מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letters, filter letters,
- letter (118) Apply letter filter
- יד (50) Apply יד filter
- manuscript (50) Apply manuscript filter
- כתבי (46) Apply כתבי filter
- דפוס (41) Apply דפוס filter
- book (41) Apply book filter
- מכתבי (40) Apply מכתבי filter
- רבנים (40) Apply רבנים filter
- rabbin (40) Apply rabbin filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- חסידות (32) Apply חסידות filter
- יהדות (27) Apply יהדות filter
- jewri (27) Apply jewri filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- ספרי (19) Apply ספרי filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- ירושלים, (15) Apply ירושלים, filter
- צפת (15) Apply צפת filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- ישראל: (15) Apply ישראל: filter
- ישראל (15) Apply ישראל filter
- ארץ (15) Apply ארץ filter
- ועוד (15) Apply ועוד filter
- ירושלים (15) Apply ירושלים filter
- document (15) Apply document filter
- elsewher (15) Apply elsewher filter
- eretz (15) Apply eretz filter
- israel (15) Apply israel filter
- israel: (15) Apply israel: filter
- jerusalem (15) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (15) Apply jerusalem, filter
- safe (15) Apply safe filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- תימן (14) Apply תימן filter
- תימן: (14) Apply תימן: filter
- yemenit (14) Apply yemenit filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- איטליה (7) Apply איטליה filter
- booklet (7) Apply booklet filter
- italian (7) Apply italian filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
מציג 49 - 60 of 118
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב, [4] דף. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק מהדפים. קרע חסר קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה מאוד בטקסט. רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה עתיקה, עם שדרת עור. פגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר).
כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב, [4] דף. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק מהדפים. קרע חסר קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה מאוד בטקסט. רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה עתיקה, עם שדרת עור. פגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר).
כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
אוסף של ספרי רבי יהוסף שוורץ, מהמהדורות הראשונות שנדפסו בירושלים. סט שלם במצב טוב.
1-4. ספר דברי יוסף, לרבי יהוסף שוורץ "מילדי האשכנזים יצ"ו", הלכה ואסטרונומיה של ארץ ישראל. ירושלים, תר"ג (1843). חיתוך עץ בשער הראשון.
כרוך עם הספר תבואות הארץ (והוא חלק ב' מספר דברי יוסף). ועם הספרים "תוצאות הארץ" ו"מעשה הארץ". מחקר מדעי והלכתי על ארץ ישראל. ירושלים, תר"ה 1845.
[12] (במקור: [8] דף. דפי ההקדמה ולוח הטעות שאחריה נכרכו פעמיים), ע, [6] דף; [2], קנו דף; [1], כב דף; [1], כד-נב, [3] דף; (חמישה שערים). 15.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמות. כריכה עתיקה, עם פורזץ צבעוני ושדרת עור.
5. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי), ירושלים, תרכ"א (1861).
פרי תבואה, פרדס, ביאורים וענינים שונים בדברי החכמה השוים לכל נפש. תיקונים והוספות לספר תבואות הארץ אשר יצא בשנת תר"ה. ציורים בדף 7.
[7], רמז, [1] דף. 16 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמות. כריכה ישנה.
6. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי – ראש השני). תשובות. ירושלים, תרכ"ב 1862.
[4], קע, [1] דף. 15 ס"מ. מצב טוב מאוד. קרע קטן בשולי דף השער. חותמות. כריכה ישנה.
רבי יהוסף שוורץ, (תקס"ה-תרכ"ה, ראה אודותיו, גליס, מדמויות ירושלים, עמ' סד-ע). גאון ומקובל. מראשוני חוקרי ארץ ישראל. תלמיד רבי אברהם בינג בישיבת ווירצבורג, ובאותה תקופה למד גיאוגרפיה ושפות באוניברסיטה בעיר. עוד בהיותו בגרמניה החל לעסוק בחקר א"י, ובשנת 1829 הוציא את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית (מפה שהשתמשו בה ההיסטוריונים והגיאוגרפים בתקופתו). עלה לירושלים בשנת תקצ"ג. בבואו לירושלים התקבל ע"י רעיו יוצאי גרמניה (מייסדי כולל הו"ד – הולנד ודייטשלנד), רבי משה זאקס ורבי אליעזר ברגמן. רבי יהוסף המשיך כל ימיו לשקוד בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והיה מלומדי הקבלה בישיבת המקובלים "בית אל". בארץ המשיך במחקרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה של א"י, עבר ממקום למקום וחקר את הארץ. הוא בירר את שמות המקומות עפ"י בלשנות השפה המקומית ועפ"י מקורות התנ"ך והתלמוד. זיהוייו של רבי יהוסף מקובלים עד היום וספריו משמשים עד היום אבן יסוד לדיונים רבים בעניני הארץ, הן בתחום התורני-הלכתי והן בתחום המחקר המדעי-היסטורי של ארץ-ישראל. סדרת ספריו המכונה "תבואות הארץ" (על שם הספר העיקרי בסדרה) נדפסה בירושלים בעברית. בשנת 1850 נדפסה בפילדלפיה מהדורה של ספרו "תבואות הארץ" בתרגום לאנגלית (עם מפת הארץ והפורטרט הידוע של המחבר – שהחליף בארץ את מלבושיו האירופיים במלבושים מזרחיים ואפילו חבש מצנפת מזרחית לראשו), ובשנת 1852 נדפסה בפרנקפורט מהדורה של "תבואות הארץ" בתרגום לגרמנית.
ש' הלוי: 17, 31, 58, 62.
1-4. ספר דברי יוסף, לרבי יהוסף שוורץ "מילדי האשכנזים יצ"ו", הלכה ואסטרונומיה של ארץ ישראל. ירושלים, תר"ג (1843). חיתוך עץ בשער הראשון.
כרוך עם הספר תבואות הארץ (והוא חלק ב' מספר דברי יוסף). ועם הספרים "תוצאות הארץ" ו"מעשה הארץ". מחקר מדעי והלכתי על ארץ ישראל. ירושלים, תר"ה 1845.
[12] (במקור: [8] דף. דפי ההקדמה ולוח הטעות שאחריה נכרכו פעמיים), ע, [6] דף; [2], קנו דף; [1], כב דף; [1], כד-נב, [3] דף; (חמישה שערים). 15.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמות. כריכה עתיקה, עם פורזץ צבעוני ושדרת עור.
5. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי), ירושלים, תרכ"א (1861).
פרי תבואה, פרדס, ביאורים וענינים שונים בדברי החכמה השוים לכל נפש. תיקונים והוספות לספר תבואות הארץ אשר יצא בשנת תר"ה. ציורים בדף 7.
[7], רמז, [1] דף. 16 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמות. כריכה ישנה.
6. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי – ראש השני). תשובות. ירושלים, תרכ"ב 1862.
[4], קע, [1] דף. 15 ס"מ. מצב טוב מאוד. קרע קטן בשולי דף השער. חותמות. כריכה ישנה.
רבי יהוסף שוורץ, (תקס"ה-תרכ"ה, ראה אודותיו, גליס, מדמויות ירושלים, עמ' סד-ע). גאון ומקובל. מראשוני חוקרי ארץ ישראל. תלמיד רבי אברהם בינג בישיבת ווירצבורג, ובאותה תקופה למד גיאוגרפיה ושפות באוניברסיטה בעיר. עוד בהיותו בגרמניה החל לעסוק בחקר א"י, ובשנת 1829 הוציא את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית (מפה שהשתמשו בה ההיסטוריונים והגיאוגרפים בתקופתו). עלה לירושלים בשנת תקצ"ג. בבואו לירושלים התקבל ע"י רעיו יוצאי גרמניה (מייסדי כולל הו"ד – הולנד ודייטשלנד), רבי משה זאקס ורבי אליעזר ברגמן. רבי יהוסף המשיך כל ימיו לשקוד בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והיה מלומדי הקבלה בישיבת המקובלים "בית אל". בארץ המשיך במחקרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה של א"י, עבר ממקום למקום וחקר את הארץ. הוא בירר את שמות המקומות עפ"י בלשנות השפה המקומית ועפ"י מקורות התנ"ך והתלמוד. זיהוייו של רבי יהוסף מקובלים עד היום וספריו משמשים עד היום אבן יסוד לדיונים רבים בעניני הארץ, הן בתחום התורני-הלכתי והן בתחום המחקר המדעי-היסטורי של ארץ-ישראל. סדרת ספריו המכונה "תבואות הארץ" (על שם הספר העיקרי בסדרה) נדפסה בירושלים בעברית. בשנת 1850 נדפסה בפילדלפיה מהדורה של ספרו "תבואות הארץ" בתרגום לאנגלית (עם מפת הארץ והפורטרט הידוע של המחבר – שהחליף בארץ את מלבושיו האירופיים במלבושים מזרחיים ואפילו חבש מצנפת מזרחית לראשו), ובשנת 1852 נדפסה בפרנקפורט מהדורה של "תבואות הארץ" בתרגום לגרמנית.
ש' הלוי: 17, 31, 58, 62.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
שטר שליחות לשד"ר רבי ברוך פינטו היוצא מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים לשליחות בעיר צפרו שבמרוקו, עם חתימות ראש הישיבה – הרב היר"א, וגדולי חכמי מקובלי "בית אל". ירושלים, תרכ"ה [1865].
כתב יד נאה, עם חתימות מסולסלות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי רפאל חי ידידיה אבולעפיה – הרב היר"א [כולל חותמתו], ראש ישיבת המקובלים "בית אל", רבי יוסף ויטאל, רבי רחמים חיים דוד ענתבי, רבי יצחק קאלאמארו, רבי אהרן פירירא, ושני חותמים נוספים.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו: רבי יצחק קאלאמארו [נפטר תרמ"ד; הגיה את הספר "נהר שלום" לרש"ש במהדורתו השניה, וערך עוד ספרי קבלה. במהדורת ספר "עץ חיים" ירושלים תרכ"ו נדפסו הגהותיו על הספר], רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים. ראה אודותיו פריט 260], רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל, יחד עם רעו רבי יצחק קאלאמארו], רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262], ועוד.
השליח, רבי ברוך פינטו, יצא מספר פעמים כשד"ר לארצות המערב ו"היה מפורסם בחכמתו". נפטר בשנת תרנ"ג והוא בן חמישים ושתים בלבד, וספד לו רבי יעקב שאול אלישר (ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 736-737).
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה באחת האותיות).
כתב יד נאה, עם חתימות מסולסלות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי רפאל חי ידידיה אבולעפיה – הרב היר"א [כולל חותמתו], ראש ישיבת המקובלים "בית אל", רבי יוסף ויטאל, רבי רחמים חיים דוד ענתבי, רבי יצחק קאלאמארו, רבי אהרן פירירא, ושני חותמים נוספים.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו: רבי יצחק קאלאמארו [נפטר תרמ"ד; הגיה את הספר "נהר שלום" לרש"ש במהדורתו השניה, וערך עוד ספרי קבלה. במהדורת ספר "עץ חיים" ירושלים תרכ"ו נדפסו הגהותיו על הספר], רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים. ראה אודותיו פריט 260], רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל, יחד עם רעו רבי יצחק קאלאמארו], רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262], ועוד.
השליח, רבי ברוך פינטו, יצא מספר פעמים כשד"ר לארצות המערב ו"היה מפורסם בחכמתו". נפטר בשנת תרנ"ג והוא בן חמישים ושתים בלבד, וספד לו רבי יעקב שאול אלישר (ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 736-737).
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה באחת האותיות).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
פנקס עם רשימות וחשבונות עבודות הבניה של שכונת "נחלת שבעה" בירושלים. ירושלים, אייר עד אב שנת תרכ"ט [1869].
"חשבון חוצבי האבנים ושארי הוצאות הבנין של שני הבתים לר"מ הכהן ור"י ריבלין" [שני הבתים הראשונים שנבנו בשכונה]. בפנקס פירוט כל הוצאות הבניה, עם מספר סיכומי חשבונות החתומים בידי רבי מיכל הכהן ורבי יוסף ריבלין. רוב הפנקס נכתב בידי רבי יוסף ריבלין, יוזם השכונה. מן הפנקס שלפנינו עולה כי רבי שמואל סלנט היה מעורב בהקמת השכונה, וחלק מהכספים להוצאות הבניין ניתנו על ידו (הוא מוזכר בפנקס בראשי התיבות: "הרש"ס").
על-פי הפנקס שלפנינו, עבודת חציבת האבנים ובנין הבורות התחילה בט"ו באייר תרכ"ט. בפנקס מפורט חשבון המשכורות ל"חאגערס" [חוצבי האבנים] ול"מסתתי האבנים" ושאר הפועלים, שמותיהם ותפקידיהם [חלק מהפועלים הגיעו מהכפר "בית גלי'" – כנראה בית גאלא], חשבון כל ההוצאות השונות, עלויות המסמרים, המחצלות וכל פרט ופרט מהוצאות הבניין (כולל "באקשיש" של "טוטון" לפועלים – קניית טבק לעישון). כמו כן, מצוין בפנקס מי מהשותפים שילם על כל הוצאה.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט.
פנקס בפורמט צר וארוך, 29 ס"מ. כ-27 עמ' כתובים. נייר איכותי. מצב כללי טוב. בלאי וכתמים. מעט קרעים ופגמים. כריכה חדשה.
"חשבון חוצבי האבנים ושארי הוצאות הבנין של שני הבתים לר"מ הכהן ור"י ריבלין" [שני הבתים הראשונים שנבנו בשכונה]. בפנקס פירוט כל הוצאות הבניה, עם מספר סיכומי חשבונות החתומים בידי רבי מיכל הכהן ורבי יוסף ריבלין. רוב הפנקס נכתב בידי רבי יוסף ריבלין, יוזם השכונה. מן הפנקס שלפנינו עולה כי רבי שמואל סלנט היה מעורב בהקמת השכונה, וחלק מהכספים להוצאות הבניין ניתנו על ידו (הוא מוזכר בפנקס בראשי התיבות: "הרש"ס").
על-פי הפנקס שלפנינו, עבודת חציבת האבנים ובנין הבורות התחילה בט"ו באייר תרכ"ט. בפנקס מפורט חשבון המשכורות ל"חאגערס" [חוצבי האבנים] ול"מסתתי האבנים" ושאר הפועלים, שמותיהם ותפקידיהם [חלק מהפועלים הגיעו מהכפר "בית גלי'" – כנראה בית גאלא], חשבון כל ההוצאות השונות, עלויות המסמרים, המחצלות וכל פרט ופרט מהוצאות הבניין (כולל "באקשיש" של "טוטון" לפועלים – קניית טבק לעישון). כמו כן, מצוין בפנקס מי מהשותפים שילם על כל הוצאה.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט.
פנקס בפורמט צר וארוך, 29 ס"מ. כ-27 עמ' כתובים. נייר איכותי. מצב כללי טוב. בלאי וכתמים. מעט קרעים ופגמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
קונטרס מודפס – "תקנות החברה, מעוז לדל גמח"ס [גמילות חסדים] בתוככי ירושלם ת"ו". ירושלים, תרמ"א [1881]. דפוס הרב אג"ן ור' שמואל צוקערמאן.
שער בדיו זהובה. בעמוד האחרון מודפסות חותמות החברה בדיו זהובה. מעבר לשער, מכתב מודפס מהמהרי"ל דיסקין על חשיבות החברה ומעלת מצוות גמילות חסדים.
[1], 2-16 עמ' + דפי מעטפת מקוריים (לא מודפסים). 16.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 765.
שער בדיו זהובה. בעמוד האחרון מודפסות חותמות החברה בדיו זהובה. מעבר לשער, מכתב מודפס מהמהרי"ל דיסקין על חשיבות החברה ומעלת מצוות גמילות חסדים.
[1], 2-16 עמ' + דפי מעטפת מקוריים (לא מודפסים). 16.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 765.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב מאת משה מונטיפיורי אל הרב הראשי של בריטניה רבי נתן מרקוס אדלר. רמסגייט (אנגליה), 15 במרץ 5643 [1883]. אנגלית.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו מספר מונטיפיורי לרב אדלר על מידע שקיבל מאדם בשם מר סנדל, בעקבות מכתבם המשותף אליו, בנוגע ל"גן יפו" [שנודע בכינוי "פרדס מונטיפיורי"]. מר סנדל ביקר בפרדס ביום 16 בפברואר לבדוק את מצבו, ובין השאר דווח על "מספר עצי תפוז או לימון שניטעו לאחרונה בגינה".
"פרדס מונטיפיורי", או "גן מונטיפיורי", נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. הפרדס ניטע בשנת 1842 בידי יהודה הלוי מרגוזה, ממנהיגי קהילת יהודי יפו, ובשנת 1855 נרכש בידי מונטיפיורי. ניהול הפרדס הופקד בידי משפחת שמחון מיפו, ותחת השגחתם הפך לאחד הפרדסים הטובים ביפו. בשנת 1875 היו בו 900 עצים.
לאורך השנים, ניסו רבים מחברי "קרן משה מונטיפיורי" (הארגון שייסד מונטיפיורי למען היישוב היהודי בארץ), ובראשם הרב נתן אדלר, להביא למכירת הפרדס או החכרתו מנימוקים של חוסר רווחיות. למרות זאת, התעקש מונטיפיורי להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי (4 עמודים כתובים). נייר דק. 19.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו מספר מונטיפיורי לרב אדלר על מידע שקיבל מאדם בשם מר סנדל, בעקבות מכתבם המשותף אליו, בנוגע ל"גן יפו" [שנודע בכינוי "פרדס מונטיפיורי"]. מר סנדל ביקר בפרדס ביום 16 בפברואר לבדוק את מצבו, ובין השאר דווח על "מספר עצי תפוז או לימון שניטעו לאחרונה בגינה".
"פרדס מונטיפיורי", או "גן מונטיפיורי", נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. הפרדס ניטע בשנת 1842 בידי יהודה הלוי מרגוזה, ממנהיגי קהילת יהודי יפו, ובשנת 1855 נרכש בידי מונטיפיורי. ניהול הפרדס הופקד בידי משפחת שמחון מיפו, ותחת השגחתם הפך לאחד הפרדסים הטובים ביפו. בשנת 1875 היו בו 900 עצים.
לאורך השנים, ניסו רבים מחברי "קרן משה מונטיפיורי" (הארגון שייסד מונטיפיורי למען היישוב היהודי בארץ), ובראשם הרב נתן אדלר, להביא למכירת הפרדס או החכרתו מנימוקים של חוסר רווחיות. למרות זאת, התעקש מונטיפיורי להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי (4 עמודים כתובים). נייר דק. 19.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מסמך עם 14 חתימות של רבני העיר צפת, אדמו"רים ונכבדי הקהל החסידי בעיר. צפת, טבת תר"מ [1880].
כתב החלטה למנות לשוחט את רבי שלמה הורביץ [מחסידי סדיגורא]. בדף שלפנינו מסופר על האסיפה שהתקיימה אודות מצב השחיטה בעיר, לאחר שחלק מהשוחטים נפטרו או הזדקנו, דבר שמחייב למנות שוחט נוסף בעיר.
בהמשך הדף מכתב נוסף מהתאריך אלול תרמ"ב [1882] מאת רבי "שלום מאיר בהרא"ש ז"ל" [הרה"צ רבי שלום מאיר בהרב אברהם שלמה מלודמיר, מצאצאי רבי אברהם המלאך ורבי שלמה מקרלין], הכותב כי הוא מסכים על המינוי שנעשה בזמן שלא שהה בצפת – "ומה גם כי ידעתי כי הוא לרצון לפני כ"ק ש"ב אדמו"ר קודש קדשים שליט"א" [מסדיגורא?].
בין החתומים: רבי "צבי אריה בהרב המפורסם מאליק" [האדמו"ר רבי צבי אריה ברנדוויין (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקפד). בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאוליק. כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בפלשטיין. עלה לארץ לאחר פטירת אביו בשנת תר"ט. נפטר תרמ"ד]; רבי "יוסף יהודא ליב הרב מראחמסטריבקא" [רבי יוסף יהודה ליב שפירא אב"ד רחמסטריבקא (אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמה). עלה לארץ בתקצ"ג ועמד בראש היישוב החסידי בצפת ובטבריה]; רבי מרדכי סגל; רבי "אברהם דומ"ץ מאדעס יע"א" [רבי אברהם רשקוביץ, דומ"ץ מאודסה. נפטר תרמ"ג בערך]; רבי "יחיאל דוב ממעזיבוז" [רבי יחיאל דוב "נכד הבעש"ט" (תקפ"ה בערך-תרנ"ה בערך), מצאצאי הבעש"ט ובעל ה"תולדות". מחשובי חסידי סדיגורא וממונה כולל ווהלין משנת תרמ"ג]; רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), לימים אב"ד צפת. בנו של הרב מאומן שנפטר בשנת תרל"ב]; רבי "רפאל ברא"ד" [מבוטושאן]; רבי מענדיל אויערבאך; רבי אלעזר רייז; רבי מרדכי זאב מטאלושין; רבי אברהם דוד הכהן מיאס; ועוד חתומים.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וקרעים במקומות הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
כתב החלטה למנות לשוחט את רבי שלמה הורביץ [מחסידי סדיגורא]. בדף שלפנינו מסופר על האסיפה שהתקיימה אודות מצב השחיטה בעיר, לאחר שחלק מהשוחטים נפטרו או הזדקנו, דבר שמחייב למנות שוחט נוסף בעיר.
בהמשך הדף מכתב נוסף מהתאריך אלול תרמ"ב [1882] מאת רבי "שלום מאיר בהרא"ש ז"ל" [הרה"צ רבי שלום מאיר בהרב אברהם שלמה מלודמיר, מצאצאי רבי אברהם המלאך ורבי שלמה מקרלין], הכותב כי הוא מסכים על המינוי שנעשה בזמן שלא שהה בצפת – "ומה גם כי ידעתי כי הוא לרצון לפני כ"ק ש"ב אדמו"ר קודש קדשים שליט"א" [מסדיגורא?].
בין החתומים: רבי "צבי אריה בהרב המפורסם מאליק" [האדמו"ר רבי צבי אריה ברנדוויין (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקפד). בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאוליק. כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בפלשטיין. עלה לארץ לאחר פטירת אביו בשנת תר"ט. נפטר תרמ"ד]; רבי "יוסף יהודא ליב הרב מראחמסטריבקא" [רבי יוסף יהודה ליב שפירא אב"ד רחמסטריבקא (אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמה). עלה לארץ בתקצ"ג ועמד בראש היישוב החסידי בצפת ובטבריה]; רבי מרדכי סגל; רבי "אברהם דומ"ץ מאדעס יע"א" [רבי אברהם רשקוביץ, דומ"ץ מאודסה. נפטר תרמ"ג בערך]; רבי "יחיאל דוב ממעזיבוז" [רבי יחיאל דוב "נכד הבעש"ט" (תקפ"ה בערך-תרנ"ה בערך), מצאצאי הבעש"ט ובעל ה"תולדות". מחשובי חסידי סדיגורא וממונה כולל ווהלין משנת תרמ"ג]; רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), לימים אב"ד צפת. בנו של הרב מאומן שנפטר בשנת תרל"ב]; רבי "רפאל ברא"ד" [מבוטושאן]; רבי מענדיל אויערבאך; רבי אלעזר רייז; רבי מרדכי זאב מטאלושין; רבי אברהם דוד הכהן מיאס; ועוד חתומים.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וקרעים במקומות הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
תעודה גדולה בכתב-יד, מעוטרת, עם הכותרת: "ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון" – לאדמו"ר רבי "מנחם מנדל... נשיא ואמרכל דאה"ק" [כפי הנראה האדמו"ר מראדזימין, נשיא כולל פולין באותה עת], עם 16 חתימות נכבדי קהילת צפת. צפת, [שנות התר"ס בקירוב].
