מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 1 - 12 of 40
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". [שנות הת"ק].
המכתב נכתב אל: "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [=רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
המכתב נכתב אל: "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [=רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב שנשלח אל הגאון רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין. [בין השנים תקל"ב-תקס"ה בקירוב].
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "[הקטן מאיר מ---?] בן המנוח הר"ר וואלף זצ"ל" המופנה אל "...עטרת החכמה, כתר תורה... איש אשר רוח אלקי'[ם] בו... גאון עוזינו אב"ד ור"מ... אדמ"ו מהור"ר פנחס נרו יאיר לעד לנצח..." (נוסח רישום הכתובת מעבר לדף). בתוך המכתב מוזכרת קהילת פרנקפורט דמיין, כקהילתו של הרב המקבל, הלא הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל "ההפלאה".
כפי הנראה, היה הכותב תלמידו או מקורבו של בעל ה"הפלאה", שכן הוא פותח את בקשתו "בכדי שאילת תלמיד לרב", ופונה אל בעל ה"הפלאה" בתארים: "...גאון עוזינו, עטרת ראשינו, החסיד הטהור הגאון הגדול אדמ"ו ר"מ ואב"ד...".
הכותב מבקש לעזור לבנו "זלמן שי'[חיה] מ"ד", בן-ישיבה המתגורר כבר כמה חדשים בעיר פרנקפורט דמיין וסובל מחרפת רעב. האב מספר על בניו שגלו מעל שולחנו והולכים מעיר לעיר ללמוד תורה, "למצוא להם... מקום מנוחה להתמיד בלימודים", והוא מדגיש את מעלת בנו זה שהוא "מתמיד" בלימוד התורה, "...מלא יראת ד'... מנעוריו, וכל מגמותיו לעבוד עבודת ד'... בהתמדה גדולה... לדרך... אבותינו הקדושים".
הוא מציין לשבח את הנהגת הרב מקבל המכתב, שהוא "טוב ומטיב לכל לקרובי'[ם] ולרחוקי'[ם]... לפום רבנן ולתלמידיהן להיות לאב ולפטרון ולמחסה הבא לחסות תחת כנפי הישיבה...".
מקבל המכתב הוא הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש-הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש (אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג). הוא כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר".
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול (המכתב קופל לצורך המשלוח). דהיית דיו ובלאי בקפלי הנייר, עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "[הקטן מאיר מ---?] בן המנוח הר"ר וואלף זצ"ל" המופנה אל "...עטרת החכמה, כתר תורה... איש אשר רוח אלקי'[ם] בו... גאון עוזינו אב"ד ור"מ... אדמ"ו מהור"ר פנחס נרו יאיר לעד לנצח..." (נוסח רישום הכתובת מעבר לדף). בתוך המכתב מוזכרת קהילת פרנקפורט דמיין, כקהילתו של הרב המקבל, הלא הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל "ההפלאה".
כפי הנראה, היה הכותב תלמידו או מקורבו של בעל ה"הפלאה", שכן הוא פותח את בקשתו "בכדי שאילת תלמיד לרב", ופונה אל בעל ה"הפלאה" בתארים: "...גאון עוזינו, עטרת ראשינו, החסיד הטהור הגאון הגדול אדמ"ו ר"מ ואב"ד...".
הכותב מבקש לעזור לבנו "זלמן שי'[חיה] מ"ד", בן-ישיבה המתגורר כבר כמה חדשים בעיר פרנקפורט דמיין וסובל מחרפת רעב. האב מספר על בניו שגלו מעל שולחנו והולכים מעיר לעיר ללמוד תורה, "למצוא להם... מקום מנוחה להתמיד בלימודים", והוא מדגיש את מעלת בנו זה שהוא "מתמיד" בלימוד התורה, "...מלא יראת ד'... מנעוריו, וכל מגמותיו לעבוד עבודת ד'... בהתמדה גדולה... לדרך... אבותינו הקדושים".
הוא מציין לשבח את הנהגת הרב מקבל המכתב, שהוא "טוב ומטיב לכל לקרובי'[ם] ולרחוקי'[ם]... לפום רבנן ולתלמידיהן להיות לאב ולפטרון ולמחסה הבא לחסות תחת כנפי הישיבה...".
מקבל המכתב הוא הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש-הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש (אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג). הוא כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר".
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול (המכתב קופל לצורך המשלוח). דהיית דיו ובלאי בקפלי הנייר, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי מענדל כ"ץ – סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג, אל ראשי קהילת המבורג. פרשבורג, עש"ק ג' דחנוכה תקצ"ט [1838].
מכתב בקשה עבור אשה אלמנה "גבירה יקרה ונכבדת", מרת גליקל פאלאק, מקהילת פרשבורג, שמזה ארבעה חודשים לא שמעה מבנה שנסע לגרמניה, ובמכתבו האחרון כתב לה שבכוונתו להיות בימים הנוראים בהמבורג. רבי מענדל מבקש מראשי הקהילה בהמבורג שיבררו וידרשו אודות הבחור ("בערנארד פאלאק אויס פרעסבורג"), "ואם הוא שם לעורר לבבו על מצות כבוד אם ושלא לענות אלמנה בתוחלת ממ[ו]שכה, או שיכתוב תיכף ומיד להוציאה מכור היגון או בוא יבוא לביתו...". בתחתית המכתב נרשמו כתובות אנשי-קשר בווינה ובפרשבורג.
רבי מענדל כ"ץ (נפטר תרכ"ז; אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רסג-רסד), תלמיד החתם סופר, נאמן הקהילה וסופר בית הדין בפרשבורג במשך קרוב לחמישים שנה, בתקופת החתם סופר ובתקופת בנו בעל הכתב סופר. הכתב סופר כותב עליו בשנת תר"כ: "הרבני הצדיק המפורסים בצדקתו ובמדותיו וטוב לבו כש"ת מו"ה מענדל כ"ץ נ"י תלמיד וותיק ומחזיק במדות רבו אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל כהן לאל עליון ונאמן וסופר ב"ד בקהלתינו". חתנו (בזיוו"ש) היה הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש-יארמוט בעל "גורן דוד".
בצדו השני של המכתב חותמת שעוה רשמית של קהילת פרשבורג, שכמעט ולא נפגעה בעת פתיחת המכתב.
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר כתמים.
מכתב בקשה עבור אשה אלמנה "גבירה יקרה ונכבדת", מרת גליקל פאלאק, מקהילת פרשבורג, שמזה ארבעה חודשים לא שמעה מבנה שנסע לגרמניה, ובמכתבו האחרון כתב לה שבכוונתו להיות בימים הנוראים בהמבורג. רבי מענדל מבקש מראשי הקהילה בהמבורג שיבררו וידרשו אודות הבחור ("בערנארד פאלאק אויס פרעסבורג"), "ואם הוא שם לעורר לבבו על מצות כבוד אם ושלא לענות אלמנה בתוחלת ממ[ו]שכה, או שיכתוב תיכף ומיד להוציאה מכור היגון או בוא יבוא לביתו...". בתחתית המכתב נרשמו כתובות אנשי-קשר בווינה ובפרשבורג.
רבי מענדל כ"ץ (נפטר תרכ"ז; אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רסג-רסד), תלמיד החתם סופר, נאמן הקהילה וסופר בית הדין בפרשבורג במשך קרוב לחמישים שנה, בתקופת החתם סופר ובתקופת בנו בעל הכתב סופר. הכתב סופר כותב עליו בשנת תר"כ: "הרבני הצדיק המפורסים בצדקתו ובמדותיו וטוב לבו כש"ת מו"ה מענדל כ"ץ נ"י תלמיד וותיק ומחזיק במדות רבו אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל כהן לאל עליון ונאמן וסופר ב"ד בקהלתינו". חתנו (בזיוו"ש) היה הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש-יארמוט בעל "גורן דוד".
בצדו השני של המכתב חותמת שעוה רשמית של קהילת פרשבורג, שכמעט ולא נפגעה בעת פתיחת המכתב.
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $5,500
לא נמכר
אוסף ענק של 110 תעודות רשמיות (אישורי מקום ושנת לידה, רישום מקום מגורים ותעודות רשמיות כיו"ב הקשורות למרשם האוכלוסין ולרישומי הקהילות) עם חתימות ידם של רבני הקהילות בהונגריה וסביבתה (רומניה, סרביה, אוסטריה ופולין). שנות ה-50-90 של המאה ה-19 בקירוב. גרמנית, הונגרית ורומנית.
חלק מהתעודות על דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד, וחלקן נכתבו כולן בכתב-יד. חלקן עם חותמות הרבנים, בולי מסמכים ממשלתיים וחותמות שעווה רשמיות.
התעודות בחתימות הרבנים: רבי נתן צבי בלומגרונד אב"ד באלעשוף Bolešov (תלמיד ה"חתם סופר"); רבי יעקב צבי ווייס אב"ד סאבסלוי Szoboszló (חתן רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג); רבי שלמה זלמן ברויער אב"ד פאפא Pápa (חתן רש"ר הירש ולימים ממלא מקומו כאב"ד פרנקפורט דמיין)– 2 תעודות; רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ Miskolcz (תלמיד ה"שמן רוקח", אביו של רבי פייש פישמן המגיד בפרשבורג)– 7 תעודות; בנו, רבי שמעון הירש פישמן אב"ד קעטשקעמעט Kecskemét (בעל "קרית ארבע")– 7 תעודות; רבי משה גינז שלזינגר דיין באבראני Ábrány ושאהל Sály; רבי יהודה ליב בר"ח אב"ד טאפליא Topolya (בעל "מלאכת חרש", תלמיד ה"ברוך טעם")– 2 תעודות; רבי משה יהודה ליב קוטנא אב"ד סאבאדקא Szabadka (בעל "משפט צדק", בן רבי אהרן קוטנא אב"ד טאטיס Totis); רבי יהודה ליב לפלר אב"ד סעמניץ Senitz (מורו ורבו של רבי יוסף חיים זוננפלד); רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנושהאזא Jánosháza; רבי אפרים זאב רוטנברג אב"ד גראן Gran (עסטגראם Esztergom); רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויץ Banowitz; בנו, רבי חיים יהודה רייך אב"ד באניהאד Bonyhád ונאדאש Nádas (בעל "קול יהודה"); רבי משה דוד הופמן אב"ד אונגריש-בראד Ungarisch Brod; רבי משה דיאמנט אב"ד לאשאנץ Losoncz– 6 תעודות; רבי דוד יהודה ליב שטרסר אב"ד קולא Kúla; רבי מרדכי ווייס אב"ד ביסטריץ Bistritz; רבי משה אולמן רב בגרוסוורדיין Grosswardein (בן ה"יריעות שלמה"); רבי שלום אולמן אב"ד וויטצען Waitzen; רבי מאיר קאליש אב"ד סאבאדסאלאש Szabadszállás (הנודע בכינויו "רבי מאיר הקדוש"); רבי אליעזר משה יפה-שעהן אב"ד יאהן Gyón ודאבאש Dabas– 7 תעודות; רבי אברהם ליפפא אב"ד שאכטיץ Schächtitz; רבי מרדכי פירט אב"ד איידליץ Eidlitz; רבי אברהם מרדכי הנדלר אב"ד טאטיס Totis– 2 תעודות; רבי אברהם בליטץ אב"ד בעזדאן Bezdan; רבי דוד אופנהיים אב"ד בעטשקערעק Becskerek; רבי בנימין אלימלך אייזנברגר אב"ד בערצעל Berczel– 3 תעודות; רבי עמרם יעקב יצחק כ"ץ קאהן אב"ד לעווא Léva; בנו, רבי מיכאל כ"ץ קאהן אב"ד מאנאר Monor; רבי מרדכי יהודה ערליך אב"ד קערמענד Körmend– 2 תעודות; רבי מיכאל קרויס דיין בבאלאש יארמוט Balassagyarmat– 2 תעודות; רבי משה פלדמן אב"ד גאלאנטא Galánta ומרבני בודפסט; רבי חיים בוים אב"ד וואראשוואהר Vörösvár; רבי יהודה גרוסמן אב"ד איפאלישאג Ipolyság; רבי משה ליב יוסף מרגליות יפה אב"ד רגנדורף Ragendorf (בעל "מילי דאבות"); רבי שמעיה דרקסלר אב"ד פעצעל Pécel; רבי יהושע ביכלר אב"ד אירשע Irsa; רבי אליעזר פולק, מרבני בודפסט; רבי אליעזר צבי קאהן אב"ד דונאפולדוואר Dunaföldvár– 2 תעודות; רבי משה שלומון אב"ד טהורדושין Turdoschin (תלמיד ה"מנוחת אשר" מטשענגער והאדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש); רבי פנחס אליהו אסטרייכר דיין באויבן ישן Alt-Ofen (כיום, בודפסט); רבי מרדכי רייכהרד אב"ד סארוואש Szarvas– 2 תעודות; רבי יעקב שלום פרייער אב"ד נייזאטץ Neusatz; רבי מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ Miskolcz; רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי קאטא Nagykáta; רבי משה בנימין זאב ליכטנשטרן אב"ד נאוואק Novák (חתן רבי קאפל רייך מרבני בודפסט); רבי מנחם צבי באש אב"ד אפאשטאג Apostag; רבי אברהם האכמוט אב"ד וועספערים Veszprém– 8 תעודות; רבי מרדכי פריד אב"ד מרטינסברג Martinsberg (בעל "ברוך מרדכי"); רבי יעקב גרינוולד אב"ד מאהאטש Mohács; רבי אברהם זינגר אב"ד ווארפאלאטא Várpalota; רבי בנימין וואלף זינגר אב"ד ליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós– 2 תעודות; רבי מנחם קירץ דיין בליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós; רבי יוסף אלעזר רוזנפלד אב"ד פריישטאט Freistadt (בעל "עטרת צבי" ו"חוות יאיר") – 3 תעודות; רבי משה לינק אב"ד נעמעש סאלוק Nemesszalók; רבי יוסף יהודה שרייבר אב"ד אסאד Aszód; רבי בערמן שטיינהרט אב"ד אלשא-קובין Alsókubin; רבי יהושע העשיל (הרמן) פולק אב"ד האליטש Holitsch– 4 תעודות (3 מהן בחתימת בנו רבי שמואל פולק); רבי שלמה ווייס אב"ד לוגאש Lugos; רבי שלמה זלמן קאהן אב"ד קעסטהלי Keszthely; רבי מאיר הלוי אויסטרליץ רב בפרעשוב Prešov; רבי שבתי רפאל מילי רב בטריאסט Trieste (איטליה).
110 תעודות, בהם חתומים למעלה משישים רבנים. גודל ומצב משתנים.
חלק מהתעודות על דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד, וחלקן נכתבו כולן בכתב-יד. חלקן עם חותמות הרבנים, בולי מסמכים ממשלתיים וחותמות שעווה רשמיות.
התעודות בחתימות הרבנים: רבי נתן צבי בלומגרונד אב"ד באלעשוף Bolešov (תלמיד ה"חתם סופר"); רבי יעקב צבי ווייס אב"ד סאבסלוי Szoboszló (חתן רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג); רבי שלמה זלמן ברויער אב"ד פאפא Pápa (חתן רש"ר הירש ולימים ממלא מקומו כאב"ד פרנקפורט דמיין)– 2 תעודות; רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ Miskolcz (תלמיד ה"שמן רוקח", אביו של רבי פייש פישמן המגיד בפרשבורג)– 7 תעודות; בנו, רבי שמעון הירש פישמן אב"ד קעטשקעמעט Kecskemét (בעל "קרית ארבע")– 7 תעודות; רבי משה גינז שלזינגר דיין באבראני Ábrány ושאהל Sály; רבי יהודה ליב בר"ח אב"ד טאפליא Topolya (בעל "מלאכת חרש", תלמיד ה"ברוך טעם")– 2 תעודות; רבי משה יהודה ליב קוטנא אב"ד סאבאדקא Szabadka (בעל "משפט צדק", בן רבי אהרן קוטנא אב"ד טאטיס Totis); רבי יהודה ליב לפלר אב"ד סעמניץ Senitz (מורו ורבו של רבי יוסף חיים זוננפלד); רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנושהאזא Jánosháza; רבי אפרים זאב רוטנברג אב"ד גראן Gran (עסטגראם Esztergom); רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויץ Banowitz; בנו, רבי חיים יהודה רייך אב"ד באניהאד Bonyhád ונאדאש Nádas (בעל "קול יהודה"); רבי משה דוד הופמן אב"ד אונגריש-בראד Ungarisch Brod; רבי משה דיאמנט אב"ד לאשאנץ Losoncz– 6 תעודות; רבי דוד יהודה ליב שטרסר אב"ד קולא Kúla; רבי מרדכי ווייס אב"ד ביסטריץ Bistritz; רבי משה אולמן רב בגרוסוורדיין Grosswardein (בן ה"יריעות שלמה"); רבי שלום אולמן אב"ד וויטצען Waitzen; רבי מאיר קאליש אב"ד סאבאדסאלאש Szabadszállás (הנודע בכינויו "רבי מאיר הקדוש"); רבי אליעזר משה יפה-שעהן אב"ד יאהן Gyón ודאבאש Dabas– 7 תעודות; רבי אברהם ליפפא אב"ד שאכטיץ Schächtitz; רבי מרדכי פירט אב"ד איידליץ Eidlitz; רבי אברהם מרדכי הנדלר אב"ד טאטיס Totis– 2 תעודות; רבי אברהם בליטץ אב"ד בעזדאן Bezdan; רבי דוד אופנהיים אב"ד בעטשקערעק Becskerek; רבי בנימין אלימלך אייזנברגר אב"ד בערצעל Berczel– 3 תעודות; רבי עמרם יעקב יצחק כ"ץ קאהן אב"ד לעווא Léva; בנו, רבי מיכאל כ"ץ קאהן אב"ד מאנאר Monor; רבי מרדכי יהודה ערליך אב"ד קערמענד Körmend– 2 תעודות; רבי מיכאל קרויס דיין בבאלאש יארמוט Balassagyarmat– 2 תעודות; רבי משה פלדמן אב"ד גאלאנטא Galánta ומרבני בודפסט; רבי חיים בוים אב"ד וואראשוואהר Vörösvár; רבי יהודה גרוסמן אב"ד איפאלישאג Ipolyság; רבי משה ליב יוסף מרגליות יפה אב"ד רגנדורף Ragendorf (בעל "מילי דאבות"); רבי שמעיה דרקסלר אב"ד פעצעל Pécel; רבי יהושע ביכלר אב"ד אירשע Irsa; רבי אליעזר פולק, מרבני בודפסט; רבי אליעזר צבי קאהן אב"ד דונאפולדוואר Dunaföldvár– 2 תעודות; רבי משה שלומון אב"ד טהורדושין Turdoschin (תלמיד ה"מנוחת אשר" מטשענגער והאדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש); רבי פנחס אליהו אסטרייכר דיין באויבן ישן Alt-Ofen (כיום, בודפסט); רבי מרדכי רייכהרד אב"ד סארוואש Szarvas– 2 תעודות; רבי יעקב שלום פרייער אב"ד נייזאטץ Neusatz; רבי מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ Miskolcz; רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי קאטא Nagykáta; רבי משה בנימין זאב ליכטנשטרן אב"ד נאוואק Novák (חתן רבי קאפל רייך מרבני בודפסט); רבי מנחם צבי באש אב"ד אפאשטאג Apostag; רבי אברהם האכמוט אב"ד וועספערים Veszprém– 8 תעודות; רבי מרדכי פריד אב"ד מרטינסברג Martinsberg (בעל "ברוך מרדכי"); רבי יעקב גרינוולד אב"ד מאהאטש Mohács; רבי אברהם זינגר אב"ד ווארפאלאטא Várpalota; רבי בנימין וואלף זינגר אב"ד ליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós– 2 תעודות; רבי מנחם קירץ דיין בליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós; רבי יוסף אלעזר רוזנפלד אב"ד פריישטאט Freistadt (בעל "עטרת צבי" ו"חוות יאיר") – 3 תעודות; רבי משה לינק אב"ד נעמעש סאלוק Nemesszalók; רבי יוסף יהודה שרייבר אב"ד אסאד Aszód; רבי בערמן שטיינהרט אב"ד אלשא-קובין Alsókubin; רבי יהושע העשיל (הרמן) פולק אב"ד האליטש Holitsch– 4 תעודות (3 מהן בחתימת בנו רבי שמואל פולק); רבי שלמה ווייס אב"ד לוגאש Lugos; רבי שלמה זלמן קאהן אב"ד קעסטהלי Keszthely; רבי מאיר הלוי אויסטרליץ רב בפרעשוב Prešov; רבי שבתי רפאל מילי רב בטריאסט Trieste (איטליה).
110 תעודות, בהם חתומים למעלה משישים רבנים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב סמיכה לרבנות בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר – סמיכת חכמים ["יורה יורה, ידין ידין"] לתלמידו רבי נתן עהרנפלד, לימים רבה הראשי של פראג. ברלין, תרל"ד [1874].
בשולי מכתב הסמיכה הוסיף רבי עזריאל מאוחר יותר – בשנת 1889 [תר"נ] – המלצה נוספת בכתב-ידו, בשפה הגרמנית, כפי הנראה לרגל התמנות תלמידו הנ"ל לרבה הראשי של פראג. בתוך תוספת זו בגרמנית הוא כותב שורה אחת בעברית: "והוא מתלמידַי היקרים והמופלגים אשר בהם אתפאר".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל הסמיכה: רבי נתן עהרנפלד (תר"ג-תרע"ב), רבה הראשי של פראג משנת 1889. קודם לכן כיהן ברבנות בקהילות ברנדנבורג, פרצלוי וגנעזן. חתנו וממלא מקומו ברבנות פראג היה רבי חיים ברודי.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ובלאי קל.
בשולי מכתב הסמיכה הוסיף רבי עזריאל מאוחר יותר – בשנת 1889 [תר"נ] – המלצה נוספת בכתב-ידו, בשפה הגרמנית, כפי הנראה לרגל התמנות תלמידו הנ"ל לרבה הראשי של פראג. בתוך תוספת זו בגרמנית הוא כותב שורה אחת בעברית: "והוא מתלמידַי היקרים והמופלגים אשר בהם אתפאר".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל הסמיכה: רבי נתן עהרנפלד (תר"ג-תרע"ב), רבה הראשי של פראג משנת 1889. קודם לכן כיהן ברבנות בקהילות ברנדנבורג, פרצלוי וגנעזן. חתנו וממלא מקומו ברבנות פראג היה רבי חיים ברודי.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ובלאי קל.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ארבעה מכתבים מרבני אשכנז, שנשלחו אל רבי מיכאל כַּהן אב"ד פולדא. מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין, רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט, רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם ורבי משה רוטנברג רב בנירנברג. [גרמניה והולנד], תרמ"ד-תרס"ד 1883-1903.
• מכתב תשובה בענין שותפות עם גוי לגבי שבת, ובענין תרומות עבור בית המדרש לרבנים בברלין, מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין. [ברלין], תרמ"ד [1883].
המכתב נדפס בקובץ מוריה, קא-קב, אדר תש"מ, עמ' מא-מב.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
• מכתב בענין מציצה בברית מילה, מאת רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט. [הלברשטט, תרמ"ז 1887]. גרמנית ועברית.
רבי זעליג אויערבך והנמען רבי מיכאל כַּהן עסקו רבות בפולמוס המציצה. בתוך המכתב, הוא מעתיק בקיצור (בעברית) תשובתו על "השאלה אשר באה לפני מרב א' י"ש [מרב אחד ירא שמים] ומופלג בתורה זה איזה שבועות... מוהל י"ש אשר חפצו לעשות בכל מילה את המציצה... אם אבי הבן מעכבו... אם נפסוק למוהל זה עשה מילה ופריעה כדין והנח את המציצה או נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער". הכוונה לשאלה ותשובה שנדפסו מתוך כתב-יד בספר שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע 2009, ח"ב, עמ' 450-453. תאריך השאלה שם הוא יום א' לפ' משפטים תרמ"ז, "איזה שבועות" לפני תאריך המכתב שלפנינו, יום ד' לפ' תצוה. השואל שם הוא רבי משה יונה קניגסהפר, רב הקהילה החרדית ומנהל בית היתומים בפירט (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אביעזרי זעליג אויערבך (תר"א-תרס"ב 1840-1901), בנו ותלמידו של רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול". לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב, נתמנה על מקומו לאב"ד הלברשטט. מהבולטים ברבני גרמניה בתקופתו וממנהיגי היהדות האורתודוקסית.
