דף בהדפסה ליטוגרפית, צילום מכתב בכתב ידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור - בעל ה"אמרי אמת" מגור, בעניין הבחירות למועצת העיר לודז', בחודש סיון תרצ"ד [1934].
במכתב מבקש האדמו"ר מחסידיו להצביע כפי שתורה "אגודת ישראל": "בעזה"י ג' נשא תרצ"ד, אהוביי אנ"ש היקרים שי' בלאדז באשר בקרוב יהי' הוואטין מהשטאטראט [=הבחירות למועצת העיר]. אבקש שתלכו אל הוואטין [=הבחירות] ותבחרו באלו שהאגודה תדרוש מכם. ידידכם דו"ש וטובתכם, אברהם מרדכי אלטר".
האדמו"ר "הזקן" מגור - רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת" (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם שלשת האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם", שכיהנו בזה אחר זה.

[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף. סימני קיפול.

דף מודפס, עם הזמנה לחתונה ומכתב בקשה, מאת האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויעהל, עם תמונתו. ירושלים, [תש"ד בקירוב 1944].
נדפס כמכתב בקשה לעזרה לנישואי נכדתו של האדמו"ר ר' שלמה'לה מזוויעהל, בת-בנו האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן, עם החתן רבי אברהם חיים ראטה, בנו יחידו של האדמו"ר רבי אהר'לע בעל "שומר אמונים" [שעלו יחד מסאטמר לירושלים בתשרי ת"ש]. בדף שלפנינו לא נרשם תאריך ומקום החתונה, ורק נכתב כי החתונה תהיה בחודש אלול בירושלים: "החופה תהי' איה"ש בשעה טובה ומוצלחת בחדש הרחמים בעזר בעל הרחמים בעיה"ק ירושלם תובב"א". [בסופו של דבר נערכה החתונה בחודש כסלו תש"ה – ראה חומר מצורף].

האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), דור רביעי להמגיד מזלוטשוב. איש אלוקים קדוש, בעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו לא שבו ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם ר' שלמה'לה מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם.

רבי שלמה'לה גם גידל בביתו בירושלים את שתי נכדותיו היתומות, בנות-בתו אשת האדמו"ר מנסכיז רבי שמואל מרדכי שפירא (שנפטר בשנת תר"פ), שאחת מהן השיאה לבנו האדמו"ר רבי מרדכי, ומשום כך בדף שלפנינו מופיע שמו כ"העומד מצד הורי הכלה": "הורי הכלה - מרדכי גולדמן ורעיתו הרבנות[!] תחי', נכדי הרה"צ ר' שלמה גולדמן אדמו"ר מזוועהיל שליט"א – העומד מצד הורי הכלה".

החתן - הרה"צ רבי אברהם חיים ראטה (תרפ"ד-תשע"ד), לימים, האדמו"ר מ"שומרי אמונים" בירושלים ובבני ברק. נולד בבערגסאז לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים". לאחר פטירת אביו בבית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים הכתירוהו לאדמו"ר. אולם רוב החסידים הכתירו לראשם כאדמו"ר את גיסו הרה"צ רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות "תולדות אהרן". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאס". הקים את "קרית שומרי אמונים" בירושלים, והקים בה ישיבה ומוסדות חינוך, אך לאחר כמה שנים עבר לבני ברק, והעביר לשם את ישיבת "שומרי אמונים".

[1] דף, 10X29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.