מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- (-) Remove dreyfus filter dreyfus
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
מציג 25 - 36 of 53
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
כרטיס ברכה גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור מרדכי חיים רומקובסקי בגטו לודז'. רחוב דוורסקה (Dworska), ערב ראש השנה תש"ב (1941). יידיש.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"משלוח-מנות, מנחת זכרון (לכ' פורים), תש"א", חוברת בכתב-יד שהוכנה עבור ראש היודנראט של גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי. [לודז'], תש"א [1941].
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה מטבעות 10 פפנינג שהיו בשימוש בגטו לודז', 1942.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
אלבום ייחודי המשלב, אלו לצד אלו, פריטי אפמרה מגטו טרזיינשטט ותמונות-נוף פסטורליות של העיירה הצ'כית טרזין (הסמוכה לגטו). המחצית הראשונה של שנות ה-40 [ייתכן שכמה מהפריטים משנים מאוחרות או מוקדמות יותר]. גרמנית ומעט פולנית.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
שני ציורים של גטו טרזינשטט (טרזין) מעשה-ידי יוסף (ג'ו) ספיר. צוירו במהלך שהותו בגטו. טרזינשטט (צ'כיה), 1943.
דיו וצבעי מים על נייר. שניהם חתומים ומתוארכים.
אחד הציורים מציג אסיר כורע במהלך עבודה, והוא מתואר בשוליו התחתונים "Gymn. Prof. Dr. C. Aus Dresden" ["פרופסור בגימנסיה, ד"ר C. מדרזדן"]. הציור השני מציג קבוצת אסירים בלב הגטו.
יוסף (ג'ו) אדוארד אדולף ספיר (Joseph Eduard Adolf Spier, 1900-1978) היה אמן ומאייר יהודי-הולנדי. בשנות ה-20 וה-30 עבד כמאייר וקריקטוריסט עבור העיתון הפופולרי "De Telegraaf", אולם לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית בשנת 1940 פוטר מהעיתון. בתקופה זו החלו עבודותיו ללבוש אופי פוליטי יותר ויותר, ולאחר שפרסם קריקטורה סטירית של אדולף היטלר, נעצר ונשלח למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק. מזלו שיחק לו לזמן קצר כאשר אחד הפוליטיקאים הבכירים בהולנד, הלאומן הפרו-נאצי אנטון מוסרט, התגלה כמעריץ של יצירותיו ודאג להעביר אותו ואת בני משפחתו אל Villa Bouchina, אולם זמן קצר אחר כך נשלחה המשפחה לגטו טרזינשטט, ושם נותרה עד סוף המלחמה. במהלך שהותו בגטו צייר ספיר ציורי קיר בצריפי הילדים, אך נאלץ להשתתף גם ביצירת סרט התעמולה "Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem Jüdischen Siedlungsgebiet " ("טרזיינשטט – התיישבות יהודית"). על שיתוף פעולה זה ספג ספיר ביקורת קשה לאחר המלחמה ורבים בהולנד ראו בו משתף פעולה עם הנאצים. בשנת 1951 היגר יחד עם משפחתו לארה"ב.
13.5X16.5 ס"מ; 16X4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. הציורים מוצמדים ללוחות קרטון וממוסגרים (מסגרות ישנות, עם פגמים). לא נבדקו מחוץ למסגרות.
דיו וצבעי מים על נייר. שניהם חתומים ומתוארכים.
אחד הציורים מציג אסיר כורע במהלך עבודה, והוא מתואר בשוליו התחתונים "Gymn. Prof. Dr. C. Aus Dresden" ["פרופסור בגימנסיה, ד"ר C. מדרזדן"]. הציור השני מציג קבוצת אסירים בלב הגטו.
יוסף (ג'ו) אדוארד אדולף ספיר (Joseph Eduard Adolf Spier, 1900-1978) היה אמן ומאייר יהודי-הולנדי. בשנות ה-20 וה-30 עבד כמאייר וקריקטוריסט עבור העיתון הפופולרי "De Telegraaf", אולם לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית בשנת 1940 פוטר מהעיתון. בתקופה זו החלו עבודותיו ללבוש אופי פוליטי יותר ויותר, ולאחר שפרסם קריקטורה סטירית של אדולף היטלר, נעצר ונשלח למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק. מזלו שיחק לו לזמן קצר כאשר אחד הפוליטיקאים הבכירים בהולנד, הלאומן הפרו-נאצי אנטון מוסרט, התגלה כמעריץ של יצירותיו ודאג להעביר אותו ואת בני משפחתו אל Villa Bouchina, אולם זמן קצר אחר כך נשלחה המשפחה לגטו טרזינשטט, ושם נותרה עד סוף המלחמה. במהלך שהותו בגטו צייר ספיר ציורי קיר בצריפי הילדים, אך נאלץ להשתתף גם ביצירת סרט התעמולה "Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem Jüdischen Siedlungsgebiet " ("טרזיינשטט – התיישבות יהודית"). על שיתוף פעולה זה ספג ספיר ביקורת קשה לאחר המלחמה ורבים בהולנד ראו בו משתף פעולה עם הנאצים. בשנת 1951 היגר יחד עם משפחתו לארה"ב.
