נביאים ראשונים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תק"מ-תקמ"א 1780-1781]. בדפי השער: "באותיות אמשטרדם".

דף שער נפרד לכל ספר. רישום בעלות בדף השער של ספר יהושע: "לה"ו משלי אני אפרים פורמיזיני ס"ט".
בסוף ספר יהושע כרוכה מפה מקופלת. בחלקה העליון "חלוקת א"י לעתיד" (עם איור בית המקדש) ובחלקה התחתון צורת חלוקת הארץ בימי יהושע. מצורף עותק נוסף של המפה, עם חלקה התחתון בלבד (חלוקת הארץ).
מד, [1] דף (מפה מקופלת), [1], מה-פז, [1], צא-ש דף, + [1] מפה מקופלת (מנותקת). 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי המפות. מפה אחת מנותקת. מעט חותמות ורישומים. כריכת עור בלויה ומשופשפת. קרעים, רישומים בנוזל מחיקה לבן וסימן עש בשדרה.

ספר שירי הנפש, מגילת שיר השירים, עם ביאורי "משל" ו"מליצה", מאת רבי מאיר ליבוש מלבי"ם אב"ד קעמפען. [קניגסברג, תרי"ז 1857]. שני שערים. מהדורה ראשונה שנדפסה ע"י המחבר המלבי"ם.רישומי בעלות: "מנחם הכהן פישער בתי אונגרים [...] ירושלים".

[1], מג דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות קלים. קמטים. חותמות בדפים אחדים. רישומים בעט בדף הבטנה הקדמי ובכריכה הפנימית הקדמית. כריכה ישנה ובלויה, עם פגמים וקרעים.

זה הספר תהלים, כתיבת יד משה וויינברג. שיקגו, חסר שם מדפיס, [תרע"ב] 1912.
מהדורה פקסימילית של ספר תהלים הכתוב כולו בכתב יד, בידי משה וויינברג.
שער עברי עם איור יד הסופר ושמו. שער נוסף אנגלי עם איור דגל ארצות הברית. בעמוד נפרד תצלום הסופר המחזיק את כתב היד בזרועותיו. הספר מלווה באיורים המתאימים לנושאי הפסוקים ובשערים מאוירים נפרדים לחמשת הספרים שבתהילים.

נד, [2] דף, [7] דפי תמונות מאוירים, [1] תמונת פורטרט. עותק פגום, בו לצד הדפים המקוריים, נכרכו דפים רבים שנדפסו מצידם האחד בלבד. כפי הנראה אחד מדפי לוחות התמונות חסר (דף תמונה אחד מופיע פעמיים). 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. כריכה מקורית עם כיתוב מוזהב, עם דפי בטנה חדשים, שדרת עור ופינות עור חדשות (הספר עבר כריכה מחודשת).
גולדמן 24.

שלושה סטים של ספרים שנדפסו בווילנא, בהוצאת האלמנה והאחים ראם, עם כריכות עור מקוריות: סט משניות, סט חומשים עם פירוש המלבי"ם, וסט נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם.

* משניות, עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא ועיקר תוספות יום טוב, ועם פירוש תפארת ישראל. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב [1891]. סט בששה כרכים.

* חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, שפתי חכמים ובעל הטורים, ועם פירוש התורה והמצוה למלבי"ם. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב [1891]. סט בששה כרכים (שני כרכים לספר ויקרא). במספר כרכים רישומי בעלות וחתימות של "הצעיר... חיים אתוואתי".

* נביאים וכתובים, עם פירוש רש"י, פירוש מקראי קדש למלבי"ם, והוספות. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"א [1891]. אחד עשר חלקים בחמשה כרכים. חסר חלק תהלים.

17 כרכים סך הכל. 22 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכות עור מקוריות אדומות. בלאי, פגמים וקרעים חסרים בכריכות ובשדרות (מספר שדרות חסרות לגמרי). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

תלמוד בבלי, שתי מסכתות בשני כרכים:
1. מסכת שבת מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו 1836].
[2], ב-רו; נא, [11] דף. 38 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים קלים בשולי דף השער הראשון ובמספר דפים נוספים. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד בדפי השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.

