מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (62) Apply book filter
- חסידות (58) Apply חסידות filter
- chassid (52) Apply chassid filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- חב (6) Apply חב filter
- חבד (6) Apply חבד filter
- ומכתבים (6) Apply ומכתבים filter
- חב"ד (6) Apply חב"ד filter
- chabad (6) Apply chabad filter
- letter (6) Apply letter filter
- הגר (4) Apply הגר filter
- הגרא (4) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (4) Apply ותלמידיו filter
- הגר"א (4) Apply הגר"א filter
- discipl (4) Apply discipl filter
- gaon (4) Apply gaon filter
- his (4) Apply his filter
- vilna (4) Apply vilna filter
מציג 49 - 60 of 62
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 24.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. נזקי עש, בעיקר בשולי הדפים. נקבי עש בודדים במרכז הטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19. סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 387.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 24.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. נזקי עש, בעיקר בשולי הדפים. נקבי עש בודדים במרכז הטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19. סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 387.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר זרע קודש, דרושי חסידות, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים, מאת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. למברג (לבוב), תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השני.
בשער הספר, חותמות בעלות ישנות: "אברהם יהושע העשיל מאר[ט]אן".
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר, דק ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי שני הדפים הראשונים וקרעים קלים במקומות נוספים (חלקם משוקמים בהדבקות נייר). בדפים י ו-יא בחלק הראשון, קרע קטן עם חיסרון קל בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
שני חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השני.
בשער הספר, חותמות בעלות ישנות: "אברהם יהושע העשיל מאר[ט]אן".
הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני החלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר, דק ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי שני הדפים הראשונים וקרעים קלים במקומות נוספים (חלקם משוקמים בהדבקות נייר). בדפים י ו-יא בחלק הראשון, קרע קטן עם חיסרון קל בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות מספר דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
סט שלם (חמשה חלקים בארבעה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ונכד המחבר בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר, ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה לחסות בבית מדרשו של הגר"א בווילנא. כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו לאדמו"ר ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על התורה ועל נ"ך, ו"תפלה למשה" על ספר תהילים.
בחלק מדפי השער, חותמות, רישומים בכתב-יד וחתימות: "שלום זאב[?] ב"ה שלמה ליב נ"י"; "מהעזבון של ר' אריה וואהל ז"ל, י"א כסלו תרע"ח, זאב טויבש[?] ---"; "לדה"ו חיים אורי יאקאבאוויטש" [אב"ד פאביאנהאז, נספה בשואה תש"ד, חתן הרב רבי חזקיה פיש]; "הק' יעקב מאיר וואלד" [ראב"ד קלויזנבורג, תרכ"ו-תרפ"ח, חתן רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג]; "הקטן יהודה ליבוש וואלד".
ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר ודברים): [1], מט; ג, [1], ה-עב, [1] דף. דפים א-ג מחלק דברים נכרכו שלא במקומם, לפני דף השער. 24-25 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות קלים. הכרך השני במצב טוב-בינוני: פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים בקצות הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. בכרך הרביעי, סימני עש קלים. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ונכד המחבר בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר, ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה לחסות בבית מדרשו של הגר"א בווילנא. כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו לאדמו"ר ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על התורה ועל נ"ך, ו"תפלה למשה" על ספר תהילים.
בחלק מדפי השער, חותמות, רישומים בכתב-יד וחתימות: "שלום זאב[?] ב"ה שלמה ליב נ"י"; "מהעזבון של ר' אריה וואהל ז"ל, י"א כסלו תרע"ח, זאב טויבש[?] ---"; "לדה"ו חיים אורי יאקאבאוויטש" [אב"ד פאביאנהאז, נספה בשואה תש"ד, חתן הרב רבי חזקיה פיש]; "הק' יעקב מאיר וואלד" [ראב"ד קלויזנבורג, תרכ"ו-תרפ"ח, חתן רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג]; "הקטן יהודה ליבוש וואלד".
ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר ודברים): [1], מט; ג, [1], ה-עב, [1] דף. דפים א-ג מחלק דברים נכרכו שלא במקומם, לפני דף השער. 24-25 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות קלים. הכרך השני במצב טוב-בינוני: פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים בקצות הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. בכרך הרביעי, סימני עש קלים. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקארלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': 'ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [3] עמ'. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי שני דפי השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות בשולי דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
עותק נאה עם שוליים רחבים במיוחד.
בראש הספר קובץ "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קארלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': 'ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [3] עמ'. שוליים רחבים במיוחד. 28.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי שני דפי השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות בשולי דף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה: בעותק שלפנינו מודפס בדף (אחרון) נפרד הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נדפס באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער, בדף ב/1, ובדפי המגן האחוריים: "יוסף יוזפא במה' צבי הירש ז"ל", "שמואל ליב בר"ג", "עקיבא הכהן...", ועוד.
[1], ב-כז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובדף שלאחריו, עם פגיעה בעיטור ובטקסט, משוקמים בהשלמת נייר עם צילום של הטקסט החסר. קרעים גסים בשולי מספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער, בדף ב/1, ובדפי המגן האחוריים: "יוסף יוזפא במה' צבי הירש ז"ל", "שמואל ליב בר"ג", "עקיבא הכהן...", ועוד.
[1], ב-כז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובדף שלאחריו, עם פגיעה בעיטור ובטקסט, משוקמים בהשלמת נייר עם צילום של הטקסט החסר. קרעים גסים בשולי מספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר "שער התשובה והתפלה", שני חלקים, מתורתו של האדמו"ר השני לבית חב"ד רבי דוב בער שניאוריו [שניער]. ספרים שנדפסו בחיי המחבר "האדמו"ר האמצעי". שקלוב וקאפוסט, [תקע"ז-תקע"ח 1818-1817]. מהדורות ראשונות.
1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס "שער הבחירה", ה"מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה". שקלוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
[4], כב; יא, [1], [2]; פד, [2] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים. דף השער כהה ומוכתם, עם קרעים. פגעי עש ובלאי בדף השער ובמספר דפים (עם פגיעות קלות, חלקן משוקמות). קרעים ופגמים עם חסרון בטקסט במספר דפים. מספר דפים הושלמו כנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב"די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב.
2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב". שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות, חותמות וחתימות.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. חסר דף יז מהספירה הראשונה. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש במספר דפים. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).
1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס "שער הבחירה", ה"מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה". שקלוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
[4], כב; יא, [1], [2]; פד, [2] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים. דף השער כהה ומוכתם, עם קרעים. פגעי עש ובלאי בדף השער ובמספר דפים (עם פגיעות קלות, חלקן משוקמות). קרעים ופגמים עם חסרון בטקסט במספר דפים. מספר דפים הושלמו כנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב"די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב.
2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב". שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות, חותמות וחתימות.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. חסר דף יז מהספירה הראשונה. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש במספר דפים. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
1. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז, [1] דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. בדפים ב-ג קרעים גדולים עם חסרון טקסט, משוקמים בצילום. מספר דפים באמצע הספר חרוכים וקרועים בשוליהם, בדפים עד-עה פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס בווילנא ובזיטומיר שעמדו תחת פיקוח חמור של הממשלה הרוסית. רק בשנת תר"ח נדפס בזיטומיר חלקו השני של הספר על חומשים ויקרא-דברים במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
2. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני נדפס: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר, כאמור, נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
הספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34), מביא מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
קב; כד דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז, [1] דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, חלקם משוקמים. בדפים ב-ג קרעים גדולים עם חסרון טקסט, משוקמים בצילום. מספר דפים באמצע הספר חרוכים וקרועים בשוליהם, בדפים עד-עה פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס בווילנא ובזיטומיר שעמדו תחת פיקוח חמור של הממשלה הרוסית. רק בשנת תר"ח נדפס בזיטומיר חלקו השני של הספר על חומשים ויקרא-דברים במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".
2. ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני נדפס: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר, כאמור, נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
הספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34), מביא מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
קב; כד דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש וחתנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתומים בחתימות ידם, עם תוספת מילים, ואף שורות שלמות, בכתב-ידם. מרביתם נשלחו אל הרב יוסף שמוטקין מראשון לציון ובני משפחתו. לנינגרד (רוסיה), ריגה (לטביה), ווארשא ואוטבוצק (פולין), ברוקלין (ניו-יורק), תרפ"ו-תשל"ט [1926-1979].
• שבעה-עשר מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ (מרביתם כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ומקצתם נכתבו בכתיבת-יד סופר), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בחלקם מופיעה חתימתו המלאה, כולל שם משפחתו, ובשלשה מהם חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו (עם האות יו"ד בכתיבה אשורית). במספר מכתבים נוספו כמה מילים בכתב-יד קדשו.
בין המכתבים הזמנה חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ לחתונת הרבי מליובאוויטש. עם הוספת התאריך, שם וכתובת הנמען והמילים: "ידידו הדו"ש ומברכו" בכתב-ידו של הריי"ץ.
• שמונה-עשר מכתבים ומברק מאת הרבי מליובאוויטש (כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בכמה מהם נוספו כמה מילים או שורות שלמות בכתב-ידו.
בין המכתבים: מכתב ברכת "שנה טובה" מחודש אלול תש"י (שנת האבל על האדמו"ר הריי"ץ), כשבסמוך לחתימת הרבי (שעדיין לא הוכתר לאדמו"ר), מצורפות גם חתימות חמותו הרבנית נחמה דינה שניאורסון, וגיסו הרב שמריהו גוראריה; מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ה"מרכז לעניני חינוך".
• העתק "שיחה" נדירה ("הנחה", שמונה עמודים) שנאמרה בסעודת פורים תרפ"ו על ידי הריי"ץ ולא נדפסה במלואה מעולם (קטעים קצרים מ"שיחה" זו נדפסו בספר "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", א', עמ' 41, ובספר "סיפור של חג – חג פורים", עמ' 161); העתק "שיחה" שנאמרה על ידי הריי"ץ בי"ט כסלו [תרפ"ח] ולא נדפסה מעולם (פיסת נייר, כתובה משני צדיה).
• כמו כן, האוסף כולל: ארבעה-עשר מכתבים מאת הרב יחזקאל פייגין, מזכירו של הריי"ץ (מרביתם בשם הריי"ץ על נייר מכתבים רשמי); שני מכתבים מאת הרב שמואל זלמנוב (אחד מהם נשלח בהוראתו ובשמו של הריי"ץ); מכתב מאת הרב נחמן ישראל הכהן (בשם הריי"ץ); מכתב ארוך מאת הרב שמואל הלוי לויטין (נשלח מכותאיס), העוסק בשליחת כספי "מעמדות" של האדמו"ר הריי"ץ; "קוויטל" שכתב הרב יוסף שמוטקין אל רבו הריי"ץ; מכתבים ארוכים מאת הרב יוסף שמוטקין אל האדמו"ר הריי"ץ ואל המזכיר הרב יחזקאל פייגין; מכתב קבלה על תרומה מאת הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" – ליובאוויטש, משנת תרע"ב (על נייר מסמכים רשמי של הישיבה, עם חותמת הריי"ץ); מודעות וכרטיסים המתעדים את ביקור הריי"ץ בארץ בשנת תרפ"ט; "מכתב כללי", עם חתימה מצולמת של הרבי; תעודת חבר רשמית של כולל חב"ד; גזרי עיתונים עם כתבות על הרבי מליובאוויטש, ופריטי נייר נוספים העוסקים בחב"ד.
מצורפים: תמונה של הרבי מליובאוויטש; שני מסמכים משפטיים של הרבנות הראשית בתל-אביב, משנת תרפ"ט, עם חתימות הרבנים הראשיים של תל-אביב – הרב שלמה אהרנסון והרב בן ציון חי עוזיאל; ספר חק לישראל – בראשית, פיוטרקוב תרנ"ח 1898.
