מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- letter (39) Apply letter filter
- דפוס (22) Apply דפוס filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- book (22) Apply book filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- ועוד (15) Apply ועוד filter
- צפת (15) Apply צפת filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- ישראל: (15) Apply ישראל: filter
- ישראל (15) Apply ישראל filter
- ירושלים, (15) Apply ירושלים, filter
- ירושלים (15) Apply ירושלים filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- ארץ (15) Apply ארץ filter
- document (15) Apply document filter
- elsewher (15) Apply elsewher filter
- eretz (15) Apply eretz filter
- israel (15) Apply israel filter
- israel: (15) Apply israel: filter
- jerusalem (15) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (15) Apply jerusalem, filter
- safe (15) Apply safe filter
- חסידות (13) Apply חסידות filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- יד (11) Apply יד filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- איטליה (7) Apply איטליה filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- יהדות (7) Apply יהדות filter
- יד, (7) Apply יד, filter
- booklet (7) Apply booklet filter
- italian (7) Apply italian filter
- jewri (7) Apply jewri filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
- הרב (4) Apply הרב filter
- וכתבי (4) Apply וכתבי filter
- קוק (4) Apply קוק filter
- kook (4) Apply kook filter
- rabbi (4) Apply rabbi filter
מציג 13 - 24 of 39
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
פנקס עם רשימות וחשבונות עבודות הבניה של שכונת "נחלת שבעה" בירושלים. ירושלים, אייר עד אב שנת תרכ"ט [1869].
"חשבון חוצבי האבנים ושארי הוצאות הבנין של שני הבתים לר"מ הכהן ור"י ריבלין" [שני הבתים הראשונים שנבנו בשכונה]. בפנקס פירוט כל הוצאות הבניה, עם מספר סיכומי חשבונות החתומים בידי רבי מיכל הכהן ורבי יוסף ריבלין. רוב הפנקס נכתב בידי רבי יוסף ריבלין, יוזם השכונה. מן הפנקס שלפנינו עולה כי רבי שמואל סלנט היה מעורב בהקמת השכונה, וחלק מהכספים להוצאות הבניין ניתנו על ידו (הוא מוזכר בפנקס בראשי התיבות: "הרש"ס").
על-פי הפנקס שלפנינו, עבודת חציבת האבנים ובנין הבורות התחילה בט"ו באייר תרכ"ט. בפנקס מפורט חשבון המשכורות ל"חאגערס" [חוצבי האבנים] ול"מסתתי האבנים" ושאר הפועלים, שמותיהם ותפקידיהם [חלק מהפועלים הגיעו מהכפר "בית גלי'" – כנראה בית גאלא], חשבון כל ההוצאות השונות, עלויות המסמרים, המחצלות וכל פרט ופרט מהוצאות הבניין (כולל "באקשיש" של "טוטון" לפועלים – קניית טבק לעישון). כמו כן, מצוין בפנקס מי מהשותפים שילם על כל הוצאה.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט.
פנקס בפורמט צר וארוך, 29 ס"מ. כ-27 עמ' כתובים. נייר איכותי. מצב כללי טוב. בלאי וכתמים. מעט קרעים ופגמים. כריכה חדשה.
"חשבון חוצבי האבנים ושארי הוצאות הבנין של שני הבתים לר"מ הכהן ור"י ריבלין" [שני הבתים הראשונים שנבנו בשכונה]. בפנקס פירוט כל הוצאות הבניה, עם מספר סיכומי חשבונות החתומים בידי רבי מיכל הכהן ורבי יוסף ריבלין. רוב הפנקס נכתב בידי רבי יוסף ריבלין, יוזם השכונה. מן הפנקס שלפנינו עולה כי רבי שמואל סלנט היה מעורב בהקמת השכונה, וחלק מהכספים להוצאות הבניין ניתנו על ידו (הוא מוזכר בפנקס בראשי התיבות: "הרש"ס").