2. מסכת עירובין מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו] 1836.
[2], ב-קמא; כב דף. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים קטנים בדפים הראשונים, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
רישומי בעלות וחותמות של בני משפחת מרגליות מפאלטאסק [פולטוסק]: רבי נתן חיים מרגליות; רבי דוד בן צבי מרגליות; החתן רבי מרדכי יצחק מרגליות.

______________
פולמוס דפוסי ווילנא-סלאוויטא
החל בשנת תקצ"ה ניטש פולמוס חריף בין בני משפחת רָאם, בעלי דפוס וילנא, ובין בני משפחת שפירא, בעלי דפוס סלאוויטא.
ראשית הפולמוס בהסכמה שניתנה לדפוס שפירא כי הדפסת מהדורה נוספת של התלמוד תיאסר במשך 25 שנה. בשנים תקצ"ה-תקצ"ו (לאחר כ-27 שנה מזמן ההסכמה הראשונה) החלו מדפיסי סלאוויטא להדפיס את הש"ס בפעם הרביעית, תוך כדי פולמוס חריף ומפורסם עם מדפיסי ווילנא, שגם הם החלו להדפיס את התלמוד באותם שנים. ממהדורה זו נדפסו בסלאוויטא רק מסכתות ברכות, שבת ועירובין.
לטענת אנשי דפוס שפירא האיסור על הדפסת ש"ס נוסף עדיין עומד בתוקפו, כי מאז המהדורה השלישית שהדפיסו, חלפו רק 21 שנה, ואילו אנשי דפוס ראם טענו כי האיסור חל מיום הדפסת המהדורה הראשונה, ולכן עומדת להם הזכות להדפיס מהדורה ווילנאית.
שני בתי הדפוס ניסו להגיע לפשרה בהליך בוררות (בוררות זבל"א) שנערך בידי רבי בעריש אשכנזי רבה של סלונים (בעל שו"ת נודע בשערים), רבי דוד אב"ד נובהרדוק (בעל גליא מסכת) ורבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא, אך הצדדים לא הצליחו להגיע לתמימות דעים, והליך הפשרה בוטל. חרף העובדה כי מלכתחילה לא הייתה קשורה לעניין, הפכה מחלוקת זו לחלק מהמאבק בין מתנגדים ובין חסידים באותה תקופה (מדפיסי סלאוויטא היו מצאצאי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ).
בתחילת שנת תקצ"ז, בשעה שפועלי הדפוס בסלאוויטא היו עסוקים בהדפסת מסכת פסחים של מהדורה זו, פורסם חוק חדש של מועצת השרים ברוסיה, שאושר על ידי הצאר ניקולאי, לפיו כל בתי הדפוס היהודיים ייסגרו, ובמקומם יינתן רישיון רק לשני בתי דפוס עבור כל יהודי רוסיה - בווילנא ובקייב (בסופו של דבר הוענק רישיון אחד לדפוס בווילנא, והוקם דפוס חדש שני בזיטומיר).
בין הסיבות העיקריות שהביאו לסגירת בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, היו העלילה המפורסמת של אשמה ברצח אחד מעובדי בית הדפוס בסלאוויטא, וכן דו"ח של צנזורים ומשכילים, שעינם הייתה צרה בבתי הדפוס היהודיים, שהוגשו לממשלה בימים ההם (על סגירת בתי הדפוס, ועל הפולמוס והעלילה, ראה בהקדמות המדפיס ובהסכמות הרבנים שנדפסו בתחילת מסכתות ברכות ועירובין, ובקצרה בספרו של ררנ"נ רבינוביץ, שם, עמ' קלד-קלח, וכן במאמרו של פרופסור דמיטרי אלישביץ', 'הצנזורה הממשלתית על הפרסומים היהודיים', בתוך 'תולדות יהודי רוסיה', ירושלים תשע"ב, ב', עמ' 68). הרחבה נוספת על הפולמוס, ראו: דסלר, שנות דור ודור (ה', תשע"ז, עמ' 107-109).