ספר שאלות ותשובות רבי יום טוב צהלון [מהריט"ץ]. ויניזיאה (ונציה), Vendramin, תנ"ד [1694]. מהדורה ראשונה. דף שער מאויר – בחזיתו: "צורת המשכן", ומעברו השני: "צורת בית המקדש", "השלחן ולחם הפנים", ו"המנורה"; איור בדף [4]: "בית קדשנו ותפארתנו" [בעמוד האחרון נכתב: "לייפות ולהדר שער הספר בצורה נאותה במשפט הדפוס ציירו התלמידים... צורת המשכן ובית השלישי"].
עותק מיוחס שהיה מלפנים בבעלותו של ראש קהילת פרשבורג, השתדלן והפרנס הנודע רבי יעקב קאפל טעבן (תצ"ב-תקנ"ט) - חתימתו בדף השער: "קאפיל טעבין"; וברבות השנים התגלגל לרשותו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
בדף ד חותמת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, מתקופת מגוריו בעיר מולדתו סיגט (בצעירותו לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד, עד שנת תרס"ו): "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל מ. סיגעט". בדפי המגן ובשולי דפים נוספים, חותמות רבות (חלקן קצוצות) של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד אורשיווא: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא הגליל". בדף המגן הקדמי רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בדף השער חתימה (בעפרון): "הק' חנני' יו"ט טייטעלבוים" [כנראה אחד מאחייניו של רבי יואל, הקרוי על שם סבו בעל ה"קדושת יו"ט"].

בדף המגן – מול השער, רישומי בעלות בכתב-יד תלמידיו של האדמו"ר: "שייך לכ"ק אדמו"ר הגה"ק רבינו יואל טייטלבוים שליט"א, הכותב תלמידו הצ' יהושע מאשקאוויטש"; "שייך לכ"ק אדמו"ר נכד הגה"ק רשכבה"ג מרן ייט"ב [=יואל טייטלבוים] ד' לטובים ולישרים בליבותם, והמטים הק' משה מאשקאוויטש"; ועוד רישומי שמות שונים [כנראה של צעירים מחסידי האדמו"ר]: "משה מאשקאוויטש"; "יודא גרו"ו"; "הצ' אברהם יוסף גרינוואלד בן לא"א הגה"צ..." [יתכן שהוא רבי אברהם יוסף גרינוואלד (תרל"ח-תרפ"ח) אב"ד אונגוואר וחוסט בעל "אבני שהם", בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבשם"].
בעברו הראשון של דף המגן, רישומים מעניינים של בחור מישיבת חוסט, שנסע לחצר האדמו"ר באורשיווא, בחשון תרע"ב: "שייך לאדומ"ו הרה"ג הצה"ק מרן ייט"ב [=יואל טייטלבוים] בהרהצה"ק [בן הרב הצדיק הקדוש] בעל קדושת יו"ט זללה"ה, דברי הכותב בלב נשבר ונדכה, הק' שמואל יודא גריסגאטט מכפר טשיגדיעץ, הייתי כאן בשבת וירא תרע"ב לפ"ק, לומד בק"ק חוסט יצ"ו" "לדה"ו, הק' שמואל יודא גריס---". - ר' שמואל יהודה גריסגוט היה לימים מראשי הקהילה בעיר ברדיוב, ונספה בשואה בחורף תש"ה. צוואתו המרגשת הוברחה מהכלא הנאצי בביסטריץ, והתפרסמה במקומות שונים (ראה: פוקס, קראתי ואין עונה, עמ' 72-74) .

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[4], רכג; כה, [5] דף. פגינציה משובשת. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. סימני עובש בכמה דפים. קמטים ובלאי (בעיקר בדפים הראשונים). הדבקת נייר בשולי דף השער, וקרע משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה במסגרת השער. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה ונאה.

כרך הכולל שישה חיבורים בעניני מוסר, אמונה וחסידות שנדפסו בווארשא [בשנת תרע"ג בקירוב].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בדף המגן הקדמי ובשער הספר הראשון חותמותיו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
בדף המגן הקדמי, חתימות ורישומים נוספים, בהם חתימות ורישומים של הרה"ח ר' שרגא פייביש אשכנזי - משמשו בקודש ויד-ימינו של האדמו"ר מסאטמר: "שרגא פייוויש אשכנזי"; "שרגא פייוויש אשכנאזי, המשמש בקודש אצל אאודמו"ר רשכב"ה מרן יואל טייטעלבוים".

הכרך כולל שישה חיבורים, שכנראה נדפסו יחד בווארשא בשנת תרע"ג בקירוב (דפוסים סטריאוטיפים ודפוסי צילום):
• ספר צוואת יסוד ושורש העבודה, מוסר והנהגות, מאת החסיד המקובל רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל "יסוד ושורש העבודה". [2], ג-יד דף.
• "ג' ספרים... ספר אמרי שפר מרבינו הגאון הקדוש ר' פנחס שפירא מקאריץ... ספר דברים נחמדים מרבינו הגאון והקדוש... ועוד ענין יקר ממאורן של ישראל... הבעש"ט". [1], ב-ד, ב-ה דף.
• ספר וויכוחא רבה בין החסיד למתנגד, מאת רבי יעקב בכרך מקיידאן (ר' יעקב קאדאנער). 58 עמ'.
• ספר אמת ואמונה, בעניני מוסר ואמונה, מאת רבי ישראל יצחק טורנובסקי. [1], ב-לב דף.
• ספר צבי לצדיק, חידושים על התורה והתלמוד, עם שו"ת ודרושים, מאת רבי צבי הירש (הירשל) לוין אב"ד ברלין, נכד ה"חכם צבי". [2], צו דף.
• ספר אגרת הטיול, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ע"פ פשט, רמז, דרוש סוד, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג (אח המהר"ל מפראג); בסופו ספר "אגרת ר' חיים ויטל", ביאור מאמר חז"ל על דרך הנסתר. [1], ב-כ דף.

21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. הדבקות נייר דבק שקוף לחיזוק בשולי דף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה ונאה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי משולם שרגא פייביש אשכנזי מצפת (נספה בשואה בשנת תש"ד), יד ימינו ומשמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. עפ"י עצת הרב מפלאנטש, התקרב רבי שרגא פייביש אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מסאטמר והפך ליד ימינו ומשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת מגוריו באורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה. גם בנו אחריו, רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), היה משמשו בקודש ובן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל העניינים.