נוסח התעודה נכתב בכתיבה אשכנזית רהוטה. סביבו מסגרת צבעונית עשויה עמודים ופסוקים בכתיבה קליגרפית מרובעת, בדיו מוזהבת.
נוסח התעודה מליצי ומעניין. כולל דברי תודה על כספים ששלח האדמו"ר. בראש דבריהם כותבים לו אנשים צפת: "אנחנו עמו וצאן מרעיתו נבוא שעריו בתודה... על רוב טוב חסדו הטהור והקדוש, ברוך שהחיינו וקימנו נפשות עניים ואביונים...".
בראש החותמים, הרה"צ רבי אברהם יצחק העליר [נפטר תרס"ט. בנו של רבי שמואל העליר אב"ד צפת וסביו-זקנו של האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, הקרוי על שמו]. בין החתומים הנוספים: רבי שלמה מווארשא, רבי טוביה גולדצוויג, רבי יעקב שטרנברג, רבי ברוך כהנא, רבי אשר לעמיל הכהן, רבי יחיאל אריה ליב הכהן זלאטיפלר, ועוד.
בתוך הדברים כותבים לו אנשי צפת על התפילות שערכו במקומות הקדושים, כדי שיזכה האדמו"ר להפקד בילדים: "ויהא רעווא שיקובל תפלתנו תפילת רבים אשר נתקבצנו והלכנו על ציון התנא האלוקי הרשב"י והאר"י זצ"ל זיע"א ויתר מקומות הקדושים אשר בעיר קדשנו, שכ"ק יפקד בזה השנה בזרעא חיא וקיימא..."
מקבל התעודה הוא כנראה האדמו"ר מראדזימין רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות א', עמ' קצג-קצה), מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כס אדמו"רותו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
[1] דף גדול. 57X41 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי חלודה. בלאי וסימני קיפול. קרעים (משוקמים בהדבקה). נתון במסגרת בריסטול חדשה.
נוסח התעודה נכתב בכתיבה אשכנזית רהוטה. סביבו מסגרת צבעונית עשויה עמודים ופסוקים בכתיבה קליגרפית מרובעת, בדיו מוזהבת.
נוסח התעודה מליצי ומעניין. כולל דברי תודה על כספים ששלח האדמו"ר. בראש דבריהם כותבים לו אנשים צפת: "אנחנו עמו וצאן מרעיתו נבוא שעריו בתודה... על רוב טוב חסדו הטהור והקדוש, ברוך שהחיינו וקימנו נפשות עניים ואביונים...".
בראש החותמים, הרה"צ רבי אברהם יצחק העליר [נפטר תרס"ט. בנו של רבי שמואל העליר אב"ד צפת וסביו-זקנו של האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, הקרוי על שמו]. בין החתומים הנוספים: רבי שלמה מווארשא, רבי טוביה גולדצוויג, רבי יעקב שטרנברג, רבי ברוך כהנא, רבי אשר לעמיל הכהן, רבי יחיאל אריה ליב הכהן זלאטיפלר, ועוד.
בתוך הדברים כותבים לו אנשי צפת על התפילות שערכו במקומות הקדושים, כדי שיזכה האדמו"ר להפקד בילדים: "ויהא רעווא שיקובל תפלתנו תפילת רבים אשר נתקבצנו והלכנו על ציון התנא האלוקי הרשב"י והאר"י זצ"ל זיע"א ויתר מקומות הקדושים אשר בעיר קדשנו, שכ"ק יפקד בזה השנה בזרעא חיא וקיימא..."
מקבל התעודה הוא כנראה האדמו"ר מראדזימין רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות א', עמ' קצג-קצה), מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כס אדמו"רותו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
[1] דף גדול. 57X41 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי חלודה. בלאי וסימני קיפול. קרעים (משוקמים בהדבקה). נתון במסגרת בריסטול חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים, קבלות חתומות ודפים מעוטרים מודפסים (חלקם בדיו צבעונית ומוזהבת), הכולל מכתבי רבני צפת ופסקי דין. צפת, תרל"ו עד תרפ"ח בקירוב.
בין הפריטים:
• פסק בית דין בחתימות הרבנים רבי "משה במהר"ש מרודניק", רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן] ורבי "יוסף אריה בן ר' שלמה הכהן". צפת, תמוז תרל"ו [1876]. • מכתב אל רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט [בעל "ערוגת הבושם"], בחתימת רבי מנחם מענדל ב"ר יצחק ז"ל מדעעש, רבי משה דייטש מרעטיאג ורבי יצחק בלאו. צפת, כסלו תרס"ג [1902]. • מכתב בכתיבה קליגרפית, שנשלח אל השר משה מונטיפיורי, לאות תודה על תרומתו לביקור חולים והכנסת כלה, בחתימת רבי משה חר"ג [ממונה כולל עסטרייך]. צפת, כסלו תרמ"ה [1884]. • מכתב קבלה מכולל עסטרייך, עם שבע חתימות של ממוני ונכבדי הכולל. צפת, ניסן תרנ"ב [1892]. • מכתב לרבני ארה"ב עבור ישיבת "בר יוחאי" במירון וה"מושב זקנים", עם 19 חתימות של נכבדי צפת וממוני הציבור, בהם חתימת רבי יעקב צבי באהר, רבי אליעזר בראנפעלד, רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי – מציירי צפת הנודעים ועסקניה, במפנה המאה ה-19-20]. צפת, שבט תרפ"ה [1925]. • מכתב אודות אגודת "עזרת הגליל" מניו יורק, בחתימות 11 גבאי בתי הכנסת בצפת. צפת, סיון תרפ"ח [1928].
16 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
בין הפריטים:
• פסק בית דין בחתימות הרבנים רבי "משה במהר"ש מרודניק", רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן] ורבי "יוסף אריה בן ר' שלמה הכהן". צפת, תמוז תרל"ו [1876]. • מכתב אל רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט [בעל "ערוגת הבושם"], בחתימת רבי מנחם מענדל ב"ר יצחק ז"ל מדעעש, רבי משה דייטש מרעטיאג ורבי יצחק בלאו. צפת, כסלו תרס"ג [1902]. • מכתב בכתיבה קליגרפית, שנשלח אל השר משה מונטיפיורי, לאות תודה על תרומתו לביקור חולים והכנסת כלה, בחתימת רבי משה חר"ג [ממונה כולל עסטרייך]. צפת, כסלו תרמ"ה [1884]. • מכתב קבלה מכולל עסטרייך, עם שבע חתימות של ממוני ונכבדי הכולל. צפת, ניסן תרנ"ב [1892]. • מכתב לרבני ארה"ב עבור ישיבת "בר יוחאי" במירון וה"מושב זקנים", עם 19 חתימות של נכבדי צפת וממוני הציבור, בהם חתימת רבי יעקב צבי באהר, רבי אליעזר בראנפעלד, רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי – מציירי צפת הנודעים ועסקניה, במפנה המאה ה-19-20]. צפת, שבט תרפ"ה [1925]. • מכתב אודות אגודת "עזרת הגליל" מניו יורק, בחתימות 11 גבאי בתי הכנסת בצפת. צפת, סיון תרפ"ח [1928].
16 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד, רובם בכתב-ידו של הגאון רבי בעריש זאלץ (מרבני צפת), וחלקם בכתב-יד של רבנים אחרים מצפת. צפת, שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.
האוסף כולל: • שטר תנאים לאירוסי רבי בעריש בן ר' אברהם זאלץ עם בתו של רבי יעקב יצחק אונגר מצפת, בחודש חשון שנת תרע"ב [1911]. • טיוטות מכתבים ומאמרים בדברי תורה, בכתב-ידו של רבי בעריש זאלץ, בהם: טיוטת מכתב אל הגאון רבי נחום וויידנפלד בעל "חזון נחום", עם חתימות ידו של רבי בעריש ("הצעיר עבד לעבדי ה', יששכר בעריש זאלץ בהרח"א זאלץ נכד הט"ז זצוק"ל"); טיוטת מכתב בחתימתו, עם מאמר בענין "לצאת ידי חובת מצה" מחיטים שגדלו ב"עציץ שאינו נקוב", שנות התר"צ (בתוך הדברים הוא מזכיר את מורו ורבו הרידב"ז אב"ד צפת, ומציע למסור את המאמר לרש"א וובר על מנת להדפיסו בירחון "קול תורה"); העתקת תשובות של מורו ורבו ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפאנדארי; קונטרס "חידושי תורה מה ששמעתי מאמו"ר עט"ר שליט"א", צפת, תש"א [נכתב על ידי אדם אחר. יתכן והוא בנו של רבי בעריש זאלץ. בתוך הדברים מופיעה העתקת מכתב שנשלח להגרי"מ חרל"פ, בתאריך י"ג תמוז תש"א]; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות חידושי תורה.
הגאון רבי יששכר בעריש זאלץ (תרנ"ג-תשכ"א), מגדולי הרבנים בצפת. גאון ומקובל, ששקד כל ימיו על התורה והיה ראש ישיבה ופוסק הלכות בעיר צפת. מבני המשפחות הותיקות בקהילת יהודי צפת. אביו רבי חיים אברהם זאלץ (מצאצאי רבי דוד הלוי בעל הט"ז) וחמיו רבי יעקב יצחק אונגר (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). תלמיד מובהק של הרידב"ז (רבי יעקב דוד ווילובסקי, אב"ד צפת) וראש ישיבתו "בני יעקב – רידב"ז" בעיר צפת. היה גם תלמיד מובהק ונאמן ביתו של ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפנדארי, בתקופת כהונתו כאב"ד צפת וכיהן כ"ספרא דדיינא" בבית דינו (באוסף שלפנינו מופיעות תשובות מהרב אלפאנדארי שהיה מחכמי טורקיה והמזרח, הערוכות וכתובות בכתב-יד אשכנזי, כנראה של רבי בעריש זאלץ. תשובות אלו נדפסו בספר "שו"ת הסבא קדישא"). עמד בקשרי שו"ת וידידות עם הגאון רבי צבי פסח פראנק ועם רבנים אחרים מארץ ישראל.
55 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל: • שטר תנאים לאירוסי רבי בעריש בן ר' אברהם זאלץ עם בתו של רבי יעקב יצחק אונגר מצפת, בחודש חשון שנת תרע"ב [1911]. • טיוטות מכתבים ומאמרים בדברי תורה, בכתב-ידו של רבי בעריש זאלץ, בהם: טיוטת מכתב אל הגאון רבי נחום וויידנפלד בעל "חזון נחום", עם חתימות ידו של רבי בעריש ("הצעיר עבד לעבדי ה', יששכר בעריש זאלץ בהרח"א זאלץ נכד הט"ז זצוק"ל"); טיוטת מכתב בחתימתו, עם מאמר בענין "לצאת ידי חובת מצה" מחיטים שגדלו ב"עציץ שאינו נקוב", שנות התר"צ (בתוך הדברים הוא מזכיר את מורו ורבו הרידב"ז אב"ד צפת, ומציע למסור את המאמר לרש"א וובר על מנת להדפיסו בירחון "קול תורה"); העתקת תשובות של מורו ורבו ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפאנדארי; קונטרס "חידושי תורה מה ששמעתי מאמו"ר עט"ר שליט"א", צפת, תש"א [נכתב על ידי אדם אחר. יתכן והוא בנו של רבי בעריש זאלץ. בתוך הדברים מופיעה העתקת מכתב שנשלח להגרי"מ חרל"פ, בתאריך י"ג תמוז תש"א]; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות חידושי תורה.
הגאון רבי יששכר בעריש זאלץ (תרנ"ג-תשכ"א), מגדולי הרבנים בצפת. גאון ומקובל, ששקד כל ימיו על התורה והיה ראש ישיבה ופוסק הלכות בעיר צפת. מבני המשפחות הותיקות בקהילת יהודי צפת. אביו רבי חיים אברהם זאלץ (מצאצאי רבי דוד הלוי בעל הט"ז) וחמיו רבי יעקב יצחק אונגר (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). תלמיד מובהק של הרידב"ז (רבי יעקב דוד ווילובסקי, אב"ד צפת) וראש ישיבתו "בני יעקב – רידב"ז" בעיר צפת. היה גם תלמיד מובהק ונאמן ביתו של ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפנדארי, בתקופת כהונתו כאב"ד צפת וכיהן כ"ספרא דדיינא" בבית דינו (באוסף שלפנינו מופיעות תשובות מהרב אלפאנדארי שהיה מחכמי טורקיה והמזרח, הערוכות וכתובות בכתב-יד אשכנזי, כנראה של רבי בעריש זאלץ. תשובות אלו נדפסו בספר "שו"ת הסבא קדישא"). עמד בקשרי שו"ת וידידות עם הגאון רבי צבי פסח פראנק ועם רבנים אחרים מארץ ישראל.
55 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ארוכים בכתב-ידו וחתימתו של רבי ניסן עקשטיין אב"ד קוזניצא. קוזניצא (מחוז גרודנא), סיון תרפ"ט / אב תרפ"ט [1929].
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג