מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (114) Apply book filter
- chassid (95) Apply chassid filter
- דפוס (19) Apply דפוס filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- ומכתבים (19) Apply ומכתבים filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- יד (19) Apply יד filter
- כתבי (19) Apply כתבי filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- letter (19) Apply letter filter
- manuscript (19) Apply manuscript filter
מציג 85 - 96 of 114
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
חמשה חומשי תורה עם פירושי היכל הברכה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט, מהאדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג, [תרכ"ד-תרל"ד 1864-1874]. דפוס פעסיל באלאבן. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר הקדוש, במשך כעשר שנים (סדר ההדפסה: במדבר, תרכ"ד; ויקרא, תרכ"ו; בראשית, תרכ"ט; שמות, תרל"ב; דברים, תרל"ד). חמישה כרכים.
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
שני שערים לכל כרך. בראשית: [2], רפג, [9] דף. שמות: [2], שכ, [46] דף. דף אחד מנותק. ויקרא ומגילת שיר השירים: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. במדבר ומגילת רות: [5], רכה, [15] דף. דף ההסכמות המופיע בספר ויקרא, נכרך כאן פעם נוספת לצד שני דפי הסכמות נוספים. דברים ומגילות איכה וקהלת: [3], ריא, [1], כו דף. חסר [1] דף עם "עשרת הדברות בטעם עליון". [1] דף לאחר דף ריא, עם סדר ברכות ההפטרה, נכרך בסוף החומש במקום בתחילת הכרך.
חמישה כרכים. 28.5-26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים משוקמים (כולל בדפי השער), בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. סימני עש במספר כרכים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (לא אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 218.
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
שני שערים לכל כרך. בראשית: [2], רפג, [9] דף. שמות: [2], שכ, [46] דף. דף אחד מנותק. ויקרא ומגילת שיר השירים: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. במדבר ומגילת רות: [5], רכה, [15] דף. דף ההסכמות המופיע בספר ויקרא, נכרך כאן פעם נוספת לצד שני דפי הסכמות נוספים. דברים ומגילות איכה וקהלת: [3], ריא, [1], כו דף. חסר [1] דף עם "עשרת הדברות בטעם עליון". [1] דף לאחר דף ריא, עם סדר ברכות ההפטרה, נכרך בסוף החומש במקום בתחילת הכרך.
חמישה כרכים. 28.5-26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים משוקמים (כולל בדפי השער), בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. סימני עש במספר כרכים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (לא אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 218.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש. ראה בהרחבה על שני הסיפורים בחומר המצורף.
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח דף (ספירת דפים משובשת). שני העמודים של דף נד (הראשון) נדפסו פעמיים. דפים פג וקיז נכרכו שלא במקומם. 43.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקמטים. סימני עש בדף השער ובחלק מהדפים. בשולי דף השער מודבק נייר לחיזוק. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 656.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש. ראה בהרחבה על שני הסיפורים בחומר המצורף.
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח דף (ספירת דפים משובשת). שני העמודים של דף נד (הראשון) נדפסו פעמיים. דפים פג וקיז נכרכו שלא במקומם. 43.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקמטים. סימני עש בדף השער ובחלק מהדפים. בשולי דף השער מודבק נייר לחיזוק. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 656.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג-פרמישלה, תרל"ה-[תרמ"א] 1875-1881. מהדורה ראשונה. סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו שנדפסו בחייו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', ומספר על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש היו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי, מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (בראשית חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [2], רפו, [2] דף. כרך חמישי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [4] דף. חסר דף אחד מ-[5] הדפים האחרונים, עם סיום הספר מאת בן המחבר. 24-23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). מצב כללי טוב. כתמים. קרעים משוקמים במספר מקומות (עם פגיעה קלה מאוד בטקסט באחד מן הדפים). סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכות חדשות (אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 195.
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו שנדפסו בחייו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', ומספר על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש היו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי, מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (בראשית חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [2], רפו, [2] דף. כרך חמישי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [4] דף. חסר דף אחד מ-[5] הדפים האחרונים, עם סיום הספר מאת בן המחבר. 24-23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). מצב כללי טוב. כתמים. קרעים משוקמים במספר מקומות (עם פגיעה קלה מאוד בטקסט באחד מן הדפים). סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכות חדשות (אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 195.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
ספר ברוך טעם, מערכות עיוניות בסוגיות הש"ס ושו"ת, מאת רבי ברוך פרנקל תאומים אב"ד לייפניק. למברג, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. הסכמת ה"חתם סופר".
הספר שלפנינו נערך על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", חתנו המפורסם של המחבר. על דרך עריכת החיבור מספר ה"דברי חיים" בהקדמה מיוחדת שכתב לספר. כמו כן, הוסיף ה"דברי חיים" לספר עשרות הגהות ארוכות משלו שנדפסו בשולי הגליון, וכן הדפיס בתחילת הספר מפתח מפורט של תוכן הסימנים והסעיפים. עם זאת, ה"דברי חיים" העלים את שמו מן הספר, וזהותו כעורך וככותב ההגהות ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר.
החל מן המהדורה השניה של הספר (שנדפסה בפרמישלה תרל"ח), נוסף שמו של ה"דברי חיים" בדף השער.
הגהות ה"דברי חיים" שנדפסו בספר שלפנינו הן ביכורי חידושיו שבאו בדפוס.
[3], מ; מו דף. 37 ס"מ. דפים ג-ד בספירה השניה נכרכו פעמיים. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים. חותמות. כריכת עור חדשה מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 93.
הספר שלפנינו נערך על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", חתנו המפורסם של המחבר. על דרך עריכת החיבור מספר ה"דברי חיים" בהקדמה מיוחדת שכתב לספר. כמו כן, הוסיף ה"דברי חיים" לספר עשרות הגהות ארוכות משלו שנדפסו בשולי הגליון, וכן הדפיס בתחילת הספר מפתח מפורט של תוכן הסימנים והסעיפים. עם זאת, ה"דברי חיים" העלים את שמו מן הספר, וזהותו כעורך וככותב ההגהות ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר.
החל מן המהדורה השניה של הספר (שנדפסה בפרמישלה תרל"ח), נוסף שמו של ה"דברי חיים" בדף השער.
הגהות ה"דברי חיים" שנדפסו בספר שלפנינו הן ביכורי חידושיו שבאו בדפוס.
[3], מ; מו דף. 37 ס"מ. דפים ג-ד בספירה השניה נכרכו פעמיים. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים. חותמות. כריכת עור חדשה מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 93.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות, [מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז]. זולקווא, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
ספר זה הנו ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חתימה בדף השער: "לד' הארץ ומלואה, חנני ד' בזה, כתבתי בשנת תרח"ם לפ"ק פה גאווע, שלמה הק'[?] בליך בן להרב דגאווע" [בנו של רבי יצחק יוסף בליך אב"ד גאווע].
[3], לד, לד, לג-מד, א-כז; [1], כג, [1] דף. דפים כג-כד מספירת הדפים הראשונה נכרכו שלא במקומם. 34.5 ס"מ. כתמים ובלאי. סימני עש. סימני עש וקרעים בשולי דף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 117.
ספר זה הנו ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חתימה בדף השער: "לד' הארץ ומלואה, חנני ד' בזה, כתבתי בשנת תרח"ם לפ"ק פה גאווע, שלמה הק'[?] בליך בן להרב דגאווע" [בנו של רבי יצחק יוסף בליך אב"ד גאווע].
[3], לד, לד, לג-מד, א-כז; [1], כג, [1] דף. דפים כג-כד מספירת הדפים הראשונה נכרכו שלא במקומם. 34.5 ס"מ. כתמים ובלאי. סימני עש. סימני עש וקרעים בשולי דף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 117.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ובעריכת התשובות להדפסה מסופר, כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
כרך ראשון: [2], קלד דף. דפים קט-קטז נכרכו שלא כסדרם. כרך שני: [4], קכ דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים בכרך השני. קרע בדף נג, עם פגיעה בטקסט. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 118.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ובעריכת התשובות להדפסה מסופר, כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
כרך ראשון: [2], קלד דף. דפים קט-קטז נכרכו שלא כסדרם. כרך שני: [4], קכ דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים בכרך השני. קרע בדף נג, עם פגיעה בטקסט. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 118.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
פריט 157 ספר דברי חיים על התורה, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא - מהדורה ראשונה -מונקאטש, תרל"ז-תרל"ח
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר דברי חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. חלק ראשון, על התורה, מונקאטש, תרל"ז 1877. חלק שני, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא, מונקאטש, תרל"ח 1877. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני כרכים.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם על חידושי התורה של אביהם, שנכתבו על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
חותמות בכרך הראשון: "אהרן ר". בדף הבטנה האחורי של הכרך השני, רישום בעלות של ר' אלטר שטיינמץ: "זה הספר דברי חיים נתן לי במתנה אדוני אבי מורי, הק' אלטער בן לא"א מו"ה שלמה שטיין מעץ".
כרך ראשון: [2], פד, [5] דף. כרך שני: [2], עב; מח דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, מודבקים בנייר דבק. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 119.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם על חידושי התורה של אביהם, שנכתבו על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
חותמות בכרך הראשון: "אהרן ר". בדף הבטנה האחורי של הכרך השני, רישום בעלות של ר' אלטר שטיינמץ: "זה הספר דברי חיים נתן לי במתנה אדוני אבי מורי, הק' אלטער בן לא"א מו"ה שלמה שטיין מעץ".
כרך ראשון: [2], פד, [5] דף. כרך שני: [2], עב; מח דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, מודבקים בנייר דבק. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 119.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר סמא דחייא, כתב הגנה על צדיקי רוז'ין, ותשובות לטענותיו של האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז כנגד אדמו"רי וחסידי רוז'ין. [למברג? תר"ל 1870?].
ספרון פולמוסי שנדפס במהלך המחלוקת החריפה בין החצרות החסידיות צאנז וסדיגורה.
הספרון שלפנינו נכתב כתגובה לאחד ממכתביו החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם – ה"דברי חיים" מצאנז, נגד חסידי סדיגורה ורוז'ין. בחלקו הראשון של הספרון מובא מכתבו של ה"דברי חיים", כשבשוליו עשרות הערות שוליים עם תשובות על התקפותיו. בחלקו השני של הספרון מופיעים מכתבי תגובה נוספים. הדברים נכתבו בסגנון חריף, מלגלג ומשתלח, מלא סאטירה עוקצנית, ודברי ליצנות ומהתלות, לצד מידע רב ומגוון על אופן התנהלות חצרות האדמו"רים בימים ההם, על אופנת נשות צאנז וסדיגורה, ועוד.
הספר נדפס בעילום שם מחברו. בשולי דף השער נדפס: "צו בעקאמען [=אפשר להשיגו] אצל הנגיד ר' יעקיל הילפערדינג".
באותה שנה נדפסה בלמברג, מטעמם של חסידי צאנז, תגובה על הספרון שלפנינו, בספר בשם "שבט לגיו כסילים". בדף השער שלו נדפס: "מכתבים... מחכמי זמנינו, להוכיח רשעים... על אשר פצו פיהם... ויבקשו להם איש תככים... והוא הדפיס את סמא דחיי לבזות גאונים...".
המחלוקת המפורסמת בין חצר צאנז לסדיגורה פרצה באדר תרכ"ט, בעקבות סדרת מכתבים חריפים שפרסם באותם ימים ה"דברי חיים" מצאנז ובהם קרא להחרמת חסידי סדיגורה, טשורטקוב, הוסיאטין וליאובה. על נושאי המחלוקת ועל הרקע שקדם לה, ראה בספרו של פרופסור דוד אסף, "הציץ ונפגע".
על כתבי הפולמוס שנדפסו בתקופת המחלוקת כותב אסף בהקדמה לספרו: "בשיאה של המחלוקת, מחודש ניסן תרכ"ט (1869) ועד שלהי חורף תר"ל (1870), נדפסו לפחות עשרים וחמשה כתבי פלסתר. רובם מייצגים את עמדות הצד 'התוקפן', כלומר, צאנז, ורק מיעוטם מקורם בצד 'המתגונן', קרי סדיגורה... רק עותקים ספורים מכל חיבור שרדו בספריות ובאוספים פרטיים, והם נחשבים יקרי המציאות".
כרוך עם:
ספר מעיין החכמה, תורת הקבלה, "מחובר מאדון ורבן של כל הנביאים משה רבינו ע"ה". טשרנוביץ, תרכ"ה 1864.
[16]; [8] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות בספר מעיין החכמה). קרעים קלים בשולי דף השער. דף השער ודפי הספר האחרים מודבקים בשוליים הפנימיים בפיסות נייר לחיזוק. סימני עש קלים. כריכה ישנה.
ספרון פולמוסי שנדפס במהלך המחלוקת החריפה בין החצרות החסידיות צאנז וסדיגורה.
הספרון שלפנינו נכתב כתגובה לאחד ממכתביו החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם – ה"דברי חיים" מצאנז, נגד חסידי סדיגורה ורוז'ין. בחלקו הראשון של הספרון מובא מכתבו של ה"דברי חיים", כשבשוליו עשרות הערות שוליים עם תשובות על התקפותיו. בחלקו השני של הספרון מופיעים מכתבי תגובה נוספים. הדברים נכתבו בסגנון חריף, מלגלג ומשתלח, מלא סאטירה עוקצנית, ודברי ליצנות ומהתלות, לצד מידע רב ומגוון על אופן התנהלות חצרות האדמו"רים בימים ההם, על אופנת נשות צאנז וסדיגורה, ועוד.
הספר נדפס בעילום שם מחברו. בשולי דף השער נדפס: "צו בעקאמען [=אפשר להשיגו] אצל הנגיד ר' יעקיל הילפערדינג".
באותה שנה נדפסה בלמברג, מטעמם של חסידי צאנז, תגובה על הספרון שלפנינו, בספר בשם "שבט לגיו כסילים". בדף השער שלו נדפס: "מכתבים... מחכמי זמנינו, להוכיח רשעים... על אשר פצו פיהם... ויבקשו להם איש תככים... והוא הדפיס את סמא דחיי לבזות גאונים...".
המחלוקת המפורסמת בין חצר צאנז לסדיגורה פרצה באדר תרכ"ט, בעקבות סדרת מכתבים חריפים שפרסם באותם ימים ה"דברי חיים" מצאנז ובהם קרא להחרמת חסידי סדיגורה, טשורטקוב, הוסיאטין וליאובה. על נושאי המחלוקת ועל הרקע שקדם לה, ראה בספרו של פרופסור דוד אסף, "הציץ ונפגע".
על כתבי הפולמוס שנדפסו בתקופת המחלוקת כותב אסף בהקדמה לספרו: "בשיאה של המחלוקת, מחודש ניסן תרכ"ט (1869) ועד שלהי חורף תר"ל (1870), נדפסו לפחות עשרים וחמשה כתבי פלסתר. רובם מייצגים את עמדות הצד 'התוקפן', כלומר, צאנז, ורק מיעוטם מקורם בצד 'המתגונן', קרי סדיגורה... רק עותקים ספורים מכל חיבור שרדו בספריות ובאוספים פרטיים, והם נחשבים יקרי המציאות".
כרוך עם:
ספר מעיין החכמה, תורת הקבלה, "מחובר מאדון ורבן של כל הנביאים משה רבינו ע"ה". טשרנוביץ, תרכ"ה 1864.
[16]; [8] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות בספר מעיין החכמה). קרעים קלים בשולי דף השער. דף השער ודפי הספר האחרים מודבקים בשוליים הפנימיים בפיסות נייר לחיזוק. סימני עש קלים. כריכה ישנה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
סט שלם (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
רישום בעלות וחתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי של כרך בראשית של "הק' מנחם מנלי סגל מפריסטיק".
חותמת בדף המגן הקדמי של כרך שמות: "יעקב מאיר וואלד ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [רבי יעקב מאיר וואלד (תרל"ד-תרפ"ח) היה מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. היה חתנו של רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא. בשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג].
חמשה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט, [3] דף (שלשת הדפים האחרונים שייכים לתחילת חומש דברים). דברים: עב, [1] דף. ספירת דפים משובשת בחלק מהכרכים. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים במספר דפים. כתמי רטיבות גדולים בכרך ויקרא. כתמי דיו בדף השער של ספר בראשית. נייר דבק לחיזוק בשוליים הפנימיים של דפי השער בכרכים שמות ודברים. סימני עש במספר דפים בכרך ויקרא. רישומים, חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
רישום בעלות וחתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי של כרך בראשית של "הק' מנחם מנלי סגל מפריסטיק".
חותמת בדף המגן הקדמי של כרך שמות: "יעקב מאיר וואלד ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [רבי יעקב מאיר וואלד (תרל"ד-תרפ"ח) היה מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. היה חתנו של רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא. בשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג].
חמשה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט, [3] דף (שלשת הדפים האחרונים שייכים לתחילת חומש דברים). דברים: עב, [1] דף. ספירת דפים משובשת בחלק מהכרכים. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים במספר דפים. כתמי רטיבות גדולים בכרך ויקרא. כתמי דיו בדף השער של ספר בראשית. נייר דבק לחיזוק בשוליים הפנימיים של דפי השער בכרכים שמות ודברים. סימני עש במספר דפים בכרך ויקרא. רישומים, חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
אוסף מהדורות של הספר מעיין טהור, הלכות ודינים בשפת היידיש לנשות ישראל (הלכות נדה, הכשרת בשר, הלכות חלה ודיני שבת ויו"ט), מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל "ישמח משה", שנדפסו בלבוב ובארצות רוסיה-פולין, בשנות הת"ר:
• לבוב, תרי"א [1851]. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרע חסר בדף השער.
• טשרנוביץ, תרכ"ד 1864.
• לבוב, תרכ"ז 1867. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• לבוב, תרכ"ט [1869]. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• לבוב, [תרל"ד] 1874.
• לבוב, [תר"ס? 1900?].
• לבוב, [שנות הת"ר].
• לבוב, [שנות הת"ר].
• [רוסיה-פולין, שנות הת"ר].
• [רוסיה-פולין, שנות הת"ר].
• [אירופה, שנות הת"ר].
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
• לבוב, תרי"א [1851]. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרע חסר בדף השער.
• טשרנוביץ, תרכ"ד 1864.
• לבוב, תרכ"ז 1867. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• לבוב, תרכ"ט [1869]. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• לבוב, [תרל"ד] 1874.
• לבוב, [תר"ס? 1900?].
• לבוב, [שנות הת"ר].
• לבוב, [שנות הת"ר].
• [רוסיה-פולין, שנות הת"ר].
• [רוסיה-פולין, שנות הת"ר].
• [אירופה, שנות הת"ר].
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על פרשיות התורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשה חלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
בדף השער חותמת האדמו"ר רבי משה ליפשיץ מפילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה. אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו): "הרב משה ליפשיץ פילאדעלפיער רבי, פעיה"ק ירושלם תובב"א".
[3], קמא, [2]; צא; [3], נה; [3], פ; [1], נב, נה-ע דף. דפים יג-טז של הספירה הראשונה נכרכו פעמיים. חסר הדף של "לוח תיקוני הטעיות [של] ספר ויקרא". 25 ס"מ. מצב כללי טוב. דף השער הראשון ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון והדבקת נייר דבק לשיקום, עם פגיעה במסגרת השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
חמשה חלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
בדף השער חותמת האדמו"ר רבי משה ליפשיץ מפילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה. אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו): "הרב משה ליפשיץ פילאדעלפיער רבי, פעיה"ק ירושלם תובב"א".
[3], קמא, [2]; צא; [3], נה; [3], פ; [1], נב, נה-ע דף. דפים יג-טז של הספירה הראשונה נכרכו פעמיים. חסר הדף של "לוח תיקוני הטעיות [של] ספר ויקרא". 25 ס"מ. מצב כללי טוב. דף השער הראשון ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון והדבקת נייר דבק לשיקום, עם פגיעה במסגרת השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליבוש אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על התורה, על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם 'שפת אמת' נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בשער הכרך הרביעי רישום בעלות שהספר שייך ל"החסיד המפורסם... ר' יצחק הכהן ראפאפורט שליט"א ביעליטץ יע"א", חתום על ידי "יוקב יהושע הכהן ראפאפורט", וחותמת של רבי יצחק ראפפורט ("יצחק בהרב מהר"י הכהן ראפאפארט ביאלא"). רבי יצחק רפפורט, מגזע הש"ך, מגדולי וחשובי חסידי גור. הסתופף בצילו של החידושי הרי"מ, לאחר מכן אצל רבי חנוך העניך מאלכסנדר שמילא את מקומו, ועם פטירת רבי חנוך העניך היה לחסיד נאמן של ה"שפת אמת".
בכרכים האחרים רישומים וחותמות נוספות.
חמישה כרכים. בראשית: 3, 5-283, [1] עמ'. שמות: [2], 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25-24 ס"מ. חלק מהכרכים על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים רבים בחלק מהדפים). סימני עש. קרעים בשולי הדפים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
בכרך בראשית חלק מאותיות השער נדפסו בדיו זהובה. בכרך שמות נמצא דף שער נוסף מודפס בדיו זהובה, זהה בנוסחו לשער הרגיל.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על התורה, על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם 'שפת אמת' נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בשער הכרך הרביעי רישום בעלות שהספר שייך ל"החסיד המפורסם... ר' יצחק הכהן ראפאפורט שליט"א ביעליטץ יע"א", חתום על ידי "יוקב יהושע הכהן ראפאפורט", וחותמת של רבי יצחק ראפפורט ("יצחק בהרב מהר"י הכהן ראפאפארט ביאלא"). רבי יצחק רפפורט, מגזע הש"ך, מגדולי וחשובי חסידי גור. הסתופף בצילו של החידושי הרי"מ, לאחר מכן אצל רבי חנוך העניך מאלכסנדר שמילא את מקומו, ועם פטירת רבי חנוך העניך היה לחסיד נאמן של ה"שפת אמת".
בכרכים האחרים רישומים וחותמות נוספות.
חמישה כרכים. בראשית: 3, 5-283, [1] עמ'. שמות: [2], 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25-24 ס"מ. חלק מהכרכים על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים רבים בחלק מהדפים). סימני עש. קרעים בשולי הדפים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
בכרך בראשית חלק מאותיות השער נדפסו בדיו זהובה. בכרך שמות נמצא דף שער נוסף מודפס בדיו זהובה, זהה בנוסחו לשער הרגיל.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג