כרך גדול בכתב-יד, עם קונטרסים ודפים נוספים, בכתב ידו של רבי גדליה נחמן ברודר; עם עשרה מכתבים מקוריים בכתב ידם וחתימתם של רבני ארץ ישראל. ירושלים, חברון ויפו, תרנ"ח-תרס"ז בקירוב.
הכרך כולל מאמרים מסודרים לדפוס, "במושגים נעלים ונשגבים", בקבלה ופילוסופיה יהודית, מאת רבי גדליה נחמן ברודר. מאמרים אלו נדפסו בספריו: "גן ירושלם – שבעה מאמרים", שנדפס בירושלים בשנת תרנ"ט, וספר "רוח הגן – שמונה מאמרים" שנדפס בירושלים בשנת תרפ"ג (על שדרת הכריכה הטבעה מוזהבת: "גן ירושלים").
אל הכרך מצורפים קונטרסים בכתב-יד, עם טיוטות נוספות למאמרים הנ"ל שבספר "גן ירושלם" הנדפס, ודפים עם רשימות של הוספות והערות לספרו, וטיוטות מכתבים (יתכן שחלקם לא נדפסו).
בראש הכרך מודבקים מכתבי ההסכמות המקוריים שקיבל המחבר מגדולי רבני ארץ ישראל, לספרו גן ירושלם. רוב ההסכמות נדפסו בראש הספר (שנדפס בשנת תרנ"ט):
• מכתב רבי שאול חיים הלוי הורביץ – הרב מדוברובנא (חתן ה"נחלת דוד" ומייסד ישיבת "מאה שערים"). ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי נפתלי הירץ הלוי – רבה של יפו (מגדולי המקובלים, מחבר "סידור הגר"א בנגלה ובנסתר"). יפו, אלול, תרנ"ח [1898].
• מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי יצחק וינוגרד – ראש ישיבת תורת חיים. ירושלים, סיון תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי יוסף אליהו וינוגרד – מראשי ישיבת תורת חיים. ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי דוד מאזיוועצקי "הרב מארגנטינה". ירושלים, ניסן תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי חיים חזקיהו מדיני – בעל ה"שדי חמד". חברון, שבט, תרס"א [1901].
• מכתב ארוך (2 עמ' גדולים) מרבי אברהם יצחק הכהן קוק – רבה של יפו והמושבות. יפו, אייר תרס"ז [1906].
• מכתב רבי חיים ברלין – הרב ממוסקבה. ירושלים, אייר [תרס"ז 1907].
• מצורף: דף מודפס עם שלשת המכתבים האחרונים (של ה"שדי חמד", הרב קוק ורבי חיים ברלין). דף זה נדפס בנפרד וצורף לחלק מהעותקים של ספר "גן ירושלם".
• בין דפי הכרך מודבק מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו, בענייני קבלה. בתוך הדברים הוא מזכיר את ספרו הקבלי "כסף משנה" על ה"משנת חסידים". [יפו, שנות התר"ס].
רבי גדליה נחמן ברודר (תרי"ז-ת"ש), מחבר הספרים "גן ירושלם" ו"רוח הגן". תלמיד חכם איש-אשכולות ועסקן ציבורי, מממוני "כולל הורודנא" בירושלים ומראשי ה"ועד הכללי". נולד בוואשילקובה הסמוכה לביאליסטוק, וקיבל בילדותו תורה ודעת מפי סבו הישיש רב העיר, הגאון המקובל רבי שמואל מוֹעֵד (תקמ"ד-תרל"ה; איש קדוש ובעל מופת, מתלמידי רבי מנדל משקלוב תלמיד הגר"א מווילנא. בעל "בית שמואל הקטן" על "ספר המרדכי" – ראה אודותיו פריט 31). לאחר נישואיו, בשנת תרמ"ה, עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו. בתחילת דרכו בארץ, שימש כמורה פרטי לילדי משפחה יהודית בחווה חקלאית באזור יפו. עם השנים התמחה במדעי הטבע ובוטניקה, והיה מהמומחים הגדולים לזיהוי עצי אתרוגים בלתי-מורכבים ומורכבים בפרדסי ארץ ישראל. בהמשך עלה לירושלים, עסק בבניינה הרוחני והגשמי במשך שנים רבות. לרגל יובל השמונים שלו נדפס הספר "איש ירושלים" (ירושלים, תרצ"ז), עם מאמרי הערכה על פעילותו הציבורית בירושלים במשך כחמישים שנה. חתנו הוא הרב משה המאירי-אוסטרובסקי – רבה של מזכרת-בתיה (בתקופת מלחמת העולם הראשונה), מראשי תנועת "המזרחי" וממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית.
כרך, כ-420 דף כתובים + קונטרסים ודפים בודדים + 10 מכתבי רבנים (מודבקים בתוך הכרך). סה"כ למעלה מ-500 דף כתובים. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. דפים וקונטרסים מנותקים. מספר דפים עם כתמים ועקבות רטיבות. כריכה מקורית, מנותקת ופגומה, עם שדרת עור.