שני ספרי הגר"א בכרך אחד, מהדורות ראשונות:
1. ספר מכתב אלי'[הו], ביאור על שיר השירים ועל ספר חבקוק וליקוטי חידושים ברמב"ם וסוגיות הש"ס, מאת הגר"א מווילנא. פראג, תקע"א 1811. הוצאת "שמואל הקטן" [ר' שמואל קליין]. מהדורה ראשונה של הביאור על שיר השירים וחבקוק. במהדורות הבאות נדפס נוסח שונה ומתוקן.
את הפירוש על שיר השירים וחבקוק הדפיס המו"ל על פי העתקה בכתב-יד שהגיעה לידו. הפירוש נדפס בשיבושים והשמטות. בשנת תר"ב הדפיסו נכדי הגר"א נוסח מתוקן של ביאור זה, בתוספת קטעים שלא נדפסו לפנינו (נוסח זה מכונה על ידם "פירוש א'"), ואף הוסיפו פירוש נוסף מהגר"א (המכונה על ידם "פירוש ב'"). במהדורתם לא מתייחסים נכדי הגר"א כלל למהדורה שלפנינו.
בראש הספר שלושה דפי "פרענומראטען", עם שמות מנויים מאזור בוהמיה ומורביה.
בגב השער נדפסה "הקדמת בני הרב המופלג…", חתומה על ידי "יהודא ליב בן הגאון המנוח מ"ו אלי' זצ"ל" – אין זו אלא הקדמת בני הגר"א ל"פירוש על כמה אגדות" (ווילנא תק"ס). המו"ל, ר' שמואל קליין, השמיט את שתי הפסקאות האחרונות ואת שמו של רבי אברהם בן הגר"א (שנפטר בינתיים). כמו כן, קיצר את הפסקה הראשונה והשמיט ממנה את הקטע עם דברי הביקורת על רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי משה מפינסק.
2. ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. ברין, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי רבי מאיר משאד, שזכה ללמוד תורה מפי הגר"א. בהקדמתו לספר הוא מתאר כיצד ישב אצל הגר"א וכתב מפיו את הפירוש: "ואני בבואי הנה ואשב בבית הרב החסיד הגאון הגדול... הלא הוא רב הגולה נר ישראל... כבוד ק"ש מו"ה אלי' זלה"ה. ויהי כשבתי בביתו ואמצא חן לפניו ואשרתהו ואצק מים על ידי אליהו... והרב הגאון ז"ל בחסדו הטיבנו... וילמדני דעת מקרא ומשנה... זה לי ימים רבים אנכי בביתו לא אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה... גם אני חזרתי שניתי גם שלשתי לפני הרב גם משניות גם תוספתא... ואכתוב את דבריו על המשנה כאשר שמעתי מפיו...".
בראש הספר, אחרי ההסכמות, נדפסו מכתבי המלצה שכתבו למחבר הגר"א ואחיו רבי יששכר בער.
בני הגר"א ערערו על מהימנותו של פירוש זה בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס). לטענתם הדברים מועתקים מפירוש סדר טהרות אשר כתב תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב. לדבריהם, רבי מאיר משאד שאל מרבי מנחם מנדל את כתב-היד ומסרו להעתקה בחפזון והדבר גרם לטעויות ושיבושים, וכי בידיהם נמצא הפירוש המדויק. לעומת זאת, רנ"נ רבינוביץ כותב בהקדמתו לספר "גאון יעקב" (לבוב תרכ"א) כי את הספר כתב הגאון רבי יעקב כהנא (תלמיד הגר"א וחתנו של אחי הגר"א רבי יששכר בער), על פי רשימות קצרות שכתב רבי מאיר משאד כשישב לפני הגר"א.
שני ספרים בכרך אחד. מכתב אלי': [4], כד דף. אלי' רבא: [2], מד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים בדף השער של הספר הראשון. כריכה ישנה, עם פגמים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 150, 241.

