מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove copies, filter copies,
- copi (20) Apply copi filter
- חסידות (14) Apply חסידות filter
- עותקים (14) Apply עותקים filter
- מיוחסים (14) Apply מיוחסים filter
- חתימות (14) Apply חתימות filter
- מיוחסים, (14) Apply מיוחסים, filter
- והקדשות (14) Apply והקדשות filter
- chassidut (14) Apply chassidut filter
- dedic (14) Apply dedic filter
- import (14) Apply import filter
- signatur (14) Apply signatur filter
- וספרי (6) Apply וספרי filter
- סידורים (6) Apply סידורים filter
- עותקי (6) Apply עותקי filter
- צדיקים (6) Apply צדיקים filter
- תפילה (6) Apply תפילה filter
- book (6) Apply book filter
- prayer (6) Apply prayer filter
- siddurim (6) Apply siddurim filter
- tzaddikim (6) Apply tzaddikim filter
מציג 13 - 20 of 20
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
ספר דברי חיים, ב' חלקים, על דיני גיטין ועל דיני מקוואות, מאת "אחד מהתלמידים" [האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז]. זולקווא, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע". ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שיצא בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). במהדורה השניה של הספר (מונקאטש תרנ"ב), כותב רבי ברוך מגארליץ בן ה"דברי חיים" את שם אביו המחבר, והוא מספר כי "זה החיבור... נתן לי... אאמו"ר הכ"י במתנה... והדפסתיו בק"ק זאלקווא בשנת ס'פ'ר' ד'ב'ר'י' ח'י'י'ם' [תרכ"ד] לפ"ק... ואשר הרהבתי בנפשי עוז עתה לבאר ולפרש שם... מחברו, יען כי הקול נשמע ממילא מי המחברו, וביותר בהקדמה מס[פר] דברי חיים על התורה מבואר שגם זה החיבור יסדו כ"ק אאמו"ר, לכן כתבתי בשער בפירוש... ברוך האלברשטאם אבדק"ק גארליץ".
בעותק שלפנינו מופיעה בראש השער הקדשה (מעט קצוצה) מרבי דוד וועבר תלמיד ה"דברי חיים", שקיבל את הספר ל"דורון דרשה" מיד רבו האדמו"ר המחבר, בחודש חשון תרכ"ח (1867), וכך הוא כותב: "ז ה הספר... אדמו"ר הרב הג[און] הקדוש מצאנז שליט"א, מידו הקדושה לידי ממש עבור דרשה [---] י"ב חשון שנת תרכ"ח לפ"ק. הק' דוד ווע[בער]". רישום נוסף, מבנו של רבי דוד וועבר: " ואאמו"ר נתן לי עבור דורן דרשה מבר מצוה, בנו ליפא זלמן וועבר".
הרה"צ רבי דוד וועבר מאדא-ירושלים (תרי"א בערך-תר"ץ), בנו של הרב מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר, וחתנו של רבי אהרן זעליג ליפשיץ ראב"ד ווישניצא (נפטר תרל"ח, בנו של האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי"). בשנת תרל"ה עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מהרבנים הממונים של "כולל שומרי החומות". אביו רבי מרדכי אליעזר היה מגדולי תלמידי ה"דברי חיים", ואף הוא היה מהמסתופפים הקבועים ("היושבים") בחצר הקודש בצאנז.
בנו, הרה"צ רבי יום-טוב ליפא יקותיאל זלמן וועבר (תרל"ו-תש"ד), מגדולי התורה והחסידות בירושלים. חתן הרה"צ רבי יצחק אשכנזי מאלסק-סטניסלאוו. בתקופת מלחה"ע הראשונה נסע לחו"ל וכיהן כאדמו"ר מווישניצא בעיר פרנקפורט. בתחילת שנות התר"צ עלה חזרה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "כתב סופר". כאשר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ביקר בירושלים בשנת תרצ"ב, הוא עלה לבקר בבית הגאון החסיד רבי ליפא זלמן הנ"ל, שהיה קרוב-משפחתו, כצאצא לבעל ה"אריה דבי עילאי" חתנו הגדול של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". גם האדמו"ר רבי אהרן מבעלז כשעלה לארץ ישראל בשנת תש"ד, רצה מאד לבוא לבקרו, אך לא אסתייעא מילתא ורבי זלמן וועבר הסתלק לבית עולמו באותו שבוע (ראה: עלי זכרון, כו, עמ' סט-עא).
חותמת בעלות של האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה הרה"צ רבי משה'לי ב"ר דוד אריה ליפשיץ (תרנ"ח-תשל"ה) – "נכד הרה"צ ר' נאטאלי זצלל"ה מוויעליפאל – נכד הרה"צ ר' חיים אורי זצ"ל מריישא – נכד הרה"צ ר' משה טייטעלבוים זצ"ל מאוהעל", וחותמת בעלות של בנו רבי חיים אורי ליפשיץ (תרע"ג-כסלו תשס"ג) – שאף הם היו מצאצאי האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי".
