ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
תשעה חלקים בעשרה כרכים:
1. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שער מעטפת ושני דפי שער. [3], עו דף.
2. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון (הלכות שחיטה-רבית). ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ד 1874. שני דפי שער; בשער הראשון שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. [2], פו דף.
3. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שני (הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב). ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד 1874. קכא דף.
4. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שלישי (הלכות נדרים-אבלות). ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם תרל"ד [1874]. [1], נב, יג דף
5-6. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק ראשון – שני כרכים: כרך I - הלכות אישות ועגונות; כרך II - הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. בכרך I שני דפי שער; שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. כרך I: [2], קמז דף; כרך II: [1], פב, [1] דף.
7-8. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק שני. שני כרכים: כרך I – הלכות גיטין ושמות גיטין; כרך II – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. כרך I: [2] שני דפי שער, צט דף; כרך II: קלה דף.
9. ספר צמח צדק, חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [1], קצב דף.
10. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – שני חלקים (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שני דפי שער לכל חלק. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו). [2], רפו; [2], נ; ע דף.

גודל משתנה: 32-36.5 ס"מ בקירוב ("פסקי דינים": 21.5 ס"מ). שוליים רחבים בשלושת חלקי יורה דעה. מצב כללי טוב. כתמים, בהם מעט כתמים כהים. קרעים ובלאי קל (קרע חסר ללא פגיעה בשער יו"ד ח"ג). סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה מזערית בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד בכמה מקומות. רישומים. חותמות (בחלק אבן העזר חותמות הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון, תרל"א-תש"א, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים).

הדפסת ספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים.
במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו וחידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו הרב ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' והרב ר' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס, ופסקיו ותשובותיו על ארבעת חלקי השלחן ערוך, שהיו מפוזרים בעשרות כרכים כתובים בכתי"ק ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי החסידים או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. וכך, רק לאחר שמונה עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת איסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק".
לוין, צמח צדק – מפתחות, מבוא לסדרת 'צמח צדק', עמ' 5-13.

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם – שבעה חלקים בשבעה כרכים. שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק". בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".

הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחר מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו חסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער.
לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
רישומים: "יהושע זעליג..."; "מנחם מענדל ב"ר נח... תרפ"ו"; "לזכרון עולם... לביה"כ הנקראת לובאוויצער... המנדב יצחק ב"ר משה דוב ז"ל נומאן".
שבעה חלקים בשבעה כרכים.

* חלק א (בראשית): [4], מח דף.

* חלק ב (שמות): [2], נז דף.

* חלק ג (ויקרא): [2], נ, [2] דף.

* חלק ד (במדבר): [2], פ דף.

* חלק ה (דברים): [1], קה, [1] דף. ללא דף שער שני.

* חלק ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מח דף. ללא 3 דף אחרונים

* חלק ז (הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בשוליים הפנימיים של חלק ו כתמים כהים גדולים). סימני עש (סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט בחלק א). רצועות נייר לחיזוק מודבקות בדפים ראשונים ואחרונים של חלק ה. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.

ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל".
בדף [2] מופיעות חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
הגהות בשולי מספר דפים. רישום בעלות בדף השער (מחודש אייר תרנ"ד): "חיים יוסף בלאאמוה"ר בן ציון ליבר יפה אוף זאגר חדש כעת בווילנא" – "המגיד מוועקשענע" חיים יוסף יפה (1821-1901), מו"ל ועסקן ציוני.
[2], קפ דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמים כהים. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרעים חסרים בשולי הדפים אחרונים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בנייר). סימונים והדגשות בעט במרבית הדפים. כריכה חדשה.

ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).