מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של שאול טשרניחובסקי. היידלברג (גרמניה), [1900 בקירוב].
המכתב ממוען אל "יקירי יוסף" (כפי הנראה, ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר), והוא מוסר דיווח מעניין על התקדמות עבודתו הספרותית של טשרניחובסקי: שירים חדשים שנשלחו לפרסום בעיתונים ("תרגמתי מלונגפלו את 'חלום העבד' למען רבניצקי, שיר מקורי לא אוכל לתת בעבורו מחוסר 'מין רוח הקודש'"), טיוטות ראשונות שנכתבו זה עתה ("שולח אני לך שיר אחד מ'חזיונות נביא השקר', וישנם אתי עוד שנים מסוג זה") ואף תכניות לכתיבת יצירות חדשות ("כרטיסי מורמס בוודאי קבלת... את כל אשר ראיתי שם לא אבוא כעת לתאר ולספר לך, ברוב הימים תמצא הכל בשיר" [השיר "בלדות וורמייזא?"]). בסוף המכתב, מזכיר טשרניחובסקי רעיון ספרותי חדש: "'בר כוכבא' נוקר עוד הפעם במוחי... בעל דו פרצופין הוא... לא ידעתי למי אתן הפתרון: לגבור פואמה, או לגבור דרמה. סוף דבר במבוכה גדולה" (לימים, בחר טשרניחובסקי בשתי האפשרויות גם יחד, וכתב הן פואמה והן מחזה שגיבורם הוא בר כוכבא).
שאול טשרניחובסקי (1875-1943) - רופא, משורר ומתרגם; מגדולי המשוררים העבריים. בשנים 1906-1899 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג וסיים את לימודיו בלוזאן שבשוויץ. מעת סיום לימודיו ועד סוף ימיו שילב את עבודתו כרופא עם עבודתו כמשורר. לאחר סיום לימודיו עבד כרופא באוקראינה. בשנת 1910 עבר לסט. פטרסבורג ופתח שם מרפאה ובשנת 1919 עבר לאודסה. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות.
[1] דף (שני עמ' כתובים), 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימן קיפול אופקי. כתמים ופגמים קלים.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של ש"י עגנון, אל אליעזר מאיר ליפשיץ. ירושלים, "ערב שבת ויהי תרצ"ד", [1934].
מכתב ברכה לרגל נישואיו של אליעזר מאיר ליפשיץ לתרזה דרייפוס-כהן: "[...] כבר שנים הרבה לא היתה לי שמחה כבשעה ששמעתי שנכנסת לחופה - בשעה טובה ומוצלחת לאורך ימים טובים וארוכים – עם מרת טיריזא דרייפוס כהן. ענבי הגפן בענבי הגפן... וסבורני שכל אוהביך וידידך שמחים בשמחתך [...] ידידך ואוהבך בלב ובנפש, ש"י עגנון".
אליעזר מאיר ליפשיץ (1879-1946), רב, מחנך, חוקר יהדות, מראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל, היה ידיד קרוב של ש"י עגנון. בשנת תרפ"ו (1926) פרסם מאמר על עגנון ועל יצירתו בכתב העת "השלוח" (המאמר, בגרסה מורחבת ראה אור באותה שנה בברלין, בדפוס משה ב"ר שמשון מארקס). אשתו של ליפשיץ, תרזה דרייפוס-כהן, היתה קרובת משפחה של אסתר עגנון.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים), 16.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים.

History of Zionism, 1600-1918 [תולדות הציונות, 1600-1918], מאת נחום סוקולוב. הוצאת Longmans, Green & co., לונדון, 1919. אנגלית ומעט צרפתית. שני כרכים.
שני כרכי הספר שלפנינו עוסקים במושג ציונות בהקשר הפוליטי והספרותי באנגליה ובצרפת ועוקבים אחר מקורם והתפתחותם של הרעיון הציוני ושל המושג "שיבת ישראל" בנצרות במאות השנים האחרונות. הכרכים כוללים מספר לוחות: דיוקנאות אישים, תמונה של טקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית בירושלים, תמונה קבוצתית מוועידת קטוביץ' (1884), ועוד.
בתחילת הכרך הראשון מופיעה הקדשה באנגלית מאת המחבר, נחום סוקולוב (מתוארכת: פריז, יולי 1919).
כרך א': Lii, 313 עמ' + [23] לוחות. כרך ב': Lxiii, 480 עמ' + [9] לוחות. 22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים לאורך החיבור בין דפי הבטנה לכריכות. חתימה בעמוד השער של הכרך הראשון.

תצלום תהלוכת אנשי הצה"ר ובית"ר לקברו של תיאודור הרצל בוינה. [אוגוסט 1932].
בחזית נראים זאב ז'בוטינסקי (שלישי משמאל), ומנהיגי הצה"ר רוברט שטריקר, מאיר גרוסמן וישראל רוזוב. התצלום מחולק בצדו האחורי לשימוש כגלויה. בגב התצלום מופיעות חתימותיהם של ז'בוטינסקי ואחרים מן המצולמים.
8.5X13.5 ס"מ. מצב טוב.
ספרות: ז'בו, ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי, מאת שמואל כץ. הוצאת דביר, תל אביב, 1993. כרך ב'.
מקור: אוסף משפחת רימון.