[3], לד, [1], לג-מד, א-כז דף; [1], כג, [1] דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. בדף האחרון פגמים עם חסרון טקסט (משוקמים בהדבקות נייר ישנות). כריכת עור חדשה.
בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע". ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שיצא בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). במהדורה השניה של הספר (מונקאטש תרנ"ב), כותב רבי ברוך מגארליץ בן ה"דברי חיים" את שם אביו המחבר, והוא מספר כי "זה החיבור... נתן לי... אאמו"ר הכ"י במתנה... והדפסתיו בק"ק זאלקווא בשנת ס'פ'ר' ד'ב'ר'י' ח'י'י'ם' [תרכ"ד] לפ"ק... ואשר הרהבתי בנפשי עוז עתה לבאר ולפרש שם... מחברו, יען כי הקול נשמע ממילא מי המחברו, וביותר בהקדמה מס[פר] דברי חיים על התורה מבואר שגם זה החיבור יסדו כ"ק אאמו"ר, לכן כתבתי בשער בפירוש... ברוך האלברשטאם אבדק"ק גארליץ".
בעותק שלפנינו מופיעה בראש השער הקדשה (מעט קצוצה) מרבי דוד וועבר תלמיד ה"דברי חיים", שקיבל את הספר ל"דורון דרשה" מיד רבו האדמו"ר המחבר, בחודש חשון תרכ"ח (1867), וכך הוא כותב: "ז ה הספר... אדמו"ר הרב הג[און] הקדוש מצאנז שליט"א, מידו הקדושה לידי ממש עבור דרשה [---] י"ב חשון שנת תרכ"ח לפ"ק. הק' דוד ווע[בער]". רישום נוסף, מבנו של רבי דוד וועבר: " ואאמו"ר נתן לי עבור דורן דרשה מבר מצוה, בנו ליפא זלמן וועבר".
הרה"צ רבי דוד וועבר מאדא-ירושלים (תרי"א בערך-תר"ץ), בנו של הרב מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר, וחתנו של רבי אהרן זעליג ליפשיץ ראב"ד ווישניצא (נפטר תרל"ח, בנו של האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי"). בשנת תרל"ה עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מהרבנים הממונים של "כולל שומרי החומות". אביו רבי מרדכי אליעזר היה מגדולי תלמידי ה"דברי חיים", ואף הוא היה מהמסתופפים הקבועים ("היושבים") בחצר הקודש בצאנז.
בנו, הרה"צ רבי יום-טוב ליפא יקותיאל זלמן וועבר (תרל"ו-תש"ד), מגדולי התורה והחסידות בירושלים. חתן הרה"צ רבי יצחק אשכנזי מאלסק-סטניסלאוו. בתקופת מלחה"ע הראשונה נסע לחו"ל וכיהן כאדמו"ר מווישניצא בעיר פרנקפורט. בתחילת שנות התר"צ עלה חזרה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "כתב סופר". כאשר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ביקר בירושלים בשנת תרצ"ב, הוא עלה לבקר בבית הגאון החסיד רבי ליפא זלמן הנ"ל, שהיה קרוב-משפחתו, כצאצא לבעל ה"אריה דבי עילאי" חתנו הגדול של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". גם האדמו"ר רבי אהרן מבעלז כשעלה לארץ ישראל בשנת תש"ד, רצה מאד לבוא לבקרו, אך לא אסתייעא מילתא ורבי זלמן וועבר הסתלק לבית עולמו באותו שבוע (ראה: עלי זכרון, כו, עמ' סט-עא).
חותמת בעלות של האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה הרה"צ רבי משה'לי ב"ר דוד אריה ליפשיץ (תרנ"ח-תשל"ה) – "נכד הרה"צ ר' נאטאלי זצלל"ה מוויעליפאל – נכד הרה"צ ר' חיים אורי זצ"ל מריישא – נכד הרה"צ ר' משה טייטעלבוים זצ"ל מאוהעל", וחותמת בעלות של בנו רבי חיים אורי ליפשיץ (תרע"ג-כסלו תשס"ג) – שאף הם היו מצאצאי האדמו"ר מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי".
[3], לד, [1], לג-מד, א-כז דף; [1], כג, [1] דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. בדף האחרון פגמים עם חסרון טקסט (משוקמים בהדבקות נייר ישנות). כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
ספר טור אבן העזר, עם בית חדש (ב"ח), מאת רבי יואל סירקיש. פרנקפורט דמיין, תע"ב [1712]. דפוס יוהאן קעלנר.
העותק של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא.
