מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, כ"ט תמוז תשט"ז [1956].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת כמה מילים בכתב ידו.

נשלח אל הרה"ח ר' שמעון יעקובוביץ (תר"צ-תשע"ג; מזקני חסידי חב"ד בירושלים), במענה למכתביו בענין דין ודברים בינו לבין פלוני כלשהו. בפתח הדברים הרבי מוכיח אותו על סגנון דבריו וצורת כתיבתו: "זאת להעיר, שאם ברצונו לקבל מענה ברור ומתאים, אינו מובן מה שכותב ברמזים ודברים מקוטעים. ובפרט שהמכתבים מתקבלים ישר לידי... וצריך להודיע ברור. והאריכות בדבר' הפשוטים אך למותר... ולא על ידי מספרים שלא תמיד יש להבין למה מכוונים. ופשיטא שלא לרמזים עוד יותר דקים".

בהמשך המכתב מתייחס הרבי לענין פרישות ממצות עונה, ומדריכו ומברכו בסיום: "יה"ר שיחדל להתעמק בענינים אלו, כיון שאין ההתעמקות בזה רצוי', ופשיטא שאינה נדרשת. וינצל כח ההתעמקות בהפצת המעינות חוצה ככל האפשרי במסגרת צעירי אגו"ח וגם בשאר. והשי"ת יצליחו".

המכתב נדפס (בהשמטות) באגה"ק של הרבי (כרך יג, אגרת ד'תקעח).

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.