כרך הכולל שישה חיבורים בעניני מוסר, אמונה וחסידות שנדפסו בווארשא [בשנת תרע"ג בקירוב].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בדף המגן הקדמי ובשער הספר הראשון חותמותיו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
בדף המגן הקדמי, חתימות ורישומים נוספים, בהם חתימות ורישומים של הרה"ח ר' שרגא פייביש אשכנזי - משמשו בקודש ויד-ימינו של האדמו"ר מסאטמר: "שרגא פייוויש אשכנזי"; "שרגא פייוויש אשכנאזי, המשמש בקודש אצל אאודמו"ר רשכב"ה מרן יואל טייטעלבוים".

הכרך כולל שישה חיבורים, שכנראה נדפסו יחד בווארשא בשנת תרע"ג בקירוב (דפוסים סטריאוטיפים ודפוסי צילום):
• ספר צוואת יסוד ושורש העבודה, מוסר והנהגות, מאת החסיד המקובל רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל "יסוד ושורש העבודה". [2], ג-יד דף.
• "ג' ספרים... ספר אמרי שפר מרבינו הגאון הקדוש ר' פנחס שפירא מקאריץ... ספר דברים נחמדים מרבינו הגאון והקדוש... ועוד ענין יקר ממאורן של ישראל... הבעש"ט". [1], ב-ד, ב-ה דף.
• ספר וויכוחא רבה בין החסיד למתנגד, מאת רבי יעקב בכרך מקיידאן (ר' יעקב קאדאנער). 58 עמ'.
• ספר אמת ואמונה, בעניני מוסר ואמונה, מאת רבי ישראל יצחק טורנובסקי. [1], ב-לב דף.
• ספר צבי לצדיק, חידושים על התורה והתלמוד, עם שו"ת ודרושים, מאת רבי צבי הירש (הירשל) לוין אב"ד ברלין, נכד ה"חכם צבי". [2], צו דף.
• ספר אגרת הטיול, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ע"פ פשט, רמז, דרוש סוד, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג (אח המהר"ל מפראג); בסופו ספר "אגרת ר' חיים ויטל", ביאור מאמר חז"ל על דרך הנסתר. [1], ב-כ דף.

21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. הדבקות נייר דבק שקוף לחיזוק בשולי דף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה ונאה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי משולם שרגא פייביש אשכנזי מצפת (נספה בשואה בשנת תש"ד), יד ימינו ומשמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. עפ"י עצת הרב מפלאנטש, התקרב רבי שרגא פייביש אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מסאטמר והפך ליד ימינו ומשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת מגוריו באורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה. גם בנו אחריו, רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), היה משמשו בקודש ובן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל העניינים.

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש, עם "דרך החיים", הכולל את כל הדינים השייכים לסדר התפילה, מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, ועליו גם ספר "שרביט הזהב" על כל הלכות מילה. כמנהג אשכנז. ווארשא, תרמ"ג 1882. שני חלקים בכרך אחד (ללא דף שער של חלק ראשון).

סידור השל"ה "שער השמים" כמנהג אשכנז (במקביל יצאה באותה שנה מהדורת הסידור בנוסח ספרד).

הסידור של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בעמוד האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". על השדרה, הטבעת שם האדמו"ר: "יואל טייטלבוים".

[4], שמז, [1] דף. דף השער של חלק א חסר. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. רישומים וחותמות. עם סימניית בד מקורית. כריכה מקורית מהודרת, עם שדרה ופינות מעור, עם עיטורים מוזהבים, בלויה ופגומה מעט. על השדרה, הטבעת הכותר ושם האדמו"ר: "יואל טייטלבוים".

סידור השל"ה "שער השמים"
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". האדמו"ר הראשון מסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורת ז'יטומיר תרכ"ו של הסידור: "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, פרק א).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

ספר ידות נדרים, חלק ראשון על מסכת נדרים וחלק שני על כמה מסכתות ועל הלכות פסח, תפילין וקידושין, מאת רבי יהודה יודל רוזנברג אב"ד טארלא ומו"ץ בווארשא. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"ג 1902. מהדורה ראשונה.
בדף השער (משני צדיו), רישומים וחתימות בעלות של בחור מתלמידי הישיבה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [כפי הנראה עוד בישיבתו באורשיווא]: "הק' מרדכי יואל הלוי איש הורווויץ, לומד אצל הה"ג הצ' המפ' בוצינא קדישא אספקלריא המאירא צדיק יסוד עולם ה"ה מרינו ורבנו כש"ת ר' יואל, צדיק כתמר יפרח אב"ד דק"ק ארשאווא יע"א, מתגורר כעת פה ק"ק המפוארה סאטמאר יע"א, לסדר ולפרט והנפת אותם תנופה לפני ד'" (חלק מהמילים הודגשו בשלב מאוחר יותר); "הק' מרדכי יואל הלוי איש...".
התלמיד החתום על הספר הינו כנראה רבי מרדכי יואל הלוי הורביץ, שהתגורר אח"כ במרגרטין, ונספה בשואה בשנת תש"ג, יחד עם רבים מבני עירו שגויסו ל"פלוגות העבודה" ונספו בכפר רוסי נידח (ראה: יהדות מרגרטין, עמ' 203-205) בנו רבי משה זאב הורביץ התגורר בקרית אתא, וכתב על מות אביו "במקום גלותו ברוסיה, מבלי שידע איש את קבורתו" (ראה חומר מצורף).

[4], ה-מג דף. הדף האחרון חסר. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהשלמת נייר ודבק, עם פגיעה בטקסט וברישומי בעלות. קרעים חסרים בשוליים של כמחצית מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישומים בדף השער. כריכת עור חדשה.