, גם יראה ומוסר ממנו ילקח, ולהורות לעם ד' דרך ילכו בה...".
האדמו"ר המחבר החשיב מאד את חיבוריו. מסופר שזמן מה לפני פטירתו ביקש שיביאו לו את כל חיבוריו שהיו בכתב-יד, ואמר: "תאמינו לי שאני בעצמי צריך אני לייגע את מוחי כדי להבין את הכוונה שהייתה לי בשעת כתיבתם". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב נהג להחזיק את הספר "דעת קדושים" בתוך תיק הטלית והתפילין שלו, כדי שיוכל לעיין בו מיד לאחר התפילה (צבי לצדיק, אות לו).
חותמות "נח כ"ץ האלצער קרשאנוב". רישומים וחתימות בדף המגן הקדמי (בהם: "אברהם חיים גלאנצבערג אין באלחוב", "הק' יהודא משלם זושא בערגער מקראקא..."). רישומי שמות לרפואה בדף המגן האחורי, ורישום על פטירת "הגאון המפורסים... בוצינא קדישא מופת הדור... מו"ה יצחק אייזיק היום יום ו' עש"ק עשרה לחדש שבט דשנת כת"ר לפ"ק".
[2], עז דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
• ספר ליקוטי תורה והש"ס, דרושים על התורה בדרך החסידות, חלקים ראשון-חמישי, בראשית-דברים, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב-מונקאטש-מ.סיגעט, תרל"ז-תרנ"ב 1877-1892. מהדורות ראשונות של חמשת החלקים, בחמישה כרכים.
בכרך הראשון דף שער נוסף, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בעותק שבספריה הלאומית. מעבר לדף זה רשימת "שמות המתנדבים".
ספר לקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני, חידושים בדרך החסידות, חלק ראשון על נביאים וחלק שני על כתובים, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תר"נ 1889-1890. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
• ספר הקדמת לקוטי תורה והש"ס, מאת האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא, בעל ספר "אמרי יוסף", תלמיד מהרי"א מזידיטשוב. מונקאטש, דפוס דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, תרע"א [1911]. הקדמה זו לספר לקוטי תורה והש"ס, מאת תלמיד המחבר, הופיעה בשלמותה בראש כרך דברים, שנדפס בשנת תרנ"ב, וכאן נדפסה בשנית.
8 ספרים, ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד - מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי קל. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישום. חותמת. כריכת עור חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.
• לבוב, [חסר שם מדפיס], תר"י [1850].
רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך למשה יהודא כהנא".
[2], פב דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
• לבוב, דפוס S. Back, תרי"ט 1859.
[2], סח [צ"ל: סו] דף. 23.5 ס"מ. ספירת דפים משובשת. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר ונייר דבק לחיזוק במספר דפים. חותמת. כריכה חדשה.
• טשערנאוויץ, דפוס R. Eckhardt (הירש וואהל), [תרמ"ג] 1883.
[4], צו, צט-קיח דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ספורים בשולי הדפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד - מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה. בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[2], סז; נט דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער וקרע חסר גדול בחלקו התחתון, עם פגיעה בטקסט (פגיעה במספר שורות משני צדי הדף), משוקמים בהדבקת נייר, עם השלמות בכתב-יד ובצילום. קרעים קלים בשולי כמה דפים נוספים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. דף השער ומספר דפים נוספים מנותקים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
אוסף גדול של כעשרים ספרים מחיבוריו של הרב הקדוש רבי אברהם דוד (וואהרמאן) האדמו"ר מבוטשאטש - רובם מהדורות ראשונות:
1. ספר ברכת דוד, על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. לבוב, דפוס: "Jihdas Rosanis - תקס"ה 1800" [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה. שנת הדפוס ושם המדפיסה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלה'י דוד", דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
[2], קפב דף. 23 ס"מ. נייר כחלחל וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
2. ספר נשמת חיים, קובץ הספדים על רבי אברהם דוד מבוטשאטש, עם ליקוטי דברי תורה ושמועות מדבריו. [זולקווא? תר"א 1841]. מהדורה יחידה.
[23] דף (מתוך [25] דף במקור. חסרים 2 דפים [2-3]). 17 ס"מ. מצב משתנה, בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. כריכה חדשה.
3. קונטרס אמרות טהורות, בענייני טבילת מצוה, טבילת כלים והלכות שבת, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, [תר"מ] 1880. מהדורה ראשונה.
[1], ב-טז דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
4. ספר תפלה לדוד, בענייני ברכות, ובנוסחאות התפילה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה.
[40] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. הדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
5. ספר ברכת אברהם, ענייני ברכות, מנהגות ועניינים שונים, מאת רבי משה דוב מקולומייא, אשר שמעם מפי רבו האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרמ"ח 1887. מהדורה יחידה.
[1], ב-כג דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. חותמות, רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
6. ספר מחזה אברהם, על התורה, עם ספר חוזה דוד על נביאים וכתובים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש, ובסופו דרשות "חזון למועד". לבוב, דפוס A. Waydomtcz, [תרל"ו] 1876. מהדורה יחידה. רישום בעלות וחותמת של הרה"צ רבי נח "החופ"ק באטישאן" [בנו של האדמו"ר (מווארשא) רבי חיים משה זאב מקארוב - מו"ל הספר "קב חן" מסבו הקדוש הרה"ק רבי נח מקארוב).
[2], סד; מד דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. חותמות, רישומים וקשקושים. כריכה חדשה.
7-8. ספר אשל אברהם, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ו 1886. מהדורה שניה. שני כרכים. חותמות הגאון המקובל רבי "ישעי' אשר זעליג מרגליות - מעיה"ק ירושלים תובב"א".
שני כרכים- [1], ב-לב דף; [1], ב-יב דף. 45 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכות חדשות.
9-11. ספר אשל אברהם, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, [תרנ"ג] 1893. מהדורה שלישית (לא רשומה במפעל הביבליוגרפיה). שני כרכים. כרך ב' כרוך עם: ספר הגהות וחידושים על שולחן ערוך יורה דעה, מאת הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר". למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ט 1893.
שני כרכים: [1], ב-כא דף; [1], ב-ח דף; [1], ב-ז דף. 42 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכות חדשות.
12. ספר אשל אברהם - מהדורה תנינא, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בוטשאטש, דפוס זאב דראטלער, תרס"ו 1906. מהדורה ראשונה.
[2], צו דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
13-14. ספר דעת קדושים, חלק ראשון מספר קדשי דוד על הלכות שחיטה וטריפות, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תר"מ 1880. מהדורה שניה. שני עותקים שונים של אותה מהדורה, שיצאה פעמיים באותה שנה בהבדלי פגינציה וטיפוגרפיה.
עותק א': [2], יד, יג-קצה דף. 34.5 ס"מ. נייר יבש במיוחד. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
עותק ב': [2], ג-ט, [1], יא-קצז, קצט-ר דף. 34.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים רבים. חותמות. כריכת עור חדשה.
15. ספר דעת קדושים, קדשי דוד על הלכות מליחה, בשר בחלב והלכות קטנות, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. למברג, דפוס א' סאלאט, תרע"ב 1911. שני שערים.
[4], פד דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
16-17. ספר דברי אברהם, חלק ב', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה סי' מ-ס, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. פרמישלא, דפוס זופניק-קנאללער, תרמ"ו [1886].
כרוך עם: קונטרס השמות, בדיני שמות גיטין, מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין. פרמישלה, דפוס זופניק-קנאללער, תרמ"ו [1886].
[2], מז; [1], לג דף. 36 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. דפים אחרונים פגומים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות 4 דפים אחרונים. בשני הדפים האחרונים, קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
18. ספר דברי אברהם, חלק א', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה הלכות שחיטה, סי' א-כח, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ד [1893-4]. מהדורה יחידה.
