"הגדת אופנבך" – הגדה מאויירת בגרמנית ובעברית, בעריכת זיגפריד גוגנהיים, מהדורה ראשונה ושנייה:

• Offenbacher Haggadah [הגדת אופנבך], בעריכת זיגפריד גוגנהיים. אופנבך שעל נהר המיין, הוצאת העורך (דפוס Heinrich Cramer ו-Max Dorn), 1927. גרמנית ועברית.
הגדה של פסח, עם קטעים מן המקור העברי (רוב הטקסט בגרמנית). תוי-נגינה, מפה של מסע בני ישראל במצרים ואיורים נוספים (חיתוכי עץ צבועים ביד) מאת האמן פריץ קרדל (Fritz Kredel). חלק מן האותיות נדפסו בדיו אדומה. מהדורה ביבליופילית על נייר איכותי, עותק מספר 148 מתוך מהדורה בת 300 עותקים.
97, [1] עמ'. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם כתמים ופגמים קלים.

יערי 2042; אוצר ההגדות 3054.

• Offenbacher Haggadah [הגדת אופנבך], בעריכת זיגפריד גוגנהיים. ניו יורק-ויסבאדן, הוצאת העורך והוצאת Otto Harrassowitz, 1960.
עותק מתוך מהדורה בת 600 עותקים.
בהוצאה זו נערכה ההגדה מחדש, נוספו בה עוד קטעים עבריים והאיורים הוחלפו. באותה שנה יצאה מהדורה נוספת של הגדה זו, עם שינויים.
133, [1] עמ'. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית.
אוצר ההגדות 4670.

הגדה של פסח. ביה"ס כדורי, פסח תש"ח [1948].

הגדה לא מסורתית, שנדפסה בעיצומה של מלחמת העצמאות. לצד טקסטים מסורתיים כוללת ההגדה טקסטים אקטואליים רבים, העוסקים במלחמת העצמאות ומאזכרים אף את תקופת מלחמת העולם השנייה. בהגדה נזכרים "הכדורים" ו"הכדוריסטים" – תלמידי בית הספר, וכן מופיעים בה אזכורים שונים לפלמ"ח (כולל סמל הפלמ"ח על העטיפה), שכן רבים מבוגרי בית הספר השתלבו בשורות הפלמ"ח כמפקדים וכחיילים בתקופת מלחמת העצמאות.

[1] שער מעטפת, 27 דף מודפסים מצדם האחד, 21X17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי חלודה רבים, בעיקר בעטיפה ובדפים הראשונים והאחרונים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. שכפול סטנסיל של טקסט מודפס במכונת כתיבה, עם מעט איורים. הדפים אגודים בסיכות המקוריות.

חמישה צווים ומסמכים העוסקים ביהודי גרמניה והאימפריה הרומית הקדושה, 1704-1842. גרמנית.

• צו מטעם דוכס בראונשווייג-לינבורג, אנטון אולריך (1633-1714), העוסק בהגבלתם של רוכלים יהודים בתחומי הדוכסות. וולפנביטל, 8 באפריל 1704. [1] דף (מקופל לשניים; 4 עמודים מודפסים).

• Kayserliches Reglement, über Das Banco-Mesen – חוברת הוראות מטעם קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, העוסקת בהקמת בנק מרכזי ובהסדרת מערכת המיסים בקיסרות, ובהם סעיפים הנוגעים למיסים והיטלים מיוחדים המוטלים על יהודי החצר. וינה, 14 בדצמבר 1714. [16] עמ'.

• Form des Juden-Eydes – חוברת ובה תקנות ונהלים המסדירים את שבועת היהודים בבתי משפט נוצריים בתחומי דוכסות בראונשווייג- לינבורג. החוברת כוללת הוראות מפורטות הנוגעות לטקס השבועה ולנוסח השבועה. בראונשווייג, דפוס Friedrich Wilhelm Meyer, 1730. [5] דף.

• צו מטעם דוכס בראונשווייג-וולפנביטל קרל הראשון, העוסק בהצרת צעדיהם של יהודים השוהים בתחומי הדוכסות ללא רישיונות ומסמכי-הגנה (Schutz-Brief) מתאימים. הצו פונה אל הרשויות והגורמים המוסמכים ומורה להם להקפיד על אכיפת התקנות וההוראות שנקבעו בעבר בנוגע ליהודים אלו. וולפנביטל, 24 באוגוסט 1743. [1] דף (מקופל לשניים; 4 עמודים מודפסים).

• Gesetz-Sammlung für das Königreich Hanover… Gesetz über die Rechtsverhältnisse der Juden – חוברת ובה 84 תקנות וחוקים העוסקים במעמדם האזרחי של היהודים בממלכת הנובר, ובהם סעיפים הנוגעים להתאגדות הקהילות, הקמת בתי הכנסת ומוסדות הלימוד, זכויות המגורים והתעסוקה, ועוד. הנובר, 30 בספטמבר 1842. [14] עמו'.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

Escamoth, Reglamentos, e Ordenanças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, id est: Bordao dos Velhos, Novamente Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. אמשטרדם, תק"י [1750]. נדפס ברשות חברי "המעמד" (ועד הקהילה). פורטוגזית.

חוברת ובה תקנות חברת "משענת זקנים" – בית-מחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם. בית-מחסה זה היה אחד ממוסדות הרווחה היהודיים המוקדמים ביותר הידועים מסוגו.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם החל בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת, שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי.

בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום.

האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה.

[6]; 9, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. עטיפה צבעונית; בלאי קל בעטיפה.