מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove וסאטמר filter וסאטמר
- (-) Remove מרמרושסיגט filter מרמרושסיגט
- ופולמוסים (7) Apply ופולמוסים filter
- כרזות (7) Apply כרזות filter
- מרמרוש (7) Apply מרמרוש filter
- מרמרוש-סיגט (7) Apply מרמרוש-סיגט filter
- סיגט (7) Apply סיגט filter
- and (7) Apply and filter
- marmației (7) Apply marmației filter
- polem (7) Apply polem filter
- poster (7) Apply poster filter
- satmar (7) Apply satmar filter
- sighetu (7) Apply sighetu filter
שני ספרי הפולמוס שנדפסו ע"י שני הצדדים, בתקופת הפילוג בקהילת סיגט:
1. קונטרס אוהב משפט, "דברי ריבות אשר בעיר סיגעט... אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה... נעשו לקהל ועדה בקוראי שמם עדת ספרדים... יו"ל במצות קהל עדת ספרדים דק"ק סיגעט". לעמבערג (לבוב), דפוס Felix Bednarski, [תרמ"ח] 1887. שני שערים.
[4], 16 עמ'; [24], כה-קד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. הדבקות נייר מעבר לדף השער הראשון. סימן עש בודד לאורך כמחצית מדפי הספר. כריכה חדשה.
2. מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה - "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888. הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לרבי שלמה ליב טאבאק; "ישוב משפט" לרבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
בשער הספר, חותמת רבי "חיים דוב גראס במו"ה בנימין צבי הי"ו" – הגאון רבי חיים דוב גראס ממונקאטש (נפטר תרצ"ח). נאמן ביתו של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר". כיהן כרב בפעטריוא ובסוף ימיו ראש ישיבה ומו"צ במונקאטש.
[2], ב-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים - שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבו לקבל את מרות הלשכה, הקימו קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמו בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בשני הספרים שלפנינו – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט", וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה".
לצד הקהילה הספרדית הפורשת עמדו בין היתר: הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים.
לעומתם עמדו לצד הקהילה האורתודוקסית הוותיקה: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט".
כרוז מודפס, "איסור גמור מהרבנים שליט"א מיט די ציונים צו שטיממען". אורשיווא, "יום ג' לס' ויקרא" [ה' אדר ב'] תרפ"ד.
בראש הכרוז מכתבו של רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט, האוסר להצביע למפלגות הציוניות בבחירות לפרלמנט בצ'כוסלובקיה בחודש מרץ 1924: "הנה כבר ראינו מעשיהם של הציונים לדאבון נפשינו זה כמה שנים יצאו נגדנו בחרף פיפיות... להרוס אשיות הדת... ובפרט אשר ידוע שכל מעשיהם נגד רצון שרי הממשלה... הרמנו עתה קולנו... שחלילה לכם להתחבר עמהם".
בהמשך מופיעה הסכמה חתומה ע"י האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו באורשיווא) ורבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחאוויץ) - המוסיפים וכותבים: "איסור גמור הוא ליתן איזה חיזוק שבעולם באיזה אופן שיהיה לכת הציונים ר"ל" – על החתום.
ככל הנראה, משום שפרסום מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם למראית עין, ופרסמו יום לאחר מכן כרוז המכחיש את קול הקורא שלפנינו (ראו פריט הבא, פריט 71 במכירה זו).
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרע מחוזק ברצועת דבק בגב. חותמת מערכת כתב העת ההונגרי-יהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő).
כרוז מודפס, הכחשת איסור שהטילו הרבנים על הצבעה למפלגות ציוניות בבחירות לפרלמנט הצ'כוסלובקי. ארשיווא, "יום ד' ויקרא" [ו' אדר ב'] תרפ"ד. נדפס במונקאטש, בדפוס אהרן בער מייזעלס.
בכרוז שלפנינו מכחישים הרבנים את האיסור שפורסם בשמם להצביע בבחירות למפלגות הציוניות: "היות כי הדפיסו בשמנו שאנחנו חתמנו על אסורים אל הבחירות, וזאת עשו מזייפים בחוצפה יתרה, כי לא עלה כזאת על דעתנו להתערב בפאליטיק.... מצאנו לחוב קדוש להודיע בשער בת רבים כי אנחנו לא חתמנו ולא נחתום על אסורים בנוגע לבחירות ולפאליטיק, וכל מה שאומרים ומדפיסים בשמנו הוא מזויף ושקר גמור".
על החתום: האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו כאב"ד ארשיווא), רבי יוסף צבי דושינסקי (בתקופת רבנותו כאב"ד חוסט), רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחוביץ), והאדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע.