[7], סט דף. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב, קרעים קלים. כריכה חדשה.
19. קונטרס תר"ל [כללי תרתי לריעותא], עם כללי הכי רביתייהו - מתוך ספר דעת קדושים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם ביאורי דברי אברהם, מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ג [1893]. מהדורה יחידה.
[4], מו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב, קרעים קלים. כריכה חדשה.
20. ספר עזר מקודש, על הלכות גיטין ושמות אנשים ונשים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. בילגורייא, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"ג 1932.
[1], ב-נח דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.
21. ספר מילי דחסידותא, דברי הלכה וחסידות, על ספר חסידים מרבינו יהודה החסיד, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בהוצאת רבי שמואל דוד הכהן פרידמן דומ"צ חוסט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמן ובניו, תר"ע [1910]. מהדורה שניה.
[2], סב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי וקרעים קלים. חותמות. כריכה חדשה.
סך הכל: 21 ספרים ב-19 כרכים.
המחבר הקדוש, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. עסק כל ימיו בתורה בעומק העיון וקיבל על עצמו לחדש לפחות ח"י הלכות[!] בכל שבוע, ולעת זקנתו הכפיל את פרי תנובתו, אז קיבל על עצמו לחדש ל"ו הלכות[!] בכל שבוע. את כל חידושיו אלו היה מעלה על הכתב לבל תאבד אף טיפה מהם (היה מורגל בפיו לומר: "מה נורא מאמר חז"ל על השוכח דבר ממשנתו וכו', ואמנם אם מתוך כתבו יוכל להיות נזכר, נחשב כאילו משנתו סדורה תמיד בפיו... ובזה נקבצו... המון רבבות ניירות כתובים באצבע איש אלוקים... והיה מתאנח על אשר עצרוהו מן השמים מלסדר חיבוריו כלבבו להפיצם בישראל" - דור דעה, עמ' ריג-ריד, על פי הקדמת תלמידו בעל "גידולי הקודש). חיבר ספרים רבים בהלכה, באגדה ובחסידות, ביניהם: "ברכת דוד" - על התורה, "מחזה אברהם", ברכת אברהם", "מילי דחסידותא", "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם - בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
רישום בכתב-יד בדף השער: "שנת התרנ"ג ליצירה, הצעיר בנימין שושן ס"ט".
[2], קכה, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, בהם קרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהשלמות נייר (עם השלמות בצילום במספר מקומות). כריכת עור חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון (חסר בחלקו והושלם בצילום), עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהווה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון באמצע המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38.
מהדורה שניה, שאינה זהה למהדורה הראשונה. ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים - רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בז'יטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאַבריטש, רבי משולם זוסמן מז'יטומיר, אשר ככל הנראה לא ידע על הספר שנדפס בירושלים. במהדורה זו הוספות רבות ושינויים רבים בתוכן ובסגנון ממהדורת ירושלים (ראה: נ' בן מנחם, בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 52-53).
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבניין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא הרשה לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[4], 244 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה קלה בטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקת נייר, וקרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים נוספים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימות ורישומים רבים בדפי המגן. כריכת עור חדשה.
ללא חמשת הדפים בסוף הספר, של קונטרס השו"ת, החסרים בעותקים רבים ממהדורה זו.
לפנינו עותק חלקי של חלק א', עם "מאמרי השבתות" בלבד. ללא עב הדפים הנוספים שנמצאים במקור בחלק זה, עם המאמרים על חודשים ניסן-אלול. חלק ב', ובו מאמרים לחדשים תשרי-אדר, נדפס בנפרד בלבוב באותה השנה וגם הוא אינו נמצא לפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי מאחר שאותיות הדפוס שונות בחלק ב', ומכיוון שישנו עמוד ריק בסוף חלק א', ניתן לשער כי חלק ב' נדפס בנפרד).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, החוזה מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז, שפעם בראש השנה, לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
[1], כד דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (השלמות של מספר אותיות בכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.