מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (64) Apply יד filter
- manuscript (64) Apply manuscript filter
- letter (46) Apply letter filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- יהדות (38) Apply יהדות filter
- jewri (38) Apply jewri filter
- דפוס (37) Apply דפוס filter
- book (37) Apply book filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- ספרי (19) Apply ספרי filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- חב (19) Apply חב filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- תימן (14) Apply תימן filter
- תימן: (14) Apply תימן: filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- yemenit (14) Apply yemenit filter
- פרס, (11) Apply פרס, filter
- בבל (11) Apply בבל filter
- והודו (11) Apply והודו filter
- וספרי (11) Apply וספרי filter
- פרס (11) Apply פרס filter
- indian (11) Apply indian filter
- iranian (11) Apply iranian filter
- iraqi (11) Apply iraqi filter
- iraqi, (11) Apply iraqi, filter
- איטליה (7) Apply איטליה filter
- ודברי (7) Apply ודברי filter
- יד, (7) Apply יד, filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
- booklet (7) Apply booklet filter
- italian (7) Apply italian filter
- letters, (7) Apply letters, filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
- אפריקה (6) Apply אפריקה filter
- ותוניס (6) Apply ותוניס filter
- (מרוקו, (6) Apply (מרוקו, filter
- ותוניס) (6) Apply ותוניס) filter
- (morroco, (6) Apply (morroco, filter
- african (6) Apply african filter
- libya (6) Apply libya filter
- morroco (6) Apply morroco filter
- north (6) Apply north filter
- tuni (6) Apply tuni filter
- tunis) (6) Apply tunis) filter
מציג 13 - 24 of 68
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
מכתב חיזוק להפצת היהדות, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, תמוז תש"ב [1942].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ארגון "מחנה ישראל" (שהרבי כיהן כיושב ראש הוועד המנהל שלו), וחתום בחתימת ידו המלאה (כלומר, "מנחם שניאורסאהן", במקום "מ' שניאורסאהן" כרגיל), בתוספת שורה בכתב-ידו של הרבי.
המכתב נכתב כשנה לאחר בוא הרבי לארה"ב, בימים שעדיין היה אנונימי ולא מוכר דיו אצל חסידי חב"ד.
המכתב מסתיים במילים: "בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". לפני מילים אלו הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "אשמח לשמוע מבריאותו הטוב ומהנעשה את ב"ב שי' [=בני ביתו שיחיו]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. הדף מודבק על פיסת בד.
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ארגון "מחנה ישראל" (שהרבי כיהן כיושב ראש הוועד המנהל שלו), וחתום בחתימת ידו המלאה (כלומר, "מנחם שניאורסאהן", במקום "מ' שניאורסאהן" כרגיל), בתוספת שורה בכתב-ידו של הרבי.
המכתב נכתב כשנה לאחר בוא הרבי לארה"ב, בימים שעדיין היה אנונימי ולא מוכר דיו אצל חסידי חב"ד.
המכתב מסתיים במילים: "בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". לפני מילים אלו הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "אשמח לשמוע מבריאותו הטוב ומהנעשה את ב"ב שי' [=בני ביתו שיחיו]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. הדף מודבק על פיסת בד.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
ברכות "לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
ברכות "לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, תשכ"ב [1962].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
ברכות "לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים במרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט). קמטים וסימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
ברכות "לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים במרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט). קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. נשלח אל הרב משה אירנשטיין, ראש עיריית בני-ברק. ברוקלין, ניו יורק, ניסן תשמ"ח [1988].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם הוספת מילה בכתב-יד קדשו של הרבי.
במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית". בסוף מכתבו כותב הרבי לראש העיר: "בכבוד ובברכת החג ולהצלחה רבה בתפקידו הכי אחראי".
לאחר החתימה נוספה שורה: "מכ'[תב] הניחומים נתקבל בעתו, ות"ח ת"ח" [=ותשואות חן תשואות חן. המילה האחרונה בכתב-ידו של הרבי]. בשורה זו מודה הרבי על מכתב תנחומים ששלח לו ראש העיר לאחר פטירת אשתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע"ה בכ"ב שבט תשמ"ח.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע בשוליים העליונים, ללא פגיעה בטקסט.
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם הוספת מילה בכתב-יד קדשו של הרבי.
במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית". בסוף מכתבו כותב הרבי לראש העיר: "בכבוד ובברכת החג ולהצלחה רבה בתפקידו הכי אחראי".
לאחר החתימה נוספה שורה: "מכ'[תב] הניחומים נתקבל בעתו, ות"ח ת"ח" [=ותשואות חן תשואות חן. המילה האחרונה בכתב-ידו של הרבי]. בשורה זו מודה הרבי על מכתב תנחומים ששלח לו ראש העיר לאחר פטירת אשתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע"ה בכ"ב שבט תשמ"ח.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע בשוליים העליונים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
עשרה מכתבי שנה טובה, ברכה ועידוד, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, שנשלחו אל רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חנון מירושלים. ברוקלין, ניו יורק, תשי"ג-תשכ"ח [1953-1968].
המכתבים נדפסו במכונת כתיבה על נייר מסמכים רשמי של הרבי וחתומים בחתימת-יד קדשו, מרביתם עם הוספת מספר מילים והשלמות ותיקונים בכתב-יד קדשו.
האוסף כולל:
• שבעה מכתבי שנה טובה מהשנים תשי"ג-תשכ"ח, חתומים בחתימת ידו של הרבי, בהם מכתב מ"ימי הסליחות תשכ"ג – שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא של רבינו הזקן", ולצד חתימתו של הרבי נוסף בכתב-יד קדשו: "מכ'[תבו] נתקבל וכן החוברת כו' ות"ח [=ותשואות חן]".
• מכתב משבט תשי"ג, בו הרבי כותב להרב חנון שהוא יעתיר בעדו ובעד "זוגתו וילידיהם וב"ב [=ובני ביתם] שיחיו, לבריאות הנכונה ולמילוי צרכיהם בהמצטרך להם" (המילים המודגשות נוספו בכתב-ידו של הרבי). בסוף המכתב כותב הרבי שהוא שולח שובר על סכום של "עשרה שקל לצרכיו הפרטיים" [של הרב חנון].
• שני מכתבים "כללי-פרטי" (מכתבים שנשלחו למספר אנשים בנוסח זהה, לעיתים עם תוספת מספר מילים בכתב-ידו של הרבי אל הנמען); האחד נשלח בחודש שבט ובסמיכות ליום ההילולא של חמיו, האדמו"ר הריי"צ, והשני נשלח בכ' אב (יום ההילולא של אבי הרבי רבי לוי יצחק) עם הוספת מילים בכתב-ידו של הרבי.
מקבל המכתבים, רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חנון (חאנין), נולד למשפחה חב"דית בעיירה ליובאוויטש ונקרא על שם אבי-סביו שהיה "חוזר" אצל האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק. בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון, ובהמשך עבר לגור בירושלים, שם עסק בהדפסת קונטרסים ובהפצת תורת חסידות חב"ד. ליקט וערך ללשון הקודש קטעי שיחות ואמרות קודש של אדמו"רי חב"ד, שקיבל מפי חסידים ומפי השמועה. בין הקונטרסים שהדפיס והפיץ היו גם הקונטרסים "דרך חיים להשמחה והאמת" ו"ליקוט פתגמים", אודותיהם מתייחס הרבי במכתב הברכה משנת תשי"ג שלפנינו.
[10] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
המכתבים נדפסו במכונת כתיבה על נייר מסמכים רשמי של הרבי וחתומים בחתימת-יד קדשו, מרביתם עם הוספת מספר מילים והשלמות ותיקונים בכתב-יד קדשו.
האוסף כולל:
• שבעה מכתבי שנה טובה מהשנים תשי"ג-תשכ"ח, חתומים בחתימת ידו של הרבי, בהם מכתב מ"ימי הסליחות תשכ"ג – שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא של רבינו הזקן", ולצד חתימתו של הרבי נוסף בכתב-יד קדשו: "מכ'[תבו] נתקבל וכן החוברת כו' ות"ח [=ותשואות חן]".
• מכתב משבט תשי"ג, בו הרבי כותב להרב חנון שהוא יעתיר בעדו ובעד "זוגתו וילידיהם וב"ב [=ובני ביתם] שיחיו, לבריאות הנכונה ולמילוי צרכיהם בהמצטרך להם" (המילים המודגשות נוספו בכתב-ידו של הרבי). בסוף המכתב כותב הרבי שהוא שולח שובר על סכום של "עשרה שקל לצרכיו הפרטיים" [של הרב חנון].
• שני מכתבים "כללי-פרטי" (מכתבים שנשלחו למספר אנשים בנוסח זהה, לעיתים עם תוספת מספר מילים בכתב-ידו של הרבי אל הנמען); האחד נשלח בחודש שבט ובסמיכות ליום ההילולא של חמיו, האדמו"ר הריי"צ, והשני נשלח בכ' אב (יום ההילולא של אבי הרבי רבי לוי יצחק) עם הוספת מילים בכתב-ידו של הרבי.
מקבל המכתבים, רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חנון (חאנין), נולד למשפחה חב"דית בעיירה ליובאוויטש ונקרא על שם אבי-סביו שהיה "חוזר" אצל האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק. בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון, ובהמשך עבר לגור בירושלים, שם עסק בהדפסת קונטרסים ובהפצת תורת חסידות חב"ד. ליקט וערך ללשון הקודש קטעי שיחות ואמרות קודש של אדמו"רי חב"ד, שקיבל מפי חסידים ומפי השמועה. בין הקונטרסים שהדפיס והפיץ היו גם הקונטרסים "דרך חיים להשמחה והאמת" ו"ליקוט פתגמים", אודותיהם מתייחס הרבי במכתב הברכה משנת תשי"ג שלפנינו.
[10] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $57,500
כולל עמלת קונה
סידור תורה אור, תפילות לכל ימות השנה, שבת ומועדים, על פי נוסח האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעריכת רבי אברהם דוד לבוט אב"ד ניקולייב, מוגה ומתוקן על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, תש"א [1941].
בדף המגן השני שלפני השער, הקדשה חתומה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה, מ' שניארסאהן, ער"ה [=ערב ראש השנה] תש"ב".
חתימה בדף המגן הראשון שלפני השער: "ניסן מינדל".
הסידור שלפנינו הוגה וסודר לדפוס על ידי הרבי מליובאוויטש. כשהגיע הרבי בכ"ח סיון תש"א, מצרפת לארה"ב, ביקש ממנו חמיו האדמו"ר הריי"ץ להגיה, לתקן ולסדר לדפוס את הסידור "תורה אור" (נדפס לראשונה בתרמ"ז, ראה מסגרת). במשך החודשים אב-אלול תש"א, היה הרבי עסוק בהגהתו והתקנתו לדפוס של הסידור שלפנינו. הסידור יצא מבית הדפוס ימים ספורים לפני ראש השנה של שנת תש"ב.
נוסח ההקדשה בסידור שלפנינו נדיר מאד. בכל האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש", שנכתבו בשנות נשיאותו של הרבי, לא נמצאת אפילו פעם אחת המילה "ידידות" או "בידידות" בסיומי מכתבים. גם בשנים שלפני נשיאותו נמצאת מילה זו במקום אחד בלבד (אג"ק, א, עמ' לה). צירוף המילים "לאות ידידות", ככל הידוע לנו, הוא חסר תקדים אצל הרבי.
מקבל הסידור, רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ – הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. על ידידותו הגדולה עם הרבי, ועל מתנת הסידור שלפנינו, מסופר: "במשך השנים נוצר בלבו רגש עז של ידידות כלפי הרבי... באמרו... הרבי היה 'מיין בעסטער פריינט' [=הידיד הכי טוב שלי]. אחד הביטויים של ידידות זו היה בערב ראש השנה תש"ב, כאשר הרבי העניק לרב מינדל סדור 'תורה אור' עם הקדשה אישית 'לאות ידידות'" (סיפורים מחדר הרבי, בני-ברק, תשס"ט, עמ' 323, שם נדפס צילום הקדשת הרבי בסידור שלפנינו). כל מכתבי הרבי באנגלית נכתבו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" ("שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היה תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
רלג, [1]; לז, לט-מא דף + 2 דפים "לוח התיקון" (מצורפים בנפרד מן הספר). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי. קרעים קלים בשולי מספר דפים. דפי המגן והכריכה הודבקו בשוליהם לחיזוק. כריכה מקורית, עם פגמים (השדרה מנותקת חלקית).
----------------
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב וקאפוסט (ראה על כך בהרחבה בקטלוג 63, עמ' 277). מאז פטירת האדמו"ר הזקן ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדוייק של התפלות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את נוסח "סידור הרב" עם נוסחאות של סידורים אחרים שהיו נפוצים. בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט), אב"ד ניקולייב (סבו של הרבי מליובאוויטש, מצד אמו), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי האדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אל הסידור צירף את חיבורו "שערי תפלה", ובו מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן.
אך מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח להשיג הרב לאוואט מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. לאור זאת התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדה"ז, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור רק לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"ן), בווילנא תרנ"ו, כשאליה נספח ספרו הגדול "שער הכולל" (על כל זה ראה בהרחבה בקובץ "בית אהרן וישראל", קפו, עמ' קלו-קלז).
מהדורת תש"א
מהדורת תש"א, שבבסיסה היא מהדורת צילום של אחת ממהדורות הרב לאוואט, נערכה על ידי הרבי, על פי הוראותיו והכרעותיו של חמיו האדמו"ר הריי"ץ. כל ספק שהיה לרבי, בעיקר בענייני ניקוד, הוכרע על פי הוראת חמיו. במהדורה זו התווספו כמה הוספות ונעשו כמה שינויים (על כל אלו מסופר באריכות ובפרוטרוט בקונטרס "הגהות לסדור רבנו הזקן", ברוקלין תשס"ז, מאת רבי שלום דובער לוין). כחודש לאחר צאת הסידור מהדפוס, כתב האדמו"ר הריי"ץ מכתב כללי לחסידי חב"ד, ובו מבקש מהם: "להתפלל בסידור זה, ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה".
ממהדורה זו נדפסו אלפיים עותקים בלבד (הגהות לסדור רבנו הזקן, ברוקלין תשס"ז, עמ' לו).
הסידור של הרבי
מיום צאת מהדורת הסידור שלפנינו מהדפוס, לא מש סידור זה מידיו של הרבי עד ליומו האחרון. כל תפילה, כל ברכת המזון וברכה אחרונה, וברכות נישואין בחופה, כל אלו נאמרו ממהדורת הסידור שלפנינו. "כ"ק אדמו"ר היה מחזיק בו תמיד וכמעט לא מש מידו. עמו היה צועד אל תוך בית הכנסת ובית המדרש, נכנס אל ההתוועדות, יוצא לקידוש לבנה, לברכת החמה, לסוכה ולתשליך, ובו נשא תפלה או אמר ברכה. במשך כל שנות נשיאותו השתמש כ"ק אדמו"ר באותו סידור ולא החליפו... כידוע הכנת הסידור לדפוס היה הפרויקט הראשון בו עסק כ"ק אדמו"ר מיד עם הגעתו לארה"ב... בו התפלל במשך כל ימי חייו מאותו רגע, ללא הפסקה" (מתוך המבוא לסידור הרב, הוצאת חזק, תשע"ה, עמ' 11-12, הע' 14).
בדף המגן השני שלפני השער, הקדשה חתומה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה, מ' שניארסאהן, ער"ה [=ערב ראש השנה] תש"ב".
חתימה בדף המגן הראשון שלפני השער: "ניסן מינדל".
הסידור שלפנינו הוגה וסודר לדפוס על ידי הרבי מליובאוויטש. כשהגיע הרבי בכ"ח סיון תש"א, מצרפת לארה"ב, ביקש ממנו חמיו האדמו"ר הריי"ץ להגיה, לתקן ולסדר לדפוס את הסידור "תורה אור" (נדפס לראשונה בתרמ"ז, ראה מסגרת). במשך החודשים אב-אלול תש"א, היה הרבי עסוק בהגהתו והתקנתו לדפוס של הסידור שלפנינו. הסידור יצא מבית הדפוס ימים ספורים לפני ראש השנה של שנת תש"ב.
נוסח ההקדשה בסידור שלפנינו נדיר מאד. בכל האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש", שנכתבו בשנות נשיאותו של הרבי, לא נמצאת אפילו פעם אחת המילה "ידידות" או "בידידות" בסיומי מכתבים. גם בשנים שלפני נשיאותו נמצאת מילה זו במקום אחד בלבד (אג"ק, א, עמ' לה). צירוף המילים "לאות ידידות", ככל הידוע לנו, הוא חסר תקדים אצל הרבי.
מקבל הסידור, רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ – הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. על ידידותו הגדולה עם הרבי, ועל מתנת הסידור שלפנינו, מסופר: "במשך השנים נוצר בלבו רגש עז של ידידות כלפי הרבי... באמרו... הרבי היה 'מיין בעסטער פריינט' [=הידיד הכי טוב שלי]. אחד הביטויים של ידידות זו היה בערב ראש השנה תש"ב, כאשר הרבי העניק לרב מינדל סדור 'תורה אור' עם הקדשה אישית 'לאות ידידות'" (סיפורים מחדר הרבי, בני-ברק, תשס"ט, עמ' 323, שם נדפס צילום הקדשת הרבי בסידור שלפנינו). כל מכתבי הרבי באנגלית נכתבו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" ("שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היה תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
רלג, [1]; לז, לט-מא דף + 2 דפים "לוח התיקון" (מצורפים בנפרד מן הספר). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי. קרעים קלים בשולי מספר דפים. דפי המגן והכריכה הודבקו בשוליהם לחיזוק. כריכה מקורית, עם פגמים (השדרה מנותקת חלקית).
----------------
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב וקאפוסט (ראה על כך בהרחבה בקטלוג 63, עמ' 277). מאז פטירת האדמו"ר הזקן ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדוייק של התפלות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את נוסח "סידור הרב" עם נוסחאות של סידורים אחרים שהיו נפוצים. בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט), אב"ד ניקולייב (סבו של הרבי מליובאוויטש, מצד אמו), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי האדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אל הסידור צירף את חיבורו "שערי תפלה", ובו מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן.
אך מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח להשיג הרב לאוואט מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. לאור זאת התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדה"ז, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור רק לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"ן), בווילנא תרנ"ו, כשאליה נספח ספרו הגדול "שער הכולל" (על כל זה ראה בהרחבה בקובץ "בית אהרן וישראל", קפו, עמ' קלו-קלז).
מהדורת תש"א
מהדורת תש"א, שבבסיסה היא מהדורת צילום של אחת ממהדורות הרב לאוואט, נערכה על ידי הרבי, על פי הוראותיו והכרעותיו של חמיו האדמו"ר הריי"ץ. כל ספק שהיה לרבי, בעיקר בענייני ניקוד, הוכרע על פי הוראת חמיו. במהדורה זו התווספו כמה הוספות ונעשו כמה שינויים (על כל אלו מסופר באריכות ובפרוטרוט בקונטרס "הגהות לסדור רבנו הזקן", ברוקלין תשס"ז, מאת רבי שלום דובער לוין). כחודש לאחר צאת הסידור מהדפוס, כתב האדמו"ר הריי"ץ מכתב כללי לחסידי חב"ד, ובו מבקש מהם: "להתפלל בסידור זה, ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה".
ממהדורה זו נדפסו אלפיים עותקים בלבד (הגהות לסדור רבנו הזקן, ברוקלין תשס"ז, עמ' לו).
הסידור של הרבי
מיום צאת מהדורת הסידור שלפנינו מהדפוס, לא מש סידור זה מידיו של הרבי עד ליומו האחרון. כל תפילה, כל ברכת המזון וברכה אחרונה, וברכות נישואין בחופה, כל אלו נאמרו ממהדורת הסידור שלפנינו. "כ"ק אדמו"ר היה מחזיק בו תמיד וכמעט לא מש מידו. עמו היה צועד אל תוך בית הכנסת ובית המדרש, נכנס אל ההתוועדות, יוצא לקידוש לבנה, לברכת החמה, לסוכה ולתשליך, ובו נשא תפלה או אמר ברכה. במשך כל שנות נשיאותו השתמש כ"ק אדמו"ר באותו סידור ולא החליפו... כידוע הכנת הסידור לדפוס היה הפרויקט הראשון בו עסק כ"ק אדמו"ר מיד עם הגעתו לארה"ב... בו התפלל במשך כל ימי חייו מאותו רגע, ללא הפסקה" (מתוך המבוא לסידור הרב, הוצאת חזק, תשע"ה, עמ' 11-12, הע' 14).
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שטר של 2 דולר שהתקבל מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורף אישור מהבעלים על קבלת השטר בשנת תשמ"א מהרבי.
מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורף אישור מהבעלים על קבלת השטר בשנת תשמ"א מהרבי.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרי דפוס, כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד קדשו של רבינו ה"חתם סופר" – דרושים לחג השבועות.
דף כתוב משני צדיו (שני עמודים כתובים – כ-60 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר" – קטעים מתוך דרשתו לחג השבועות תקס"ב (נדפסו בספר דרשות חת"ס, חלק ב', דפים רפח-רפט).
בראשי העמודים מופיעה הכותרת: "בעזה"י שבועות".
בדרשה על הפסוק "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים...", כותב החתם סופר על המנהג "לפזר דברים המריחים ריח טוב ביו"ט זה..." ועל המנהג "לשטוח עשבים למדרס רגל", ועל המנהג "ליפות בתי כנסיות בדברים ירוקים". בהמשך מאריך החתם סופר לבאר את מילות התפילה: "ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה...".
[1] דף (2 עמודים כתובים – כ-60 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). מצב בינוני. כתמים, כתם רטיבות כהה. קרע עם חסרון ופגיעה בטקסט בפינת הדף התחתונה.
--------------------
כתב ידו של החתם סופר - סגולה ליראת שמים
מפורסמים דבריו של הגאון רבי מרדכי בנעט, כי עצם ההבטה בכתב ידו של ה"חתם סופר" מסוגלת ליראת שמים. סיפור זה מובא ע"י רבי יוסף נפתלי שטרן, בשם חמיו רבי שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בעניני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בעניין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם, שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
סיפור זה על המהר"ם בנעט היה רגיל לספר הגאון רבי אהרן קוטלר – שתורתו של ה"חתם סופר" היתה חביבה עליו במיוחד.
בספר "חיים שיש בהם" (מהדורא קמא, פרשת שמיני, עמ' ר-רא) מובא הסיפור בשינויים בשם האדמו"ר מסאטמר: באחת הפעמים הביא אחד מחסידי סאטמר מתנה לרבו, מכתב כתוב בכתב-ידו של מרן החתם סופר ז"ל. בתחילה, סירב הרבי לקבלו ממנו באמרו שמכתב מהחתם סופר בודאי נמכר בדמים יקרים ושוה כסף רב. אילו היית מביא לי את שוויו של המכתב, טען האדמו"ר, בודאי לא הייתי לוקח זאת ממך, ועל כן אין רצוני לקבל ממך גם את כתב-היד ששוה הון תועפות. לאחר שהחסיד הפציר מאוד ברבו, ניאות הרבי מסאטמר לקבל ממנו את המכתב. מכתבו של החתם סופר הסב לאדמו"ר הנאה יתירה והוא קרא בו כמה פעמים. באותו מעמד סיפר הרבי את הסיפור על המהר"ם בנעט, שאמר בעת אחזו בתשובת החתם סופר, כי על אף שירד לעומק דבריו תכף ומיד בפעם הראשונה, אך "אני חוזר וקורא את הדברים מפני שהקריאה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים".
סיפור מעניין מסופר על הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לניחום אבלים בבית אחד הרבנים החשובים בבני ברק. רב זה היה מצאצאי ה"חתם סופר" וכאשר סיפרו לו הבנים כי בידם דף בכתב ידו של מרן החתם סופר, ביקש לראותו. כשהביאו לו את הדף, ביקש הרב שך להוציאו מן הניילונית, באומרו שעצם הנגיעה בכתב יד קדשו של ה"חתם סופר" מביאה ליראת שמים.
קדושתם וסגולתם המיוחדת של כתבי ידו של ה"חתם סופר", מקובלת גם כסגולה ל"שמירה" ולישועות שונות. מסופר כי כאשר היה הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא יוצא לדרך, היה נוטל עמו כסגולה ל"שמירה" כרכים מכתבי היד של אביו ה"חתם סופר". עד ימינו אלה, תולים אנשים רבים את נס הצלתם מן השואה, בכתבי ידו הקדושים של החתם סופר, שלקחו בידם בעת נדודיהם, ובזכותם ניצלו מן ההרג והמלחמות. גם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק, מביא תמיד בדרשותיו כי החזקת כתבי ה"חתם סופר" בבית היא סגולה גדולה לרפואה ולישועות.
דף כתוב משני צדיו (שני עמודים כתובים – כ-60 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר" – קטעים מתוך דרשתו לחג השבועות תקס"ב (נדפסו בספר דרשות חת"ס, חלק ב', דפים רפח-רפט).
בראשי העמודים מופיעה הכותרת: "בעזה"י שבועות".
בדרשה על הפסוק "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים...", כותב החתם סופר על המנהג "לפזר דברים המריחים ריח טוב ביו"ט זה..." ועל המנהג "לשטוח עשבים למדרס רגל", ועל המנהג "ליפות בתי כנסיות בדברים ירוקים". בהמשך מאריך החתם סופר לבאר את מילות התפילה: "ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה...".
[1] דף (2 עמודים כתובים – כ-60 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). מצב בינוני. כתמים, כתם רטיבות כהה. קרע עם חסרון ופגיעה בטקסט בפינת הדף התחתונה.
--------------------
כתב ידו של החתם סופר - סגולה ליראת שמים
מפורסמים דבריו של הגאון רבי מרדכי בנעט, כי עצם ההבטה בכתב ידו של ה"חתם סופר" מסוגלת ליראת שמים. סיפור זה מובא ע"י רבי יוסף נפתלי שטרן, בשם חמיו רבי שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בעניני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בעניין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם, שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
סיפור זה על המהר"ם בנעט היה רגיל לספר הגאון רבי אהרן קוטלר – שתורתו של ה"חתם סופר" היתה חביבה עליו במיוחד.
בספר "חיים שיש בהם" (מהדורא קמא, פרשת שמיני, עמ' ר-רא) מובא הסיפור בשינויים בשם האדמו"ר מסאטמר: באחת הפעמים הביא אחד מחסידי סאטמר מתנה לרבו, מכתב כתוב בכתב-ידו של מרן החתם סופר ז"ל. בתחילה, סירב הרבי לקבלו ממנו באמרו שמכתב מהחתם סופר בודאי נמכר בדמים יקרים ושוה כסף רב. אילו היית מביא לי את שוויו של המכתב, טען האדמו"ר, בודאי לא הייתי לוקח זאת ממך, ועל כן אין רצוני לקבל ממך גם את כתב-היד ששוה הון תועפות. לאחר שהחסיד הפציר מאוד ברבו, ניאות הרבי מסאטמר לקבל ממנו את המכתב. מכתבו של החתם סופר הסב לאדמו"ר הנאה יתירה והוא קרא בו כמה פעמים. באותו מעמד סיפר הרבי את הסיפור על המהר"ם בנעט, שאמר בעת אחזו בתשובת החתם סופר, כי על אף שירד לעומק דבריו תכף ומיד בפעם הראשונה, אך "אני חוזר וקורא את הדברים מפני שהקריאה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים".
סיפור מעניין מסופר על הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לניחום אבלים בבית אחד הרבנים החשובים בבני ברק. רב זה היה מצאצאי ה"חתם סופר" וכאשר סיפרו לו הבנים כי בידם דף בכתב ידו של מרן החתם סופר, ביקש לראותו. כשהביאו לו את הדף, ביקש הרב שך להוציאו מן הניילונית, באומרו שעצם הנגיעה בכתב יד קדשו של ה"חתם סופר" מביאה ליראת שמים.
קדושתם וסגולתם המיוחדת של כתבי ידו של ה"חתם סופר", מקובלת גם כסגולה ל"שמירה" ולישועות שונות. מסופר כי כאשר היה הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא יוצא לדרך, היה נוטל עמו כסגולה ל"שמירה" כרכים מכתבי היד של אביו ה"חתם סופר". עד ימינו אלה, תולים אנשים רבים את נס הצלתם מן השואה, בכתבי ידו הקדושים של החתם סופר, שלקחו בידם בעת נדודיהם, ובזכותם ניצלו מן ההרג והמלחמות. גם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק, מביא תמיד בדרשותיו כי החזקת כתבי ה"חתם סופר" בבית היא סגולה גדולה לרפואה ולישועות.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים כתובים, שני טורים בכל עמוד – כ-150 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר" – חידושים על מגילת רות וחידוש על פרשת נשא. [מטרסדורף, תק"ס 1800].
לפנינו דף בכתב-יד קדשו של החתם סופר מפנקס חידושי האגדה שלו שנכתב במטרסדורף בין השנים תקנ"ט-תקס"ב.
ככל הידוע, הפנקס הנ"ל שנכתב במטרסדורף הוא הראשון שייחד החתם סופר לכתיבת חידושיו באגדה. שלא כהרגלו ברוב כתבי-היד שלו, נכתבו החידושים בפנקס זה (ובדף שלפנינו) בשני טורים, כנראה בשל רצונו של החתם סופר לסדר את חידושיו בצורה נאה ומסודרת.
מבין כרכי כתבי-היד של החתם סופר שהיו ברשות בנו הגאון בעל "מכתב סופר" החשיב הוא ביותר דווקא את הפנקס הזה והיה נוטלו עמו כסגולה להצלחה בכל נסיעותיו (כידוע, היה נוסע רבות לעיר וינה, שם עסק בהשתדלות למען אחיו היהודים בפרלמנט האוסטרי). ראה על כך באישור המומחה המצורף.
לפנינו שבעה קטעים על מגילת רות, ואחריהם חידוש על פרשת נשא. הקטעים על מגילת רות הועתקו ונדפסו בספר "דרשות חתם סופר", חלק ב', עמ' רצז-שג, עם ציון השנה: תק"ס. הקטע על פרשת נשא נדפס בספר "חתם סופר על התורה", אף הוא עם ציון השנה: תק"ס.
באחד הקטעים על מגילת רות עוסק החתם סופר בעניינו של משיח, כשהוא כותב בסוף הקטע: "כי בליל י"ז בתמוז הי' התחלת הצמחת קרן דוד הע"ה כי הקב"ה רופא ואח"כ מכה וכן בט"ב נולד משיח כידוע".
[1] דף (שני עמודים כתובים, שני טורים בכל עמוד - כ-150 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בשוליים.
מצורף אישור מומחה.
לפנינו דף בכתב-יד קדשו של החתם סופר מפנקס חידושי האגדה שלו שנכתב במטרסדורף בין השנים תקנ"ט-תקס"ב.
ככל הידוע, הפנקס הנ"ל שנכתב במטרסדורף הוא הראשון שייחד החתם סופר לכתיבת חידושיו באגדה. שלא כהרגלו ברוב כתבי-היד שלו, נכתבו החידושים בפנקס זה (ובדף שלפנינו) בשני טורים, כנראה בשל רצונו של החתם סופר לסדר את חידושיו בצורה נאה ומסודרת.
מבין כרכי כתבי-היד של החתם סופר שהיו ברשות בנו הגאון בעל "מכתב סופר" החשיב הוא ביותר דווקא את הפנקס הזה והיה נוטלו עמו כסגולה להצלחה בכל נסיעותיו (כידוע, היה נוסע רבות לעיר וינה, שם עסק בהשתדלות למען אחיו היהודים בפרלמנט האוסטרי). ראה על כך באישור המומחה המצורף.
לפנינו שבעה קטעים על מגילת רות, ואחריהם חידוש על פרשת נשא. הקטעים על מגילת רות הועתקו ונדפסו בספר "דרשות חתם סופר", חלק ב', עמ' רצז-שג, עם ציון השנה: תק"ס. הקטע על פרשת נשא נדפס בספר "חתם סופר על התורה", אף הוא עם ציון השנה: תק"ס.
באחד הקטעים על מגילת רות עוסק החתם סופר בעניינו של משיח, כשהוא כותב בסוף הקטע: "כי בליל י"ז בתמוז הי' התחלת הצמחת קרן דוד הע"ה כי הקב"ה רופא ואח"כ מכה וכן בט"ב נולד משיח כידוע".
[1] דף (שני עמודים כתובים, שני טורים בכל עמוד - כ-150 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בשוליים.
מצורף אישור מומחה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים) בכתב-יד קדשו של האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא – מתוך פירושיו על משניות מסכת מעשר שני – "מעשה ארג" ו"פני זקן". [קומרנא, תר"ח/תרכ"א 1847/1860].
לפנינו שני עמודים, כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר, בכתיבה אוטוגרפית עם תיקונים ומחיקות בגוף הטקסט. העמודים מכילים את הפירושים "מעשה ארג" ו"פני זקן" על סוף פרק ד' ותחילת פרק ה' של מסכת מעשר שני, בסידור טיפוגרפי של הפירושים זה לצד זה בטורים מקבילים. בראשי הטורים מופיעות כותרות עם שמות הפירושים: "מ' ארג" [=מעשה ארג], "פ"ז" [=פני זקן].
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים" ו"עץ הדעת" על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות: פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים למשניות; ופירוש "פני זקן", ובו המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם. הפירושים נדפסו לראשונה בלמברג בשנים תרכ"א-תרכ"ב (ראה קטלוג 72, פריט 13).
בדף שלפנינו, לאחר שמאריך המחבר לפרש את דברי הירושלמי, כותב הוא דברי בקורת חריפים על אחד ממפרשי הירושלמי (כפי הנראה דבריו מכוונים על הפירוש "פני משה"): "הוכרחתי להעמיד הירושלמי כהלכה מבורר, והמפרש הולך בחשך כדרכו במכ"ת [=במחילת כבוד תורתו] הקדושה מאה פעמים ימחול, כי כותב בכל מקום בלא עיון והשגחה דברים המכאיבים הלב".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
לפנינו שני עמודים, כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר, בכתיבה אוטוגרפית עם תיקונים ומחיקות בגוף הטקסט. העמודים מכילים את הפירושים "מעשה ארג" ו"פני זקן" על סוף פרק ד' ותחילת פרק ה' של מסכת מעשר שני, בסידור טיפוגרפי של הפירושים זה לצד זה בטורים מקבילים. בראשי הטורים מופיעות כותרות עם שמות הפירושים: "מ' ארג" [=מעשה ארג], "פ"ז" [=פני זקן].
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים" ו"עץ הדעת" על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות: פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים למשניות; ופירוש "פני זקן", ובו המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם. הפירושים נדפסו לראשונה בלמברג בשנים תרכ"א-תרכ"ב (ראה קטלוג 72, פריט 13).
בדף שלפנינו, לאחר שמאריך המחבר לפרש את דברי הירושלמי, כותב הוא דברי בקורת חריפים על אחד ממפרשי הירושלמי (כפי הנראה דבריו מכוונים על הפירוש "פני משה"): "הוכרחתי להעמיד הירושלמי כהלכה מבורר, והמפרש הולך בחשך כדרכו במכ"ת [=במחילת כבוד תורתו] הקדושה מאה פעמים ימחול, כי כותב בכל מקום בלא עיון והשגחה דברים המכאיבים הלב".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושי סוגיות ודרשות, מאת כותב בלתי מזוהה. [אירופה, שנות הת"ק בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב].
הכותב מזכיר בדבריו את ספרי האחרונים: שאגת אריה [נדפס לראשונה בשנת תקט"ו], חוות דעת [נדפס לראשונה בשנת תקנ"ט] ומקור חיים [נדפס לראשונה בשנת תקס"ז]. בדפים טז-יט מופיע "דרוש לשבת תשובה" בדברי הלכה [כפי הנראה, שימש הכותב ברבנות].
ל, [17] דף (הכוללים 84 עמודים כתובים). 19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב כללי טוב. כתמי דיו בעמוד האחרון. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה. קרע בשדרה.
הכותב מזכיר בדבריו את ספרי האחרונים: שאגת אריה [נדפס לראשונה בשנת תקט"ו], חוות דעת [נדפס לראשונה בשנת תקנ"ט] ומקור חיים [נדפס לראשונה בשנת תקס"ז]. בדפים טז-יט מופיע "דרוש לשבת תשובה" בדברי הלכה [כפי הנראה, שימש הכותב ברבנות].
ל, [17] דף (הכוללים 84 עמודים כתובים). 19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב כללי טוב. כתמי דיו בעמוד האחרון. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה. קרע בשדרה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
כתב-יד, "מנחת יהודא", חידושים על מסכתות פסחים ובבא מציעא ועל שולחן ערוך, מאת רבי יהודה ב"ר יצחק כ"ץ מסלונים. [ליטא], תקע"ט [1819].
רישומים רבים, בהם מוזכרים שם המחבר ושמות נוספים: "[---] הזה חיברתי אני הצעיר באלפי ישראל יהודא באאמו"ר יצחק כ"ץ מסלאנים, כעת איתן מושבי בק"ק מיצד [מייצ'ט, מייטשעט, Molchad] הבירה", "...מו"ה אהרן זעליג הכהן מק"ק סלאנים", ועוד.
השנה תקע"ט מוזכרת מספר פעמים.
לא ידועים לנו כל פרטים אודות המחבר. כפי הנראה, החיבור לא נדפס.
[42] דף (כתובים משני צדיהם). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בכל הדפים, עם פגיעה בטקסט. הדפים מופרדים זה מזה (נתונים בקלסר).
רישומים רבים, בהם מוזכרים שם המחבר ושמות נוספים: "[---] הזה חיברתי אני הצעיר באלפי ישראל יהודא באאמו"ר יצחק כ"ץ מסלאנים, כעת איתן מושבי בק"ק מיצד [מייצ'ט, מייטשעט, Molchad] הבירה", "...מו"ה אהרן זעליג הכהן מק"ק סלאנים", ועוד.
השנה תקע"ט מוזכרת מספר פעמים.
לא ידועים לנו כל פרטים אודות המחבר. כפי הנראה, החיבור לא נדפס.
[42] דף (כתובים משני צדיהם). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בכל הדפים, עם פגיעה בטקסט. הדפים מופרדים זה מזה (נתונים בקלסר).
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג