מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון אב"ד סיגט (חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). סיגט, כ"ה אדר תש"ז [1947].

נכתב על נייר מסמכים רשמי שלו: "יחיאל יהודה איזאקזאהן אב"ד דק"ק סיגעט והגליל יע"א", וחתום בחתימת-ידו "יח"י איזאקזאהן", ובחותמתו: "יח"י איזאקזאהן אבדק"ק סיגעט והגליל".

נשלח אל "בית הדין המיוחד לתקנות עגונות" שהוקם בבודפשט לאחר השואה – בירור אודות שני נעדרים בשואה.

הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען- ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 16X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. התכהות הנייר בשוליים. קרע חסר קטן בשוליים.

דף מודפס – מודעה העוסקת בהכשר הניתן ליין תוצרת העיר פיומה באיטליה, חתומה בידי גדולי וחשובי האדמו"רים והרבנים בהונגריה וגליציה. סיגט, דפוס ווידער, "יום ג' לסדר משם רעה אבן ישראל" [עשרה בטבת], תרס"א [1 בינואר 1901].

המודעה עוסקת בכשרותו של היין הבא מעיר פיומה שבאיטליה (כיום: רייקה בקרואטיה), ומזהירה לקנות רק מאת מוכרים שלהם תעודת כשרות חתומה על ידי שני המשגיחים – רבי משה זאב אבראהאם מסאטמר ורבי משה יצחק לעווי מגרוסווארדיין [כדי ללבן את סוגית כשרות היין הבא מפיומה שבאיטליה הרחוקה נערכו מספר אספות רבנים בהונגריה. ע"כ ראה גם בשו"ת "ערוגת הבושם" (או"ח סי' צד-צה) וב"אגרות שפירין" (עמ' קס-קסג)].

המודעה חתומה על ידי עשרים ושניים מגדולי האדמו"רים והפוסקים בהונגריה וגליציה באותה תקופה: האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט; האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש; האדמו"ר בעל "דרכי תשובה" ממונקאטש; האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב; האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב; המהרש"ם מברעזשאן; הגאון בעל "ערוגות הבושם" מחוסט; הגאון בעל "זכרון יהודה" מסאטמר; הגאון בעל "הרי בשמים" מסטרי; הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג אב"ד ברודי; הגאון רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצען; ונוספים. בגב המודעה רישומי דברי תורה, בכתב-ידו של הגאון רבי דוד שפרבר מבראשוב, מימי צעירותו.

[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (עם פגיעה בשם המדפיס).

מכתב "בפקודת" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בקשת תרומה עבור רכישת מבנה חדש לישיבה ותלמוד תורה, בסמיכות לביתו של האדמו"ר בוויליאמסבורג. ברוקלין, ניו יורק, "אסרו חג דסוכות" [כ"ד תשרי] תשי"א [1950].

נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", וחתום בחתימת איש-אמונו ויד-ימינו של האדמו"ר, ה"מזכיר" הרה"ח ר' חנניה יו"ט ליפא פרידמאן, ראש הקהל ד"קהל יטב לב" ומנהל מוסדות סאטמר בארה"ב (חתנו בזיוו"ר של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קשוי).

נשלח אל הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בראשו מתאר רבי ליפא פרידמן את התפתחות והתרחבות קהילת ומוסדות סאטמר, והצורך שנוצר בעקבות כך לרכוש מקום עבור הישיבה והתלמוד תורה: "וב"ה כי מצאנו בית במחיר נוחה והיא בשכונת כ"ק אדמו"ר שליט"א [ויליאמסבורג] ע"כ הוחלטנו לקנותו, אבל לדאבונינו מועטים המה היודעים להעריך חשיבות ונחיצות הענין...".

רבי ליפא מוסיף כי האדמו"ר הורה לכתוב אליו באופן אישי ולבקש ממנו שיתרום "סכום חשוב לצורך קניית הבית". כמו כן, הוא מבקש ממנו להגיע אל האדמו"ר המעוניין לשוחח עמו בנדון: "מאוד היינו שביעים רצון אם הי' לוקח לו עת לבקר אצל כ"ק מרן שליט"א כדי לדבר עמו פא"פ [=פנים אל פנים] כל הענין, וגם בעיניו יראה את הבית אשר קנינו, וגם התלמידים של הישיבה – אני בטוח שישביע רצון ויהי' לו לתענוג רוחני ויעשה עליו רושם בלתי נשכח".

בשולי המכתב, רישום (בעט) בכתב-יד, מכתב-תשובה מאת הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, הכותב על תרומתו בסך 200 דולר לטובת הענין: "לוטה פה מחאה ע"ס שני מאות דאלאר עבור בית הישיבה הק' – ברגשי כבוד, מנחם מענדל פעדער".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים ובלאי קל בשוליים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יוס'ל אשכנזי, משמשו בקודש הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו-יורק, "ג' קרח" [כ"ט סיון] תשכ"ד [1964]. יידיש.

מכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", כתוב וחתום בידי "יוסף אשכנזי – גבאי". נשלח אל "מרת זלאטניק תחי'" [כפי הנראה, האלמנה הרבנית זלוטניק מ"שערי חסד", גיסתו של הגאון רבי אליהו זלוטניק, דיין בי"ד ה"עדה החרדית" בירושלים]. במכתבו כותב המשב"ק ר' יוסל אשכנזי כי האדמו"ר קיבל את הקוויטעל והפדיון בסך 300 דולר ששלחה, והתפלל בעבורה ובירכה: "איהר זאלט געהאלפען ווערן מיט א ישועה און עס זאל זיין אללעס גוטעס ווי איער הארץ בעגערט מיט כל טוב [=שתזכי לישועה ושיתמלאו כל משאלותייך לטובה, עם כל טוב]".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי אפרים יוסף דוב (ר' יוסל) ב"ר שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.