ספר המצוות להרמב"ם, עם השגות הרמב"ן ופירוש "מגילת אסתר" מאת רבי יצחק די ליאון. זולקווא, תרט"ו 1855.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בדף השער חותמתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
רישום "קוויטל" בדף ב/1, כפי הנראה של חסיד שהעניק את הספר לאדמו"ר וכתב את שמו ושם אמו לתפילה: "שלום שכנא ב' פיגא מוסלוי" [=מוואסלוי Vaslui].
רישומים רבים בדפי הפורזץ, ביניהם רישומים משפחתיים ורישומי בעלות של רבי שמשון ב"ר משה סימאן [Simon] מלאפאש ושל בנו[?] יהודה אהרן.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תרי"ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש"ט ומנוחתו בטבריה.
צח דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתם דיו גדול בדף השער, על חלק ניכר מהטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות (כולל פגיעות במסגרת השער ובטקסט מצידו השני). כריכת עור חדשה.

ספר מדרש שוחר טוב, מדרש על תהלים, משלי ושמואל, עם פירוש מאת רבי יצחק ב"ר שמשון כץ. אמשטרדם, [ת"צ 1730].
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"תפארת שלמה" ובנו בעל ה"חסד לאברהם".
בדף השער חותמתו (בעברית ובאותיות לטיניות) של ה"תפארת שלמה": "שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק".
בראש דף השער חתימת יד קדשו של ה"חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבנוויטץ מראדאמסק", וחותמתו: "אברהם ראבינאוויץ".
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמו"רי פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש, "בעל מופת" ופועל ישועות. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש" והוא עצמו עוד זכה לנסוע עמו אליהם, בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. שימש גם כמורו ורבו של "החסיד מהמבורג", רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "מרדכי יוסף הכהן בלאסס, ראדאמסק".
עא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת. מעט סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר קל"ח פתחי חכמה, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [יוהניסבורג, תר"כ בערך 1860].
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער ובדפים נוספים: "הק' צבי מאיר ראבינוויץ מראדמסק".
רישום בדף השער שכתב בנו: "נפל בגורלי מכאאמו"ר זלה"ה, יצחק מרדכי".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י, "בהתלהבות עצומה". מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
בנו, רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ, אב"ד פלאוונה, הוא מחברו של הספר "אהל שלמה" (פיוטרקוב תרפ"ד) – סיפורים ודברי תורה מאת זקנו ה"תפארת שלמה".
חתימות ורישומים נוספים משני צדי דף השער.
קמב דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר לב אריה, על מסכת חולין, מאת רבי אריה ליב אב"ד פודהייץ. למברג (לבוב), תרנ"ח 1898.
בדף השער, שני רישומי בעלות בחתימות יד קדשו של האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם מענדיל בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע ועכי"א מאלכסנדר"; "מגן הוא לכל החוסים בו, בעזר צורי וגואלי, אליו אשא את נפשי, הוא יגן ויושיע, ועל שפל אנושי כמוני, מאור תורתו ישפיע, וחננו דעה ובינה ללבן שמעתתא אליבא דהלכתא. יצחק מנחם מענדיל בהרב ר' שמואל צבי שליט"א". בדף [2/ב] ובדף קיד/2 רישומי בעלות באותיות לטיניות: "Rabin J. M. Dancygier / Rabin J. M. Dancygur Alekandrów Lodzi ". חותמות רבות: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים, מחשובי רבני פולין, שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנתה עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה, "בית ישראל", לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן-דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורתו לוקטו ע"י חסידיו שניצלו מהשואה, ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], קיד דף. 37 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. כריכת עור חדשה.

מחזור "קרבן אהרן" לשלש רגלים, עם פירוש "מטה לוי" ותרגום ליידיש. טשרנוביץ, תרט"ו 1855.
חותמות בעלות שונות של האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם – אבד"ק מושינא"; "הרב אריה ליב הלברשטאם נכד להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט... לפנים אבד"ק מושינא – חונה כעת בעיר קעזמארק". בדפים מח/2 ונז/2 חתימות עתיקות: "ישראל יצחק שמש מבעלזא".
האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם ממושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ומשנת תרס"ד רב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.
[1], ב-רה דף. 28 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וסימני שימוש רבים. קרעים חסרים בדפים ראשונים ואחרונים. קרעים עם חסרון בטקסט בדפים קצט-רב (עם הדבקות נייר ישנות). כריכת עור חדשה.