שתי חוברות המתעדות את הקונגרסים הציוניים הראשונים. וינה, 1897 ו-1899. גרמנית.
1. Der Baseler Congress [הקונגרס הבזילאי], מאת תיאודור הרצל. הוצאת Welt, וינה, 1897.
חיבור פרי עטו של הרצל בו הוא מסכם את רשמיו מן הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ומשרטט את עתידה של התנועה הציונית.
22 עמ', 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. החוברת כרוכה בעטיפה חדשה; בחזיתה מודבק חלק מהעטיפה הקדמית המקורית (עם סימני קיפול, כתמים, חותמת-דיו ומדבקה). העטיפה האחורית המקורית חסרה. סימני קיפול וקמטים לאורך החוברת. כתמים. פגמים וקרעים קלים. רצועות נייר דבק לשיקום בשולי הדפים.
2. Reden gehalten auf dem III. Zionisten-Congresse zu Basel: Dr. Th. Herzl, Dr. Max Nordau [נאומים שנמסרו בקונגרס הציוני השלישי בבאזל: ד"ר תיאודור הרצל, ד"ר מקס נורדאו]. הוצאת האגודה "Erez Israel", וינה, 1899.
תמלול נאומיהם של הרצל ונורדאו בקונגרס הציוני השלישי שהתקיים בבאזל באוגוסט 1899 (תדפיס מתוך הפרוטוקולים הסטנוגרפיים).
20 עמ', 23.5 ס"מ. החוברת כרוכה בעטיפה חדשה. העטיפה המקורית חסרה. מצב טוב. כתמים (בעיקר בדף השער ובדף האחרון). כמה קרעים וקרעים חסרים בשוליים. רצועות נייר דבק לשיקום בשולי הדפים. חותמת בעלים בעמוד השער.

Unpublished Letters of Herzl, introduced and translated by Israel Cohen, טיוטה לתרגום של עשרים ושמונה מכתבים ששלח בנימין זאב הרצל ליוסף קוהן בשנים 1900-1902. הוכנה בידי מזכיר ההסתדרות הציונית העולמית ישראל כהן, כנראה, לקראת פרסום ראשון בעיתונות. [אנגליה?, 1955 בקירוב]. אנגלית.
הטיוטה מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, והיא כוללת תיעוד מעניין של הפעילות הדיפלומאטית, הפיננסית והעיתונאית שעשה הרצל לקידום תוכניתו השאפתנית – השגת זכיון טורקי להתיישבות יהודית בארץ ישראל. בין היתר, נזכרים במכתבים קשריו של הרצל עם הברון רוטשילד, חברים ציוניים ואנטי ציוניים בפרלמנט האנגלי, המאמצים להתקבל לפגישה אצל הסולטן הטורקי, מכתב המבשר על פגישתו ההיסטורית של הרצל עם הסולטן (מכתב זה נשלח לפני הפגישה, בצירוף ההוראה שלא לפתוח אותו לפני שתתקבל הודעת טלגרף), ועוד. במבוא קצר שחיבר המתרגם למכתבים, מצוין שהרצל לא הכין העתקים למכתבים אלה, ושלמעט הפניות ספורות, לא הזכיר או ציטט אותם ביומניו.
מקבל המכתבים, יוסף קוהן (Joseph Cowen, 1868-1932) היה ממייסדי הציונות באנגליה, ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון וחבר "ועד הצירים". בשנת 1902 התלווה להרצל לנסיעה לקונסטנטינופול; המתרגם, ישראל כהן (Israel Cohen, 1879-1961) היה מנהיג ציוני אנגלי, עיתונאי וסופר. בשנת 1921 התמנה למזכיר ההסתדרות הציונית העולמית.
ככל הנראה, תרגום זה לא פורסם.
21 עמ' (מודפסים על דפים נפרדים), 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים. קרעים ארוכים בשניים מהדפים. מספר תיקונים בכתב-יד.

דאקטאר טעאדאר הערצל [דוקטור תיאודור הרצל], מאת יצחק שלמה זאלצמאן. דפוס Г.М. Левинсонъ (ג. מ. לווינסון), אודסה, 1904. יידיש.
חוברת זיכרון משנת מותו של בנימין זאב הרצל, עם תמונות ואיורים. כוללת ביוגרפיה קצרה, תיאור מפורט של היום האחרון בחייו, סקירה של השפעתו ופועלו והספדים שנדפסו בעיתונות היהודית.
32 עמ', 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים. קרע ארוך בעטיפה הקדמית וקרעים חסרים בעטיפה ובדף הראשון (עם פגיעה קלה בטקסט). העטיפה האחורית חסרה ומושלמת באמצעות נייר עבה, משודך לשדרה.

דער הערצל-וואלד (בוים-פאנד) [יער הרצל (קרן-עצים)], חוברת מטעם המשרד הראשי של הקרן הקיימת לישראל. דפוס Sociéte Graphique"", וינה, 1918. יידיש.
חוברת מטעם הקק"ל לגיוס תרומות עבור נטיעת יערות בארץ ישראל. החוברת בוחנת את החשיבות הציונית, הלאומית והכלכלית של נטיעת יערות בארץ ישראל, הכספים הדרושים והמגביות השונות שקק"ל עורכת בקרב יהדות אירופה. בפתח החוברת מופיעה סקירה של המאמצים לייעור הארץ – פעולותיה של ה"וועדה לחקירת ארץ ישראל", שהוסמכה בשנת 1903 על ידי הקונגרס הציוני השישי, נטיעת "יער הרצל" בשנת 1908, והמעבר מנטיעת עצי זית לנטיעת עצי סרק בשנת 1912.
בחוברת נדפסו ציור דיוקן של בנימין זאב הרצל, תצלומים של פועלים ושל מבנה בבן-שמן ואיור של תעודת תרומה לנטיעת עצים.
32 עמ', 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי סיכות בשוליים הימניים של כל הדפים. נקבי תילוע בעטיפה הקדמית ובדף הראשון. חותמת-דיו. רישומים בעפרון על העטיפה הקדמית. קרעים חסרים בסמוך לשדרה.