בחודש מרץ 1924 נערכו בחירות לפרלמנט ולסנט בצ'כוסלובקיה. לקראת הבחירות, יום קודם פרסום הכרוז שלפנינו (ה' אדר ב' תרפ"ד), פורסם קול קורא חתום בשם האדמו"רים והרבנים הנ"ל, האוסר להצביע למפלגות הציוניות (ראו פריט קודם). אולם, משום שאיסור מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם מהאיסור ופרסמו את הכרוז שלפנינו (כנראה שהכרוז שלפנינו נדפס למראית עין בלבד, עבור השלטונות).
[1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקווי הקפל. בלאי קל.
קול קורא נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". סיגט, תר"צ [1930].
בחלקו העיקרי של הדף נדפס קול קורא שפורסם במקור בחודש אב תר"פ בעיר גרוסוורדיין - בעקבות אסיפת הרבנים הגדולה שהתכנסה בעיר לייסד את הלשכה האורתודוקסית המרכזית של חבל טרנסילבניה. בתחתית הדף נוספה הסכמת רבני ודייני סיגט משנת תר"צ – הראב"ד רבי שלמה דוב הלוי הלר (חתנו של הגאון בעל "ערך ש"י"), הדיין רבי דוד מאיר טאבאק (בן הגאון בעל "ערך ש"י") ורבי יקותיאל יהודא גראס (מלפנים אב"ד ברברשט).
הקול-קורא שפרסמה אספת הרבנים בשנת תר"פ אוסר באיסור חמור "להתחבר בשום חיבור לחברת ציונים או מזרחים או לסייע לחברת האלו בשום סיוע הן בממון או בדיבור הן לקרן קימת או להשקל שלהם או ללמוד ח"ו בבית ספריהם... שהכתות האלו הם גרועים הרבה ועומדים באיסור חמור יותר מכת הנעלאגען [הנאולוגים]... ואין חילוק בזה בין ציונים למזרחים"; וחתום בידי חשובי האדמו"רים והרבנים בטרנסילבניה ובמרמרוש: האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, הגאון רבי שאול בראך אב"ד קראלי, הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שימלוי, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד אויבער-ווישעווע בעל "קרן לדוד", האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים [ללא ציון מקום רבנותו; בשנים תרע"ו-תרפ"ב התגורר רבי יואל בעיר סאטמר, לאחר שנמלט מעירו אורשיווא במלחמת העולם הראשונה], הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד ואינטרדאם, ועוד.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשוליים, חלקם מחוזקים ברצועות דבק בגב.
כרוז מודפס, "אזהרה חמורה נגד כיתות החופשים ציונים ומזרחים..." – "אזהרה" ו"קול קורא" נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". חוסט-קראלי, ניסן-אייר תרצ"ג.
בעמודה הימנית מכתב הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, תחת הכותרת "אזהרה" – "שאסור להתחבר לכת הציונים ולכת המזרחים או ליקח שום חלק באיזה אסיפה שלהם". חוסט, "יום ה' לס' ויקרא" [ג' ניסן] תרצ"ג.
בעמודה השמאלית מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, תחת הכותרת "קול קורא" – "היות שיצאו פה איזה בני בליעל נערי שובב בני בלי שם תחת מסוה המזרחית הטמא ומטמא... ומי יודע אם לא יתפסו ח"ו איזה נפשות כשרות ברשתם אשר טמנו להם... ראיתי להזהיר באזהרה חמורה את בני קהילתינו ועדתינו הקדושה... ששום אחד מבניכם ובנותיכם לא יתערב ח"ו בחבורת הטמאים האלה... וכל מי שילך בדרך אתם או לבית תפלות שלהם הוא מרוחק מעדתינו... ואסור לצרפו למנין ולשום דבר שבקדושה...". קראלי, [ד' אייר] תרצ"ג.
20.5X29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל.
במרכז הדף איור דגים, עם הכיתוב "אדר – מזל דגים". מסגרת מעוטרת בדגמים פרחוניים וגיאומטריים ובסמלי מגן-דוד.
דף זה נדפס בתקופת מלחמת העולם השניה, בבית-דפוס אשר שכן ברחוב היטלר (Hitler Utca) מס' 6.
42.5X31.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. אחד העותקים מוצמד ליריעת פשתן לתצוגה ולשימור (בחלקו העליון קרע חסר עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר).
המו"ל, הרה"צ רבי אברהם מאיר זיסוויין (בערך תרנ"ט-תש"ד), היה מחשובי חסידי הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלאזוב בעל "צבי לצדיק", ותלמיד-חבר לאדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים".
8 עותקים. 82X59 ס"מ – 86.5X59 ס"מ. מצב משתנה בין העותקים; מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.