על-פי הפנקס שלפנינו, עבודת חציבת האבנים ובנין הבורות התחילה בט"ו באייר תרכ"ט. בפנקס מפורט חשבון המשכורות ל"חאגערס" [חוצבי האבנים] ול"מסתתי האבנים" ושאר הפועלים, שמותיהם ותפקידיהם [חלק מהפועלים הגיעו מהכפר "בית גלי'" – כנראה בית גאלא], חשבון כל ההוצאות השונות, עלויות המסמרים, המחצלות וכל פרט ופרט מהוצאות הבניין (כולל "באקשיש" של "טוטון" לפועלים – קניית טבק לעישון). כמו כן, מצוין בפנקס מי מהשותפים שילם על כל הוצאה.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט.
פנקס בפורמט צר וארוך, 29 ס"מ. כ-27 עמ' כתובים. נייר איכותי. מצב כללי טוב. בלאי וכתמים. מעט קרעים ופגמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
קונטרס מודפס – "תקנות החברה, מעוז לדל גמח"ס [גמילות חסדים] בתוככי ירושלם ת"ו". ירושלים, תרמ"א [1881]. דפוס הרב אג"ן ור' שמואל צוקערמאן.
שער בדיו זהובה. בעמוד האחרון מודפסות חותמות החברה בדיו זהובה. מעבר לשער, מכתב מודפס מהמהרי"ל דיסקין על חשיבות החברה ומעלת מצוות גמילות חסדים.
[1], 2-16 עמ' + דפי מעטפת מקוריים (לא מודפסים). 16.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 765.
שער בדיו זהובה. בעמוד האחרון מודפסות חותמות החברה בדיו זהובה. מעבר לשער, מכתב מודפס מהמהרי"ל דיסקין על חשיבות החברה ומעלת מצוות גמילות חסדים.
[1], 2-16 עמ' + דפי מעטפת מקוריים (לא מודפסים). 16.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 765.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב מאת משה מונטיפיורי אל הרב הראשי של בריטניה רבי נתן מרקוס אדלר. רמסגייט (אנגליה), 15 במרץ 5643 [1883]. אנגלית.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו מספר מונטיפיורי לרב אדלר על מידע שקיבל מאדם בשם מר סנדל, בעקבות מכתבם המשותף אליו, בנוגע ל"גן יפו" [שנודע בכינוי "פרדס מונטיפיורי"]. מר סנדל ביקר בפרדס ביום 16 בפברואר לבדוק את מצבו, ובין השאר דווח על "מספר עצי תפוז או לימון שניטעו לאחרונה בגינה".
"פרדס מונטיפיורי", או "גן מונטיפיורי", נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. הפרדס ניטע בשנת 1842 בידי יהודה הלוי מרגוזה, ממנהיגי קהילת יהודי יפו, ובשנת 1855 נרכש בידי מונטיפיורי. ניהול הפרדס הופקד בידי משפחת שמחון מיפו, ותחת השגחתם הפך לאחד הפרדסים הטובים ביפו. בשנת 1875 היו בו 900 עצים.
לאורך השנים, ניסו רבים מחברי "קרן משה מונטיפיורי" (הארגון שייסד מונטיפיורי למען היישוב היהודי בארץ), ובראשם הרב נתן אדלר, להביא למכירת הפרדס או החכרתו מנימוקים של חוסר רווחיות. למרות זאת, התעקש מונטיפיורי להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי (4 עמודים כתובים). נייר דק. 19.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו מספר מונטיפיורי לרב אדלר על מידע שקיבל מאדם בשם מר סנדל, בעקבות מכתבם המשותף אליו, בנוגע ל"גן יפו" [שנודע בכינוי "פרדס מונטיפיורי"]. מר סנדל ביקר בפרדס ביום 16 בפברואר לבדוק את מצבו, ובין השאר דווח על "מספר עצי תפוז או לימון שניטעו לאחרונה בגינה".
"פרדס מונטיפיורי", או "גן מונטיפיורי", נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. הפרדס ניטע בשנת 1842 בידי יהודה הלוי מרגוזה, ממנהיגי קהילת יהודי יפו, ובשנת 1855 נרכש בידי מונטיפיורי. ניהול הפרדס הופקד בידי משפחת שמחון מיפו, ותחת השגחתם הפך לאחד הפרדסים הטובים ביפו. בשנת 1875 היו בו 900 עצים.
לאורך השנים, ניסו רבים מחברי "קרן משה מונטיפיורי" (הארגון שייסד מונטיפיורי למען היישוב היהודי בארץ), ובראשם הרב נתן אדלר, להביא למכירת הפרדס או החכרתו מנימוקים של חוסר רווחיות. למרות זאת, התעקש מונטיפיורי להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי (4 עמודים כתובים). נייר דק. 19.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מסמך עם 14 חתימות של רבני העיר צפת, אדמו"רים ונכבדי הקהל החסידי בעיר. צפת, טבת תר"מ [1880].
כתב החלטה למנות לשוחט את רבי שלמה הורביץ [מחסידי סדיגורא]. בדף שלפנינו מסופר על האסיפה שהתקיימה אודות מצב השחיטה בעיר, לאחר שחלק מהשוחטים נפטרו או הזדקנו, דבר שמחייב למנות שוחט נוסף בעיר.
בהמשך הדף מכתב נוסף מהתאריך אלול תרמ"ב [1882] מאת רבי "שלום מאיר בהרא"ש ז"ל" [הרה"צ רבי שלום מאיר בהרב אברהם שלמה מלודמיר, מצאצאי רבי אברהם המלאך ורבי שלמה מקרלין], הכותב כי הוא מסכים על המינוי שנעשה בזמן שלא שהה בצפת – "ומה גם כי ידעתי כי הוא לרצון לפני כ"ק ש"ב אדמו"ר קודש קדשים שליט"א" [מסדיגורא?].
בין החתומים: רבי "צבי אריה בהרב המפורסם מאליק" [האדמו"ר רבי צבי אריה ברנדוויין (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקפד). בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאוליק. כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בפלשטיין. עלה לארץ לאחר פטירת אביו בשנת תר"ט. נפטר תרמ"ד]; רבי "יוסף יהודא ליב הרב מראחמסטריבקא" [רבי יוסף יהודה ליב שפירא אב"ד רחמסטריבקא (אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמה). עלה לארץ בתקצ"ג ועמד בראש היישוב החסידי בצפת ובטבריה]; רבי מרדכי סגל; רבי "אברהם דומ"ץ מאדעס יע"א" [רבי אברהם רשקוביץ, דומ"ץ מאודסה. נפטר תרמ"ג בערך]; רבי "יחיאל דוב ממעזיבוז" [רבי יחיאל דוב "נכד הבעש"ט" (תקפ"ה בערך-תרנ"ה בערך), מצאצאי הבעש"ט ובעל ה"תולדות". מחשובי חסידי סדיגורא וממונה כולל ווהלין משנת תרמ"ג]; רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), לימים אב"ד צפת. בנו של הרב מאומן שנפטר בשנת תרל"ב]; רבי "רפאל ברא"ד" [מבוטושאן]; רבי מענדיל אויערבאך; רבי אלעזר רייז; רבי מרדכי זאב מטאלושין; רבי אברהם דוד הכהן מיאס; ועוד חתומים.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וקרעים במקומות הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
כתב החלטה למנות לשוחט את רבי שלמה הורביץ [מחסידי סדיגורא]. בדף שלפנינו מסופר על האסיפה שהתקיימה אודות מצב השחיטה בעיר, לאחר שחלק מהשוחטים נפטרו או הזדקנו, דבר שמחייב למנות שוחט נוסף בעיר.
בהמשך הדף מכתב נוסף מהתאריך אלול תרמ"ב [1882] מאת רבי "שלום מאיר בהרא"ש ז"ל" [הרה"צ רבי שלום מאיר בהרב אברהם שלמה מלודמיר, מצאצאי רבי אברהם המלאך ורבי שלמה מקרלין], הכותב כי הוא מסכים על המינוי שנעשה בזמן שלא שהה בצפת – "ומה גם כי ידעתי כי הוא לרצון לפני כ"ק ש"ב אדמו"ר קודש קדשים שליט"א" [מסדיגורא?].
