ספר ברוך טעם, מערכות עיוניות בסוגיות הש"ס ושו"ת, מאת רבי ברוך פרנקל תאומים אב"ד לייפניק. לבוב, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. הסכמת ה"חתם סופר".
הספר שלפנינו נערך על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", חתנו המפורסם של המחבר. על דרך עריכת החיבור מספר ה"דברי חיים" בהקדמה מיוחדת שכתב לספר. כמו כן, הוסיף ה"דברי חיים" לספר עשרות הגהות ארוכות משלו שנדפסו בשולי הגליון, וכן הדפיס בתחילת הספר מפתח מפורט של תוכן הסימנים והסעיפים. עם זאת, ה"דברי חיים" העלים את שמו מן הספר, וזהותו כעורך וככותב ההגהות ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר.
החל מן המהדורה השניה של הספר (שנדפסה בפרמישלה תרל"ח), נוסף שמו של ה"דברי חיים" בדף השער.
הגהות ה"דברי חיים" שנדפסו בספר שלפנינו הן ביכורי חידושיו שבאו בדפוס.
חותמות, רישומים בכתב-יד והגהות חתומות (דף כג/2 ודף כד/1) של הגאון רבי יעקב גורדון מסאות'פורט-אנגליה, מעשירי אנגליה ותלמיד חכם בעל שיעור-קומה שעמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו.
[3], מ; מו דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. כריכה ישנה, עם פגמים.
סטפנסקי חסידות, מס' 93.

שבעה ספרים, עם חתימות, רישומי בעלות והגהות, מדפוסי שנות הת'-הת"ר:
• ספר יפה מראה, אגדות חז"ל מן התלמוד הירושלמי, מסדרי זרעים, מועד ונשים, עם פירוש יפה מראה, מאת רבי שמואל יפה אשכנזי מקושטא, ועם פירוש יופי מכלול, מאת רבי יחיאל מיכל אב"ד ברלין. ברלין, [תפ"ה-תפ"ו 1725-1726]. מהדורה ראשונה של הפירוש יופי מכלול.
בדף השער רישומי בעלות בכתבי יד עתיקים: "הכר נא דבר אמת למי זאת נרשמת, למי החותמת, אשר [---] מוהר"ר אברהם יצ"ו ממינסק יע"א"; "שייך להרבני היניק וחכים מוה"ר יצחק המוה"ר משה סג"ל שמש בק"ק ווילנא" [רבי משה ב"ר אהרן סג"ל שמש בווילנא, חתום על הכרוז משנת תקנ"ח, שהוכרז בווילנא שלא לפרסם דברים בשם רבינו הגר"א, מבלי הסכמת בית הדין. ראה חומר מצורף]. חותמת בעלות של רבי "יעקב לנדא – רב בליבוי" [לימים, אב"ד בני ברק].
• ספר הרשב"ש, שאלות ותשובות מאת רבי שלמה דוראן בן הרשב"ץ (רבינו שמעון בן צמח). ליוורנו, [תק"ב] 1742. מהדורה ראשונה, עפ"י כתב יד עתיק מגנזי רבי מלאכי הכהן בעל ה"יד מלאכי".
בשער הספר רישום בעלות בחתימת רבי רחמים שלמה הלוי – מחשובי רבני ירושלים (תק"נ בערך-טבת תרל"ד). חתום על תקנות רבות ואגרות המלצה. מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי אברהם שלום שרעבי, וברשימת חכמי בית אל, הוא נמנה ראשון בשם "הרב כמוהרש"ל".
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
• ספר מעשה רקח, על הרמב"ם, חלק א' – מדע, אהבה וזמנים, מאת רבי מסעוד חי רקח. ונציה, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. שער מאוייר בדמויות משה ואהרן. חסר [1] עמ' אחרון עם האישור באיטלקית להדפסת הספר מאת הרשויות בפאדובה וונציה. הגהה קצרה בדף מ/1. חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
• ספר חידושי רבינו נסים, על מסכת גיטין. ברלין, [תקל"ח 1778].
רישומי בעלות בדף השער: "הקטן חיים בן מהור"ר צבי הירש יצ"ו"; "חנני אלהים בזה הק צבי הירש בהר"ן ז"ל". רישום בעלות בדף האחרון של "צבי הירש אב"ד ור"מ דק' אסטראווע". חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
• ספר חות יאיר חדש, דרשות בעניני אגדה ומוסר, מאת רבי אלעזר קאליר. פראג, [תקנ"ב 1792].
בדף השער חותמת רבי יעקב שמואל אליאש אב"ד גערלא. רבי יעקב שמואל אליאש (תר"ס-תש"ה; אוצר הרבנים 10336), בן רבי אברהם שלמה אליאש, אב"ד סאמוש-אויואר. תלמיד רבי אליעזר דוד גרינוולד מסטמר, ורבי שאול בראך מקרולה. חתנו של רבי חיים יעקב הכהן בינדר מזענטא. שימש כרב בכפר סיק, הסמוך לסאמוש-אויואר, וכן כרב בסאמוש-אויואר, לאחר פטירת אביו בשנת תר"צ. הובל עם יתר בני קהילתו לאושוויץ, שם פעל רבות לעזרת האסירים. חרף הסכנה שבדבר, הצליח לרכוש זוג תפילין תמורת מנות לחם, וזיכה בהנחתם מאות אנשים. בשבתות, לאחר ששב מעבודות הכפייה, ערך סעודה שלישית עם מספר אנשים. נספה ביער במהלך צעדת המוות, ונקבר במקום על ידי חבריו למסע.
רישום בעלות בדף השער: "זה הספר מישך שייך לה"ה התרוני[!] המופלא מ"ה מרדכי דיי[---] פה ק"ק קעסטהעל, הק' קויפמאן שכרלס מפ"ב [=מפרשבורג]". רבי משולם קויפמאן שכרלס, יליד פרשבורג, בן למשפחה מפורסמת, הקים ישיבה בקסטהל. כפי הנראה עסק גם בשדכנות לפרנסתו.
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
• ספר ברית יעקב, שאלות ותשובות, מאת הגאון רבי ברוך מרדכי ליפשיץ אב"ד נובהרדוק ושעדליץ – שני חלקים. וורשא, תרל"ו-תרל"ז 1876. מהדורה ראשונה. ארבעה שערים. שני חלקים בכרך אחד.
בשער השני חותמת בן המחבר רבי יעקב זלמן ליפשיץ, והקדשה עצמית מרבי חיים וולפרט אב"ד ליבוי שקיבל את הספר במתנה מהגרי"ז בן המחבר.
הגהות למדניות ארוכות – בכתב ידו של רבי חיים וולפרט. חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק (שכיהן אף הוא ברבנות ליבוי).
הגאון רבי חיים וולפרט – בעל ה"בחיר חיים" (תר"כ-תש"ב), מגדולי גאוני ליטא. תלמיד ישיבת וולוז'ין, ומתלמידיו המובהקים של הגר"ח מבריסק. החל משנת תרס"ה כיהן ברבנות ליבוי (לייפאיה Liepāja, לטביה). למדן וחריף מחשבה. היה מקורב וחביב אצל גדולי הדור רבי יצחק אלחנן ורבי מאיר שמחה, שהיו עוסקים עמו שעות בפלפולה של תורה. היה ידיד-נעורים של הגאון רבי שמעון שקופ. פעם עבר דרך עיר ליבוי וביקר אצל רעו הרב. בטרם שפנה ללכת הציע הגר"ש לפניו רמב"ם מוקשה מאד, ורבי חיים תירץ לו על אתר יישוב נכון, חדור בעמקות וסברה ישרה. כשראה הגר"ש כה, אמר לא אוכל להפרד מאת הגאון ר' חיים ונשאר בביתו שלשה ימים ושוחחו כל הזמן בדברי תורה (הקדמת שו"ת בחיר חיים, ירושלים, תשל"א, עמ' 26). לעת זקנה עלה לארץ ישראל בשנות התר"ץ. מנוחתו כבוד בבית העלמין בכפר סבא, סמוך לקבר רעו הטוב, הגאון רבי עזרא אלטשולר בעל "תקנת עזרא".
• ספר שערי ציון, תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, מאת רבי נתן נטע הנובר, עם הוספות חדשות. דפוס החכם אליהו בן אמוזג. ליוורנו, [תרכ"א 1861].
רישום בעלות בדף השער של רבי יעקב ברדוגו (השני): "לי ע"ה יצחק בירדוגו, בכמוה"ר יקותיאל זצ"ל בכמוהר"ם זצ"ל". חסרים 5 דפים: יד-יז, ודף קג.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

כתב יד תפילת הדרך ופסוקי "שמירה". [גרמניה], ראש חודש אלול תקל"ד [1774].
העמוד הראשון בכתיבה קליגרפית נאה, והעמוד השני בכתיבה אשכנזית רהוטה ונאה. בסוף העמוד השני קולופון הכותב: "הקטן יהודא ליב בן המנוח כ' גבריאל... מווייטלסהויפן [כנראה Vilshofen וילסהופן אן דר דונאו, גרמניה] לע"ע מלמד להועיל פה... [למיץ?]". בעמוד השלישי, רישום: "נעשה יום א' אדר"ח אלול בשנת תקל"ד לפ"ק", ורישום כתובת בלועזית, לעיר מנהיים.
[3] עמ' כתובים. 17.5. ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.

אוסף דפים בדפוס ובכתב יד, תפילות ומודעות קיר לבית הכנסת.
• ברכות לעולה לספר תורה. באותיות גדולות, בכתיבה מרובעת קליגרפית. • שלטים באותיות ענק (בכתב יד ובדפוס): "הדלקת הנר"; "על הניסים"; "ותן טל ומטר". • דפי הזכרת נשמות, מקהילות שונות. באחד מהם אזכרה לבעל החתם סופר [שנפטר בכ"ה תשרי שנת ת"ר] "רבינו משה בן ריזל" [מעניין לציין כי בדף זה מזכירים את הנפטרים בשם אמם, ולא כמנהג האשכנזי להזכיר נשמות נפטרים בשמם ובשם אביהם]. • דף, בכתיבת יד מרובעת ומנוקדת באותיות גדולות: "תפלה בעד השלום – אבינו שבשמים! ברך ממשלת צ' ס' ר'..." [ברית המועצות, שנות החמישים בקירוב – דומה לנוסח התפילה המודפס ב"סידור השלום"]. • דף עם תרגום לגרמנית של פרקי תהילים. נעשה ע"י דוד ולרשטיינר, זכרון מאיר. 1935.
9 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה.