ספר שיח השדה, דרושים על התורה, מאת רבי אליעזר הלוי, המגיד מפינסק. שקלוב, דפוס שרה בת משה סג"ל, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.

בדף ב2 שיר מאת המחבר: "חתום בראשי חרוזות שם המחבר אליעזר בן מאיר הלוי חזק". בדפים האחרונים: דרוש לחג הסוכות, הספד על רבי אהרן הלוי "ראש ב"ד ומ"צ דק"ק קראקא" מערב ראש חודש אדר ב' תקמ"ו, "דרוש לעצירת גשמים", "דרוש על מיתת ילדים ח"ו".

מחבר הספר,
המגיד מפינסק, רבי אליעזר ב"ר מאיר הלוי (נפטר אחרי תקנ"ה), רבה של חומסק בראשית שנות התק"מ. באמצע שנות התק"נ הגיע לפינסק, בה כיהן כרב של אחד הקלויזים, וכן כיהן כמו"ץ וכמגיד מישרים. רבי אליעזר היה זקנו של האדמו"ר הראשון מסלונים הגה"ק רבי אברהם ויינברג, בעל "יסוד העבודה".

בעבר היו כמה חוקרים שזיהו בטעות את המחבר כרבי אליעזר הלוי "ראש הישיבה" אב"ד פינסק, מחותנו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב וזקנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזין, שהיה נקדש ונערץ אצל הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין והרה"ק רבי פנחס מקוריץ (ראה: הרב אביש שור, כתבים – פרקי תולדה ועיון במשנת קרלין סטולין, ירושלים תשע"ח, עמ' 320-325, 371, 754-755). לאחרונה התברר שהזיהוי אינו נכון, ולמעשה היו שני אישים שונים שנקראו באותו שם – "אליעזר הלוי" – והתגוררו בעיר פינסק, וכי מחבר הספר שלפנינו הוא רבי אליעזר מחומסק הנ"ל (ראה: הרב בנימין פנטליאט, בית אהרן וישראל, קנה, עמ' קמז-קנח).

בתחילת הספר נדפסה הסכמתו של "הרב המאור הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אביגדור אב"ד ור"מ דק"ק פינסק" – הוא ר' אביגדור אב"ד פינסק, הידוע לגנאי בתולדות החסידות, כאחד מראשי רודפי החסידים שבליטא ובלרוס. ר' אביגדור כיהן בשנים תקמ"ה-תקנ"ג כאב"ד העיר פינסק, על מקומו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהודח בשנת תקמ"ה עקב חרמות המתנגדים לחסידות. בשנת תק"ס היה ר' אביגדור בין ה"מוסרים" שהלשינו לממשלה הרוסית נגד החסידות ונגד האדמו"ר בעל התניא, שנאסר בגינו שנית בחורף תקס"א. בעל התניא כתב עליו דברים קשים מאד: "נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כי אם בימי פולין מן הגלחים שלהם..." (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' רצג); "הוא בן חיים [=אביגדור ב"ר יוסף חיים (חיימוביץ ברוסית)] בהלשנת השוא [ש]לו, הוא סיבת תלאותי, ואני לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לסט. פטרבורג... לאסוני הגדול סבלתי כחמשה עשר שבועות" (שם, עמ' רצט); "...בעיר פינסק... לקח בחכירה את הכנסת הרבנות, לא נתרצו אחר עבור הזמן המוגבל לתת לו לעמוד [=להמשיך] בחכירה, שהיה גובה מהם כסף בכפייה יתר על המידה, ומפני שהיו יודעים שהוא רגיל לשתות משקאות משכרים..." (שם, עמ' שא); "...אוכל לקבוע ביושר לבבי ולהישבע על זה" (שם, עמ' שה).

המחבר שלפנינו הוא היחיד מכל רבני דורו שביקש הסכמה לספריו מרב זה. גם את ספרו השני "ריח השדה" (שקלוב, תקנ"ה) הוא עיטר בהסכמתו של ר' אביגדור, ושם הוסיף לתואריו: "נ"י ע"ה פ"ה" [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]... (ראה אודותיו: אנציקלופדיה העברית, כרך א', עמ' 137, בערכו; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קכה-קלג, קמב-קמד, קמט-קנ; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' שג-שו, ובמפתחות בערכו).

בדף השער ובבטנות הכריכה מופיעות חותמות רבי "שמואל יצחק הילמאנן חוב"ק ברעזין". רבי שמואל יצחק הילמן בעל "אור הישר" (תרכ"ח-תשי"ג), מרבני ליטא, אנגליה וירושלים. רבה הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, וחותנו של הרב הראשי ריא"ה הרצוג.

קלב; כט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי (בלאי רב בדפים הראשונים). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, וקרעים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר (על חלקים ממסגרת השער והטקסט שבה). כריכה ישנה ובלויה, עם סימני עש.