מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- ספרי (100) Apply ספרי filter
- book (100) Apply book filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- chassidut (53) Apply chassidut filter
- and (49) Apply and filter
- והקדשות (40) Apply והקדשות filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- חתימות (40) Apply חתימות filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- dedic (40) Apply dedic filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- signatur (40) Apply signatur filter
- signatures, (40) Apply signatures, filter
- מכתבים (14) Apply מכתבים filter
- letter (14) Apply letter filter
- מודפסים (9) Apply מודפסים filter
- ומכתבים (9) Apply ומכתבים filter
- print (9) Apply print filter
- חב (5) Apply חב filter
- חבד (5) Apply חבד filter
- חב"ד (5) Apply חב"ד filter
- chabad (5) Apply chabad filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- of (4) Apply of filter
- the (4) Apply the filter
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)". רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר שייך לחיים מאיר יחיאל שפירא".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
ג, סד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. קמטים וקרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
ספר שאלות ותשובות להרב רבינו אשר ז"ל. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ג [1803].
עותק מיוחס. בדף השער בדפי המגן ובמספר עמודים: חתימות רבות וחותמות של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל; חותמות, חתימות ורישומי בעלות של בניו: הרה"צ רבי שלום טויב הי"ד ממרגרטן (בעל "אבידת הפר"ח"), והאדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טויב, בעל ה"קול מנחם".
מספר הגהות ורישומים בדברי תורה.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל. והשאיר אחריו את שני בניו הקדושים: הרה"צ רבי שלוים טויב ממארגרעטן – גרוסוורדיין (שנספה בשואה), מחבר הספר "אבדת הפר"ח". בשער "אבדת הפרח" (מהדורת בני-ברק חש"ד) נכתב עליו: "... צדיק נסתר, עליו אמר הק' מראזלא זי"ע שיש לו חלק ממוחו של הק' בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע... בעל המחבר הספר זי"ע אמר שבס"ד שמי שיכניס ספר זה לביתו וילמד בו יזכה להרבה ישועות".
אחיו הנודע האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל "קול מנחם". כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה. הקים את מוסדות חסידות קאליב בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים, ופעל רבות בהפצת לימוד התורה ובחיזוק היהדות. עסק כל ימיו בהנצחת קדושי השואה (ממנה ניצל בניסים, וקיבל אז על עצמו להפיץ את האמונה באלוקים, באמירת "שמע ישראל" בין יהודים חיים, ולא רק בשעת יציאת נשמתם...).
[1], צח; ט; ח דף. 37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש זעירים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט (בעיקר בדפים הראשונים, חלקם משוקמים במילוי נייר). חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. קמטים. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישיווא. בדף השער ובדפים נוספים חותמות של רבי "מנחם מענדיל האגער בהרה"צ שליט"א מוויזניצא אב"ד דק"ק אויבערווישא והגלילות יע"א".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר וויזניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישיווא), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה".
[16], 15, [1] עמ’, נ דף. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", מתקופת כהונתו כאב"ד ווילחוביץ: "חיים מאיר האגער – בהה"צ שליט"א מוויזניטץ אבדק"ק ווילחאוויטץ והגליל".
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר כיהן כרב בעיר וילחוביץ אבל רוב זמנו שהה בבית אביו האדמו"ר ועמד לימינו בהנהגת חצר הקודש של החסידות בגרוסוורדיין. חסידות ויז'ניץ הייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
בדף המגן חותמת של רבי אליהו אליעזר מישקובסקי (תרע"ז-תשמ"א), ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ורב היישוב.
בדף השער חתימה של החסיד המפורסם רבי "אברהם מנחם מאניש סופר" מהעיר סיגט. סופר סת"ם ידוע ביראת שמים, שאדמו"רי בית סיגט ובית ויזניץ היו מדקדקים לרכוש אצלו תפילין וספרי תורה שנכתבו על ידו.
116 עמ'. 29.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע חסר גדול בדף מט (כמחצית מהדף חסרה), משוקם בהדבקת נייר. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים נוספים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר דבק. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.
בדף השער ובגבו חותמות של רבי "יהודא האגער, דיין קלויזענבורג".
האדמו"ר רבי יהודה הורביץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורביץ מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו [מצד אמו] האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ [ממנו קיבל את שם המשפחה הגר]. זמן מסוים שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. בתקופת השואה מצא מקלט ברומניה עד עלייתו ארצה. סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כתב תשובות בהלכה והרבה לכתוב את חידושיו בשולי גליונות ספריו. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסו כמה ספרים.
מו דף. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים ספורים בשוליים הפנימיים של הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער. כריכה חדשה.
* ספר חתם סופר, על המצוות, כללים בש"ס, עם קונטרס יומין דחנוכה מאת הגאון רבי יוחנן סופר אב"ד ערלוי. ירושלים, מכון חתם סופר, תשל"ה [1975]. הקדשה בכתב יד וחתימת המחבר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר (תרפ"ד-תשע"ו), אל הגאון הירושלמי רבי נטע פריינד (תרפ"ד-תשע"ג; ראש ישיבות "עץ חיים" ו"בית יוסף - דושינסקיא" לצעירים).
* ספר תכלת מרדכי, על התורה, מאת הגאון המהרש"ם - רבי שלום מרדכי שבדרון אב"ד ברעזאן. ירושלים, הוצאת פרדס, [תשכ"ד 1964 - דפוס צילום של מהדורת סיגעט, תרע"ג]. הקדשה משנת תשכ"ד בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מויליפולה-תל אביב רבי יהודה יצחק פרנקל אב"ד ידלובה (תרנ"ז-תשמ"ג), אל אחיו רבי מנשה פרנקל (תרס"ג-תשכ"ה; אב"ד ליז'נסק בארה"ב).
* ספר מי השלוח, מאת האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא. ירושלים, תשס"ח [2008]. הקדשה בכתב ידו וחתימתו של המו"ל האדמו"ר רבי משה ליינער מראדזין-ירושלים, אל הנדיב ר' יוסף רוזנברג.
* ספר הלכה אחרונה, על תרי"ג מצוות, מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין מקומרנא. ירושלים, דפוס צור-אות, [תש"מ 1980]. הקדשה בכתב יד "המחבר" האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקומרנא), אל רבי ישראל דב בידרמן (בן האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלעלוב; ראש ישיבת "דברי אמת" בירושלים).
4 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
עם הקדשה בחתימת-ידו וחותמתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מטשרנוביל, החותם: "משולם זוסיא בהרה"צ מוהר"ר יצחק זצ"ל, נכד המחבר זי"ע".
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב – בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלוש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.
[3], שסד עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים.
בגב דף המגן הקדשת האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב, בכתב-ידו ובחתימתו: "להיקר באדם... בעל הרחמים יקבל תפלותיו ברצון וברחמים וימלא משאלות לבנו לטובה. דוש"ט אברהם שלמה בידרמן מלעלוב".
האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן (תרפ"ז-תש"ס), בן האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב. היה מקורב לגדולי הדור מרנן ה"חזון איש" והסטייפלר. כיהן בראשות ישיבת לעלוב, ולאחר פטירת אביו, בשנת תשמ"ז, התמנה לאדמו"ר בבית המדרש בירושלים. נודע בפעילותו למען קירוב רחוקים, ובצדקותיו לנזקקים (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תתצד-תתצה).
שמ עמ'. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בשולי הדפים. כתמי רטיבות גדולים בדפי זמירות שבת ובברכת המזון. חותמות. כריכה חדשה.
דף בהדפסה ליטוגרפית, צילום מכתב בכתב ידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור - בעל ה"אמרי אמת" מגור, בעניין הבחירות למועצת העיר לודז', בחודש סיון תרצ"ד [1934].
במכתב מבקש האדמו"ר מחסידיו להצביע כפי שתורה "אגודת ישראל": "בעזה"י ג' נשא תרצ"ד, אהוביי אנ"ש היקרים שי' בלאדז באשר בקרוב יהי' הוואטין מהשטאטראט [=הבחירות למועצת העיר]. אבקש שתלכו אל הוואטין [=הבחירות] ותבחרו באלו שהאגודה תדרוש מכם. ידידכם דו"ש וטובתכם, אברהם מרדכי אלטר".
האדמו"ר "הזקן" מגור - רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת" (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם שלשת האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם", שכיהנו בזה אחר זה.
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף. סימני קיפול.
כרזה מודפסת – "קול קורא" לתרומות, מאת הישיבה הגדולה בעיירה מיר, עם מכתבי הרבנים: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר, והאדמו"ר מאלכסנדר רבי יצחק מנחם מנדל [דנציגר]. וילנה, דפוס קריינעס-קאוואלסקי, [תרפ"ח 1928]. עברית ויידיש.
בכרזה פונים בבקשה אל "אחינו התמימים אתנו חובבי התורה די בכל אתר ואתר... כי ישימו נא לבם אל המצב המדוכא של הישיבה הגדולה והעתיקה הזאת", וירימו תרומה להמשך קיומה (בעברית וביידיש).
במרכז הכרזה מכתב המלצה מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, בו הוא קורא לעמוד לעזר למגבית ע"י מנהלי ישיבת מיר "ובראשם הגאון מהור"ר ר' אליעזר יהודה פינקעל הי"ו ר"מ דק"ק מיר". בתחתית הכרזה, מכתבי האדמו"רים מגור ומאלכסנדר עבור הישיבה, עם פקסימליה ליטוגרפית מהמכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מגור, הכותב: "גם אנכי דורש ומבקש ממי שביכלתו לסייע לישיבה הנ"ל התנהגת ע"פ התורה והיראה, וע"ח [ועץ חיים] היא למחזיקים בה. נאו'[ם] אברהם מרדכי אלטר מגור".
48 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
דף מודפס, עם הזמנה לחתונה ומכתב בקשה, מאת האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויעהל, עם תמונתו. ירושלים, [תש"ד בקירוב 1944].
נדפס כמכתב בקשה לעזרה לנישואי נכדתו של האדמו"ר ר' שלמה'לה מזוויעהל, בת-בנו האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן, עם החתן רבי אברהם חיים ראטה, בנו יחידו של האדמו"ר רבי אהר'לע בעל "שומר אמונים" [שעלו יחד מסאטמר לירושלים בתשרי ת"ש]. בדף שלפנינו לא נרשם תאריך ומקום החתונה, ורק נכתב כי החתונה תהיה בחודש אלול בירושלים: "החופה תהי' איה"ש בשעה טובה ומוצלחת בחדש הרחמים בעזר בעל הרחמים בעיה"ק ירושלם תובב"א". [בסופו של דבר נערכה החתונה בחודש כסלו תש"ה – ראה חומר מצורף].
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), דור רביעי להמגיד מזלוטשוב. איש אלוקים קדוש, בעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו לא שבו ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם ר' שלמה'לה מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם.
רבי שלמה'לה גם גידל בביתו בירושלים את שתי נכדותיו היתומות, בנות-בתו אשת האדמו"ר מנסכיז רבי שמואל מרדכי שפירא (שנפטר בשנת תר"פ), שאחת מהן השיאה לבנו האדמו"ר רבי מרדכי, ומשום כך בדף שלפנינו מופיע שמו כ"העומד מצד הורי הכלה": "הורי הכלה - מרדכי גולדמן ורעיתו הרבנות[!] תחי', נכדי הרה"צ ר' שלמה גולדמן אדמו"ר מזוועהיל שליט"א – העומד מצד הורי הכלה".
החתן - הרה"צ רבי אברהם חיים ראטה (תרפ"ד-תשע"ד), לימים, האדמו"ר מ"שומרי אמונים" בירושלים ובבני ברק. נולד בבערגסאז לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים". לאחר פטירת אביו בבית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים הכתירוהו לאדמו"ר. אולם רוב החסידים הכתירו לראשם כאדמו"ר את גיסו הרה"צ רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות "תולדות אהרן". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאס". הקים את "קרית שומרי אמונים" בירושלים, והקים בה ישיבה ומוסדות חינוך, אך לאחר כמה שנים עבר לבני ברק, והעביר לשם את ישיבת "שומרי אמונים".
[1] דף, 10X29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוז'ניץ-גרודז'יסק רבי אברהם אלימלך שפירא. ירושלים, אלול תרצ"ז [1937].
נשלח אל "האדון הנכבד ה' מייראוויטש". המכתב פותח בברכת "כתיבה וחתימה טובה". הוא כותב כי הוא שמע עליו "שהנו תלמיד חכם בעל ידיעות רחבות ומתענין בחסידות", ומשום כך הוא שולח אליו את ספרו האחרון "משנת חכמים". בהמשך הוא מתנצל שאינו שולח את ספרו הקודם "אמונת ישראל": "...אין בידי ספרי הקודם אמונת ישראל שעשה בשעתו רושם יוצא מהכלל, אפילו אצל אנשים שאינם שייכים לכת החסידים...".
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך שפירא, משרידי האדמו"רים לבית קוזניץ-גרודז'יסק נולד לאביו האדמו"ר רבי ישראל מגראדזיסק הי"ד (תרל"ד-תש"ב, חתנו של רבי אשר מסטאלין) בשנת תרנ"ו. נשא את בתו של האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ירחמיאל משה, (היא הסופרת הידועה מלכה שפירא). בשנת תרפ"ח עלה לא"י. הוציא לאור וערך את ספרי אבותיו "משנת חכמים" מאדמו"רי קרלין ו"אמונת ישראל" מאביו האדמו"ר ר' ישראל. לאחר השואה בה נספה אביו (וגם דודו בעל "חובת התלמידים") קיבל על עצמו את עול האדמו"רות, ועבר לירושלים בה התלקטו אליו חסידים ואנשי מעשה לקבל ממנו הדרכה, עצה, לקח ותושיה (אחד מתלמידיו הנודעים הוא האדמו"ר "הצדיק" רבי אשר פריינד זצ"ל מייסד מוסדות וקהלת "יד עזרה"). נפטר בכסלו תשכ"ז.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 13.5X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי בשולי הדף.