מכתב בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של הגאון הצדיק רבי "הלל ל"ש [ליכטנשטיין] מוועטש", קולומייא, תשרי תרח"ם [1887].
המלצה לנתינת צדקה לתלמיד חכם עני מירושלים: "הרב המפורסם... בקי בנגלה ובנסתר חסיד ועניו יראת ד' תאיר פניו... מו"ה יצחק דוד בהרב המאוה"ג החסיד מו"ה מרדכי זללה"ה שהיה אב"ד בק"ק קאמפילונג וכמה קהילות, נכד צדיקים וקדושים... ולאו בכל יום איתרחיש נוסע כזה..." [מליצת-לשון עפ"י מאמר חז"ל: "לאו בכל יום איתרחיש ניסא"].
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין (תקע"א-תרנ"א), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". נולד בעיר וועטש לאביו הדיין הגאון רבי ברוך בענדיט. מנערותו נודע ביראתו ובדבקותו בבורא, וכשלמד בישיבת פרשבורג היה תלמיד חביב על ה"חתם סופר" שהחשיבו מאד בגלל יראתו הטהורה [וקרא עליו ועל בן דודו רבי הלל פולק את הפסוק "קודש הילולים להשם"]. כיהן ברבנות במארגרטין וסיקסא שבהונגריה, ובשנת תרכ"ז עבר לכהן ברבנות קולומייא שבגליציה. דרשן מפורסם, לוחם מלחמות השם, אשר עמד בפרץ והוכיח את דורו על פרצות בחומת כרם ישראל. נערץ ע"י גדולי רבני דורו, האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז דיבר רבות בשבחו. תשובותיו נדפסו בספר "תשובות בית הלל" (סאטמר תרס"ח) ודרשותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו "משכיל אל דל", "עת לעשות" ועוד.
דף, כ-20.5 ס"מ. מצב בינוני, קרעים בקפלים והדבקות נייר-דבק חומצי.
מכתב זה נדפס בספר "גבורות יצחק - דרוש וחידוש" ("גני שושנים", עמ' נא).