כתב-יד, "ספר עץ החיים מהאר"י זללה"ה", עם תוספת ליקוטים שונים, פירוש קבלי על "אזמר בשבחין" וזמירות שבת. העתק אגרת הקודש של רבי שמשון מאוסטרופולי. ליקוטי סגולות ורפואות [במקום אחד מצוין על הסגולות שנעתקו "מכתבי ריב"ש" = רבי ישראל בעל שם?]. פיוטים עפ"י הקבלה לא ידועים, תפילות שונות, איורים וטבלאות קבליות. ועוד. [כתיבה אשכנזית, רוסיה-פולין, תק"ל בערך 1770].
בדף שנח/1 קולופון הסופר: "כאן נשלם ספר עץ החיים מהאר"י זלה"ה. הק' אהרן במהור"ר אלי' זצלה"ה הכותב זה הספר". [כנראה המעתיק הוא "הכותב אהרן במהור"ר אליהו זללה"ה מחמעלניק", שהעתיק בק"ק חוואסטוב (פוסטוב POSTOV, אוקראינה), בשנת תקל"א 1771, את הספר פרי עץ חיים, שרישומו נמצא בקטלוג המכון לתצלומי כת"י עבריים רשומה 0187441].
בדפים האחרונים לאחר השלמת הספר, ובדפי הכריכה הראשונים והאחרונים: נוספו ליקוטים שונים [בכת"י שונה מאותה תקופה?], ובהם: * "סדר תיקוני שבת של האר"י ז"ל ופירושם" - פירוש ממהר"י סרוק על זמירות שבת מהאריז"ל, [עם שינויים רבים מהפירוש הנדפס בשמו]. * העתק אגרת הסגולה של רבי שמשון מאוסטרופלי [על ענין עשרת המכות]. * תפילות, נוסחי קמיעות, ו"יחודים" שונים עפ"י הקבלה ["תפלה לעצור ריבוי גשמים", "דרך כתיבת אותיות השם וכונתם לבלתי יפסלנה במחשבתו", "תפילה לאומרה קודם כל הפעולות הגדולות, והוא מפתח למבוא השערים - ולמהר דבר לעשות גם בעד הציבור הוא טובה", "סוד היחוד הקדוש של האריז"ל - מר"ח אלול עד יו"כ" ועוד]. * פיוטים שונים החתומים באקרוסטיכון: "יצחק". [הפיוטים חוברו ע"י פייטנים אחדים בשם יצחק, אחד מהם חתום באקרוסטיכון "יצחק בן משה, חזק". ועל אותו פיוט יש השגות ופרשנות בכת"י הכותב. אולם עדיין יתכן שהפיוטים האחרים וחלק מהליקוטים הם כת"י אוטוגרפי של מחברם, והדבר צריך בדיקה]. * ליקוטי סגולות ורפואות [האופיניים לספרי הרפואה והסגולות, באזור פודוליה שבאוקראינה, בדורם של הבעל שם טוב ותלמידיו].
באופן כללי יש לציין, שבחיבור "עץ חיים" ובליקוטים הנוספים שבכתה"י שלפנינו, ישנם שינויים מהנוסח המודפס של הספרים הנ"ל שנדפסו בשנים שלאחר מכן. משמעותם של השינויים שבכתה"י שלפנינו, לא נבדקו ביסודיות, אך בבדיקה מדגמית של קטעים מכתה"י, נמצאו שינויים רבים מהנדפס.
[5 עמ'], שנח דף; [33 עמ']. 19 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי שימוש ונקבי עש. כריכת עץ מקורית מחופה בעור, עם עיטורים ושרידי אבזמים, פגומה וקרועה.

שני דפים מכתב-יד עתיק של ספר הזוהר, שרידים שהוצאו מגניזת-כריכות. כתיבה מזרחית, [איטליה? המאה ה-15].
קטע מה"אדרא רבא" (שבפרשת נשא). מופיע בדפוס הראשון (מנטובה שי"ח), בחלק ג', דפים קלד/א-קלה/א.
סימן המים תואם לנייר שיוצר באודינה שבאיטליה בשנת 1435 (ע"פ מפתח Briquet 3984).
[4] עמ'. 28 ס"מ בקירוב. פגיעות קשות, מצב משתנה בין העמודים (שני החיצוניים נוחים לקריאה והפנימיים פגועים מאד). משוקמים באופן מקצועי. כריכה חדשה.

דפים מכתב-יד עתיק על קלף. ספר השרשים לרד"ק [רבי דוד קמחי]. כתיבה ספרדית בינונית, [ספרד? המאה ה-14?].
כתיבת סופר נאה. ערכים אבן-אהב. בשולי העמודים נכתבו מקורות הפסוקים בכתב זעיר.
2 דף (4 עמ' כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קרעים ובלאי. דהיית דיו בכמה מקומות.

כתב-יד, ספר ברוך שאמר - תיקון תפילין לרבי אברהם ב"ר משה מזונשהיים, עם הגהות רבי שמשון ב"ר אליעזר המכונה "ברוך שאמר". [כתיבה אשכנזית, המאה ה-18 בקירוב].
ספר "ברוך שאמר" הנו אחד ממקורות הפסיקה החשובים בהלכות תפילין. הוא מורכב למעשה משני חיבורים, שכתבו שניים מחכמי הראשונים: בסיס החיבור הוא "תיקון תפילין" שכתב רבי אברהם מזונשהיים, תלמיד המהר"ם מרוטנבורג, שהיה "ראש לכל כותבי תפילין שהיו בדורו ואחריו לא קם כמוהו", ועליו הוספותיו והגהותיו של רבי שמשון ב"ר אליעזר, המכונה "רבינו שמשון ברוך שאמר", אשר חי בדור שאחריו, בתקופת הרא"ש והמרדכי. שני החיבורים מופיעים תמיד כמקשה אחת (לא קיימות העתקות של החיבור ללא הגהותיו של רבי שמשון), ועם הזמן נשמט שם המחבר הראשון והוא נקרא רק על שמו של רבי שמשון ברוך שאמר. החיבור נותר בכתבי-יד במשך מאות שנים ונדפס לראשונה רק בשנת תקנ"ו בדובנה (ולאחר מכן בשקלוב תקס"ד מכתב-יד שונה). עם זאת, החיבור היה ידוע לגדולי הפוסקים, כגון הבית-יוסף והמהרש"ל, שהביאו מדבריו בחיבוריהם.
לפנינו אחד מכתבי-היד של החיבור, אשר קדם כנראה לדפוס הראשון. הוא מתחיל מאמצע הקדמת המחבר (נראה שכך היה לפני הסופר). לאורך כתב-היד נעשתה הפרדה טיפוגרפית בין גוף החיבור לבין הגהות ה"ברוך שאמר". בדף לד/1 נכתב: "סליק ליקוטי תפילין אשר לקטתי... שמשון בר אליעזר המכונה ברוך שאמר", ואחר כך מובאים ליקוטים נוספים בהלכות תפילין.
מב דף. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. כריכה קרטון מקורית, בלויה ופגומה.