בדף השער ובדפי המגן חתימות ורישומים שונים. בראש עמוד השער – חתימת יד קדשו של " הק' צבי הירש הרב מליסקא". בדף המגן האחורי חתימות "הק' מרדכי ראבד"ק טורעצאן", ורישומים ארוכים בכתב-ידו של בנו רבי צבי ב"ר מרדכי, המעיד כי הספר שייך להאדמו"ר הקדוש " כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו... איש אלוקים קדוש... רבינו צבי בר"א... אב"ד ור"מ בק"ק ליסקא".
חתימות נוספות ורישומי בעלות בכתבי-יד מתקופות שונות: "געץ הופבנדער"; "שייך להאלוף כהר"ר שמואל פולדא"; "הספר הלז שייך לה"ה כהר"ר חיים שפיגל כ"ץ"; "מנחם מענדל" (בכותרת דף ח). הגהות קצרות בכתב-יד. בדף המגן הקדמי, רשימה ארוכה בכתב-יד עתיק [המאה ה-18] של טעויות שנמצאו בספר תורה חדש: "טעות הנמצא בספר חדש שלי...".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא הצדיק המפורסם רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1], קלט דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. נזקי עש. קרעים. כריכה חדשה.
העותק של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא.
בדף השער ובדפי המגן חתימות ורישומים שונים. בראש עמוד השער – חתימת יד קדשו של " הק' צבי הירש הרב מליסקא". בדף המגן האחורי חתימות "הק' מרדכי ראבד"ק טורעצאן", ורישומים ארוכים בכתב-ידו של בנו רבי צבי ב"ר מרדכי, המעיד כי הספר שייך להאדמו"ר הקדוש " כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו... איש אלוקים קדוש... רבינו צבי בר"א... אב"ד ור"מ בק"ק ליסקא".
חתימות נוספות ורישומי בעלות בכתבי-יד מתקופות שונות: "געץ הופבנדער"; "שייך להאלוף כהר"ר שמואל פולדא"; "הספר הלז שייך לה"ה כהר"ר חיים שפיגל כ"ץ"; "מנחם מענדל" (בכותרת דף ח). הגהות קצרות בכתב-יד. בדף המגן הקדמי, רשימה ארוכה בכתב-יד עתיק [המאה ה-18] של טעויות שנמצאו בספר תורה חדש: "טעות הנמצא בספר חדש שלי...".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא הצדיק המפורסם רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[1], קלט דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. נזקי עש. קרעים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
ספר התמונה, מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה ולרבי ישמעאל כהן גדול, "עם פירוש ממקובל גדול". לבוב, תרנ"ב 1892. מכתב הסכמה מעניין מהאדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא, אודות מחבר הספר. מכתבי הסכמות נוספים מרבני ואדמו"רי הדור.
העותק של הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר. בראש דף השער רישום בעלות: " שייך להה"צ מו"ה ישעי' שטיינער שליט"א ב' קערעסטר יצ"ו".
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
חותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה פרישרמן מטומשוב-לובלין. עם מספר הגהות בכתב-ידו[?] – האדמו"ר רבי משה'לי פרישרמן מטומשוב (תר"ע בערך-תשל"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שא; אנצ' לחכמי גליציה, ד', עמ' 250), מנכבדי האדמו"רים בארה"ב. חתנו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי ברוך רובין מגערלא. תלמיד האדמו"רים מהרי"ד מבעלז ורבי אריה ליבוש מצעשינוב. לאחר השואה, בה נספו אשתו וילדיו הי"ד, הגיע לארה"ב ושימש כאדמו"ר מטומשוב בניו יורק.
[2], עה דף. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חותמות שונות. כריכת עור חדשה.
ללא דפים עו-פב עם רשימת מנויים קוני הספר. דפים אלו נמצאים רק בחלק מן העותקים (ראה עותק ב"אוצר החכמה" ללא רשימת המנויים, ועותק ב"היברו בוקס" עם רשימת המנויים).
העותק של הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר. בראש דף השער רישום בעלות: " שייך להה"צ מו"ה ישעי' שטיינער שליט"א ב' קערעסטר יצ"ו".
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
חותמות בעלות של האדמו"ר רבי משה פרישרמן מטומשוב-לובלין. עם מספר הגהות בכתב-ידו[?] – האדמו"ר רבי משה'לי פרישרמן מטומשוב (תר"ע בערך-תשל"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שא; אנצ' לחכמי גליציה, ד', עמ' 250), מנכבדי האדמו"רים בארה"ב. חתנו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי ברוך רובין מגערלא. תלמיד האדמו"רים מהרי"ד מבעלז ורבי אריה ליבוש מצעשינוב. לאחר השואה, בה נספו אשתו וילדיו הי"ד, הגיע לארה"ב ושימש כאדמו"ר מטומשוב בניו יורק.
[2], עה דף. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חותמות שונות. כריכת עור חדשה.
ללא דפים עו-פב עם רשימת מנויים קוני הספר. דפים אלו נמצאים רק בחלק מן העותקים (ראה עותק ב"אוצר החכמה" ללא רשימת המנויים, ועותק ב"היברו בוקס" עם רשימת המנויים).
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
באור על התורה, מאת רבי עובדיה ספורנו "אביר הרופאים". ונציה, שכ"ז [1567]. דפוס זואן גריפו. כרוך עם: באור שיר השירים וקהלת, מאת רבי עובדיה ספורנו. ונציה, שכ"ז [1567]. דפוס זואן גריפו.
העותק של הצדיק משטעפנשט האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בדף השער הראשון מופיעות שלוש חותמות שלו – שתי חותמות דיו, האחת בצבע כתום והשניה בצבע סגול, ועוד חותמת מובלטת (ללא דיו).
בדף ט/1 רישום שם לתפילה ("קוויטל"): "זידא מנחם מאניס דוד בן פיגא חנה אלטר". כנראה של אחד החסידים (יתכן והוא זה שהעניק את הספר לאדמו"ר), שרשם זאת כדי שהאדמו"ר יתפלל עליו.
רישומי בעלות בכתיבה איטלקית בראש עמוד השער הראשון: "יודה[?] בכמ"ר אליעזר זלה"ה", "בנימין פיסארו".
האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט – בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך שבעים שנה. קברו הועלה לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
צב; יו דף.19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים בדף ח עם פגיעה בטקסט. במספר דפים נמחקו מילים או משפטים על-ידי הצנזורה בהדבקת פיסות נייר עליהם. בדפים נו-נז כתמי דיו רבים ופיסות נייר מודבקות, עם פגיעה בטקסט. נייר פורזץ צבעוני. חותמות. רישומים. כריכת עור עתיקה, מהודרת, עם הטבעות עיטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.
העותק של הצדיק משטעפנשט האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בדף השער הראשון מופיעות שלוש חותמות שלו – שתי חותמות דיו, האחת בצבע כתום והשניה בצבע סגול, ועוד חותמת מובלטת (ללא דיו).
בדף ט/1 רישום שם לתפילה ("קוויטל"): "זידא מנחם מאניס דוד בן פיגא חנה אלטר". כנראה של אחד החסידים (יתכן והוא זה שהעניק את הספר לאדמו"ר), שרשם זאת כדי שהאדמו"ר יתפלל עליו.
רישומי בעלות בכתיבה איטלקית בראש עמוד השער הראשון: "יודה[?] בכמ"ר אליעזר זלה"ה", "בנימין פיסארו".
האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט – בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך שבעים שנה. קברו הועלה לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
צב; יו דף.19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים בדף ח עם פגיעה בטקסט. במספר דפים נמחקו מילים או משפטים על-ידי הצנזורה בהדבקת פיסות נייר עליהם. בדפים נו-נז כתמי דיו רבים ופיסות נייר מודבקות, עם פגיעה בטקסט. נייר פורזץ צבעוני. חותמות. רישומים. כריכת עור עתיקה, מהודרת, עם הטבעות עיטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
ספר חידושי טיב גיטין, על מסכת גיטין, מאת רבי צבי הירש הלר אב"ד אובין ישן. זולקווא, תר"ד [1844]. מהדורה ראשונה.
העותק של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק ובניו רבי צבי מאיר ורבי אברהם בעל ה"חסד לאברהם" וצאצאיו.
בשער הספר ובדפים נוספים חותמות בעלות (בעברית ובפולנית) של רבי " שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק – S. Rabinowicz Rabin Mias. Radomsk". בשולי השער חתימה (בעפרון, מעט מחוקה) של בנו רבי " צבי מאיר הכהן ראבינאוויטש". בראש השער חתימת ידו של בנו האדמו"ר רבי " אברהם ישכר הכהן". במרכז השער חתימת ידו של הנכד רבי "שלמה הכהן ראבינאוויטץ מק"ק על[קוש]" [בנו של רבי אברהם ישכר], שחתימותיו וחותמותיו מופיעות גם בדף המגן הקדמי.
בדף האחורי רישומים רבים של דברי תורה, רישומי בעלות, וחתימות שונות: "... שהספר הלז שייך להרב... קדוש וטהור, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא... מו"ה אברהם ישכר הכהן ראבינאוויץ מק"ק רדאמסק... הכותב הק' שלמה זלמן... בהרב דק"ק יאנוב... שנת אות הברכה [תרל"ט] לפ"ק"; רשימת דבר תורה בשם רבי שמעלקי מניקלשבורג, חתום בסופה הכותב "אליעזר צבי מפרשעדבור[ז]"; חתימת "יחיאל ב"ר יעקב אהרן גרויסמאן מרדאמסק" ורישומים נוספים.
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, הרה"ק רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (תר"א-תרס"ב), צדיק ומקובל, גאון מופלג. מילא את מקום אביו כאב"ד ורב העיר ראדומסק.
בנו הצעיר, הרה"ק רבי אברהם יששכר הכהן רבינוביץ – האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות, א', עמ' קיג-קיד), נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. מילא את מקום אביו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים. בנו הרה"ק רבי שלמה הכהן רבינוביץ מעלקוש, חתן הרה"ק רבי חיים מאיר עפשטיין מניישטט.
[1], נד, נג-נד, נז-עח דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי רב ומעט קרעים. פגמים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 37.
העותק של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק ובניו רבי צבי מאיר ורבי אברהם בעל ה"חסד לאברהם" וצאצאיו.
בשער הספר ובדפים נוספים חותמות בעלות (בעברית ובפולנית) של רבי " שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק – S. Rabinowicz Rabin Mias. Radomsk". בשולי השער חתימה (בעפרון, מעט מחוקה) של בנו רבי " צבי מאיר הכהן ראבינאוויטש". בראש השער חתימת ידו של בנו האדמו"ר רבי " אברהם ישכר הכהן". במרכז השער חתימת ידו של הנכד רבי "שלמה הכהן ראבינאוויטץ מק"ק על[קוש]" [בנו של רבי אברהם ישכר], שחתימותיו וחותמותיו מופיעות גם בדף המגן הקדמי.
בדף האחורי רישומים רבים של דברי תורה, רישומי בעלות, וחתימות שונות: "... שהספר הלז שייך להרב... קדוש וטהור, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא... מו"ה אברהם ישכר הכהן ראבינאוויץ מק"ק רדאמסק... הכותב הק' שלמה זלמן... בהרב דק"ק יאנוב... שנת אות הברכה [תרל"ט] לפ"ק"; רשימת דבר תורה בשם רבי שמעלקי מניקלשבורג, חתום בסופה הכותב "אליעזר צבי מפרשעדבור[ז]"; חתימת "יחיאל ב"ר יעקב אהרן גרויסמאן מרדאמסק" ורישומים נוספים.
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, הרה"ק רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (תר"א-תרס"ב), צדיק ומקובל, גאון מופלג. מילא את מקום אביו כאב"ד ורב העיר ראדומסק.
בנו הצעיר, הרה"ק רבי אברהם יששכר הכהן רבינוביץ – האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות, א', עמ' קיג-קיד), נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. מילא את מקום אביו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים. בנו הרה"ק רבי שלמה הכהן רבינוביץ מעלקוש, חתן הרה"ק רבי חיים מאיר עפשטיין מניישטט.
[1], נד, נג-נד, נז-עח דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי רב ומעט קרעים. פגמים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, עמ' 37.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
ספר זהר חדש, מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. זולקווא, [תקס"ד 1804]. מהדורה עם הגהות חדשות "לתקן הטעיות שנפלו בדפוס הקודם באמשטרדם", מאת המביא לבית הדפוס רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד.
העותק של האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר", שעבר ממנו בירושה והגיע לרשות נכדו האדמו"ר בעל "חסדי דוד" מסוכוטשוב.
בדף השער חותמת בעלות (בעברית ובפולנית, מעט מטושטשת) של רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב. בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של נכדו רבי "דוד בהרה"ק שליט"א מסאכאטשאוו בארנשטיין – חופ"ק ווישאגראד".
הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". במקביל לכהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספרו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
הגאון הקדוש רבי דוד בורנשטיין, נולד תרל"ו בנשלסק לאביו בעל ה"שם משמואל", בן ה"אבני נזר" מסוכטשוב. בן עשרים נתמנה לרבה של ווישאגראד, שם ניהל ישיבה גדולה לבחורים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לכהן ברבנות טומשוב וזגירז'. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ו הוכתר לאדמו"ר, והיה מחשובי האדמו"רים בפולין. נפטר בגטו ורשה, כסלו, תש"ג (1942). כל צאצאיו נספו בשואה. במצוקות הזמן ההוא אבדו ספריו הרבים ורוב כתביו בסוגיות הש"ס בהלכה ובאגדה, שנקראו בשם "חסדי דוד". דפים בודדים מהם, עם פירושים להגדה, ניצלו ונדפסו בשם "חסדי דוד" (בסוף הגדת "שם משמואל", מהדורת ירושלים, תש"ז, שנדפסה ע"י אחיו האדמו"ר רבי חנוך מסוכוטשוב).
[1], ב-קמב, [2] דף. 23 ס"מ. נייר רך ובלוי. מצב טוב-בינוני. כתמים, מעט קרעים ובלאי רב. פגמים משוקמים בשולי שני הדפים הראשונים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר", שעבר ממנו בירושה והגיע לרשות נכדו האדמו"ר בעל "חסדי דוד" מסוכוטשוב.
בדף השער חותמת בעלות (בעברית ובפולנית, מעט מטושטשת) של רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב. בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של נכדו רבי "דוד בהרה"ק שליט"א מסאכאטשאוו בארנשטיין – חופ"ק ווישאגראד".
הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". במקביל לכהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספרו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
הגאון הקדוש רבי דוד בורנשטיין, נולד תרל"ו בנשלסק לאביו בעל ה"שם משמואל", בן ה"אבני נזר" מסוכטשוב. בן עשרים נתמנה לרבה של ווישאגראד, שם ניהל ישיבה גדולה לבחורים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לכהן ברבנות טומשוב וזגירז'. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ו הוכתר לאדמו"ר, והיה מחשובי האדמו"רים בפולין. נפטר בגטו ורשה, כסלו, תש"ג (1942). כל צאצאיו נספו בשואה. במצוקות הזמן ההוא אבדו ספריו הרבים ורוב כתביו בסוגיות הש"ס בהלכה ובאגדה, שנקראו בשם "חסדי דוד". דפים בודדים מהם, עם פירושים להגדה, ניצלו ונדפסו בשם "חסדי דוד" (בסוף הגדת "שם משמואל", מהדורת ירושלים, תש"ז, שנדפסה ע"י אחיו האדמו"ר רבי חנוך מסוכוטשוב).
[1], ב-קמב, [2] דף. 23 ס"מ. נייר רך ובלוי. מצב טוב-בינוני. כתמים, מעט קרעים ובלאי רב. פגמים משוקמים בשולי שני הדפים הראשונים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, וביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. הרובשוב, [תקע"ח 1818]. בעמוד האחרון של הספר: הסכמת רבי יוסף קאצינלבוגן אב"ד הרובשוב ואוסטילא.
עותק מיוחס, עם חתימות האדמו"רים רבי יוסף אונגר מדומברובה ורבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. חותמות רבי אלימלך שפירא וחותמות בניו.
בצדו הימני של עמוד השער, רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יוסף מדומברובה, בעל נכדתו של המגיד מקוזניץ: " יום ב' בהעלותך ט"ז סיון תק"ץ לפ"ק, קניתי זה הספר בעד... הק' יוסף בהרב מ' מרדכי דוד מדאמבראוא, חתן הה"מ [הרב המגיד] מפק"ק קאזניץ, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".
בצדו השמאלי של עמוד השער, שתי חתימות של האדמו"ר מגרודז'יסק: " הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק"; " הק' אלימלך שפירא...". בדפי הספר חותמות רבות של האדמו"ר: " אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק". מעבר לעמוד השער חותמות מטושטשות של בניו רבי קלונימוס קלמן [בעל "חובת התלמידים"] ורבי ישעיה שפירא. בדף שלפני השער רישום בעלות עתיק: "זה הספר שייך לאדוני ראש גולת אריאל הרב המאור הגדול", ורישומים בלועזית.
הגאון הקדוש רבי יוסף אונגר אב"ד קוזניץ ואדמו"ר בדומברובה (תק"ס-חשון תרכ"ז), גאון ומקובל נודע. איש אלוקים קדוש. בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוד מדומברובה (תק"ל-תר"ג, תלמידו הגדול של החוזה מלובלין), וחתנו של האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוזניץ. בצעירותו זכה להסתופף בצילם של החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, שבחר בו כחתן לנכדתו. בשנת תקע"ה נתמנה חמיו לאדמו"ר בקוזניץ (על מקום אביו המגיד מקוזניץ, שנפטר בתשרי תקע"ה), ורבי יוסף נתמנה אז לרב העיר קוזניץ, בה כיהן עד שנת תר"ו. [באותה שנה – תקע"ה – גם נתמנה אביו הגאון הקדוש רבי מרדכי דוד לאדמו"ר בדומברובה, לאחר פטירת רבו "החוזה" מלובלין, שנפטר בט' באב תקע"ה]. לאחר פטירת אביו נתמנה למלאות את מקומו כאדמו"ר בעיר דומברובה.
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוזניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין, והשפעתו היתה רבה ברחבי פולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמורו"ת ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. רבים מאדמור"י פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו כשכבר היו לו נכדים רבים (שרבים מהם כיהנו באדמורו"ת, מהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמורו"ת, קיבלה פתקאות "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
קכו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות, בעיקר בדפים האחרונים. סימני ופגעי עש בדפים רבים (הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 311.
עותק מיוחס, עם חתימות האדמו"רים רבי יוסף אונגר מדומברובה ורבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. חותמות רבי אלימלך שפירא וחותמות בניו.
בצדו הימני של עמוד השער, רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יוסף מדומברובה, בעל נכדתו של המגיד מקוזניץ: " יום ב' בהעלותך ט"ז סיון תק"ץ לפ"ק, קניתי זה הספר בעד... הק' יוסף בהרב מ' מרדכי דוד מדאמבראוא, חתן הה"מ [הרב המגיד] מפק"ק קאזניץ, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".
בצדו השמאלי של עמוד השער, שתי חתימות של האדמו"ר מגרודז'יסק: " הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק"; " הק' אלימלך שפירא...". בדפי הספר חותמות רבות של האדמו"ר: " אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק". מעבר לעמוד השער חותמות מטושטשות של בניו רבי קלונימוס קלמן [בעל "חובת התלמידים"] ורבי ישעיה שפירא. בדף שלפני השער רישום בעלות עתיק: "זה הספר שייך לאדוני ראש גולת אריאל הרב המאור הגדול", ורישומים בלועזית.
הגאון הקדוש רבי יוסף אונגר אב"ד קוזניץ ואדמו"ר בדומברובה (תק"ס-חשון תרכ"ז), גאון ומקובל נודע. איש אלוקים קדוש. בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוד מדומברובה (תק"ל-תר"ג, תלמידו הגדול של החוזה מלובלין), וחתנו של האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוזניץ. בצעירותו זכה להסתופף בצילם של החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, שבחר בו כחתן לנכדתו. בשנת תקע"ה נתמנה חמיו לאדמו"ר בקוזניץ (על מקום אביו המגיד מקוזניץ, שנפטר בתשרי תקע"ה), ורבי יוסף נתמנה אז לרב העיר קוזניץ, בה כיהן עד שנת תר"ו. [באותה שנה – תקע"ה – גם נתמנה אביו הגאון הקדוש רבי מרדכי דוד לאדמו"ר בדומברובה, לאחר פטירת רבו "החוזה" מלובלין, שנפטר בט' באב תקע"ה]. לאחר פטירת אביו נתמנה למלאות את מקומו כאדמו"ר בעיר דומברובה.
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוזניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין, והשפעתו היתה רבה ברחבי פולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמורו"ת ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. רבים מאדמור"י פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו כשכבר היו לו נכדים רבים (שרבים מהם כיהנו באדמורו"ת, מהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמורו"ת, קיבלה פתקאות "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
קכו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות, בעיקר בדפים האחרונים. סימני ופגעי עש בדפים רבים (הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 311.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
ספר מדרש שמואל, על מסכת אבות, מאת רבי שמואל די אוזידה. "כמו שנדפס באמשטרדם" [רוסיה-פולין, תק"פ בקירוב].
העותק של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, ובניו האדמו"רים רבי קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" ורבי ישעיהו שפירא "האדמו"ר החלוץ".
בראש דף השער חתימת יד קדשו: " הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק". חותמות רבות בשער ובדפי הספר: " אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק", וחותמות בניו: " קלונימוס קלמן בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק"; " ישעי' בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק".
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוזניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין, והשפעתו היתה רבה ברחבי פולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמורו"ת ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. רבים מאדמור"י פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו כשכבר היו לו נכדים רבים (שרבים מהם כיהנו באדמורו"ת, מהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן ורבי ישעיהו (ראה אודותם להלן). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמורו"ת, קיבלה פתקאות "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
בנם, האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה (תרמ"ט-תש"ד), קדוש וטהור, עמקן ומקורי. חתן האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. מגדולי ההגות החסידית בתקופת מלחמת העולם השניה ולפניה. בשנת תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר בפיאסצ'נה, עיירה סמוכה לוורשא, ומשנת תרע"ג החל לכהן כרב העיירה. בשנת תרפ"ג פתח את ישיבתו "דעת משה" בוורשא, בה השקיע את כל כוחותיו, והתמסר לכל אחד מתלמידיו באופן אישי. מחנך כביר, עם הבנה פסיכולוגית דקה ויכולת חדירה לנפשות תלמידיו. קנה שם עולם בספריו המקוריים: "חובת התלמידים" לבחורים צעירים (וורשא תרצ"ב, ספרו היחיד שנדפס בחייו), "הכשרת האברכים", "מבוא שערים", "דרך המלך", "בני מחשבה טובה" ויומנו האישי "צו וזירוז". בספריו התמזגו באופן מיוחד תורות חב"ד עם תורות קרלין וקוז'ניץ, עמקות מקורית עם רגשות כיסופים בוערים. ספרו המרטיט ביותר הוא ספרו ההיסטורי "אש קודש", ספר נועז שמכיל את דרשותיו שאמר וכתב בשנות הזעם ת"ש-תש"ב בתוככי גטו וורשא. בספרו זה מתוארים בצורה נוגעת ללב, עומק היסורים הנפשיים שעברו יהודים מאמינים כמוהו בתקופה של הסתר פנים כמו בשואה. בשנת תש"ג הטמין את כתביו בכד חלב באדמת הגטו, ונמצאו באורח פלאי בחפירות שנערכו בשטח הגטו מספר שנים לאחר המלחמה. לאחר מרד גטו וורשא גורש האדמו"ר, יחד עם יהודים נוספים שנותרו בחיים, למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין, שם נרצח על קידוש ה', בה' חשון תש"ד.
בנם הצעיר – רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה), עלה לארץ ישראל בשנת תר"פ ופעל רבות בתנועת ההתיישבות של הפועל המזרחי. השפיע בין חברי התנועה הרבה יראת-שמים בחום חסידי לוהט, ונודע בפי כל בשם "האדמו"ר החלוץ". בשנת תש"ג הגשים משאלת חייו לעבוד כאיכר בנחלתו בכפר פינס. אך השמועות הרעות שבאו מאירופה הכריעוהו ונפטר בגיל צעיר בבית גיסו האדמו"ר רבי חנוך בורשטיין מסוכוטשוב.
[2], ג-פד; לו דף. 23.5 ס"מ. נייר רך. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי בלאי ועש רבים, עם פגיעות בטקסט (כל הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, ובניו האדמו"רים רבי קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" ורבי ישעיהו שפירא "האדמו"ר החלוץ".
בראש דף השער חתימת יד קדשו: " הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק". חותמות רבות בשער ובדפי הספר: " אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק", וחותמות בניו: " קלונימוס קלמן בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק"; " ישעי' בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק".
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוזניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין, והשפעתו היתה רבה ברחבי פולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמורו"ת ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. רבים מאדמור"י פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו כשכבר היו לו נכדים רבים (שרבים מהם כיהנו באדמורו"ת, מהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן ורבי ישעיהו (ראה אודותם להלן). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמורו"ת, קיבלה פתקאות "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
בנם, האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה (תרמ"ט-תש"ד), קדוש וטהור, עמקן ומקורי. חתן האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. מגדולי ההגות החסידית בתקופת מלחמת העולם השניה ולפניה. בשנת תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר בפיאסצ'נה, עיירה סמוכה לוורשא, ומשנת תרע"ג החל לכהן כרב העיירה. בשנת תרפ"ג פתח את ישיבתו "דעת משה" בוורשא, בה השקיע את כל כוחותיו, והתמסר לכל אחד מתלמידיו באופן אישי. מחנך כביר, עם הבנה פסיכולוגית דקה ויכולת חדירה לנפשות תלמידיו. קנה שם עולם בספריו המקוריים: "חובת התלמידים" לבחורים צעירים (וורשא תרצ"ב, ספרו היחיד שנדפס בחייו), "הכשרת האברכים", "מבוא שערים", "דרך המלך", "בני מחשבה טובה" ויומנו האישי "צו וזירוז". בספריו התמזגו באופן מיוחד תורות חב"ד עם תורות קרלין וקוז'ניץ, עמקות מקורית עם רגשות כיסופים בוערים. ספרו המרטיט ביותר הוא ספרו ההיסטורי "אש קודש", ספר נועז שמכיל את דרשותיו שאמר וכתב בשנות הזעם ת"ש-תש"ב בתוככי גטו וורשא. בספרו זה מתוארים בצורה נוגעת ללב, עומק היסורים הנפשיים שעברו יהודים מאמינים כמוהו בתקופה של הסתר פנים כמו בשואה. בשנת תש"ג הטמין את כתביו בכד חלב באדמת הגטו, ונמצאו באורח פלאי בחפירות שנערכו בשטח הגטו מספר שנים לאחר המלחמה. לאחר מרד גטו וורשא גורש האדמו"ר, יחד עם יהודים נוספים שנותרו בחיים, למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין, שם נרצח על קידוש ה', בה' חשון תש"ד.
בנם הצעיר – רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה), עלה לארץ ישראל בשנת תר"פ ופעל רבות בתנועת ההתיישבות של הפועל המזרחי. השפיע בין חברי התנועה הרבה יראת-שמים בחום חסידי לוהט, ונודע בפי כל בשם "האדמו"ר החלוץ". בשנת תש"ג הגשים משאלת חייו לעבוד כאיכר בנחלתו בכפר פינס. אך השמועות הרעות שבאו מאירופה הכריעוהו ונפטר בגיל צעיר בבית גיסו האדמו"ר רבי חנוך בורשטיין מסוכוטשוב.
[2], ג-פד; לו דף. 23.5 ס"מ. נייר רך. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי בלאי ועש רבים, עם פגיעות בטקסט (כל הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג