כתב–יד, סידור לתפילת שחרית, כמנהג איטליה, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה–18].
כתיבה איטלקית רהוטה ומרובעת. כוונות, הלכות והנהגות, נכתבו באותיות קטנות יותר. הכוונות משולבות לעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט. בעמוד האחרון קישוט סיום, עם איור של שתי דמויות. הגהות בשוליים מכותבים נוספים (חלקן קצוצות).
לצד הפסוק "כי כל העמים אלילים..." (דף 14/ב), נכתב בהגהה ב"חלון": "... ושמעתי מפי רבי ומורי איב"ף [כנראה = אלופי יצחק ברכיה פאנו] ל'שם הרמ"ע פאנו ממודונא כי ראשי אותיות של תיבת אליל"ם נרמז אין להם יכולת לעשות מחיצה, ואלופי הנ"ל היה מפרש בדרך זה תיבת אלילם...".
בפסוקים "אליך ה' אקרא... ואנחנו נברך..." שאומרים בברכות השחר לפי מנהג איטליה (1/א), הובלטו האותיות "אהרן ברכיה", ונכתב בהגהה בתוך "חלון": "לתהלה לשם ולתפארת, בשני פסוקים הראשונים נרמז בהם שם המפואר אהר"ן ברכי"ה שהם שמות של המקובל האלהי כמוהר"ר אהרן ברכיה ממודונה בעל ספר בגדי קודש לאמרם מידי יום ביומו קודם ברכות התורה חפרתי אוכל וכן יעשה לטוהרם" (הכוונה לספר בגדי קודש שנדפס בוונציה תק"ח, ושם מופיעים פסוקים אלו [בדף ב/1 של הספירה השנייה] באותה הצורה של הבלטת שם המחבר "אהרן ברכיה").
לאחר תפילת שמונה עשרה מביא הכותב (בשם קיצור של"ה) את המנהג להזכיר פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם, וכותב את שמו ואת הפסוק המתאים לו: "וזהו פסוק של שמי 'בנימין': בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון".
לאחר מכן מופיע: "סדר תפלה ובקשה לעצירת גשמים חס ושלו' שאמרו אותה בק"ק קסאלי בכל יום ויום אחר חזרת העמידה שחרית ומנחה עד שהשקיף וירא ה' משמים והקשיב בקול תפלתם והמציא להם מרגוע ומנוחה, בכל וערוכה". התפילה פותחת "מי אל כמוך אב למטר ומוליד אגלי טל...", והיא מופיעה גם בכת"י ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 28°1805 (פדובה, תקנ"ו), עמ' מד, שם היא מיוחסת לרבי יצחק רפאל פינצי (שימש כדיין ודרשן בעיר קסאלי וגם כתב תפילות).
לאחר קריאת התורה נכתב: "...יגולל הס"ת ומראה קודם כתיבתו לעם כי הוא מנהג קדום בירושלים תוב"ב, ויאמר פסוקים הנהוגים בכל תפוצות יהודה וישראל ואין צורך לכותבם פה כי זיל קרי בי רב הוא...".
בשולי הדפים, בכתיבה שונה, מספר הגהות ורישומים (קצוצים), וכן דף באותה כתיבה, שנכרך בין דפי כתב–היד. בשולי דף זה מופיעה חתימת הכותב: "בניה בכמ"ר מיכאל מעיר מונקאלוו". באחת ההגהות בשוליים נכתב: "לזכרון טוב שיום [ד'] לחדש תמוז הקצ"ט [=תקצ"ט] על נס [––] בני יצחק אברהם ברוך לילך עיר קסאלי שנפל לדרך... קב"ה שנתן לו רפואה שלימה". בדף אחר רישום קצוץ שנותר ממנו רק המילים: "מעיר מוונקאלוו". במאמרו ב'יובל סיני', כרך המאה, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיז–תקיט, מתאר ד"ר מנשה רפאל ליהמן כת"י מחזור אפ"ם מאוספו, שבשוליו נכתב רישום דומה: "יהיה לי לזכרון טוב שיום ד' לחודש תמוז שנת הקצ"ט, על נס של בני יצחק אברהם שנסע לילך לעיר קסאלי על סוס ורוכבו שעשה רע, יתנו לו שבח קב"ה שהוא רחם ומרחם שנתן לו רפואה שלמה – בניה ברוך". ראה שם עוד על אודות משפחת בית ברוך (De Benedetti) ממונקאלוו וקסאלי (שני קהילות סמוכות במחוז פיימונטה בצפון–מערב איטליה).
בסמוך למזמור "לדוד ה' אורי", הגהה בשוליים: "טוב לומר כל יום זה מזמור ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא, חיד"א".

[43] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.005.