ספר עמודי התורה, מעלות התורה מרבי אברהם אחיו של הגר"א מווילנא, עם אור תורה מהמקובל רבי אייזיק חבר. ירושלים, דפוס רבי יואל משה סלומון, תר"ם 1880. המהדורה הראשונה של החיבור אור תורה.
הסכמות רבי שמואל סלנט ורבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין. מעניין לציין כי המהרי"ל דיסקין בהסכמתו כותב ברוב ענווה כי אין לו יד בחכמת הנסתר: "...מעודי אני מושך ידי מבא בכתובים בהסכמות על ספרים, וביותר בס'[פר] כזה אשר רובו ע"פ חכמת האמת, אשר לא עמדתי בסודה...".
מחבר ה"אור תורה" – הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" – שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בספר "אור תורה" נכתבו דברי בקורת "מתנגדיים" וקריאה להתרחק מהנהגות ה"חסידים". באות פ (דף לא/1) כותב ה"אור תורה": "...וכן מי שהולך אחר שכלו בעבודת ה' שלא על פי דרכי התורה המסורה לנו מפי חכמינו הקדושים... וחושב מחשבות אחרות, אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד, זה היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה... ולכן האדם הישר הולך אשר חס על נפשו ועל כבוד קונו יתרחק מכתות חדשות המתחדשים בכ"ע [בכל עת], האומרים זה הדרך לכו בה והוא עיקר העבודה. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם...". במהדורה המוגהת (ירושלים, הוצאת ישיבת "כתר תורה", תשל"א) ובמהדורה המנוקדת (ירושלים, תשמ"ט, שנדפסה עפ"י מהדורת תשל"א), צונזרו חלק מהדברים החריפים, ונכתב רק: "...וחושב מחשבות אחרות וכו' היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה..." ונשמט המשפט: "אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד".
[2], עב דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים וסימני עש קלים. הדבקות נייר בשער ובדף השני. כריכה לא מקורית.
ש' הלוי, מס' 352.

סדר האדרות הקדושות, לאמרם בלילי שבועות והושענא רבא. ונציה, [תק"א 1741].
דפי המגן מורכבים מדפים מתוך ספר (לא מזוהה) אודות הדקדוק העברי.
לג דף. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים ורופפים. כריכת נייר פגומה וקרועה, ללא שדרה.

שתי מהדורות של ספר הזהר:
* ספר הזהר, ספר בראשית. פרנקפורט דאודר, [ת"ק 1740].
[10], רנא; טו דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
* ספר הזהר, ספר בראשית-ויקרא, עם פירוש מקדש מלך מאת רבי שלום בוזגלו, ופירוש קהלת יעקב מאת רבי יעקב יאלוש מפרמישלה. דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, פרמישלה, תר"מ [1879-1880].
ארבעה כרכים (ספר בראשית, ספר שמות, ושני עותקים של ספר ויקרא, אחד מהם חסר).
במהדורה זו נמצאים בין הדפים הממוספרים דפים רבים שאינם ממוספרים, בהם נדפס הפירוש "מקדש מלך" (חלק ממנו נדפס גם בשולי דפי הטקסט של הזהר, הממוספרים).
4 כרכים. כרך ויקרא מופיע בשני עותקים (אחד מהם חסר). בראשית: [8], יד, [24], טו-נט, [26], ס-עו, [6], עז-צו, [3], צז-קכ, [2], קכא-קלד, [1], קלד-קמו, [1], קמז-קסה, [5], קס-קעט, [4], קפ-קצג, [1], קצד-רה, [2], רו-ריא, [4], ריב-רנא; יז, [12] דף. שמות: [1], כב, [6], כג-לב, [5], לג-מג, [5], מד-סז, [11], סח-צד, [8], צה-קכו, [7], קכז-קעט, [17], קפ-קפז, [5], קפח-קצד, [8], קצה-רכ, [11], רכא-רפ, [16] דף. ויקרא: ח, יג-טז, יג-כו, [14], כו-לה, [8], לו-מב, [7], מג-נב, [8], נג-נו, [4], נו-פ, [10], פא-פח, [3], פח-קז, [25], קח-קיב, [4], קיג-קטו, [4] דף. בעותק השני של ספר ויקרא חסרים 4 דפים באמצע (עד-עז). 21-22 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר בדף השער של חלק ויקרא (בעותק השלם), עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער (הדף הודבק על נייר לשיקום). סימני עש עם פגיעות בטקסט (כולל בדפי השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף השער של ספר בראשית קצוץ בשוליו. חותמות. כריכות עור חדשות.

ספר רזא מהמנא, סודות הקבלה על אותיות האל"ף בי"ת, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי מכפר זורוויץ. לבוב, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
בדף המגן ובשולי אחד הדפים באמצע חותמות מטושטשות של רבי "משה בהרב מוהרי"מ לאנדמאהן".
[4], עא, עג דף. חסר דף עב. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר, חלקן על גבי הטקסט. קרעים חסרים בדפים נוספים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר מקומות סימני עש גדולים). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.