בין החתומים: רבי "צבי אריה בהרב המפורסם מאליק" [האדמו"ר רבי צבי אריה ברנדוויין (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקפד). בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאוליק. כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בפלשטיין. עלה לארץ לאחר פטירת אביו בשנת תר"ט. נפטר תרמ"ד]; רבי "יוסף יהודא ליב הרב מראחמסטריבקא" [רבי יוסף יהודה ליב שפירא אב"ד רחמסטריבקא (אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמה). עלה לארץ בתקצ"ג ועמד בראש היישוב החסידי בצפת ובטבריה]; רבי מרדכי סגל; רבי "אברהם דומ"ץ מאדעס יע"א" [רבי אברהם רשקוביץ, דומ"ץ מאודסה. נפטר תרמ"ג בערך]; רבי "יחיאל דוב ממעזיבוז" [רבי יחיאל דוב "נכד הבעש"ט" (תקפ"ה בערך-תרנ"ה בערך), מצאצאי הבעש"ט ובעל ה"תולדות". מחשובי חסידי סדיגורא וממונה כולל ווהלין משנת תרמ"ג]; רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), לימים אב"ד צפת. בנו של הרב מאומן שנפטר בשנת תרל"ב]; רבי "רפאל ברא"ד" [מבוטושאן]; רבי מענדיל אויערבאך; רבי אלעזר רייז; רבי מרדכי זאב מטאלושין; רבי אברהם דוד הכהן מיאס; ועוד חתומים.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וקרעים במקומות הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
תעודה גדולה בכתב-יד, מעוטרת, עם הכותרת: "ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון" – לאדמו"ר רבי "מנחם מנדל... נשיא ואמרכל דאה"ק" [כפי הנראה האדמו"ר מראדזימין, נשיא כולל פולין באותה עת], עם 16 חתימות נכבדי קהילת צפת. צפת, [שנות התר"ס בקירוב].
נוסח התעודה נכתב בכתיבה אשכנזית רהוטה. סביבו מסגרת צבעונית עשויה עמודים ופסוקים בכתיבה קליגרפית מרובעת, בדיו מוזהבת.
נוסח התעודה מליצי ומעניין. כולל דברי תודה על כספים ששלח האדמו"ר. בראש דבריהם כותבים לו אנשים צפת: "אנחנו עמו וצאן מרעיתו נבוא שעריו בתודה... על רוב טוב חסדו הטהור והקדוש, ברוך שהחיינו וקימנו נפשות עניים ואביונים...".
בראש החותמים, הרה"צ רבי אברהם יצחק העליר [נפטר תרס"ט. בנו של רבי שמואל העליר אב"ד צפת וסביו-זקנו של האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, הקרוי על שמו]. בין החתומים הנוספים: רבי שלמה מווארשא, רבי טוביה גולדצוויג, רבי יעקב שטרנברג, רבי ברוך כהנא, רבי אשר לעמיל הכהן, רבי יחיאל אריה ליב הכהן זלאטיפלר, ועוד.
בתוך הדברים כותבים לו אנשי צפת על התפילות שערכו במקומות הקדושים, כדי שיזכה האדמו"ר להפקד בילדים: "ויהא רעווא שיקובל תפלתנו תפילת רבים אשר נתקבצנו והלכנו על ציון התנא האלוקי הרשב"י והאר"י זצ"ל זיע"א ויתר מקומות הקדושים אשר בעיר קדשנו, שכ"ק יפקד בזה השנה בזרעא חיא וקיימא..."
מקבל התעודה הוא כנראה האדמו"ר מראדזימין רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות א', עמ' קצג-קצה), מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כס אדמו"רותו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
[1] דף גדול. 57X41 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי חלודה. בלאי וסימני קיפול. קרעים (משוקמים בהדבקה). נתון במסגרת בריסטול חדשה.
נוסח התעודה נכתב בכתיבה אשכנזית רהוטה. סביבו מסגרת צבעונית עשויה עמודים ופסוקים בכתיבה קליגרפית מרובעת, בדיו מוזהבת.
נוסח התעודה מליצי ומעניין. כולל דברי תודה על כספים ששלח האדמו"ר. בראש דבריהם כותבים לו אנשים צפת: "אנחנו עמו וצאן מרעיתו נבוא שעריו בתודה... על רוב טוב חסדו הטהור והקדוש, ברוך שהחיינו וקימנו נפשות עניים ואביונים...".
בראש החותמים, הרה"צ רבי אברהם יצחק העליר [נפטר תרס"ט. בנו של רבי שמואל העליר אב"ד צפת וסביו-זקנו של האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, הקרוי על שמו]. בין החתומים הנוספים: רבי שלמה מווארשא, רבי טוביה גולדצוויג, רבי יעקב שטרנברג, רבי ברוך כהנא, רבי אשר לעמיל הכהן, רבי יחיאל אריה ליב הכהן זלאטיפלר, ועוד.
בתוך הדברים כותבים לו אנשי צפת על התפילות שערכו במקומות הקדושים, כדי שיזכה האדמו"ר להפקד בילדים: "ויהא רעווא שיקובל תפלתנו תפילת רבים אשר נתקבצנו והלכנו על ציון התנא האלוקי הרשב"י והאר"י זצ"ל זיע"א ויתר מקומות הקדושים אשר בעיר קדשנו, שכ"ק יפקד בזה השנה בזרעא חיא וקיימא..."
מקבל התעודה הוא כנראה האדמו"ר מראדזימין רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות א', עמ' קצג-קצה), מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כס אדמו"רותו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
[1] דף גדול. 57X41 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי חלודה. בלאי וסימני קיפול. קרעים (משוקמים בהדבקה). נתון במסגרת בריסטול חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים, קבלות חתומות ודפים מעוטרים מודפסים (חלקם בדיו צבעונית ומוזהבת), הכולל מכתבי רבני צפת ופסקי דין. צפת, תרל"ו עד תרפ"ח בקירוב.
בין הפריטים:
• פסק בית דין בחתימות הרבנים רבי "משה במהר"ש מרודניק", רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן] ורבי "יוסף אריה בן ר' שלמה הכהן". צפת, תמוז תרל"ו [1876]. • מכתב אל רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט [בעל "ערוגת הבושם"], בחתימת רבי מנחם מענדל ב"ר יצחק ז"ל מדעעש, רבי משה דייטש מרעטיאג ורבי יצחק בלאו. צפת, כסלו תרס"ג [1902]. • מכתב בכתיבה קליגרפית, שנשלח אל השר משה מונטיפיורי, לאות תודה על תרומתו לביקור חולים והכנסת כלה, בחתימת רבי משה חר"ג [ממונה כולל עסטרייך]. צפת, כסלו תרמ"ה [1884]. • מכתב קבלה מכולל עסטרייך, עם שבע חתימות של ממוני ונכבדי הכולל. צפת, ניסן תרנ"ב [1892]. • מכתב לרבני ארה"ב עבור ישיבת "בר יוחאי" במירון וה"מושב זקנים", עם 19 חתימות של נכבדי צפת וממוני הציבור, בהם חתימת רבי יעקב צבי באהר, רבי אליעזר בראנפעלד, רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי – מציירי צפת הנודעים ועסקניה, במפנה המאה ה-19-20]. צפת, שבט תרפ"ה [1925]. • מכתב אודות אגודת "עזרת הגליל" מניו יורק, בחתימות 11 גבאי בתי הכנסת בצפת. צפת, סיון תרפ"ח [1928].
16 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
בין הפריטים:
• פסק בית דין בחתימות הרבנים רבי "משה במהר"ש מרודניק", רבי "רפאל בהרב זצ"ל, דומ"ץ" [רבי רפאל זילברמן] ורבי "יוסף אריה בן ר' שלמה הכהן". צפת, תמוז תרל"ו [1876]. • מכתב אל רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט [בעל "ערוגת הבושם"], בחתימת רבי מנחם מענדל ב"ר יצחק ז"ל מדעעש, רבי משה דייטש מרעטיאג ורבי יצחק בלאו. צפת, כסלו תרס"ג [1902]. • מכתב בכתיבה קליגרפית, שנשלח אל השר משה מונטיפיורי, לאות תודה על תרומתו לביקור חולים והכנסת כלה, בחתימת רבי משה חר"ג [ממונה כולל עסטרייך]. צפת, כסלו תרמ"ה [1884]. • מכתב קבלה מכולל עסטרייך, עם שבע חתימות של ממוני ונכבדי הכולל. צפת, ניסן תרנ"ב [1892]. • מכתב לרבני ארה"ב עבור ישיבת "בר יוחאי" במירון וה"מושב זקנים", עם 19 חתימות של נכבדי צפת וממוני הציבור, בהם חתימת רבי יעקב צבי באהר, רבי אליעזר בראנפעלד, רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי – מציירי צפת הנודעים ועסקניה, במפנה המאה ה-19-20]. צפת, שבט תרפ"ה [1925]. • מכתב אודות אגודת "עזרת הגליל" מניו יורק, בחתימות 11 גבאי בתי הכנסת בצפת. צפת, סיון תרפ"ח [1928].
16 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד, רובם בכתב-ידו של הגאון רבי בעריש זאלץ (מרבני צפת), וחלקם בכתב-יד של רבנים אחרים מצפת. צפת, שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.
האוסף כולל: • שטר תנאים לאירוסי רבי בעריש בן ר' אברהם זאלץ עם בתו של רבי יעקב יצחק אונגר מצפת, בחודש חשון שנת תרע"ב [1911]. • טיוטות מכתבים ומאמרים בדברי תורה, בכתב-ידו של רבי בעריש זאלץ, בהם: טיוטת מכתב אל הגאון רבי נחום וויידנפלד בעל "חזון נחום", עם חתימות ידו של רבי בעריש ("הצעיר עבד לעבדי ה', יששכר בעריש זאלץ בהרח"א זאלץ נכד הט"ז זצוק"ל"); טיוטת מכתב בחתימתו, עם מאמר בענין "לצאת ידי חובת מצה" מחיטים שגדלו ב"עציץ שאינו נקוב", שנות התר"צ (בתוך הדברים הוא מזכיר את מורו ורבו הרידב"ז אב"ד צפת, ומציע למסור את המאמר לרש"א וובר על מנת להדפיסו בירחון "קול תורה"); העתקת תשובות של מורו ורבו ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפאנדארי; קונטרס "חידושי תורה מה ששמעתי מאמו"ר עט"ר שליט"א", צפת, תש"א [נכתב על ידי אדם אחר. יתכן והוא בנו של רבי בעריש זאלץ. בתוך הדברים מופיעה העתקת מכתב שנשלח להגרי"מ חרל"פ, בתאריך י"ג תמוז תש"א]; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות חידושי תורה.
הגאון רבי יששכר בעריש זאלץ (תרנ"ג-תשכ"א), מגדולי הרבנים בצפת. גאון ומקובל, ששקד כל ימיו על התורה והיה ראש ישיבה ופוסק הלכות בעיר צפת. מבני המשפחות הותיקות בקהילת יהודי צפת. אביו רבי חיים אברהם זאלץ (מצאצאי רבי דוד הלוי בעל הט"ז) וחמיו רבי יעקב יצחק אונגר (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). תלמיד מובהק של הרידב"ז (רבי יעקב דוד ווילובסקי, אב"ד צפת) וראש ישיבתו "בני יעקב – רידב"ז" בעיר צפת. היה גם תלמיד מובהק ונאמן ביתו של ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפנדארי, בתקופת כהונתו כאב"ד צפת וכיהן כ"ספרא דדיינא" בבית דינו (באוסף שלפנינו מופיעות תשובות מהרב אלפאנדארי שהיה מחכמי טורקיה והמזרח, הערוכות וכתובות בכתב-יד אשכנזי, כנראה של רבי בעריש זאלץ. תשובות אלו נדפסו בספר "שו"ת הסבא קדישא"). עמד בקשרי שו"ת וידידות עם הגאון רבי צבי פסח פראנק ועם רבנים אחרים מארץ ישראל.
55 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל: • שטר תנאים לאירוסי רבי בעריש בן ר' אברהם זאלץ עם בתו של רבי יעקב יצחק אונגר מצפת, בחודש חשון שנת תרע"ב [1911]. • טיוטות מכתבים ומאמרים בדברי תורה, בכתב-ידו של רבי בעריש זאלץ, בהם: טיוטת מכתב אל הגאון רבי נחום וויידנפלד בעל "חזון נחום", עם חתימות ידו של רבי בעריש ("הצעיר עבד לעבדי ה', יששכר בעריש זאלץ בהרח"א זאלץ נכד הט"ז זצוק"ל"); טיוטת מכתב בחתימתו, עם מאמר בענין "לצאת ידי חובת מצה" מחיטים שגדלו ב"עציץ שאינו נקוב", שנות התר"צ (בתוך הדברים הוא מזכיר את מורו ורבו הרידב"ז אב"ד צפת, ומציע למסור את המאמר לרש"א וובר על מנת להדפיסו בירחון "קול תורה"); העתקת תשובות של מורו ורבו ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפאנדארי; קונטרס "חידושי תורה מה ששמעתי מאמו"ר עט"ר שליט"א", צפת, תש"א [נכתב על ידי אדם אחר. יתכן והוא בנו של רבי בעריש זאלץ. בתוך הדברים מופיעה העתקת מכתב שנשלח להגרי"מ חרל"פ, בתאריך י"ג תמוז תש"א]; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות חידושי תורה.
הגאון רבי יששכר בעריש זאלץ (תרנ"ג-תשכ"א), מגדולי הרבנים בצפת. גאון ומקובל, ששקד כל ימיו על התורה והיה ראש ישיבה ופוסק הלכות בעיר צפת. מבני המשפחות הותיקות בקהילת יהודי צפת. אביו רבי חיים אברהם זאלץ (מצאצאי רבי דוד הלוי בעל הט"ז) וחמיו רבי יעקב יצחק אונגר (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). תלמיד מובהק של הרידב"ז (רבי יעקב דוד ווילובסקי, אב"ד צפת) וראש ישיבתו "בני יעקב – רידב"ז" בעיר צפת. היה גם תלמיד מובהק ונאמן ביתו של ה"סבא קדישא" מוהרש"א אלפנדארי, בתקופת כהונתו כאב"ד צפת וכיהן כ"ספרא דדיינא" בבית דינו (באוסף שלפנינו מופיעות תשובות מהרב אלפאנדארי שהיה מחכמי טורקיה והמזרח, הערוכות וכתובות בכתב-יד אשכנזי, כנראה של רבי בעריש זאלץ. תשובות אלו נדפסו בספר "שו"ת הסבא קדישא"). עמד בקשרי שו"ת וידידות עם הגאון רבי צבי פסח פראנק ועם רבנים אחרים מארץ ישראל.
55 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ארוכים בכתב-ידו וחתימתו של רבי ניסן עקשטיין אב"ד קוזניצא. קוזניצא (מחוז גרודנא), סיון תרפ"ט / אב תרפ"ט [1929].
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
תעודה גדולה בכתב-יד – כתב סמיכה לשוחט, בחתימות חכמי ירושלים הספרדים: רבי עובדיה הדאיה, רבי סלמן חוגי עבודי ורבי עובדיה יוסף. ירושלים, תשכ"ח [1968].
כתיבת סת"ם על גליון נייר גדול. כתב סמיכה לשוחט רבי משה ב"ר רפאל שרגא (מצאצאי ה"אור שרגא" מיזד). על כתב הסמיכה חתום הרב עזרא יאיר ראש השוחטים בירושלים, ואחריו חותמים לאישור רבני ירושלים.
גליון נייר כפול. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני קיפול, בלאי וקרעים (משוקמים במספר מקומות בנייר דבק).
כתיבת סת"ם על גליון נייר גדול. כתב סמיכה לשוחט רבי משה ב"ר רפאל שרגא (מצאצאי ה"אור שרגא" מיזד). על כתב הסמיכה חתום הרב עזרא יאיר ראש השוחטים בירושלים, ואחריו חותמים לאישור רבני ירושלים.
גליון נייר כפול. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני קיפול, בלאי וקרעים (משוקמים במספר מקומות בנייר דבק).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמ' גדולים), מאת הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים" אב"ד סיגעט. סיגט, [טבת תרע"ט 1918].
תשובה הלכתית ארוכה שנשלחה אל הגאון רבי דוד שפרבר (שכיהן אז כדומ"ץ בעיר פאליאן). כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו הדושת"ה באהבה רבה ומחכה לשמוע ממנו אך טוב, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, שקבעו את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לעמדתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. ה"עצי חיים" היה רבו המובהק של אחיו הצעיר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בקפלי הנייר, ללא פגיעה בטקסט.
התשובה נדפסה בספרו שו"ת עצי חיים (סיגט, תרצ"ט), חלק יורה דעה, סימן ט"ו.
תשובה הלכתית ארוכה שנשלחה אל הגאון רבי דוד שפרבר (שכיהן אז כדומ"ץ בעיר פאליאן). כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו הדושת"ה באהבה רבה ומחכה לשמוע ממנו אך טוב, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, שקבעו את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לעמדתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. ה"עצי חיים" היה רבו המובהק של אחיו הצעיר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בקפלי הנייר, ללא פגיעה בטקסט.
התשובה נדפסה בספרו שו"ת עצי חיים (סיגט, תרצ"ט), חלק יורה דעה, סימן ט"ו.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן. [בוהוש], תשרי [תרפ"ג? 1922?].
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. מכתב בענינים משפחתיים שנשלח אל אחיינו ("ח"ג" – חתן גיסי) רבי אביגדור שור.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן – האדמו"ר השני מבוהוש (תשרי תרט"ז-ניסן תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מבוהוש (שהיה בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה). שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
מקבל המכתב הוא רבי אביגדור שור (נפטר י"ג תמוז תרפ"ט), מצאצאי רבי ישראל מרוז'ין ובנו החורג של רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שנשא בזיווג שני את אמו אלמנת רבי אהרן שור מברדיטשוב). בשנת תר"נ נשא את נכדת רבי יצחק מבוהוש, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא מטריסק ויאסי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול. מודבק על דף לשימור.
התאריך במכתב הוא "כ"ה תשרי תרצ"ג"[!]. נראה שזו טעות הסופר, שכן בשנת תרצ"ג כבר לא היו בין החיים, לא הדוד האדמו"ר כותב המכתב, ולא רבי אביגדור שור מקבל המכתב.
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. מכתב בענינים משפחתיים שנשלח אל אחיינו ("ח"ג" – חתן גיסי) רבי אביגדור שור.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן – האדמו"ר השני מבוהוש (תשרי תרט"ז-ניסן תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מבוהוש (שהיה בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה). שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
מקבל המכתב הוא רבי אביגדור שור (נפטר י"ג תמוז תרפ"ט), מצאצאי רבי ישראל מרוז'ין ובנו החורג של רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שנשא בזיווג שני את אמו אלמנת רבי אהרן שור מברדיטשוב). בשנת תר"נ נשא את נכדת רבי יצחק מבוהוש, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא מטריסק ויאסי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול. מודבק על דף לשימור.
התאריך במכתב הוא "כ"ה תשרי תרצ"ג"[!]. נראה שזו טעות הסופר, שכן בשנת תרצ"ג כבר לא היו בין החיים, לא הדוד האדמו"ר כותב המכתב, ולא רבי אביגדור שור מקבל המכתב.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג