ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת הרה"ק רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב (רבו של בעל ה"ישמח משה"). לבוב (למברג), דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולצדה הסכמת תלמיד המחבר רבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".
חותמות: "ע"ה אברהם עזריאל הי"ו". רישומים שונים בכתיבה מזרחית ובכתיבה אשכנזית.
מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".

הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות, ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".

[2], צה, [1], צט-קטו, [3] דף. חסרים דפים צז-צח. 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (והשלמה בצילום של מסגרת השער ושל הטקסט). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].

מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם.
לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

[1], סח דף. חסר דף אחרון. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין, משה ציקור ושאול משה גאלד שטיין, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית עם הפירוש על התורה, נדפסה עפ"י המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.

[1], מד, מז-עח; כז; טו דף. חסרים דפים מה-מו (הושלמו בכתב-יד עתיק – מתקופת ההדפסה). 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בדף השער ובמקומות נוספים הושלם הטקסט החסר בכתב-יד ובצילום). סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בשנות הת"ר בלבוב, וורשא, ברדיטשוב ומונקאטש:
• ספר קדושת לוי, על התורה. [גליציה?, ללא שם דפוס, תק"צ-ת"ר בערך, 1830-1840 בערך].
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. [רוסיה-פולין, ללא שם דפוס, ת"ר 1840 בערך]. חותמות "הרב ה' שלמה לאנגיר, פ"ה טאראנטא".
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס Feige Grohssmann, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), [דפוס זלמן ליב פלעקיר, תרכ"ב (הסכמה) 1862]. שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ד] 1864. חתימות "דוד רושביץ[?]" משרשוב.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס Abraham Nisan Siss, und B. L. Necheles, [תרכ"ו] 1866. שני שערים. רישומים רבים בהם רישומי בעלות של "אנשיל דאבאוו" משנת תרל"ח ועוד.
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ו 1876. חתימות וחותמות של "משה יהודא ליב לאנגערמאן, שו"ב ק"ק פראנקפורט א. מ.".
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". לבוב (למברג), דפוס פעסיל באלאבאן, תרל"ו 1875.
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". וורשא, דפוס משה יאדקיס וחנינא ליפא מרגליות בברדיטשוב, [תר"ן] 1890. בשער: "תרמ"ט".
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס A. Glinka, [תרס"ג] 1902. שני וריאנטים. באחד מהם, חותמות "ספריה צבי יעקב ברוידע".
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס זנוויל כהנה[!] ועוזר הכהן פריעד, תרס"ה [1905].
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. ברדיטשוב, הוצאת ישראל ראזומאווסקי, תרס"ח [1908].
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש "Grafia", [תרצ"ט 1939]. בסוף הספר "תולדות המחבר", מאת רבי צבי אלימלך קאליש ממונקאטש, עם צילום של חתימת יד קדשו.

15 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
עותק נאה בכריכה מקורית, עם הטבעת שם הספר והמחבר על הכריכה: "ספר הקדוש – נועם אלימלך – מרבינו הגדול קדש הקדשים ר' אלימלך מליעזענסק זצוק"ל".
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה של האדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון, מתאריך ט' שבט תש"א, עם הברכה הנדירה שהעניק הריי"ץ לקוני הספר, להיות להם "למשמרת הצלחה":
"...אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור".
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו בצדו הימני-עליון של העמוד השני, לצד מסכימים אחרים (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בה נדפסה ההסכמה על פני עמוד שלם).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכה מקורית, חלקה האחורי רופף, עם פגמים.