• מכתב (גלויה) בענין כתיבת סת"ם ושטר היתר עיסקא ועוד, מאת רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ג [1892].
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
• מכתב שאלה בענין שיעור מקווה, עם חידושי תורה על הפסוק שובה ישראל, מאת רבי משה רוטנברג, רב בנירנברג. נירנברג, [תשרי תרס"ד 1903].
מקבל המכתבים: הגאון רבי מיכאל כַּהן (תר"ט-תר"פ), אב"ד פולדא משנת תרל"ח. מחשובי רבני גרמניה האורתודוקסים בתקופתו, תלמידם של הרש"ר הירש ור"ע הילדסהיימר. התפרסם בהמצאתו ההלכתית – שפופרת המציצה לברית מילה, שקיבלה את הסכמותיהם של רבותיו הנ"ל, רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ועוד רבים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מכתבו של הרב אויערבך חתוך בשוליו התחתונים וחסרות בו כמה שורות
• מכתב תשובה בענין שותפות עם גוי לגבי שבת, ובענין תרומות עבור בית המדרש לרבנים בברלין, מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין. [ברלין], תרמ"ד [1883].
המכתב נדפס בקובץ מוריה, קא-קב, אדר תש"מ, עמ' מא-מב.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
• מכתב בענין מציצה בברית מילה, מאת רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט. [הלברשטט, תרמ"ז 1887]. גרמנית ועברית.
רבי זעליג אויערבך והנמען רבי מיכאל כַּהן עסקו רבות בפולמוס המציצה. בתוך המכתב, הוא מעתיק בקיצור (בעברית) תשובתו על "השאלה אשר באה לפני מרב א' י"ש [מרב אחד ירא שמים] ומופלג בתורה זה איזה שבועות... מוהל י"ש אשר חפצו לעשות בכל מילה את המציצה... אם אבי הבן מעכבו... אם נפסוק למוהל זה עשה מילה ופריעה כדין והנח את המציצה או נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער". הכוונה לשאלה ותשובה שנדפסו מתוך כתב-יד בספר שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע 2009, ח"ב, עמ' 450-453. תאריך השאלה שם הוא יום א' לפ' משפטים תרמ"ז, "איזה שבועות" לפני תאריך המכתב שלפנינו, יום ד' לפ' תצוה. השואל שם הוא רבי משה יונה קניגסהפר, רב הקהילה החרדית ומנהל בית היתומים בפירט (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אביעזרי זעליג אויערבך (תר"א-תרס"ב 1840-1901), בנו ותלמידו של רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול". לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב, נתמנה על מקומו לאב"ד הלברשטט. מהבולטים ברבני גרמניה בתקופתו וממנהיגי היהדות האורתודוקסית.
• מכתב (גלויה) בענין כתיבת סת"ם ושטר היתר עיסקא ועוד, מאת רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ג [1892].
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
• מכתב שאלה בענין שיעור מקווה, עם חידושי תורה על הפסוק שובה ישראל, מאת רבי משה רוטנברג, רב בנירנברג. נירנברג, [תשרי תרס"ד 1903].
מקבל המכתבים: הגאון רבי מיכאל כַּהן (תר"ט-תר"פ), אב"ד פולדא משנת תרל"ח. מחשובי רבני גרמניה האורתודוקסים בתקופתו, תלמידם של הרש"ר הירש ור"ע הילדסהיימר. התפרסם בהמצאתו ההלכתית – שפופרת המציצה לברית מילה, שקיבלה את הסכמותיהם של רבותיו הנ"ל, רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ועוד רבים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מכתבו של הרב אויערבך חתוך בשוליו התחתונים וחסרות בו כמה שורות
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב הסכמה מאת הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג בעל "הכתב והקבלה", על הדפסת ספר חידושי הריטב"א על מסכת ראש השנה. קניגסברג, תרי"ח [1858].
כתיבת יד סופר, עם חתימת ידו של בעל "הכתב והקבלה". הסכמה זו נדפסה במהדורת חידושי הריטב"א שנדפסה באותה שנה בקניגסברג.
הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג (תקמ"ו-תרכ"ה), מגדולי רבני דורו המפורסמים. תלמיד מובהק של הגאון רבי עקיבא איגר. מראשוני הקמים להגן בכתיבתו על המסורת הנאמנה נגד הרפורמים. בספרו "הכתב והקבלה" הלך בעקבות הגר"א לשילוב תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, והשתמש רבות בספרי ובכתבי הגר"א שהיו לפניו בכת"י. סייע להדפסת כתבי הגר"א, ביחוד בקבלה, ואף השתתף בחיבור הספר הביוגרפי על הגר"א "עליות אליהו". דרכו הייחודיות ומגמתו בפירושו "הכתב והקבלה", השפיעה על דרכו של ידידו הגאון מלבי"ם (אשר מילא את מקומו ברבנות קניגסברג) בפירושו הנודע לתורה ולתנ"ך.
[1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
כתיבת יד סופר, עם חתימת ידו של בעל "הכתב והקבלה". הסכמה זו נדפסה במהדורת חידושי הריטב"א שנדפסה באותה שנה בקניגסברג.
הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג (תקמ"ו-תרכ"ה), מגדולי רבני דורו המפורסמים. תלמיד מובהק של הגאון רבי עקיבא איגר. מראשוני הקמים להגן בכתיבתו על המסורת הנאמנה נגד הרפורמים. בספרו "הכתב והקבלה" הלך בעקבות הגר"א לשילוב תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, והשתמש רבות בספרי ובכתבי הגר"א שהיו לפניו בכת"י. סייע להדפסת כתבי הגר"א, ביחוד בקבלה, ואף השתתף בחיבור הספר הביוגרפי על הגר"א "עליות אליהו". דרכו הייחודיות ומגמתו בפירושו "הכתב והקבלה", השפיעה על דרכו של ידידו הגאון מלבי"ם (אשר מילא את מקומו ברבנות קניגסברג) בפירושו הנודע לתורה ולתנ"ך.
[1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב שאלה הלכתית, שנשלח אל בעל ה"שואל ומשיב". מעבר לדף תשובה קצרה (כארבע שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב. תרל"ג [1873].
שאלה הלכתית בדין עדר צאן שכבש אחד ממנו נמצא פצוע ע"י חיית טרף. מכתב השאלה קרוע וחסר חציו התחתון עם חתימת השואל. אולם ממכתב התשובה של ה"שואל ומשיב" מתברר שהשואל הוא רבי ברוך שפרבר [מחכמי זבלטוב ומרמרוש. אביו של הגאון הנודע רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, בעל "אפרקסתא דעניא"].
כפי הנראה, התשובה לא נדפסה.
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב – ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
[1] דף, כתוב משני צידיו. 16.5X20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשולי הדף ובקפלי הנייר. חציו התחתון של מכתב השאלה חסר.
שאלה הלכתית בדין עדר צאן שכבש אחד ממנו נמצא פצוע ע"י חיית טרף. מכתב השאלה קרוע וחסר חציו התחתון עם חתימת השואל. אולם ממכתב התשובה של ה"שואל ומשיב" מתברר שהשואל הוא רבי ברוך שפרבר [מחכמי זבלטוב ומרמרוש. אביו של הגאון הנודע רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, בעל "אפרקסתא דעניא"].
כפי הנראה, התשובה לא נדפסה.
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב – ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
[1] דף, כתוב משני צידיו. 16.5X20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשולי הדף ובקפלי הנייר. חציו התחתון של מכתב השאלה חסר.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי אורי דוד אפריון. זאגר (Žagarė, צפון ליטא), אייר תרמ"ו [1886].
נשלח אל הרב נחמן אידיל אב"ד "יאקוב לאנד" (יעקובשטט). המלצה ובקשה למצוא משרת רבנות בסביבתו עבור הרב רבי שרגא מאיר [לייזרוביץ]: "הנה המוכ"ז הרב המוסמך חריף ובקי בש"ס ופוסקים, מפולפל גדול ע"ד [על דרך] החידוד בסברות ישרות... מובטחני שיהיה מגדולי הרבנים בישראל... ועד עתה למד בהתמדה ולא מש מאהלה של תורה, וראוי להתקבל לרב בעיר גדולה, כי ראוי להנהיג בחכמתו קהל גדול...".
הגאון רבי אורי דוד אפריון, מגדולי רבני מחוז זאמוט (צפון-ליטא) במאה ה-19. אב"ד נעמאקשט, ומשנת תרי"ד אב"ד זאגער ישן. מחבר שו"ת אפריון דוד (איידטקוהנען, תרל"ג). התכתב בהלכה עם הגאון רבי ליבלי מקובנא ועם רבי יצחק אלחנן ספקטור. מצאצאיו: הגאון רבי ברוך שלאם מרבני ליטא ודרום-אפריקה (חמיהם של רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית ושל רבי ישראל אזרחי – אביהם של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל והגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר).
מקבל המכתב: רבי נחמן יהודה אידל מרגליות (תקצ"ג-תרנ"ח, אוצר הרבנים 16011), מגדולי חכמי לטביה. כעשרים שנה גר בעיר דעננבורג (דווינסק), והיה מטובי התלמידי חכמים בעיר. בשנת תר"ל נתמנה לכהן כרב ביאקובשטט, ובשנת תר"נ עבר לכהן ברבנות מיטאווי. נפטר י"ב שבט תרנ"ח (ראה אודותיו בספר תולדות ישיבת היהודים בקורלנד, עמ' 118, ובספר "נחלת אבות עמ' 86).
נשוא המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער. הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
[1] דף כפול. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. מודבק על נייר לשימור.
נשלח אל הרב נחמן אידיל אב"ד "יאקוב לאנד" (יעקובשטט). המלצה ובקשה למצוא משרת רבנות בסביבתו עבור הרב רבי שרגא מאיר [לייזרוביץ]: "הנה המוכ"ז הרב המוסמך חריף ובקי בש"ס ופוסקים, מפולפל גדול ע"ד [על דרך] החידוד בסברות ישרות... מובטחני שיהיה מגדולי הרבנים בישראל... ועד עתה למד בהתמדה ולא מש מאהלה של תורה, וראוי להתקבל לרב בעיר גדולה, כי ראוי להנהיג בחכמתו קהל גדול...".
הגאון רבי אורי דוד אפריון, מגדולי רבני מחוז זאמוט (צפון-ליטא) במאה ה-19. אב"ד נעמאקשט, ומשנת תרי"ד אב"ד זאגער ישן. מחבר שו"ת אפריון דוד (איידטקוהנען, תרל"ג). התכתב בהלכה עם הגאון רבי ליבלי מקובנא ועם רבי יצחק אלחנן ספקטור. מצאצאיו: הגאון רבי ברוך שלאם מרבני ליטא ודרום-אפריקה (חמיהם של רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית ושל רבי ישראל אזרחי – אביהם של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל והגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר).
מקבל המכתב: רבי נחמן יהודה אידל מרגליות (תקצ"ג-תרנ"ח, אוצר הרבנים 16011), מגדולי חכמי לטביה. כעשרים שנה גר בעיר דעננבורג (דווינסק), והיה מטובי התלמידי חכמים בעיר. בשנת תר"ל נתמנה לכהן כרב ביאקובשטט, ובשנת תר"נ עבר לכהן ברבנות מיטאווי. נפטר י"ב שבט תרנ"ח (ראה אודותיו בספר תולדות ישיבת היהודים בקורלנד, עמ' 118, ובספר "נחלת אבות עמ' 86).
נשוא המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער. הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
[1] דף כפול. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. מודבק על נייר לשימור.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב (35 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד ראז'ינאי. [תרל"ח? 1878?].
מכתב משפחתי מעניין שנכתב אל בנו רבי יעקב. בדבריו מזכיר את בניו האחרים: רבי אליהו, רבי חזקיה ורבי צבי הירש יפה מבריסק. המכתב עוסק בעניני מסחר והלוואות בין בני המשפחה, ובעניני שידוכין לנכדתו בת רבי צבי הירש יפה מבריסק, עם אחד מקרובי המשפחה. בתוך הדברים הוא כותב על המשא ומתן בענין השידוך שהתנהל ע"י שדכן ערמומי: "...הענין מתחילה ועד סוף רק ברמאות בא עלי ע"י השדכן השקרן מפר[--]נא, שחשבתיו לאו"נ [לאוהב נפשי] ודורש טובתי... גם זה הוא רק למשכני ברשתו...".
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
בנו – מקבל המכתב, רבי יעקב רבינוביץ מלוצין (תרט"ז-תרע"ט), מחשובי העסקנים בליטא, שהיה ידוע גם כגאון מופלג בתורה. סוחר ומנהל הבנק היהודי בעירו לוצין. מרבותיו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק [קרוב משפחתו] שבשנות נעוריו שהה במחיצתו. הרב קוק מכנהו במכתביו "רבי ואלוף נעורי".
[1] דף, כתוב משני צידיו (35 שורות בכתב יד). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט בכמה מילים. הדבקות נייר דבק על הטקסט.
מכתב משפחתי מעניין שנכתב אל בנו רבי יעקב. בדבריו מזכיר את בניו האחרים: רבי אליהו, רבי חזקיה ורבי צבי הירש יפה מבריסק. המכתב עוסק בעניני מסחר והלוואות בין בני המשפחה, ובעניני שידוכין לנכדתו בת רבי צבי הירש יפה מבריסק, עם אחד מקרובי המשפחה. בתוך הדברים הוא כותב על המשא ומתן בענין השידוך שהתנהל ע"י שדכן ערמומי: "...הענין מתחילה ועד סוף רק ברמאות בא עלי ע"י השדכן השקרן מפר[--]נא, שחשבתיו לאו"נ [לאוהב נפשי] ודורש טובתי... גם זה הוא רק למשכני ברשתו...".
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
בנו – מקבל המכתב, רבי יעקב רבינוביץ מלוצין (תרט"ז-תרע"ט), מחשובי העסקנים בליטא, שהיה ידוע גם כגאון מופלג בתורה. סוחר ומנהל הבנק היהודי בעירו לוצין. מרבותיו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק [קרוב משפחתו] שבשנות נעוריו שהה במחיצתו. הרב קוק מכנהו במכתביו "רבי ואלוף נעורי".
[1] דף, כתוב משני צידיו (35 שורות בכתב יד). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט בכמה מילים. הדבקות נייר דבק על הטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק "פועל הישועות" רבי מרדכי אב"ד אושמינא. אושמינא, ל"ג בעומר תרנ"ח [1898].
הסכמה להדפסת ספר והמלצה על המחבר רבי אליהו גורדון אב"ד דוגעלישוק: "הנני לאסהודי על האי גברא רבא... מלא וגדוש בתורה וביראת חטא... ועתה ראיתי חיבורו הנחמד... והוא חיבור מועיל מאד להפליא, והוא טוב מאד אפילו לרבנים היושבים על מדין... לברר הלכה למעשה... והרב הג' הנ"ל הוא כאחד מהגדולים, ע"כ מהראוי לקרבו ולרחמו ולעזרו, כראוי לת"ח גדול כמוהו, והמרחמים ירוחמו.... פ"ק אשמינא. הק' מרדכי החופ"ק הנ"ל".
הצדיק המופלא רבי מרדכי וייצל רוזנבלט – הידוע בכינויו "ר' מרדכי'לה" מאושמינא (תקצ"ז-תרע"ו), שימש בדיינות וברבנות באנטיפוליא, בוטען (שליד סלונים), קארעליץ, אושמינא וסלונים. מחבר הספר "הדרת מרדכי". מגדולי דורו, גאון גדול בתורה ופוסק, אשר נודע גם כמקובל פועל ישועות ו"בעל מופת" בליטא. היה ידוע כמי שברכותיו מתקיימות ורבים נהרו להתברך מפיו. מרן החפץ חיים וגדולי הדור העריצו אותו והרבו לספר בשבחו. תמונתו היתה תלויה בבתים רבים ברחבי ליטא וסיפורי נפלאות רבים סופרו אודותיו. אחד מהסיפורים המופלאים עליו ידוע מעדות עצמו ב"אגרת החלום" – מכתב ששלח אל רבי פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול, ובו סיפר לו בסוד על מספר חלומות שחלם, בהם התגלה לפניו המהר"י בן לב (מחכמי שאלוניקי במאה ה-16) וציוה עליו ללמוד את ספר התשובות שלו בכדי לכפר על פגם של אחד מאבותיו שחטא נגדו בפגיעה בכבודו.
מקבל המכתב: הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה – עליו ניתנה ההסכמה שלפנינו), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמה שלפנינו נדפסה בספרו "סדר אליהו (וורשא, תרצ"ב) ובספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי בקפלי הדף. מודבק על נייר לשימור.
הסכמה להדפסת ספר והמלצה על המחבר רבי אליהו גורדון אב"ד דוגעלישוק: "הנני לאסהודי על האי גברא רבא... מלא וגדוש בתורה וביראת חטא... ועתה ראיתי חיבורו הנחמד... והוא חיבור מועיל מאד להפליא, והוא טוב מאד אפילו לרבנים היושבים על מדין... לברר הלכה למעשה... והרב הג' הנ"ל הוא כאחד מהגדולים, ע"כ מהראוי לקרבו ולרחמו ולעזרו, כראוי לת"ח גדול כמוהו, והמרחמים ירוחמו.... פ"ק אשמינא. הק' מרדכי החופ"ק הנ"ל".
הצדיק המופלא רבי מרדכי וייצל רוזנבלט – הידוע בכינויו "ר' מרדכי'לה" מאושמינא (תקצ"ז-תרע"ו), שימש בדיינות וברבנות באנטיפוליא, בוטען (שליד סלונים), קארעליץ, אושמינא וסלונים. מחבר הספר "הדרת מרדכי". מגדולי דורו, גאון גדול בתורה ופוסק, אשר נודע גם כמקובל פועל ישועות ו"בעל מופת" בליטא. היה ידוע כמי שברכותיו מתקיימות ורבים נהרו להתברך מפיו. מרן החפץ חיים וגדולי הדור העריצו אותו והרבו לספר בשבחו. תמונתו היתה תלויה בבתים רבים ברחבי ליטא וסיפורי נפלאות רבים סופרו אודותיו. אחד מהסיפורים המופלאים עליו ידוע מעדות עצמו ב"אגרת החלום" – מכתב ששלח אל רבי פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול, ובו סיפר לו בסוד על מספר חלומות שחלם, בהם התגלה לפניו המהר"י בן לב (מחכמי שאלוניקי במאה ה-16) וציוה עליו ללמוד את ספר התשובות שלו בכדי לכפר על פגם של אחד מאבותיו שחטא נגדו בפגיעה בכבודו.
מקבל המכתב: הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה – עליו ניתנה ההסכמה שלפנינו), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמה שלפנינו נדפסה בספרו "סדר אליהו (וורשא, תרצ"ב) ובספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי בקפלי הדף. מודבק על נייר לשימור.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מראש ישיבת וולוז'ין, הגאון רבי רפאל שפירא. וולוז'ין, ניסן תרס"ח – אייר תרס"ט [1908-1909].
שני מכתבים הקשורים לתלמיד הישיבה, אחד מהם בכתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה רבי רפאל שפירא, והשני נכתב בשמו (על גבי גלויה רשמית של רבי רפאל שפירא) ע"י משגיח הישיבה רבי אברהם דרושקוביץ.
המכתב הראשון, מחודש ניסן תרס"ח, הוא אישור על קבלת תלמיד לישיבה. נכתב בכתב-ידו וחתימתו של משגיח הישיבה רבי אברהם דרושקוביץ, הכותב בשם ראש הישיבה רבי רפאל שפירא: "כבוד הרב הגאון... מו"ה אלי' גארדאן מו"צ בשניפישאק... הנני להשיב בשם אדמו"ר הגאון שליט"א, שיוכל בנו הנעלה שי'[חיה] לבא ללמוד בהישיבה הק'[דושה] דפה, ויקבל תמיכה ארבעה רו"כ לחודש. ודרש להביא אתו התעודות ממנהלי הישיבה דסלאבאדקא...".
המכתב השני, מחודש אייר תרס"ט, הוא כתב המלצה לתלמיד רבי יעקב דוב גורדון הנ"ל, בעצם כתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי רפאל שפירא: "הנה הבחור הנעלה במעלות התורה... למד פה כשנה ומחצה בשקידה וראה ברכה בלימודו... לפלפל ולהעמיק בדבר הלכה, וגם קנה לו בקיאות בכמה מסכתות... ומעותד להיות מגדולי תורה...".
הגאון רבי רפאל שפירא אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב וולוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. לאחר מכן כיהן ברבנות בוברויסק וברבנות ערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה בה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו בשלשת חלקי ספרו "תורת רפאל". חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
מקבלי המכתבים: הגאון רבי אליהו גורדון, מרבני ליטא וארה"ב (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג, ראה אודותיו בפריטים 290 ו-292). בנו רבי יעקב דוב גורדון, תלמיד ישיבות סלבודקה ווולוז'ין. חתן רבי נפתלי דוד מוסנזון אב"ד סוויר (ליטא). בשנות התר"צ הגיע לארה"ב ומילא את מקום אביו ברבנות קהילתו בניו יורק. מחבר הספרים: "הד הזמן" (ניו יורק, תש"ב), "קדושה ומלכות" (ניו יורק, תש"כ).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כ-15 שורות בכתב-ידו [בקולמוס עבה] של רבי רפאל שפירא). 27.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות, עם פגיעות בטקסט. כתמים.
+ גלויית דואר רשמית (10 שורות בכתב-ידו של הרב דרושקוביץ). 9X14 ס"מ. מצב טוב. חותמת ובול דואר. פגיעה חלקית בבול המכתב.
שני מכתבים הקשורים לתלמיד הישיבה, אחד מהם בכתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה רבי רפאל שפירא, והשני נכתב בשמו (על גבי גלויה רשמית של רבי רפאל שפירא) ע"י משגיח הישיבה רבי אברהם דרושקוביץ.
המכתב הראשון, מחודש ניסן תרס"ח, הוא אישור על קבלת תלמיד לישיבה. נכתב בכתב-ידו וחתימתו של משגיח הישיבה רבי אברהם דרושקוביץ, הכותב בשם ראש הישיבה רבי רפאל שפירא: "כבוד הרב הגאון... מו"ה אלי' גארדאן מו"צ בשניפישאק... הנני להשיב בשם אדמו"ר הגאון שליט"א, שיוכל בנו הנעלה שי'[חיה] לבא ללמוד בהישיבה הק'[דושה] דפה, ויקבל תמיכה ארבעה רו"כ לחודש. ודרש להביא אתו התעודות ממנהלי הישיבה דסלאבאדקא...".
המכתב השני, מחודש אייר תרס"ט, הוא כתב המלצה לתלמיד רבי יעקב דוב גורדון הנ"ל, בעצם כתב-ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי רפאל שפירא: "הנה הבחור הנעלה במעלות התורה... למד פה כשנה ומחצה בשקידה וראה ברכה בלימודו... לפלפל ולהעמיק בדבר הלכה, וגם קנה לו בקיאות בכמה מסכתות... ומעותד להיות מגדולי תורה...".
הגאון רבי רפאל שפירא אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב וולוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. לאחר מכן כיהן ברבנות בוברויסק וברבנות ערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה בה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו בשלשת חלקי ספרו "תורת רפאל". חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
מקבלי המכתבים: הגאון רבי אליהו גורדון, מרבני ליטא וארה"ב (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג, ראה אודותיו בפריטים 290 ו-292). בנו רבי יעקב דוב גורדון, תלמיד ישיבות סלבודקה ווולוז'ין. חתן רבי נפתלי דוד מוסנזון אב"ד סוויר (ליטא). בשנות התר"צ הגיע לארה"ב ומילא את מקום אביו ברבנות קהילתו בניו יורק. מחבר הספרים: "הד הזמן" (ניו יורק, תש"ב), "קדושה ומלכות" (ניו יורק, תש"כ).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כ-15 שורות בכתב-ידו [בקולמוס עבה] של רבי רפאל שפירא). 27.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות, עם פגיעות בטקסט. כתמים.
+ גלויית דואר רשמית (10 שורות בכתב-ידו של הרב דרושקוביץ). 9X14 ס"מ. מצב טוב. חותמת ובול דואר. פגיעה חלקית בבול המכתב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג