מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letters, filter letters,
- letter (118) Apply letter filter
- יד (50) Apply יד filter
- manuscript (50) Apply manuscript filter
- כתבי (46) Apply כתבי filter
- דפוס (41) Apply דפוס filter
- book (41) Apply book filter
- מכתבי (40) Apply מכתבי filter
- רבנים (40) Apply רבנים filter
- rabbin (40) Apply rabbin filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- חסידות (32) Apply חסידות filter
- יהדות (27) Apply יהדות filter
- jewri (27) Apply jewri filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- ספרי (19) Apply ספרי filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- ירושלים, (15) Apply ירושלים, filter
- צפת (15) Apply צפת filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- ישראל: (15) Apply ישראל: filter
- ישראל (15) Apply ישראל filter
- ארץ (15) Apply ארץ filter
- ועוד (15) Apply ועוד filter
- ירושלים (15) Apply ירושלים filter
- document (15) Apply document filter
- elsewher (15) Apply elsewher filter
- eretz (15) Apply eretz filter
- israel (15) Apply israel filter
- israel: (15) Apply israel: filter
- jerusalem (15) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (15) Apply jerusalem, filter
- safe (15) Apply safe filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- תימן (14) Apply תימן filter
- תימן: (14) Apply תימן: filter
- yemenit (14) Apply yemenit filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- איטליה (7) Apply איטליה filter
- booklet (7) Apply booklet filter
- italian (7) Apply italian filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
מציג 37 - 48 of 118
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
שני פנקסים, הכוללים תקנות ומסמכים חתומים, חשבונות והעתקי מכתבים, של ראשי ורבני קהילת עולי תימן. ירושלים, תרנ"ב-תרנ"ג [1892-1893], עם רישומי חשבונות עד שנת תרנ"ט בקירוב.
מסמכים מוקדמים, מראשית התייסדות מוסדות התמיכה העיקריים בלימוד התורה אצל בני הקהילה: ישיבת "תורת משה" [ללימוד גמרא ופוסקים], חברת "תהלה לדוד" [לאמירת תהילים במנין על יד הכותל המערבי] וחברת "תורה אור" להחזקת ה"תלמוד תורה" לילדי הקהילה.
בפנקס הראשון מופיעות תקנות היסוד של החברה, שנכתבו בשנת תרנ"ב, עם החתימות של הרבנים וראשי הקהילה: "...באנו בשורותיים אלו, להודיע לכל קורא, כי בראותינו אנחנו יחידי עדת התימנים חת"מ [חתומים מטה], שקהל עדתינו אין להם שארית ישיבת תלמוד בארץ, כדרך שאר הקהלות הנכבדות תושבי עיה"ק ירושלים... לזאת קמנו ונתעודד ויסדנו שתי מטרות יקרות, האחת ישיבת לימוד גמרא ושאר פוסקים בכל יום... ונקראת בשם 'ישיבת תורת משה'. גם את השנית החברה ההדורה בשם 'תהלה לדוד' נקראה, בעמדה נכח פני ה' בתפלה ובתחנונים, בכל יום תמיד כל ה' ספרי תלים משלימים המה עשרה זקנים... מול שער השמים לפני כותל המערבי...".
על מסמך היסוד הזה מופיעות 11 חתימות של חשובי העדה התימנית: "הצעיר סעדיא בן שלמה אלנדף", "הצ' אהרן בן לא"א אהרן חטר הכהן"; "הצעיר שלום בן לא"א יוסף הלוי אלשיך"; "קלו"ץ [קל וצעיר] עזריאל בן חיים נדאף יצ"ו"; "הצ' יחיא ן' לא"א יחיא [שעתאל] הלוי יצ"ו"; "שלום ן' חיים נדאף"; "הצעיר סעדיה ן' יוסף צפירה"; "הק"ו [הקל וצעיר] אברהם ב"ר חיים אלנדאף יצ"ו"; "הצ' עמנואל ן' שלום אלנקאש יצ"ו"; "הצ' חיים ב"ר סעיד [סעדיה] דמתי"; "ע"ה יוסף בן שלום שרפי".
בהמשך הדף, התחייבות לומדי ישיבת "תורת משה" לסדרי הלימוד הקבועים, מהתאריך כ"ח ניסן תרנ"ג, עם שבע חתימות וחותמת הישיבה.
בשאר דפי הפנקס הראשון ובפנקס השני: רישומי חשבונות, תקנות, פרוטוקולים וקבלות חתומות ע"י ראשי העדה התימנית, העתקי מכתבים שנשלחו לתורמים ומכתבי תורמים [עם חתימות גבירי העדה הבוכרית בירושלים, שהיו התומכים הכספיים העיקריים של העדה התימנית הענייה].
שני פנקסים. כ-83 עמ' כתובים. 15-17 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים. נתונים בכריכות חדשות.
מסמכים מוקדמים, מראשית התייסדות מוסדות התמיכה העיקריים בלימוד התורה אצל בני הקהילה: ישיבת "תורת משה" [ללימוד גמרא ופוסקים], חברת "תהלה לדוד" [לאמירת תהילים במנין על יד הכותל המערבי] וחברת "תורה אור" להחזקת ה"תלמוד תורה" לילדי הקהילה.
בפנקס הראשון מופיעות תקנות היסוד של החברה, שנכתבו בשנת תרנ"ב, עם החתימות של הרבנים וראשי הקהילה: "...באנו בשורותיים אלו, להודיע לכל קורא, כי בראותינו אנחנו יחידי עדת התימנים חת"מ [חתומים מטה], שקהל עדתינו אין להם שארית ישיבת תלמוד בארץ, כדרך שאר הקהלות הנכבדות תושבי עיה"ק ירושלים... לזאת קמנו ונתעודד ויסדנו שתי מטרות יקרות, האחת ישיבת לימוד גמרא ושאר פוסקים בכל יום... ונקראת בשם 'ישיבת תורת משה'. גם את השנית החברה ההדורה בשם 'תהלה לדוד' נקראה, בעמדה נכח פני ה' בתפלה ובתחנונים, בכל יום תמיד כל ה' ספרי תלים משלימים המה עשרה זקנים... מול שער השמים לפני כותל המערבי...".
על מסמך היסוד הזה מופיעות 11 חתימות של חשובי העדה התימנית: "הצעיר סעדיא בן שלמה אלנדף", "הצ' אהרן בן לא"א אהרן חטר הכהן"; "הצעיר שלום בן לא"א יוסף הלוי אלשיך"; "קלו"ץ [קל וצעיר] עזריאל בן חיים נדאף יצ"ו"; "הצ' יחיא ן' לא"א יחיא [שעתאל] הלוי יצ"ו"; "שלום ן' חיים נדאף"; "הצעיר סעדיה ן' יוסף צפירה"; "הק"ו [הקל וצעיר] אברהם ב"ר חיים אלנדאף יצ"ו"; "הצ' עמנואל ן' שלום אלנקאש יצ"ו"; "הצ' חיים ב"ר סעיד [סעדיה] דמתי"; "ע"ה יוסף בן שלום שרפי".
בהמשך הדף, התחייבות לומדי ישיבת "תורת משה" לסדרי הלימוד הקבועים, מהתאריך כ"ח ניסן תרנ"ג, עם שבע חתימות וחותמת הישיבה.
בשאר דפי הפנקס הראשון ובפנקס השני: רישומי חשבונות, תקנות, פרוטוקולים וקבלות חתומות ע"י ראשי העדה התימנית, העתקי מכתבים שנשלחו לתורמים ומכתבי תורמים [עם חתימות גבירי העדה הבוכרית בירושלים, שהיו התומכים הכספיים העיקריים של העדה התימנית הענייה].
שני פנקסים. כ-83 עמ' כתובים. 15-17 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים. נתונים בכריכות חדשות.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר יורה חטאים וספר גורלות ("סדר פרקי עצת אחיתופל"). עדן (תימן), תרס"ו [1906].
כתיבה נאה עם כותרות ושערים בכתיבה קליגרפית. מסגרות השערים וחלק מהכותרות מעוטרות וצבועות בעפרונות צבעוניים.
בשערים המאויירים, חתימות הכותב: "הצעיר משה סלים בנין" [משפחת בַּנִין היתה משפחת עשירים ורבנים, ממנהיגי הקהילה בעדן במשך כמה דורות]. בראש הכרך חתימות באנגלית ובערבית של הכותב, משנת 1906.
בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד, עם הכותרת "שיר המלכות – G-d save the Queen", ובו שיר בעברית ואנגלית לכבודה של מלכת אנגליה: "מלכת חן שמור נא האל... כל ימי מלכותה תראה שלום ביתה..." [עדן היתה מושבה בריטית, בדרומה של תימן, בקצה חצי האי ערב].
[3], ב-קנא דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה עם שדרת עור.
כתיבה נאה עם כותרות ושערים בכתיבה קליגרפית. מסגרות השערים וחלק מהכותרות מעוטרות וצבועות בעפרונות צבעוניים.
בשערים המאויירים, חתימות הכותב: "הצעיר משה סלים בנין" [משפחת בַּנִין היתה משפחת עשירים ורבנים, ממנהיגי הקהילה בעדן במשך כמה דורות]. בראש הכרך חתימות באנגלית ובערבית של הכותב, משנת 1906.
בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד, עם הכותרת "שיר המלכות – G-d save the Queen", ובו שיר בעברית ואנגלית לכבודה של מלכת אנגליה: "מלכת חן שמור נא האל... כל ימי מלכותה תראה שלום ביתה..." [עדן היתה מושבה בריטית, בדרומה של תימן, בקצה חצי האי ערב].
[3], ב-קנא דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה עם שדרת עור.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה
חמישה ספרים שנדפסו בעדן שבתימן, בשנות הת"ר:
1-2. ספר מקור חיים, הלכות טרפות מר' יחיא ב"ר יעקב צאלח מצנעא. עדן, [תרנ"ג 1893]. כרוך עם: ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קדושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894].
בספר מקור חיים הגהות רבות בכתיבה תימנית, קרעים גסים עם חסרון ופגיעה בטקסט, ומספר דפים חסרים.
3. ספר עלוי הנשמות, סדר קריאה ולימוד לעילוי נשמות הנפטרים, כפי מנהג קהילת עדן. עדן, [תרס"ב 1902].
4. ספר חופת חתנים, קובץ שירים ופיוטים, מאת רבי שלום שבזי. עדן, [תרפ"ה 1925].
5. ספר זמירות ישראל, שירות ותשבחות ופיוטים ליום השבת ולימים טובים. עדן, [תרפ"ט 1929]. חלק מהפיוטים נדפסו בערבית-יהודית.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
בכל הדורות לא התקיים דפוס עברי בתימן, ורוב ככל חיבוריהם של חכמי תימן היו נכתבים ומועתקים ביד. רק בשלהי המאה ה-19, בשנת תרנ"א, נוסד דפוס עברי בעיר עדן (עיר החוף של תימן שהיתה אז תחת שלטון בריטי), אך למעשה נדפסו בעדן בסביבות עשרים ספרים עבריים בלבד (ראה: יערי, הדפוס העברי בעדן, בתוך: הדפוס העברי בארצות המזרח, ירושלים תרצ"ז, עמ' 86-91. יערי מונה 13 כותרים שנדפסו בעדן).
1-2. ספר מקור חיים, הלכות טרפות מר' יחיא ב"ר יעקב צאלח מצנעא. עדן, [תרנ"ג 1893]. כרוך עם: ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קדושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894].
בספר מקור חיים הגהות רבות בכתיבה תימנית, קרעים גסים עם חסרון ופגיעה בטקסט, ומספר דפים חסרים.
3. ספר עלוי הנשמות, סדר קריאה ולימוד לעילוי נשמות הנפטרים, כפי מנהג קהילת עדן. עדן, [תרס"ב 1902].
4. ספר חופת חתנים, קובץ שירים ופיוטים, מאת רבי שלום שבזי. עדן, [תרפ"ה 1925].
5. ספר זמירות ישראל, שירות ותשבחות ופיוטים ליום השבת ולימים טובים. עדן, [תרפ"ט 1929]. חלק מהפיוטים נדפסו בערבית-יהודית.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
בכל הדורות לא התקיים דפוס עברי בתימן, ורוב ככל חיבוריהם של חכמי תימן היו נכתבים ומועתקים ביד. רק בשלהי המאה ה-19, בשנת תרנ"א, נוסד דפוס עברי בעיר עדן (עיר החוף של תימן שהיתה אז תחת שלטון בריטי), אך למעשה נדפסו בעדן בסביבות עשרים ספרים עבריים בלבד (ראה: יערי, הדפוס העברי בעדן, בתוך: הדפוס העברי בארצות המזרח, ירושלים תרצ"ז, עמ' 86-91. יערי מונה 13 כותרים שנדפסו בעדן).
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
Relazione curiosissima, ed insieme verissima del strano successo del preteso Messia degli Ebrei, il quale cagiono tanta commozione in quella Nazione, e termino poi farsi turco [דו"ח מפליא ובו בזמן אמיתי לגמרי, על עלייתו המפתיעה לגדולה של משיח השקר היהודי שחולל מהומה גדולה בארץ ולבסוף הפך לטורקי], מאת "Padre Beccaranda". דפוס Gozzi, ונציה ופרמה, [כנראה, 1741 או 1742]. איטלקית.
קונטרס בן ארבעה עמודים, ובו מכתב שנשלח מקונסטנטינופול לרומא כדי לבשר על התאסלמותו של שבתי צבי.
מכתב זה, הנחשב לאחת העדויות החשובות והמוקדמות להמרת דתו של שבתי צבי, חובר כנראה עוד בשנת 1666 – שבועות ספורים לאחר שנכלא שבתי צבי בידי השלטונות העות'מאנים והמיר את דתו. כפי הנראה, הופץ המכתב בקרב הקהילות היהודיות בנסיון למגר את האמונה השבתאית, ולאורך המאות ה-17 וה-18 נדפס במספר מהדורות (ידועות לא פחות מחמש מהדורות שנדפסו כבר בשנת 1667).
בפתח המכתב מציג המחבר בקצרה את קורות חייו של שבתי צבי, ואחר כך מפרט באריכות את התמורות והמאורעות שהביאו להתאסלמותו. על פי עדותו, המחבר ראה את האירועים במו עיניו (לאורך המכתב משובצים רמזים שונים לנוכחותו במקום), ועל האירועים הקודמים שמע מפי עדים מהימנים. משורות הפתיחה ניתן ללמוד כי המכתב חובר בתשובה לשאלה של אדם אחר, ששמו לא נזכר ("הנני משיב לשאלתו של אדוני על אשר אירע לאותו יהודי, שהעמיד פנים שהנו המשיח").
לפנינו מהדורה שראתה אור ללא ציון תאריך ההדפסה, אך ככל הנראה מדובר במהדורה שנדפסה רק בשנת 1741 – כ-75 שנים [!] לאחר שהמיר שבתי צבי את דתו (ואפשר שהיא מלמדת על המשך המאבק בתנועה השבתאית גם בתקופה מאוחרת זו).
אף ששמו המלא של המחבר אינו נזכר באף אחת מהמהדורות, במהדורה שלפנינו ובמהדורות נוספות צוין הכינוי Padre Beccaranda, וככל הנראה מדובר בכומר הישועי Jacques Becherand ששהה בקונסטנטינופול בין השנים 1660-1667.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים מודפסים), 24.5 ס"מ בקירוב (רוחב השוליים אינו אחיד). כתמים, סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט). קילופים בנייר, עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשוליים העליונים של עמוד השער.
למידע נוסף על מכתב זה והמהדורות השונות שבהן נדפס: Between Information and Proselytism: Seventeenth-century Italian Texts on Sabbatai Zevi מאת Stefano Villani (בתוך: Daat: A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah, גליון 82, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, 2016).
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קונטרס בן ארבעה עמודים, ובו מכתב שנשלח מקונסטנטינופול לרומא כדי לבשר על התאסלמותו של שבתי צבי.
מכתב זה, הנחשב לאחת העדויות החשובות והמוקדמות להמרת דתו של שבתי צבי, חובר כנראה עוד בשנת 1666 – שבועות ספורים לאחר שנכלא שבתי צבי בידי השלטונות העות'מאנים והמיר את דתו. כפי הנראה, הופץ המכתב בקרב הקהילות היהודיות בנסיון למגר את האמונה השבתאית, ולאורך המאות ה-17 וה-18 נדפס במספר מהדורות (ידועות לא פחות מחמש מהדורות שנדפסו כבר בשנת 1667).
בפתח המכתב מציג המחבר בקצרה את קורות חייו של שבתי צבי, ואחר כך מפרט באריכות את התמורות והמאורעות שהביאו להתאסלמותו. על פי עדותו, המחבר ראה את האירועים במו עיניו (לאורך המכתב משובצים רמזים שונים לנוכחותו במקום), ועל האירועים הקודמים שמע מפי עדים מהימנים. משורות הפתיחה ניתן ללמוד כי המכתב חובר בתשובה לשאלה של אדם אחר, ששמו לא נזכר ("הנני משיב לשאלתו של אדוני על אשר אירע לאותו יהודי, שהעמיד פנים שהנו המשיח").
לפנינו מהדורה שראתה אור ללא ציון תאריך ההדפסה, אך ככל הנראה מדובר במהדורה שנדפסה רק בשנת 1741 – כ-75 שנים [!] לאחר שהמיר שבתי צבי את דתו (ואפשר שהיא מלמדת על המשך המאבק בתנועה השבתאית גם בתקופה מאוחרת זו).
אף ששמו המלא של המחבר אינו נזכר באף אחת מהמהדורות, במהדורה שלפנינו ובמהדורות נוספות צוין הכינוי Padre Beccaranda, וככל הנראה מדובר בכומר הישועי Jacques Becherand ששהה בקונסטנטינופול בין השנים 1660-1667.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים מודפסים), 24.5 ס"מ בקירוב (רוחב השוליים אינו אחיד). כתמים, סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט). קילופים בנייר, עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשוליים העליונים של עמוד השער.
למידע נוסף על מכתב זה והמהדורות השונות שבהן נדפס: Between Information and Proselytism: Seventeenth-century Italian Texts on Sabbatai Zevi מאת Stefano Villani (בתוך: Daat: A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah, גליון 82, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, 2016).
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מסמכים ועיתון מודפס, על אסון החתונה במנטובה בשנת 1776. [מנטובה, 1776]. איטלקית ומעט עברית.
בשנת 1776 אירע אסון גדול בקהילת מנטובה. ביום 31 במאי של אותה שנה נערכו בגיטו שלוש חתונות. שתים מהכלות לא היו מבנות המקום. אחת מהן באה מסביוניטה והשניה מפירארה. לרגל החתונות באו אל מנטובה גם בני משפחותיהן וההתקהלות היתה גדולה מן הרגיל. הקהל הסתופף בביתו של חננאל יוסף פינצי ששכן בקומה שלישית באחד מבנייני הגטו. מכובד המשקל של כל הנוכחים התמוטטה הרצפה של הקומה השלישית ועמה התמוטטו גם שתי הקומות התחתונות. כתוצאה מכך נהרגו ששים וחמישה מן המשתתפים, שלושים ושבעה גברים ועשרים ושמונה נשים. שלושים ושבעה אנשים נפצעו קשה. בין ההרוגות היתה גם אחת הכלות, והשמחה הגדולה נהפכה לאבל. החיד"א, שהיה אז במסע שליחותו באיטליה, שהה בעת האסון בפירארה הסמוכה, ותיעד את המאורע ביומנו "מעגל טוב". אחד מרבני מנטובה, רבי יעקב רפאל סרוואל, שבתו היתה מהרוגות האסון, כתב אז את הקינה "קינת סופדים" (נדפסה באותה שנה במנטובה). תאריך האסון נקבע לדורות בקהילת מנטובה כיום תפילה, תענית ואמירת סליחות (ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 58; יעל לוין, ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון, מקור ראשון, שבת, 17 ביוני 2011, עמ' 12–13).
לפנינו:
• כתב-יד, בן 18 דף, ובו תיאור אנונימי של האסון, אשר נתחבר סמוך למאורע. בסופו רשימת הרוגי האסון, שמותיהם וגילם. איטלקית עם מעט עברית.
• דף כפול בכתב-יד (3 עמודים) ובו רשימת שמות הנספים. תחילה שמות 37 הגברים ולאחר מכן שמות 28 הנשים. איטלקית.
• דף כפול בכתב-יד (2 עמודים) ובו רשימת שמות הפצועים באסון. איטלקית.
• גיליון העיתון המנטובני, מס' 23, מתאריך 7 ביוני 1776 (מספר ימים לאחר האסון), ובו תיאור האסון.
כתב-יד: [18] דף. כרוך בכריכת קרטון מקורית, צבעונית. + [2] דפים כפולים + גליון עיתון מודפס: [4] עמ'. גודל משתנה, מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
בשנת 1776 אירע אסון גדול בקהילת מנטובה. ביום 31 במאי של אותה שנה נערכו בגיטו שלוש חתונות. שתים מהכלות לא היו מבנות המקום. אחת מהן באה מסביוניטה והשניה מפירארה. לרגל החתונות באו אל מנטובה גם בני משפחותיהן וההתקהלות היתה גדולה מן הרגיל. הקהל הסתופף בביתו של חננאל יוסף פינצי ששכן בקומה שלישית באחד מבנייני הגטו. מכובד המשקל של כל הנוכחים התמוטטה הרצפה של הקומה השלישית ועמה התמוטטו גם שתי הקומות התחתונות. כתוצאה מכך נהרגו ששים וחמישה מן המשתתפים, שלושים ושבעה גברים ועשרים ושמונה נשים. שלושים ושבעה אנשים נפצעו קשה. בין ההרוגות היתה גם אחת הכלות, והשמחה הגדולה נהפכה לאבל. החיד"א, שהיה אז במסע שליחותו באיטליה, שהה בעת האסון בפירארה הסמוכה, ותיעד את המאורע ביומנו "מעגל טוב". אחד מרבני מנטובה, רבי יעקב רפאל סרוואל, שבתו היתה מהרוגות האסון, כתב אז את הקינה "קינת סופדים" (נדפסה באותה שנה במנטובה). תאריך האסון נקבע לדורות בקהילת מנטובה כיום תפילה, תענית ואמירת סליחות (ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 58; יעל לוין, ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון, מקור ראשון, שבת, 17 ביוני 2011, עמ' 12–13).
לפנינו:
• כתב-יד, בן 18 דף, ובו תיאור אנונימי של האסון, אשר נתחבר סמוך למאורע. בסופו רשימת הרוגי האסון, שמותיהם וגילם. איטלקית עם מעט עברית.
• דף כפול בכתב-יד (3 עמודים) ובו רשימת שמות הנספים. תחילה שמות 37 הגברים ולאחר מכן שמות 28 הנשים. איטלקית.
• דף כפול בכתב-יד (2 עמודים) ובו רשימת שמות הפצועים באסון. איטלקית.
• גיליון העיתון המנטובני, מס' 23, מתאריך 7 ביוני 1776 (מספר ימים לאחר האסון), ובו תיאור האסון.
כתב-יד: [18] דף. כרוך בכריכת קרטון מקורית, צבעונית. + [2] דפים כפולים + גליון עיתון מודפס: [4] עמ'. גודל משתנה, מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
כרך ובו ספרי דפוס וכתבי-יד כרוכים יחד – בענייני סגולות, רפואות עממיות ועצות שונות:
1. ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות" ו"חמישים חידות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ונציה, [שנ"ה 1595]. דפוס זואן דיגארה.
חיבור זה מכיל בחלקו הראשון עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויזעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). בחלקו השני הוא כולל חמישים חידות, עם פתרונותיהן. הספר נדפס בעילום שם המחבר, שרמז את שמו בראשי התיבות של הפסקה בשער, המתחילה: "יצא הכל ובא דרך המלך...". הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינא באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה".
כרוך עם שני חיבורים קצרים מודפסים, באיטלקית, של עצות, רפואות וסגולות:
2. Giardino di Virtu [גן המידות הטובות]. טורינו, 1584. איטלקית.
3. Compendio di Secreti nobilissimi [אוסף הסודות הנאצלים]. נוברה, 1605. איטלקית.
כרוכים עם:
4. שלושה דפים מכתב-יד, כתיבה איטלקית רהוטה. רפואות וסגולות לעניינים שונים (כגון: "לכאב השן", "לידע אם האשה יולדת זכר או נקבה", "ריציטה לעשות משיחה לקדחת", "לעצור דם מן הנחיריים", ועוד).
5. שני דפים מכתב-יד, כתיבה איטלקית רהוטה. רפואות (בעמוד הראשון כותרת: "ספר רפואות", ואחריה נכתב: "שנתנה לי חמותי מב"ת בטורינו...").
יד, [1] דף; [4] דף; [3] דף; [4] דף; [2] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. בדפים מכתב-היד השני, קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון ישנה, פגומה.
שני החיבורים באיטלקית אינם מופיעים ב-OCLC.
1. ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות" ו"חמישים חידות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ונציה, [שנ"ה 1595]. דפוס זואן דיגארה.
חיבור זה מכיל בחלקו הראשון עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויזעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). בחלקו השני הוא כולל חמישים חידות, עם פתרונותיהן. הספר נדפס בעילום שם המחבר, שרמז את שמו בראשי התיבות של הפסקה בשער, המתחילה: "יצא הכל ובא דרך המלך...". הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינא באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה".
כרוך עם שני חיבורים קצרים מודפסים, באיטלקית, של עצות, רפואות וסגולות:
2. Giardino di Virtu [גן המידות הטובות]. טורינו, 1584. איטלקית.
3. Compendio di Secreti nobilissimi [אוסף הסודות הנאצלים]. נוברה, 1605. איטלקית.
כרוכים עם:
4. שלושה דפים מכתב-יד, כתיבה איטלקית רהוטה. רפואות וסגולות לעניינים שונים (כגון: "לכאב השן", "לידע אם האשה יולדת זכר או נקבה", "ריציטה לעשות משיחה לקדחת", "לעצור דם מן הנחיריים", ועוד).
5. שני דפים מכתב-יד, כתיבה איטלקית רהוטה. רפואות (בעמוד הראשון כותרת: "ספר רפואות", ואחריה נכתב: "שנתנה לי חמותי מב"ת בטורינו...").
יד, [1] דף; [4] דף; [3] דף; [4] דף; [2] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. בדפים מכתב-היד השני, קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון ישנה, פגומה.
שני החיבורים באיטלקית אינם מופיעים ב-OCLC.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר צמח צדיק, חכמה ומוסר, מאת רבי יהודה אריה די מודינה. [ונציה, ש"ס 1600 דפוס דניאל זאניטי]. מהדורה ראשונה.
החיבור עוסק בתיקון המידות (על פי חז"ל וחכמי אומות העולם), כאשר לכל מידה מוקדש פרק. הספר מלווה באיורים בתחריטי עץ, בכל תחילת פרק, אשר ממחישים את נושא הפרק. ספר זה הוא מהספרים העבריים המוקדמים הבודדים שנדפסו עם איורים. הספר נדפס בעילום שם המחבר, שרמז את שמו בראש ההקדמה: "נודע ביהודה... אריה שאג", וכן בקולופון שבסוף הספר: "יאדיר וי'א'מ'י'ץ" [=יהודה אריה ממודינא ישמרהו צורו].
לפנינו שני עותקים חסרים, משני ווריאנטים של מהדורה זו. בין שני העותקים שינויים במספר איורים: בדף יג/2 נדפס איור שונה בכל עותק. בדף טו/2 הודפס האיור הפוך באחד העותקים.
עותק ראשון: ב-יא, יג-מ דף (במקור מ דף. חסרים 2 דפים: דף השער ודף יב. דף ב נכרך הפוך). 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. במספר דפים הדבקות נייר לשיקום. כריכה חדשה. עותק שני: ב-ז, ט-לב, לד-מ דף (במקור מ דף. חסרים 3 דפים: דף השער, ודפים ח ו-לג חסרים. דף מ קרוע וחסר בחציו, משוקם בהדבקת נייר, עם השלמה בכת"י של הטקסט החסר. דף השער ורוב העמודים החסרים, הושלמו בצילום). 14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כתמי רטיבות. פגעי עש. כריכה חדשה.
החיבור עוסק בתיקון המידות (על פי חז"ל וחכמי אומות העולם), כאשר לכל מידה מוקדש פרק. הספר מלווה באיורים בתחריטי עץ, בכל תחילת פרק, אשר ממחישים את נושא הפרק. ספר זה הוא מהספרים העבריים המוקדמים הבודדים שנדפסו עם איורים. הספר נדפס בעילום שם המחבר, שרמז את שמו בראש ההקדמה: "נודע ביהודה... אריה שאג", וכן בקולופון שבסוף הספר: "יאדיר וי'א'מ'י'ץ" [=יהודה אריה ממודינא ישמרהו צורו].
לפנינו שני עותקים חסרים, משני ווריאנטים של מהדורה זו. בין שני העותקים שינויים במספר איורים: בדף יג/2 נדפס איור שונה בכל עותק. בדף טו/2 הודפס האיור הפוך באחד העותקים.
עותק ראשון: ב-יא, יג-מ דף (במקור מ דף. חסרים 2 דפים: דף השער ודף יב. דף ב נכרך הפוך). 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. במספר דפים הדבקות נייר לשיקום. כריכה חדשה. עותק שני: ב-ז, ט-לב, לד-מ דף (במקור מ דף. חסרים 3 דפים: דף השער, ודפים ח ו-לג חסרים. דף מ קרוע וחסר בחציו, משוקם בהדבקת נייר, עם השלמה בכת"י של הטקסט החסר. דף השער ורוב העמודים החסרים, הושלמו בצילום). 14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כתמי רטיבות. פגעי עש. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
Keter Malchut de R. Selomoh Hijo de Gabirol – תרגום לספרדית של היצירה "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול. [ליוורנו, תקכ"ט] 1769. דפוס המשכיל ישעיה בן משה די פאס.
התרגום מאת רבי יצחק ב"ר דוד ניטו (תס"ב-תקל"ד), רב הקהילה הספרדית בלונדון, שתרגם לספרדית את המחזור לראש השנה ויום כיפור בספר Orden de las Oraciones de Ros Ashanah y Kipur, לונדון 1740.
45 עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים ובלאי קל בשוליים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים.
התרגום מאת רבי יצחק ב"ר דוד ניטו (תס"ב-תקל"ד), רב הקהילה הספרדית בלונדון, שתרגם לספרדית את המחזור לראש השנה ויום כיפור בספר Orden de las Oraciones de Ros Ashanah y Kipur, לונדון 1740.
45 עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים ובלאי קל בשוליים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
אוסף חשוב של קונטרסי "סדר ההערכה" ודפי "פרגמטיקה" – תקנות המסים וההתנהגות של הקהילה היהודית במנטובה, שנדפסו בין השנים ת"י-תקנ"ג (1649-1793).
"סדר ההערכה וההנהגה" הוא שמם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה.
האוסף שלפנינו היה שייך לפרופ' שלמה סימונסון, וחלק מהחומר ההיסטורי שבו שוקע בספרו היסודי 'תולדות היהודים בדוכסות מנטובה', ירושלים תשכ"ג-תשכ"ה.
עיון בתקנות אלה שופך אור על השינויים במצבם הכלכלי של יהודי מנטובה לאורך השנים. החוברות שלפנינו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאה ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד (על תקנות המס ו"סדרי ההערכה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך ראשון, עמ' 274-284). החל מתחילת המאה השמונה עשרה נוסף בסוף התקנות "נוסח החרם", המוטל על מי מבני הקהילה שלא יציית לתקנות.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
באוסף שלפנינו מופיעים קונטרסי "סדר ההערכה" שנדפסו בשנים: תנ"ה, תס"א, תפ"ו, תצ"ב, תק"ד, תק"י, תקי"ט (שני עותקים, אחד מהם חסר 4 דף), תקל"ד, תקל"ז (שני קונטרסים שונים, האחד תחת השם "אלה הדברים"), תקמ"ו, תקנ"ג. במספר קונטרסים מופיעים תיקונים בכתב-יד.
מלבד הקונטרסים מופיעים באוסף שלפנינו: דף של "סדר ההסכמה... על עסקי מלבושי ותכשיטי אנשים והנשים ועל עסקי המשתאות ודרונות..." שנדפס בשנת ת"י (1650), ושני דפים גדולים של "סדר הפרגמאטיקה", שנדפסו בשנים תקי"ט ותקכ"ה.
16 פריטי נייר. 13 קונטרסים (אחד מהם חסר 4 דפים), בגודל משתנה; דף בודד, 41.5X31 ס"מ; שני דפים בודדים, בפורמט גדול במיוחד, 56.5X40 ס"מ. מצב טוב. נייר בהיר ואיכותי. כתמים. כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה באחד מן הקונטרסים. ברבים מהקונטרסים – הגליונות לא חתוכים. סימני קיפול בדפים הבודדים.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
"סדר ההערכה וההנהגה" הוא שמם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה.
האוסף שלפנינו היה שייך לפרופ' שלמה סימונסון, וחלק מהחומר ההיסטורי שבו שוקע בספרו היסודי 'תולדות היהודים בדוכסות מנטובה', ירושלים תשכ"ג-תשכ"ה.
עיון בתקנות אלה שופך אור על השינויים במצבם הכלכלי של יהודי מנטובה לאורך השנים. החוברות שלפנינו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאה ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד (על תקנות המס ו"סדרי ההערכה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך ראשון, עמ' 274-284). החל מתחילת המאה השמונה עשרה נוסף בסוף התקנות "נוסח החרם", המוטל על מי מבני הקהילה שלא יציית לתקנות.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
באוסף שלפנינו מופיעים קונטרסי "סדר ההערכה" שנדפסו בשנים: תנ"ה, תס"א, תפ"ו, תצ"ב, תק"ד, תק"י, תקי"ט (שני עותקים, אחד מהם חסר 4 דף), תקל"ד, תקל"ז (שני קונטרסים שונים, האחד תחת השם "אלה הדברים"), תקמ"ו, תקנ"ג. במספר קונטרסים מופיעים תיקונים בכתב-יד.
מלבד הקונטרסים מופיעים באוסף שלפנינו: דף של "סדר ההסכמה... על עסקי מלבושי ותכשיטי אנשים והנשים ועל עסקי המשתאות ודרונות..." שנדפס בשנת ת"י (1650), ושני דפים גדולים של "סדר הפרגמאטיקה", שנדפסו בשנים תקי"ט ותקכ"ה.
16 פריטי נייר. 13 קונטרסים (אחד מהם חסר 4 דפים), בגודל משתנה; דף בודד, 41.5X31 ס"מ; שני דפים בודדים, בפורמט גדול במיוחד, 56.5X40 ס"מ. מצב טוב. נייר בהיר ואיכותי. כתמים. כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה באחד מן הקונטרסים. ברבים מהקונטרסים – הגליונות לא חתוכים. סימני קיפול בדפים הבודדים.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב מודפס, בעניין יום טוב שני של גלויות, מאת הרבנים רבי מרדכי הלוי מורטורה ורבי שלמה נסים – רבני מנטובה. נשלח אל אחד מרבני האג שבהולנד. [מנטובה, טבת תרי"ד 1854].
מכתב בשאלת יום טוב שני של גלויות. המכתב נדפס בעותקים רבים ונשלח לרבנים בארץ ישראל ובאירופה, כדי שיחוו דעתם בפולמוס שהתעורר בעניין. בראש המכתב הושאר מקום ריק למילוי שם הנמען. העותק שלפנינו נשלח אל הרב של "Haag [האג], ובכל מדינת אולאנדה של נגב".
בעמוד השני – חותמת רבה של מנטובה: "חותמת ר"מ לשרת בקדש בק"ק מנטובה".
על הרקע למכתב – פולמוס יום טוב שני של גלויות באיטליה – כתב באריכות החוקר מאיר בניהו בספרו "יום טוב שני של גלויות" (ירושלים תשמ"ז; ראה גם: קטלוג "קדם" 59, פריט 188).
המכתב שלפנינו נדפס גם בספר "קדושת יום טוב", מאת הרב ישראל משה חזן (וינה תרט"ו).
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים. סימני קיפול (משליחת המכתב) וחותמות דואר.
מכתב בשאלת יום טוב שני של גלויות. המכתב נדפס בעותקים רבים ונשלח לרבנים בארץ ישראל ובאירופה, כדי שיחוו דעתם בפולמוס שהתעורר בעניין. בראש המכתב הושאר מקום ריק למילוי שם הנמען. העותק שלפנינו נשלח אל הרב של "Haag [האג], ובכל מדינת אולאנדה של נגב".
בעמוד השני – חותמת רבה של מנטובה: "חותמת ר"מ לשרת בקדש בק"ק מנטובה".
על הרקע למכתב – פולמוס יום טוב שני של גלויות באיטליה – כתב באריכות החוקר מאיר בניהו בספרו "יום טוב שני של גלויות" (ירושלים תשמ"ז; ראה גם: קטלוג "קדם" 59, פריט 188).
המכתב שלפנינו נדפס גם בספר "קדושת יום טוב", מאת הרב ישראל משה חזן (וינה תרט"ו).
[1] דף כפול (2 עמודים מודפסים). 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים. סימני קיפול (משליחת המכתב) וחותמות דואר.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כתב-יד על גליון נייר גדול – רשימות פנקס השליחות של שד"ר ירושלים רבי יקיר יוסף, שסובב בקהילות רומניה והסביבה. [תקע"ד-תקע"ה בקירוב].
גליון נייר גדול, כתוב משני צדיו, בכתיבה מזרחית [חצי-קולמוס]. הגליון קופל לרצועות, עליהן נכתבו שמונה עמודות ארוכות. בראש העמודה הראשונה נכתב: "זה הפנקס שיש על ירושלים עה"ק ת"ו בערי וולאח ובוגדאן [=וואלכיה ובוגדניה] ובכפרים, וכל אדם שהתנדב לשם עה"ק ירושלים ת"ו, אשר עשה השד"ר מע'[לת] רבי אברהם אביגדור נ"ע [=נוחו עדן], וע"י [=ועל ידי] יקיר יוסף יצ"ו".
"הפנקס" שלפנינו נכתב כנראה ע"י השד"ר רבי יקיר יוסף, על פי הפנקס האישי שלו, במטרה ליצור עותק שיישאר אצל הממונים על הגביה בעיר יאסי. הוא מכיל את רשימות התורמים והגבאים בעשרות הקהילות בהן עבר השד"ר וסיכום מערך הגביות לטובת ארץ ישראל. בראש אחת העמודות נכתב: "העתק מפנקס". בהמשך הפסקה הראשונה הוא כותב כי הניח את ההעתק הזה בידי "גבאי הכולל" ביאסי רבי אפרים ב"ר יששכר בלעז, שירכז את כספי התרומות מכל קהילות הסביבה עד שיבוא שליח מירושלים לגבותם.
בהמשך קטע זה מופיע תיעוד על פעילותו של הצדיק החסידי רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל", ששימש באותה העת כאב"ד יאסי, למען גביית מעות ארץ ישראל. השד"ר כותב כי קיבל מידו פנקס, אשר עליו התבסס ברשימותיו: "ואלו הניירות אשר כתובים בפנקס אשר קבלתי אני יקיר יוסף יצ"ו מיד הרב הב"ד[!] מק"ק אפטי רבי אברהם יהושוע אעשיל[!] יצ"ו שהיה פה ק"ק יאס הבירה אב ב"ד".
לאחר מכן, בקטע על קהילת יאסי, מזכיר השד"ר שוב את הרב הקדוש מאפטא: "בק"ק יאס הבירה יש להם חיוב ליתן בכל שנה סך מאתיים וחמשים ארייות לעה"ק ירושלים ת"ו בחת'[ימת] רבי עוזיאל ורבי דניאל ורבי יוסף ורבי דוד הכהן והרב מאפטיר יצ"ו...".
בכתב-היד מופיע תיעוד מפורט של עשרות קהילות באזור (בהן כנראה עבר השד"ר), עם תיעוד פעילותו, העמדת הגבאים ומערך הגביות לטובת ארץ ישראל, וכן פרטים רבים של שמות התורמים וסכומי ההתחייבויות התקופתיות של הקהילות.
בין הקהילות המתועדות לפנינו: יאס (יאסי), בוטישאן (בוטושאן), דרחאויי (דורוהוי), בורדיזאן (Burdujeni), הרץ (Herța), חאטין (חוטין), ליפקאן (Lipcani), אטאק (Ataky), סארוקה (סורוקה), ראזינה (Rezina), טילינשטי (Teleneshty), בענדר, קשינוב (קישינב), קאלרוש (Călărași), פילישטי (פלוייסטי), בלעז, אישטפינשטי (שטפנשט), פילטישאן (פלטיצ'ן), רומאן (Roman) פייטרה (פיאטרה ניאמץ), ועוד.
בין השמות המוזכרים בקטע על קהילת בוטושאן מוזכר גם "שלמה במו"ה חיים". יתכן והוא בנו של ה"באר מים חיים" (ראה חתימתו בקטלוג קדם 63, פריט 81). בהמשך אותו קטע נכתב: "ואני יקיר יוסף הוספתי ברשות כל העיר... וביום ה' חשון מש' התקע"ד היו הגבאים אשר אני עשיתי... ולשלוח ליד מע' הגבאים כולל מק"ק יאס הבירה כפי אשר קבצו בשנה הנז' עד תקע"ה".
בקטעים נוספים מופיעים השנים תקע"ד ותקע"ה.
על השד"ר רבי יקיר יוסף אין בידינו כל פרטים, מלבד התיעוד שלפנינו. אף על קודמו בשליחות – המוזכר כאן על ידו – השד"ר רבי אברהם אביגדור, אין בידינו פרטים מלבד תעודה מחודש תשרי תקע"ג, שפרסם מ.ד. גאון, בספרו "יהודי המזרח בארץ ישראל" (חלק ב', ירושלים תרצ"ח, עמ' 395), בה מוזכרת שליחותו של רבי אברהם אביגדור והשמועה על פטירתו באותה העת.
הרב מאפטא נודע בפעילותו הרבה בארגון מגביות צדקה ובסידור "מעמדות" עבור העולים מפולין, וואהלין וגליציה שהתגוררו בצפת ובטבריה. בפעילות זו החל לעסוק משנת תקנ"ו. בשנת תקע"ד התמנה לנשיא הכולל של מעות ארץ ישראל עבור עולי וואהלין. פעילותו הרבה בענייני ארץ ישראל מתועדת במכתבים ומסמכים רבים שנדפסו בספר "אגרות האוהב ישראל" (ירושלים תש"ס), וכתב-היד שלפנינו מצטרף כתיעוד נוסף לפעילותו זו.
גליון נייר גדול (8 עמודות כתובות). 39X48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
גליון נייר גדול, כתוב משני צדיו, בכתיבה מזרחית [חצי-קולמוס]. הגליון קופל לרצועות, עליהן נכתבו שמונה עמודות ארוכות. בראש העמודה הראשונה נכתב: "זה הפנקס שיש על ירושלים עה"ק ת"ו בערי וולאח ובוגדאן [=וואלכיה ובוגדניה] ובכפרים, וכל אדם שהתנדב לשם עה"ק ירושלים ת"ו, אשר עשה השד"ר מע'[לת] רבי אברהם אביגדור נ"ע [=נוחו עדן], וע"י [=ועל ידי] יקיר יוסף יצ"ו".
"הפנקס" שלפנינו נכתב כנראה ע"י השד"ר רבי יקיר יוסף, על פי הפנקס האישי שלו, במטרה ליצור עותק שיישאר אצל הממונים על הגביה בעיר יאסי. הוא מכיל את רשימות התורמים והגבאים בעשרות הקהילות בהן עבר השד"ר וסיכום מערך הגביות לטובת ארץ ישראל. בראש אחת העמודות נכתב: "העתק מפנקס". בהמשך הפסקה הראשונה הוא כותב כי הניח את ההעתק הזה בידי "גבאי הכולל" ביאסי רבי אפרים ב"ר יששכר בלעז, שירכז את כספי התרומות מכל קהילות הסביבה עד שיבוא שליח מירושלים לגבותם.
בהמשך קטע זה מופיע תיעוד על פעילותו של הצדיק החסידי רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל", ששימש באותה העת כאב"ד יאסי, למען גביית מעות ארץ ישראל. השד"ר כותב כי קיבל מידו פנקס, אשר עליו התבסס ברשימותיו: "ואלו הניירות אשר כתובים בפנקס אשר קבלתי אני יקיר יוסף יצ"ו מיד הרב הב"ד[!] מק"ק אפטי רבי אברהם יהושוע אעשיל[!] יצ"ו שהיה פה ק"ק יאס הבירה אב ב"ד".
לאחר מכן, בקטע על קהילת יאסי, מזכיר השד"ר שוב את הרב הקדוש מאפטא: "בק"ק יאס הבירה יש להם חיוב ליתן בכל שנה סך מאתיים וחמשים ארייות לעה"ק ירושלים ת"ו בחת'[ימת] רבי עוזיאל ורבי דניאל ורבי יוסף ורבי דוד הכהן והרב מאפטיר יצ"ו...".
בכתב-היד מופיע תיעוד מפורט של עשרות קהילות באזור (בהן כנראה עבר השד"ר), עם תיעוד פעילותו, העמדת הגבאים ומערך הגביות לטובת ארץ ישראל, וכן פרטים רבים של שמות התורמים וסכומי ההתחייבויות התקופתיות של הקהילות.
בין הקהילות המתועדות לפנינו: יאס (יאסי), בוטישאן (בוטושאן), דרחאויי (דורוהוי), בורדיזאן (Burdujeni), הרץ (Herța), חאטין (חוטין), ליפקאן (Lipcani), אטאק (Ataky), סארוקה (סורוקה), ראזינה (Rezina), טילינשטי (Teleneshty), בענדר, קשינוב (קישינב), קאלרוש (Călărași), פילישטי (פלוייסטי), בלעז, אישטפינשטי (שטפנשט), פילטישאן (פלטיצ'ן), רומאן (Roman) פייטרה (פיאטרה ניאמץ), ועוד.
בין השמות המוזכרים בקטע על קהילת בוטושאן מוזכר גם "שלמה במו"ה חיים". יתכן והוא בנו של ה"באר מים חיים" (ראה חתימתו בקטלוג קדם 63, פריט 81). בהמשך אותו קטע נכתב: "ואני יקיר יוסף הוספתי ברשות כל העיר... וביום ה' חשון מש' התקע"ד היו הגבאים אשר אני עשיתי... ולשלוח ליד מע' הגבאים כולל מק"ק יאס הבירה כפי אשר קבצו בשנה הנז' עד תקע"ה".
בקטעים נוספים מופיעים השנים תקע"ד ותקע"ה.
על השד"ר רבי יקיר יוסף אין בידינו כל פרטים, מלבד התיעוד שלפנינו. אף על קודמו בשליחות – המוזכר כאן על ידו – השד"ר רבי אברהם אביגדור, אין בידינו פרטים מלבד תעודה מחודש תשרי תקע"ג, שפרסם מ.ד. גאון, בספרו "יהודי המזרח בארץ ישראל" (חלק ב', ירושלים תרצ"ח, עמ' 395), בה מוזכרת שליחותו של רבי אברהם אביגדור והשמועה על פטירתו באותה העת.
הרב מאפטא נודע בפעילותו הרבה בארגון מגביות צדקה ובסידור "מעמדות" עבור העולים מפולין, וואהלין וגליציה שהתגוררו בצפת ובטבריה. בפעילות זו החל לעסוק משנת תקנ"ו. בשנת תקע"ד התמנה לנשיא הכולל של מעות ארץ ישראל עבור עולי וואהלין. פעילותו הרבה בענייני ארץ ישראל מתועדת במכתבים ומסמכים רבים שנדפסו בספר "אגרות האוהב ישראל" (ירושלים תש"ס), וכתב-היד שלפנינו מצטרף כתיעוד נוסף לפעילותו זו.
גליון נייר גדול (8 עמודות כתובות). 39X48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד, בקשה לתמיכה עבור היישוב של תלמידי הגר"א בקהלות צפת וירושלים. בחתימת ידו של תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב וחתימות ידם של גדולי קהילת תלמידי הגר"א. ירושלים וצפת, כסלו תקצ"א [1830].
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רבן שכ"ל בניה"ג רבינו הגאון אליהו ז"ל מק"ק ווילנא יצ"ו".
החותמים הם, הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בע"ס [בעל ספר] תקלין חדתין מעה"ק צפת" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "הקטן ארי' ליב בהרב מוהר"ר יוסף זצללה"ה ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט, אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירוש'[לם] ת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "צבי הירש במ"ה זרח זצ"ל שפירא מירושלים עה"ק תוב"ב" [חתימתו אינה מופיעה ברוב העותקים האחרים של מכתב זה]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זללה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לם] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים בשוליים.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רבן שכ"ל בניה"ג רבינו הגאון אליהו ז"ל מק"ק ווילנא יצ"ו".
החותמים הם, הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בע"ס [בעל ספר] תקלין חדתין מעה"ק צפת" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "הקטן ארי' ליב בהרב מוהר"ר יוסף זצללה"ה ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט, אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירוש'[לם] ת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "צבי הירש במ"ה זרח זצ"ל שפירא מירושלים עה"ק תוב"ב" [חתימתו אינה מופיעה ברוב העותקים האחרים של מכתב זה]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זללה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לם] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים בשוליים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג