כתב-יד, דרושים על עניינים שונים, על התורה והמגילות, ענייני מוסר, שבת ומועדים, ימי השובבי"ם, ועוד - על דרך הקבלה והרמז, מאת מחבר לא ידוע. [איטליה, המאה ה-19]. חיבור שלא נדפס.
חיבור בכתיבה אוטוגרפית. כתיבה איטלקית רהוטה. כל עמוד מחולק לשתי עמודות. גוף החיבור נכתב בעמודות הפנימיות, ואילו העמודות החיצוניות משמשות להוספות, הערות, וכן תיקון או עריכה של טקסטים שהמחבר מחק בפנים.
המחבר מרבה להביא מספרי מוסר וקבלה ומכתבי המקובלים, דוגמת ספר הזוהר, ראשית חכמה, האריז"ל, הרמ"ז, ועוד, כשהוא מוסיף חידושים רבים משלו, וכן כוונות, גימטריות, ראשי תיבות ורמזים קבליים שחידש (כך לדוגמה הוא כותב בכוונת נטילת ידים: "...ועוד נלע"ד שטוב שקודם נטילת ידים לאכילה יאמר בפה מלא כלשון הזה... ואח"כ יאמר לשם יחוד וכו'... והטעם לתיבות הנזכרות הוא... ואם כן מסוגלות הן להצלחה והרוחה..."). בין היתר מזכיר המחבר מספר פעמים את החיד"א בברכת המתים (ומכאן שהחיבור נכתב לאחר שנת תקס"ו, שנת פטירת החיד"א). כך לדוגמה, בדף ט/1 הוא כותב: "...ואחר זמן אחרי כתבי הכוונה הנ"ל בעשיית הצדקה דהיינו לפדות הניצוצות... שמחתי במצוא סמך ברור לדעתי הקצרה בספר כף אחת להרב חיד"א זלה"ה...". קטעים נרחבים במיוחד מקדיש המחבר לתיקון ימי השובבי"ם.
בראש החיבור הקדמה מחורזת קצרה, אך אין בה פרטים מזהים על המחבר: "בראשון באחד לחדש, דברי חדוש על דברי קדש, יהיה ברכתי שוכני סנה, בראשית עולם חסד יבנה, בהכנס בכי טוב, טוב ה' לכל...".
כתיבת החיבור לא הושלמה, והוא מסתיים באמצע קטע.
בקטע האחרון כותב המחבר באריכות על ההתייחסות הנכונה לצומות, ומוסיף "תוכחה" ארוכה, מחורזת ומליצית, הפותחת במילים הבאות: "...ולא יכולתי להתאפק מלכתוב דברי תוכחה נגד אלו האנשים אשר בחשך ידמו ועושים את הטפל עיקר ואת העיקר טפל אף כי איני כדאי להוכיח ומה אני מה חיי, אבל נתלהב רוחי בקרבי וכתבתי מה שלבי אמר לי על זה: תוכחה גדולה ומרה לאותם אשר כל ימיהם בצומות, ולבם מלא זמה ומרמות, ויחשבו לעלות אל ראש רמות; אוי לך מוא"ב, מא"ב רם ונשא, אשר פנים לא ישא, כאשר תעלה ממקומך, ותאסף אל עמך, וקולו ישא לעומתך...".
54 עמ' כתובים (ועוד עמודים רבים ריקים; העמודים ממוספרים א-קנד). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.