הרב יוסף שמוטקין (תרנ"ב-תשל"ט), הנמען של רוב המכתבים, היה פרדסן ואיש עסקים חב"די. עלה לארץ בשנת תרפ"ה והיה ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון והיזם של בית הכנסת חב"ד בעיר. המכתבים ששלח אליו הריי"ץ עוסקים, בין היתר, בחובות אליהם נקלע, בפרשיות סבוכות בענייני ירושה ובמכירת הפרדס שלו. מכתבים רבים ששלח אליו הרבי עוסקים בבריאותו של נכדו זוהר אולפינר (תש"ה-תשע"ב, בעל משרד לעריכת דין בראשון לציון ויו"ר מועדון השחמט בראשון לציון), שנדבק בגיל 5 במחלת הפוליו, ומאז חלה בשיתוק ברגליו. במכתבים שלפנינו עצות רבות שנתן הרבי בענייני המחלה, בהם מידע על דרכי טיפול, רופאים, אשפוזים וניתוחים. מכתבים אלו, כפי הנראה, עדיין לא נדפסו.
76 פריטי נייר (מתוכם 17 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ ו-18 מכתבים עם חתימת הרבי מליובאוויטש) + תצלום. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
• שבעה-עשר מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ (מרביתם כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ומקצתם נכתבו בכתיבת-יד סופר), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בחלקם מופיעה חתימתו המלאה, כולל שם משפחתו, ובשלשה מהם חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו (עם האות יו"ד בכתיבה אשורית). במספר מכתבים נוספו כמה מילים בכתב-יד קדשו.
בין המכתבים הזמנה חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ לחתונת הרבי מליובאוויטש. עם הוספת התאריך, שם וכתובת הנמען והמילים: "ידידו הדו"ש ומברכו" בכתב-ידו של הריי"ץ.
• שמונה-עשר מכתבים ומברק מאת הרבי מליובאוויטש (כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בכמה מהם נוספו כמה מילים או שורות שלמות בכתב-ידו.
בין המכתבים: מכתב ברכת "שנה טובה" מחודש אלול תש"י (שנת האבל על האדמו"ר הריי"ץ), כשבסמוך לחתימת הרבי (שעדיין לא הוכתר לאדמו"ר), מצורפות גם חתימות חמותו הרבנית נחמה דינה שניאורסון, וגיסו הרב שמריהו גוראריה; מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ה"מרכז לעניני חינוך".
• העתק "שיחה" נדירה ("הנחה", שמונה עמודים) שנאמרה בסעודת פורים תרפ"ו על ידי הריי"ץ ולא נדפסה במלואה מעולם (קטעים קצרים מ"שיחה" זו נדפסו בספר "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", א', עמ' 41, ובספר "סיפור של חג – חג פורים", עמ' 161); העתק "שיחה" שנאמרה על ידי הריי"ץ בי"ט כסלו [תרפ"ח] ולא נדפסה מעולם (פיסת נייר, כתובה משני צדיה).
• כמו כן, האוסף כולל: ארבעה-עשר מכתבים מאת הרב יחזקאל פייגין, מזכירו של הריי"ץ (מרביתם בשם הריי"ץ על נייר מכתבים רשמי); שני מכתבים מאת הרב שמואל זלמנוב (אחד מהם נשלח בהוראתו ובשמו של הריי"ץ); מכתב מאת הרב נחמן ישראל הכהן (בשם הריי"ץ); מכתב ארוך מאת הרב שמואל הלוי לויטין (נשלח מכותאיס), העוסק בשליחת כספי "מעמדות" של האדמו"ר הריי"ץ; "קוויטל" שכתב הרב יוסף שמוטקין אל רבו הריי"ץ; מכתבים ארוכים מאת הרב יוסף שמוטקין אל האדמו"ר הריי"ץ ואל המזכיר הרב יחזקאל פייגין; מכתב קבלה על תרומה מאת הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" – ליובאוויטש, משנת תרע"ב (על נייר מסמכים רשמי של הישיבה, עם חותמת הריי"ץ); מודעות וכרטיסים המתעדים את ביקור הריי"ץ בארץ בשנת תרפ"ט; "מכתב כללי", עם חתימה מצולמת של הרבי; תעודת חבר רשמית של כולל חב"ד; גזרי עיתונים עם כתבות על הרבי מליובאוויטש, ופריטי נייר נוספים העוסקים בחב"ד.
מצורפים: תמונה של הרבי מליובאוויטש; שני מסמכים משפטיים של הרבנות הראשית בתל-אביב, משנת תרפ"ט, עם חתימות הרבנים הראשיים של תל-אביב – הרב שלמה אהרנסון והרב בן ציון חי עוזיאל; ספר חק לישראל – בראשית, פיוטרקוב תרנ"ח 1898.
הרב יוסף שמוטקין (תרנ"ב-תשל"ט), הנמען של רוב המכתבים, היה פרדסן ואיש עסקים חב"די. עלה לארץ בשנת תרפ"ה והיה ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון והיזם של בית הכנסת חב"ד בעיר. המכתבים ששלח אליו הריי"ץ עוסקים, בין היתר, בחובות אליהם נקלע, בפרשיות סבוכות בענייני ירושה ובמכירת הפרדס שלו. מכתבים רבים ששלח אליו הרבי עוסקים בבריאותו של נכדו זוהר אולפינר (תש"ה-תשע"ב, בעל משרד לעריכת דין בראשון לציון ויו"ר מועדון השחמט בראשון לציון), שנדבק בגיל 5 במחלת הפוליו, ומאז חלה בשיתוק ברגליו. במכתבים שלפנינו עצות רבות שנתן הרבי בענייני המחלה, בהם מידע על דרכי טיפול, רופאים, אשפוזים וניתוחים. מכתבים אלו, כפי הנראה, עדיין לא נדפסו.
76 פריטי נייר (מתוכם 17 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ ו-18 מכתבים עם חתימת הרבי מליובאוויטש) + תצלום. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבי ברכה והדרכה מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, שנשלחו אל הרב ישראל הס מרעננה. ברוקלין, ניו יורק, תשט"ו-תשנ"ב [1992-1955].
21 מכתבים מאת הרבי מליובאוויטש, כתובים במכונת כתיבה על נייר-מכתבים רשמי של הרבי. 16 מהם חתומים בחתימת ידו, ו-5 מהם חתומים על ידי מזכירו הרב אליהו קווינט. בחלק מהמכתבים מופיעים תיקונים והוספות של שתיים או שלש מילים בכתב-ידו של הרבי.
האוסף כולל:
• 7 מכתבי ברכת "שנה טובה" מהרבי, מהשנים תשי"ח-תשכ"ד [1957-1963], בחתימת ידו של הרבי.
• 14 מכתבי הדרכה מהרבי שנשלחו אל הרב ישראל הס בצעירותו, בתחילת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתבים תשובות על שאלות בהלכה ובמנהג; ביאורים בעניינים עמוקים בתורת חסידות חב"ד; ברכות לרגל נישואין ולידות, ועוד.
• 3 דפים (5 עמודים כתובים), ובהם תיאור של שיחה נדירה ומעניינת ב"יחידות" [=מפגש פרטי עם הרבי בחדרו], ששוחח הרבי עם הרב דוד הס (אביו של הרב ישראל הס) באור לכ"ט אדר תש"ך [1960], "יחידות" שארכה יותר מארבעים דקות. תיאור ה"יחידות", הכולל תיאור דמותו של הרבי, כתוב בכתב-ידו של הרב דוד הס (הדף הראשון נכתב עוד באותו לילה בו נערכה ה"יחידות"). הדברים כתובים בחן וברגש רב (על פי דברי בנו הרב ישראל הס באחד ממכתביו לרבי, "יחידות" זו הביאה למהפך בנפשו ובעולמו של אביו הזקן, ומאז ואילך הוא דבק בתורת חב"ד, על אף היותו מיוצאי גרמניה).
• 15 מכתבים מאת רבי מיכאל יהודה אריה ליב כהן, מראשי "צעירי אגודת חב"ד", מהשנים תשי"ד-תשי"ח [1954-1958]. במכתבים דברי הדרכה מעניינים בחסידות ובמנהגי חב"ד שנשלחו אל הרב ישראל הס בבחרותו, בראשית התקרבותו לחב"ד.
• 2 מכתבים מאת רבי שמואל אליעזר הלפרין, מחשובי רבני חב"ד, ורבה של שכונת "בית ישראל" בירושלים, משנת תשט"ו [1955].
• מכתב ברכה לנישואי הרב ישראל הס, מאת הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות, משנת תשי"ז [1957].
• 9 טיוטות מכתבים (16 דפים) של הרב ישראל הס אל הרבי, מהשנים תשט"ו-תשכ"א [1955-1961], בהם הוא שוטח בפני הרבי, בכנות ובצורה נוגעת ללב, את כל ספקותיו והתלבטויותיו לגבי חסידות חב"ד, תורתה ומנהגיה.
הרב ישראל הס (תרצ"ה-תשנ"ז) למד בבחרותו בישיבות "הדרום" ו"מרכז הרב". בסביבות שנת תשי"ד החל להימשך ללימוד תורתה של חסידות חב"ד ואל מנהגיה, ומאז החל להתכתב עם הרבי מליובאוויטש ועם חשובי החסידים והמשפיעים בעניינים מהותיים שהעסיקו אותו בנוגע לחסידות חב"ד. הרב הס היה חתנו של המקובל רבי מרדכי עטיה. בשנת תשי"ט פתח והקים את ישיבת בני עקיבא שברעננה, ועמד בראשותה חמש עשרה שנה, ובשנת תשל"ג התמנה לרב הקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן, במשרה זו כיהן שמונה שנים. חיבר ספרים רבים בהגות תורנית, במחשבת ישראל ובהסברת מושגים בקבלה. ספריו בנויים לרוב על יסודותיה של תורת חב"ד.
חלק מהמכתבים, וכן תוכן ה"יחידות", כפי הנראה, לא נדפסו.
באחד המכתבים שלפנינו שלא נדפסו, כותב הרבי: "מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות".
[59] דף (בהם 21 מכתבים מהרבי). מצב כללי טוב. גודל ומצב משתנים.
21 מכתבים מאת הרבי מליובאוויטש, כתובים במכונת כתיבה על נייר-מכתבים רשמי של הרבי. 16 מהם חתומים בחתימת ידו, ו-5 מהם חתומים על ידי מזכירו הרב אליהו קווינט. בחלק מהמכתבים מופיעים תיקונים והוספות של שתיים או שלש מילים בכתב-ידו של הרבי.
האוסף כולל:
• 7 מכתבי ברכת "שנה טובה" מהרבי, מהשנים תשי"ח-תשכ"ד [1957-1963], בחתימת ידו של הרבי.
• 14 מכתבי הדרכה מהרבי שנשלחו אל הרב ישראל הס בצעירותו, בתחילת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתבים תשובות על שאלות בהלכה ובמנהג; ביאורים בעניינים עמוקים בתורת חסידות חב"ד; ברכות לרגל נישואין ולידות, ועוד.
• 3 דפים (5 עמודים כתובים), ובהם תיאור של שיחה נדירה ומעניינת ב"יחידות" [=מפגש פרטי עם הרבי בחדרו], ששוחח הרבי עם הרב דוד הס (אביו של הרב ישראל הס) באור לכ"ט אדר תש"ך [1960], "יחידות" שארכה יותר מארבעים דקות. תיאור ה"יחידות", הכולל תיאור דמותו של הרבי, כתוב בכתב-ידו של הרב דוד הס (הדף הראשון נכתב עוד באותו לילה בו נערכה ה"יחידות"). הדברים כתובים בחן וברגש רב (על פי דברי בנו הרב ישראל הס באחד ממכתביו לרבי, "יחידות" זו הביאה למהפך בנפשו ובעולמו של אביו הזקן, ומאז ואילך הוא דבק בתורת חב"ד, על אף היותו מיוצאי גרמניה).
• 15 מכתבים מאת רבי מיכאל יהודה אריה ליב כהן, מראשי "צעירי אגודת חב"ד", מהשנים תשי"ד-תשי"ח [1954-1958]. במכתבים דברי הדרכה מעניינים בחסידות ובמנהגי חב"ד שנשלחו אל הרב ישראל הס בבחרותו, בראשית התקרבותו לחב"ד.
• 2 מכתבים מאת רבי שמואל אליעזר הלפרין, מחשובי רבני חב"ד, ורבה של שכונת "בית ישראל" בירושלים, משנת תשט"ו [1955].
• מכתב ברכה לנישואי הרב ישראל הס, מאת הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות, משנת תשי"ז [1957].
• 9 טיוטות מכתבים (16 דפים) של הרב ישראל הס אל הרבי, מהשנים תשט"ו-תשכ"א [1955-1961], בהם הוא שוטח בפני הרבי, בכנות ובצורה נוגעת ללב, את כל ספקותיו והתלבטויותיו לגבי חסידות חב"ד, תורתה ומנהגיה.
הרב ישראל הס (תרצ"ה-תשנ"ז) למד בבחרותו בישיבות "הדרום" ו"מרכז הרב". בסביבות שנת תשי"ד החל להימשך ללימוד תורתה של חסידות חב"ד ואל מנהגיה, ומאז החל להתכתב עם הרבי מליובאוויטש ועם חשובי החסידים והמשפיעים בעניינים מהותיים שהעסיקו אותו בנוגע לחסידות חב"ד. הרב הס היה חתנו של המקובל רבי מרדכי עטיה. בשנת תשי"ט פתח והקים את ישיבת בני עקיבא שברעננה, ועמד בראשותה חמש עשרה שנה, ובשנת תשל"ג התמנה לרב הקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן, במשרה זו כיהן שמונה שנים. חיבר ספרים רבים בהגות תורנית, במחשבת ישראל ובהסברת מושגים בקבלה. ספריו בנויים לרוב על יסודותיה של תורת חב"ד.
חלק מהמכתבים, וכן תוכן ה"יחידות", כפי הנראה, לא נדפסו.
באחד המכתבים שלפנינו שלא נדפסו, כותב הרבי: "מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות".
[59] דף (בהם 21 מכתבים מהרבי). מצב כללי טוב. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן. ברוקלין, תשל"ט [1978].
בסוף הספר חתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
על חתימתו זו של הרבי נכתב: "בסיום חודש תשרי תשל"ט, במהלך היחידויות לאורחים, הורה הרבי לגשת למזכירות על מנת לקבל תניא... חיבה מיוחדת נודעה לספרים אלו בהיות חתימת ידו הקדושה מתנוססת על גביהם – על ספר התניא בסופו..." (קובץ לחיזוק ההתקשרות, כט, תשרי תשע"א, עמ' 7).
[4], רטז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.
בסוף הספר חתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
על חתימתו זו של הרבי נכתב: "בסיום חודש תשרי תשל"ט, במהלך היחידויות לאורחים, הורה הרבי לגשת למזכירות על מנת לקבל תניא... חיבה מיוחדת נודעה לספרים אלו בהיות חתימת ידו הקדושה מתנוססת על גביהם – על ספר התניא בסופו..." (קובץ לחיזוק ההתקשרות, כט, תשרי תשע"א, עמ' 7).
[4], רטז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.
קטגוריה
חסידות חב"ד – ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. [ווילנא והוראדנא, תק"פ 1820]. המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא.
ספר זה הנו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה. על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מספר היה ה"חזון איש" מעשה שהיה בדיבוק אחד שהביאוהו לאחד מן הצדיקים מהדור הקודם, ונאספו שם כל בני העיירה. אמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא! נטל אותו צדיק שני ספרים שווים, אחד מהמהדורה הראשונה שנדפסה בדור שלפניהם, ואחד מהמהדורה השניה שנדפסה באותו דור [ווילנא, תרמ"ב]. עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה יש בתוך העטיפה. נטל בעל הדיבוק את הספר מהמהדורה השניה וחיבקו וגיפפו, ואילו מהספר השני נרתע באומרו איני יכול לנגוע בו. גילה אותו צדיק פשר הדבר: כי את הספר הקדוש שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, לא יכול היה הדיבוק הטמא לקחתו מחמת קדושתו, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב – בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש; ספר שמוש חכמים, עמ' רסו).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא [על-פי קבלה שהיתה בידו], ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
בדף השער חתימות: "עזריאל במ"ה צבי הירש מלאייזעווא"; "יהודא ליב במ"ה זיסקינד מלאייזעווא"; רישום ברוסית וחותמת צנזורה.
[3], נט, [3] דף (במקור: [6], נט, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר איכותי עבה ובהיר, שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים והדבקות נייר ישנות בשולי הדפים הראשונים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
סדר ההקדמות מתאים לעותקי הוואריאנט המוזכרים במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 177999, שבהם קדמה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין להקדמת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 334.
ספר זה הנו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה. על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מספר היה ה"חזון איש" מעשה שהיה בדיבוק אחד שהביאוהו לאחד מן הצדיקים מהדור הקודם, ונאספו שם כל בני העיירה. אמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא! נטל אותו צדיק שני ספרים שווים, אחד מהמהדורה הראשונה שנדפסה בדור שלפניהם, ואחד מהמהדורה השניה שנדפסה באותו דור [ווילנא, תרמ"ב]. עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה יש בתוך העטיפה. נטל בעל הדיבוק את הספר מהמהדורה השניה וחיבקו וגיפפו, ואילו מהספר השני נרתע באומרו איני יכול לנגוע בו. גילה אותו צדיק פשר הדבר: כי את הספר הקדוש שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, לא יכול היה הדיבוק הטמא לקחתו מחמת קדושתו, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב – בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש; ספר שמוש חכמים, עמ' רסו).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא [על-פי קבלה שהיתה בידו], ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
בדף השער חתימות: "עזריאל במ"ה צבי הירש מלאייזעווא"; "יהודא ליב במ"ה זיסקינד מלאייזעווא"; רישום ברוסית וחותמת צנזורה.
[3], נט, [3] דף (במקור: [6], נט, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר איכותי עבה ובהיר, שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים והדבקות נייר ישנות בשולי הדפים הראשונים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
סדר ההקדמות מתאים לעותקי הוואריאנט המוזכרים במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 177999, שבהם קדמה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין להקדמת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 334.
קטגוריה
הגר"א ותלמידיו – ספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
7.7.2020
פתיחה: $2,500
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
חמשה חומשי תורה עם פירושים שונים, ועם שלושה פירושים חדשים: פירוש הגר"א "אדרת אליהו", ושני פירושים על המסורה: "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דוברובנא [חתן הגר"א]. דוברובנה, תקס"ד, 1804. שני שערים.
מהדורה ראשונה של פירושו של הגר"א מווילנא לתורה, עם הקדמת בניו של הגר"א. מעבר לשער של חלק ב': הסכמות רבי חיים מוולוז'ין ורבני ליטא ורייסין.
[2], סח דף; נד דף; [1], מו דף; נא דף; נד דף; טז דף. 47 ס"מ. שוליים רחבים. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים. כתמי רטיבות (סימני עובש במספר דפים). קרעים בדפי השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים. סימני עש בודדים. חותמות ורישומי צנזורה. כריכת עור חדשה ומהודרת.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1.
מהדורה ראשונה של פירושו של הגר"א מווילנא לתורה, עם הקדמת בניו של הגר"א. מעבר לשער של חלק ב': הסכמות רבי חיים מוולוז'ין ורבני ליטא ורייסין.
[2], סח דף; נד דף; [1], מו דף; נא דף; נד דף; טז דף. 47 ס"מ. שוליים רחבים. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים. כתמי רטיבות (סימני עובש במספר דפים). קרעים בדפי השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים. סימני עש בודדים. חותמות ורישומי צנזורה. כריכת עור חדשה ומהודרת.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1.
קטגוריה
הגר"א ותלמידיו – ספרי דפוס
קָטָלוֹג