13.5X16.5 ס"מ; 16X4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. הציורים מוצמדים ללוחות קרטון וממוסגרים (מסגרות ישנות, עם פגמים). לא נבדקו מחוץ למסגרות.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Z otchłani, poezje [מן התהום, שירים]. הוצאת Ż. K. N.. ("הוועד הלאומי היהודי"), ורשה, 1944. פולנית.
האסופה "מן התהום" ראתה אור כשנה לאחר מרד גטו ורשה, והציגה גילוי התנגדות נדיר למשטר הנאצי ופשעיו, מתוך הגטו היהודי ומחוצה לו. אחד-עשר השירים שבאסופה נדפסו ללא שמות המחברים, וזהותם נחשפה רק לאחר כיבוש פולין בידי הצבא האדום – זוכה פרס נובל צ'סלב מילוש (Czesław Miłosz); חוקר הספרות יאן קוט (Jan Kott); המשוררים היהודים Mieczysław Jastrun ו-Michal Borwicz; ואחרים. עורך האסופה הוא כפי הנראה המשורר Tadeusz Sarnecki, מחברי ארגון המחתרת הפולנית להצלת יהודים "ז'גוטה", שכתב את השיר האחרון באסופה והיה היחיד שחתם עליו בשם עט – Jan Wajdelota.
המוציא לאור, "הוועד הלאומי היהודי", היה ארגון מחתרתי שנוסד בגטו ורשה בשנת 1942. הוא שימש כמעין "זרוע פוליטית" של ארגון ההתנגדות הלוחם אי"ל, והיה אחראי על הקשר בינו ובין מתנגדי המשטר מחוץ לגטו. האסופה שלפנינו, שנדפסה כשנה לאחר חיסול ההתנגדות היהודית הצבאית, הוברחה מאירופה לארה"ב ונדפסה בניו-יורק עוד בימי המלחמה, תחת הכותר "שירת הגטו היהודית בפולין" (פולנית: Poezje ghetta z podziemia ydowskiego w Polscez; הוצאת Association of Friends of our Tribune, 1945).
מבין השירים שבאסופה התפרסם במיוחד השיר "קמפו די פיורי" מאת צ'סלב מילוש – מגדולי המשוררים במאה העשרים ולימים חתן פרס נובל לספרות (1980). השיר מתאר את אדישות ההמונים לנוכח שני מעשי זוועה היסטוריים – שריפת המדען האיטלקי ג'ורדנו ברונו בכיכר קמפו די פיורי, וחיסול ההתנגדות היהודית בגטו ורשה בידי הצבא הגרמני: "הָמוֹן וַרְשָׁאִי אוֹ רוֹמָאִי / סוֹחֵר, מְבַלֶּה, אוֹהֵב / בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי מוֹקְדֵי הַיִּסּוּרִים" (תרגום: דוד וינפלד, "וזרח השמש ובא השמש", הקיבוץ המאוחד, 1981).
23 עמ', 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים. כתמים בעטיפה ובדף הראשון. השוליים העליונים של העטיפה ושל דפי החוברת חתוכים באלכסון.
האסופה "מן התהום" ראתה אור כשנה לאחר מרד גטו ורשה, והציגה גילוי התנגדות נדיר למשטר הנאצי ופשעיו, מתוך הגטו היהודי ומחוצה לו. אחד-עשר השירים שבאסופה נדפסו ללא שמות המחברים, וזהותם נחשפה רק לאחר כיבוש פולין בידי הצבא האדום – זוכה פרס נובל צ'סלב מילוש (Czesław Miłosz); חוקר הספרות יאן קוט (Jan Kott); המשוררים היהודים Mieczysław Jastrun ו-Michal Borwicz; ואחרים. עורך האסופה הוא כפי הנראה המשורר Tadeusz Sarnecki, מחברי ארגון המחתרת הפולנית להצלת יהודים "ז'גוטה", שכתב את השיר האחרון באסופה והיה היחיד שחתם עליו בשם עט – Jan Wajdelota.
המוציא לאור, "הוועד הלאומי היהודי", היה ארגון מחתרתי שנוסד בגטו ורשה בשנת 1942. הוא שימש כמעין "זרוע פוליטית" של ארגון ההתנגדות הלוחם אי"ל, והיה אחראי על הקשר בינו ובין מתנגדי המשטר מחוץ לגטו. האסופה שלפנינו, שנדפסה כשנה לאחר חיסול ההתנגדות היהודית הצבאית, הוברחה מאירופה לארה"ב ונדפסה בניו-יורק עוד בימי המלחמה, תחת הכותר "שירת הגטו היהודית בפולין" (פולנית: Poezje ghetta z podziemia ydowskiego w Polscez; הוצאת Association of Friends of our Tribune, 1945).
מבין השירים שבאסופה התפרסם במיוחד השיר "קמפו די פיורי" מאת צ'סלב מילוש – מגדולי המשוררים במאה העשרים ולימים חתן פרס נובל לספרות (1980). השיר מתאר את אדישות ההמונים לנוכח שני מעשי זוועה היסטוריים – שריפת המדען האיטלקי ג'ורדנו ברונו בכיכר קמפו די פיורי, וחיסול ההתנגדות היהודית בגטו ורשה בידי הצבא הגרמני: "הָמוֹן וַרְשָׁאִי אוֹ רוֹמָאִי / סוֹחֵר, מְבַלֶּה, אוֹהֵב / בְּחָלְפוֹ עַל פְּנֵי מוֹקְדֵי הַיִּסּוּרִים" (תרגום: דוד וינפלד, "וזרח השמש ובא השמש", הקיבוץ המאוחד, 1981).
23 עמ', 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים. כתמים בעטיפה ובדף הראשון. השוליים העליונים של העטיפה ושל דפי החוברת חתוכים באלכסון.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $6,500
לא נמכר
אוסף מכתבים, מברקים ומסמכים מעזבונו של נציג תנועת "החלוץ" בז'נבה בתקופת השואה נתן שוואלב. ז'נבה, ורשה, איסטנבול ומקומות נוספים באירופה ובארץ ישראל, סוף שנות ה-30 ושנות ה-40. גרמנית, אנגלית, פולנית ועברית (מסמכים ספורים בשפות נוספות).
חלקו החשוב ביותר של האוסף מונה כ-70 מכתבים, מברקים ומסמכים שהוחלפו בין שוואלב ובין שרידי התנועות הציוניות באירופה וארגוני ההצלה בתקופת המלחמה (חלק גדול ממכתבים אלה כתוב בלשון מוצפנת והנו קשה לפיענוח). בהם:
· מכתב שנשלח מאשה בשם חנה בגטו ורשה, ספטמבר 1940, עם עדכון על מצבה של תנועת "גורדוניה", ואזכור של חברים שונים בתנועה, חלקם מלוחמי "מרד גטו ורשה" – אליעזר גלר, נתן עק, ישראל [זלצר], רגינה וייכמן ואחרים.
· מכתב אל חברי תנועת גורדוניה בגטו ורשה, אליעזר גלר ודוד שטיינברג, ינואר 1941, המתעד שליחת חבילות למשפחות בגטו, עימותים בין מנהיגי התנועה, עדכונים על התקדמות המפעל הציוני בארץ, ועוד.
· מכתב מעניין ממלך נוישטט (ממנהיגי תנועת העבודה ואחד התומכים בהטיית כספי ההצלה לטובת חברי התנועות הציוניות) מחודש נובמבר 1942, המרמז, כנראה, על העברת כספים לחברי התנועה הציונית באירופה (עם שמות המשפחות), ומבשר על שליחת בנו של יצחק גרינבוים (ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית), אליעזר, למחנות בפולין (אליעזר גרינבוים הואשם לאחר המלחמה בהתאכזרות לאסירים אחרים כקאפו באושוויץ).
· מכתב לאשה בשם אלה, אוקטובר 1943, המזכיר בקשה לקבל את "שמות הרוצחים מנהלי המחנות", סכומי כסף שהועברו בידי "שליח", את ה"דודים" (כנראה – מממני פעולות ההצלה), ידיעות על חפירת "בית עולם" (מחנות השמדה?), ועוד.
· מכתב מעניין אל "מיכאל" (כפי הנראה – הרב מיכאל וייסמנדל) מחודש יולי 1944, המזכיר "מטרה נשגבה" (Matarah Nisgawah) שתביא לקרבנות רבים בקרב העם היהודי, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת גטו טרזיינשטט, נסיעה של 270 קרובים של "שפינוזה" ו"אלפרד ס." לארץ ישראל, ועוד. מסתיים בברכה: "לכל משפחת חלוץ... שארציה [א"י] אוהבת אותם כל כך וזקוקה להם בקרוב לבנין!".
· מכתב אל רוזוול מקלילנד (נציג הוועד לפליטי מלחמה בברן) מחודש יולי 1945, בנושא חבילה שניסה להעביר שוואלב למכרים באחד ממחנות הריכוז או ההשמדה (אולי לאחר שהפך כבר למחנה עקורים) עם פירוט התכולה (בגדים, מזון, כלי תפירה). · ועוד.
בנוסף, מונה האוסף כ-85 מכתבים מברקים ומסמכים משנות ה-40, לאחר המלחמה, ובהם קבלות עבור העברת כספים למנהיגי תנועות ציוניות, עשרות מברקים עם בקשות סיוע לניצולים, מסמכים בנקאיים, ועוד.
נתן שוואלב (1908-2004) נולד בסטניסלב (כיום איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה). בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" באוקראינה, עלה לארץ ישראל ונעשה חבר בקיבוץ חולדה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נשלח להשתתף בקונגרס הציוני בז'נבה, ומשלמד על מצבם של יהודי אירופה החליט להשאר ולנסות לסייע להם. הוא היה לנציג תנועת "החלוץ העולמי" בז'נבה, פעל לגיוס תרומות וכספים, עמד בקשרים עם מאות מודיעים ואנשי קשר, ואף נטל חלק בניסיונות לארגן יציאה של יהודים מאירופה. לימים, הופנו האשמות שונות כלפי שוואלב על שהיטה כספים ותרומות לסייע למכריו, חברי מפלגתו ואנשי תנועת "החלוץ".
סך הכל כ-155 מסמכים ומכתבים מתקופת המלחמה והשנים הסמוכות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: למעלה ממאה מכתבים, מסמכים והעתקי מסמכים מתקופות מאוחרות יותר בחייו של שוואלב (חלקם אישיים וחלקם נוגעים לפעילותו במהלך המלחמה); תשעה תצלומים.
חלקו החשוב ביותר של האוסף מונה כ-70 מכתבים, מברקים ומסמכים שהוחלפו בין שוואלב ובין שרידי התנועות הציוניות באירופה וארגוני ההצלה בתקופת המלחמה (חלק גדול ממכתבים אלה כתוב בלשון מוצפנת והנו קשה לפיענוח). בהם:
· מכתב שנשלח מאשה בשם חנה בגטו ורשה, ספטמבר 1940, עם עדכון על מצבה של תנועת "גורדוניה", ואזכור של חברים שונים בתנועה, חלקם מלוחמי "מרד גטו ורשה" – אליעזר גלר, נתן עק, ישראל [זלצר], רגינה וייכמן ואחרים.
· מכתב אל חברי תנועת גורדוניה בגטו ורשה, אליעזר גלר ודוד שטיינברג, ינואר 1941, המתעד שליחת חבילות למשפחות בגטו, עימותים בין מנהיגי התנועה, עדכונים על התקדמות המפעל הציוני בארץ, ועוד.
· מכתב מעניין ממלך נוישטט (ממנהיגי תנועת העבודה ואחד התומכים בהטיית כספי ההצלה לטובת חברי התנועות הציוניות) מחודש נובמבר 1942, המרמז, כנראה, על העברת כספים לחברי התנועה הציונית באירופה (עם שמות המשפחות), ומבשר על שליחת בנו של יצחק גרינבוים (ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית), אליעזר, למחנות בפולין (אליעזר גרינבוים הואשם לאחר המלחמה בהתאכזרות לאסירים אחרים כקאפו באושוויץ).
· מכתב לאשה בשם אלה, אוקטובר 1943, המזכיר בקשה לקבל את "שמות הרוצחים מנהלי המחנות", סכומי כסף שהועברו בידי "שליח", את ה"דודים" (כנראה – מממני פעולות ההצלה), ידיעות על חפירת "בית עולם" (מחנות השמדה?), ועוד.
· מכתב מעניין אל "מיכאל" (כפי הנראה – הרב מיכאל וייסמנדל) מחודש יולי 1944, המזכיר "מטרה נשגבה" (Matarah Nisgawah) שתביא לקרבנות רבים בקרב העם היהודי, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת גטו טרזיינשטט, נסיעה של 270 קרובים של "שפינוזה" ו"אלפרד ס." לארץ ישראל, ועוד. מסתיים בברכה: "לכל משפחת חלוץ... שארציה [א"י] אוהבת אותם כל כך וזקוקה להם בקרוב לבנין!".
· מכתב אל רוזוול מקלילנד (נציג הוועד לפליטי מלחמה בברן) מחודש יולי 1945, בנושא חבילה שניסה להעביר שוואלב למכרים באחד ממחנות הריכוז או ההשמדה (אולי לאחר שהפך כבר למחנה עקורים) עם פירוט התכולה (בגדים, מזון, כלי תפירה). · ועוד.
בנוסף, מונה האוסף כ-85 מכתבים מברקים ומסמכים משנות ה-40, לאחר המלחמה, ובהם קבלות עבור העברת כספים למנהיגי תנועות ציוניות, עשרות מברקים עם בקשות סיוע לניצולים, מסמכים בנקאיים, ועוד.
נתן שוואלב (1908-2004) נולד בסטניסלב (כיום איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה). בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" באוקראינה, עלה לארץ ישראל ונעשה חבר בקיבוץ חולדה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נשלח להשתתף בקונגרס הציוני בז'נבה, ומשלמד על מצבם של יהודי אירופה החליט להשאר ולנסות לסייע להם. הוא היה לנציג תנועת "החלוץ העולמי" בז'נבה, פעל לגיוס תרומות וכספים, עמד בקשרים עם מאות מודיעים ואנשי קשר, ואף נטל חלק בניסיונות לארגן יציאה של יהודים מאירופה. לימים, הופנו האשמות שונות כלפי שוואלב על שהיטה כספים ותרומות לסייע למכריו, חברי מפלגתו ואנשי תנועת "החלוץ".
סך הכל כ-155 מסמכים ומכתבים מתקופת המלחמה והשנים הסמוכות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: למעלה ממאה מכתבים, מסמכים והעתקי מסמכים מתקופות מאוחרות יותר בחייו של שוואלב (חלקם אישיים וחלקם נוגעים לפעילותו במהלך המלחמה); תשעה תצלומים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כ-65 מכתבים, טפסים ומסמכים המתעדים את פעילות הסיוע של יעקב וינטה שטרן, מנהלי בית מחסה לילדים יהודים בעיר Langenbruck, ליהודים ברחבי אירופה בתקופת השואה. שווייץ, צרפת ומקומות נוספים, 1939-1943. גרמנית. מעט צרפתית והולנדית.
הרב יעקב שטרן ואשתו ינטה היו פליטים מגרמניה הנאצית שנמלטו לשווייץ. במהלך המלחמה, נטלו על עצמם בני הזוג את הטיפול ב-50 ילדים יהודים ממשפחות דתיות, שנמלטו משטחי הרייך השלישי ושוכנו במלון Waldek שבעיר השווייצרית Langenbruck. האוסף שלפנינו מתעד את ניסיונותיהם להגיש עזרה גם ליהודים שנותרו באירופה הכבושה.
באוסף:
· שלושה אישורים מטעם רשויות המכס והיצוא בשוויץ, עבור משלוח מצרכי מזון לבלגיה (בשניים מהם מצויין שם המשפחה אופנברג). ספטמבר-אוקטובר 1940.
· שבעה מכתבים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי ד"ר Julius Juer במחנה המעצר גירס (דרום צרפת). הוחלפו בין יעקב שטרן, אשתו של האסיר בעיר ניס ובעליה של חנות הכל-בו השוויצרית "Warenhaus Brann", Julius Brann. נובמבר-דצמבר 1940.
· תשעה-עשר מכתבים, מסמכים וטפסים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי Marcus Kanarek במחנה המעצר גירס. הוחלפו בין יעקב וינטה שטרן, בתו של האסיר בעיר קובנה, אחותו בניו-יורק ומוסדות פיננסיים שונים בשוויץ. 1941.
· תשעה מכתבים שנשלחו אל יעקב שטרן ממדינות שונות באירופה, עם בקשות סיוע ליהודים (שניים מהם כתובים על גבי גלויות מהעיר טולוז). 1940-1943.
· תריסר מסמכים וטפסים מטעם ארגון הסיוע "רליקו" (Relico): חמישה טפסים להזמנת מצרכים, חמישה שוברי תשלום, מכתב ורשימת מצרכים שניתן להזמין דרך פורטוגל.
· שמונה מכתבים, מברקים וכרטיסי ברכה שהוחלפו בין יעקב שטרן ובין בני משפחתו (בירושלים, ורשה ומקומות נוספים), לרגל אירוסיו וחתונתו עם ינטה ארלנגר מעט לפני פרוץ המלחמה (אחת הברכות רשומה על תצלום של הזוג שטרן ביום חתונתם). 1939.
· ועוד.
מצורפות מספר מעטפות מקוריות של מכתבים. שתיים מהן חתומות בחותמות דיו של גרמניה הנאצית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרב יעקב שטרן ואשתו ינטה היו פליטים מגרמניה הנאצית שנמלטו לשווייץ. במהלך המלחמה, נטלו על עצמם בני הזוג את הטיפול ב-50 ילדים יהודים ממשפחות דתיות, שנמלטו משטחי הרייך השלישי ושוכנו במלון Waldek שבעיר השווייצרית Langenbruck. האוסף שלפנינו מתעד את ניסיונותיהם להגיש עזרה גם ליהודים שנותרו באירופה הכבושה.
באוסף:
· שלושה אישורים מטעם רשויות המכס והיצוא בשוויץ, עבור משלוח מצרכי מזון לבלגיה (בשניים מהם מצויין שם המשפחה אופנברג). ספטמבר-אוקטובר 1940.
· שבעה מכתבים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי ד"ר Julius Juer במחנה המעצר גירס (דרום צרפת). הוחלפו בין יעקב שטרן, אשתו של האסיר בעיר ניס ובעליה של חנות הכל-בו השוויצרית "Warenhaus Brann", Julius Brann. נובמבר-דצמבר 1940.
· תשעה-עשר מכתבים, מסמכים וטפסים העוסקים בשליחת מזון וכסף לאסיר היהודי Marcus Kanarek במחנה המעצר גירס. הוחלפו בין יעקב וינטה שטרן, בתו של האסיר בעיר קובנה, אחותו בניו-יורק ומוסדות פיננסיים שונים בשוויץ. 1941.
· תשעה מכתבים שנשלחו אל יעקב שטרן ממדינות שונות באירופה, עם בקשות סיוע ליהודים (שניים מהם כתובים על גבי גלויות מהעיר טולוז). 1940-1943.
· תריסר מסמכים וטפסים מטעם ארגון הסיוע "רליקו" (Relico): חמישה טפסים להזמנת מצרכים, חמישה שוברי תשלום, מכתב ורשימת מצרכים שניתן להזמין דרך פורטוגל.
· שמונה מכתבים, מברקים וכרטיסי ברכה שהוחלפו בין יעקב שטרן ובין בני משפחתו (בירושלים, ורשה ומקומות נוספים), לרגל אירוסיו וחתונתו עם ינטה ארלנגר מעט לפני פרוץ המלחמה (אחת הברכות רשומה על תצלום של הזוג שטרן ביום חתונתם). 1939.
· ועוד.
מצורפות מספר מעטפות מקוריות של מכתבים. שתיים מהן חתומות בחותמות דיו של גרמניה הנאצית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $6,000
לא נמכר
מכתב הגנה עבור אישה יהודיה מטעם השגרירות הספרדית בעיר בודפשט. בודפשט, 29 בנובמבר 1944. הונגרית.
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, הנושא שתי חותמות רשמיות של השגרירות הספרדית והודעה קצרה: "השגרירות הספרדית מאשרת בזאת שהנפיקה מכתב חסות שמספרו b/298 עבור הגברת Jénőné Unger, (נ. 1905), והיא אפוא נתונה תחת חסותה של השגרירות" (a spanyol követség ezennel igazolja, hogy Unger Jénőné részére a 298/b sz védlevelet kiadta, és igy ö a követség védelme alatt áll).
המכתב הונפק יום אחד לפני ששגריר ספרד בבודפשט, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, נטש את השגרירות בהוראת הממשלה ועבר לשוייץ. לאחר עזיבתו, נטל את ניהול השגרירות עוזרו ג'ורג'ו פרלסקה (Giorgio Perlasca), שפעל ללא כל מינוי רשמי, העמיד פנים שהוא מיופה כוחו של השגריר היוצא והנפיק אלפי מסמכי חסות מזויפים עבור יהודי בודפשט.
המכתב שלפנינו שונה ממכתבי החסות הרשמיים שהנפיק סאנס בריס לפני עזיבתו: הוא אינו מודפס על נייר רשמי, אינו נושא תמונת פספורט של בעל החסות, אינו נושא את חתימתו של סאנס בריס ונוקט ניסוח קצר ומעורפל. על פי תאריך ההנפקה, ועל פי מראהו המאולתר של המכתב, ייתכן שמדובר במכתב חסות מזויף שהנפיק ג'ורג'ו פרלסקה לאחר סגירת השגרירות.
במאגר השמות של "מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה" מופיעה ניצולה מהעיר בודפשט בשם Jénőné Unger, ששנת לידתה 1905.
על פועלו להצלת יהודים הוכר ג'ורג'ו פרלסקה בשנת 1989 כחסיד אומות העולם.
20X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים. נקב קטן בהצטלבות קווי הקיפול. בשולי המכתב ובצדו האחורי רישום ארוך בכתב-יד (הונגרית).
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, הנושא שתי חותמות רשמיות של השגרירות הספרדית והודעה קצרה: "השגרירות הספרדית מאשרת בזאת שהנפיקה מכתב חסות שמספרו b/298 עבור הגברת Jénőné Unger, (נ. 1905), והיא אפוא נתונה תחת חסותה של השגרירות" (a spanyol követség ezennel igazolja, hogy Unger Jénőné részére a 298/b sz védlevelet kiadta, és igy ö a követség védelme alatt áll).
המכתב הונפק יום אחד לפני ששגריר ספרד בבודפשט, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, נטש את השגרירות בהוראת הממשלה ועבר לשוייץ. לאחר עזיבתו, נטל את ניהול השגרירות עוזרו ג'ורג'ו פרלסקה (Giorgio Perlasca), שפעל ללא כל מינוי רשמי, העמיד פנים שהוא מיופה כוחו של השגריר היוצא והנפיק אלפי מסמכי חסות מזויפים עבור יהודי בודפשט.
המכתב שלפנינו שונה ממכתבי החסות הרשמיים שהנפיק סאנס בריס לפני עזיבתו: הוא אינו מודפס על נייר רשמי, אינו נושא תמונת פספורט של בעל החסות, אינו נושא את חתימתו של סאנס בריס ונוקט ניסוח קצר ומעורפל. על פי תאריך ההנפקה, ועל פי מראהו המאולתר של המכתב, ייתכן שמדובר במכתב חסות מזויף שהנפיק ג'ורג'ו פרלסקה לאחר סגירת השגרירות.
במאגר השמות של "מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה" מופיעה ניצולה מהעיר בודפשט בשם Jénőné Unger, ששנת לידתה 1905.
על פועלו להצלת יהודים הוכר ג'ורג'ו פרלסקה בשנת 1989 כחסיד אומות העולם.
20X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים. נקב קטן בהצטלבות קווי הקיפול. בשולי המכתב ובצדו האחורי רישום ארוך בכתב-יד (הונגרית).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $3,000
לא נמכר
Igazolás – אישור העסקה שניתן למיקלוש הרמן (Miklós Herman), מידי חברה לבניית כבישים ורכבות בבודפשט (Kaltenecker Ferenc, ut- és vasút építési vállalkozó). בודפשט, 30 בנובמבר 1944. הונגרית.
האישור מודפס במכונת כתיבה, והוא מעיד שמיקלוש הרמן מועסק כמפקח-עבודה בחברה שמבצעת עבודות חיוניות למאמץ המלחמתי. עם תצלום פספורט (מהודק בסיכות), חותמות רשמיות של החברה וחתימת ידו של הממונה.
ביום 21 באוקטובר 1944, כשבוע לאחר עליית מפלגת "צלב החץ" לשלטון בהונגריה, פרסם שר ההגנה החדש קרולי ברגפי (Károly Beregfy) צו מיוחד המורה לכל הגברים היהודים בגילאי 16-60 ולכל הנשים היהודיות בגילאי 16-40 להתגייס ל"שירות העבודה" ההונגרי. כשבעים אלף מיהודי בודפשט נשלחו לבניית "החומה הדרום-מזרחית", פרויקט הביצורים הענק של גרמניה הנאצית לבלימת הצבא האדום, בתנאי עבודה קשים במיוחד – אלפים מתו באפיסת כוחות, רבים נספו מרעב ומתו ממחלות.
בין הבודדים שזכו להשתחרר מעבודות הכפייה, היו יהודים שעבדו בתעשיית החימוש הצבאית. אישור עבודה רשמי בשירות התעשייה הצבאית, כמו זה שלפנינו, פטר את בעליו משילוח לעבודות הכפייה, שמהן שבו רק מעטים.
[1] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל. כתמים קלים. קרעים ונקבים בשוליים ובקווי הקפל. רישומים בעט בגב.
האישור מודפס במכונת כתיבה, והוא מעיד שמיקלוש הרמן מועסק כמפקח-עבודה בחברה שמבצעת עבודות חיוניות למאמץ המלחמתי. עם תצלום פספורט (מהודק בסיכות), חותמות רשמיות של החברה וחתימת ידו של הממונה.
ביום 21 באוקטובר 1944, כשבוע לאחר עליית מפלגת "צלב החץ" לשלטון בהונגריה, פרסם שר ההגנה החדש קרולי ברגפי (Károly Beregfy) צו מיוחד המורה לכל הגברים היהודים בגילאי 16-60 ולכל הנשים היהודיות בגילאי 16-40 להתגייס ל"שירות העבודה" ההונגרי. כשבעים אלף מיהודי בודפשט נשלחו לבניית "החומה הדרום-מזרחית", פרויקט הביצורים הענק של גרמניה הנאצית לבלימת הצבא האדום, בתנאי עבודה קשים במיוחד – אלפים מתו באפיסת כוחות, רבים נספו מרעב ומתו ממחלות.
בין הבודדים שזכו להשתחרר מעבודות הכפייה, היו יהודים שעבדו בתעשיית החימוש הצבאית. אישור עבודה רשמי בשירות התעשייה הצבאית, כמו זה שלפנינו, פטר את בעליו משילוח לעבודות הכפייה, שמהן שבו רק מעטים.
[1] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל. כתמים קלים. קרעים ונקבים בשוליים ובקווי הקפל. רישומים בעט בגב.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שבעה תצלומים של יהודים בפולין בתקופת השואה. פולין (ומקומות נוספים?), [סוף שנות ה-30 או תחילת שנות ה-40 בקירוב].
ארבעה מהתצלומים מתוארים בכתב-יד בצדם האחורי (גרמנית), עם ציון המקום: שניים מוורשה, אחד מקוז'יניצה ואחד מפולין (ללא שם העיר). תצלום אחד חתום בצדו האחורי בחותמת הדיו "Photo-Glock, Karlsruhe" (קרלסרוהה).
6X6 ס"מ עד 6.5X9 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים.
ארבעה מהתצלומים מתוארים בכתב-יד בצדם האחורי (גרמנית), עם ציון המקום: שניים מוורשה, אחד מקוז'יניצה ואחד מפולין (ללא שם העיר). תצלום אחד חתום בצדו האחורי בחותמת הדיו "Photo-Glock, Karlsruhe" (קרלסרוהה).
6X6 ס"מ עד 6.5X9 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
עשרים ושמונה תצלומים מתקופת השואה. לודז', דכאו, בוכנוואלד ומקומות נוספים. [סוף שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40].
מרבית התצלומים באוסף מתעדים את קרבנות המחנות כפי שנמצאו לאחר השחרור והנם קשים ביותר לצפייה. כמה מהתצלומים חתומים וממוספרים בלוח, חתומים בחותמות דיו בצדם האחורי או מחולקים לשימוש כגלויה. תצלום אחד מתואר במכונת כתיבה בצדו האחורי (צ'כית).
מצורפים: 21 תצלומים המתעדים את הערים ההרוסות ברחבי גרמניה והחזית המערבית – ברלין, קאסל, ברנדנבורג ומקומות נוספים (ייתכן שצולמו בידי חייל של אחד מצבאות בעלות הברית).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קרעים חסרים בתצלומים ספורים.
מרבית התצלומים באוסף מתעדים את קרבנות המחנות כפי שנמצאו לאחר השחרור והנם קשים ביותר לצפייה. כמה מהתצלומים חתומים וממוספרים בלוח, חתומים בחותמות דיו בצדם האחורי או מחולקים לשימוש כגלויה. תצלום אחד מתואר במכונת כתיבה בצדו האחורי (צ'כית).
מצורפים: 21 תצלומים המתעדים את הערים ההרוסות ברחבי גרמניה והחזית המערבית – ברלין, קאסל, ברנדנבורג ומקומות נוספים (ייתכן שצולמו בידי חייל של אחד מצבאות בעלות הברית).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קרעים חסרים בתצלומים ספורים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג