מכתב בכתב ידו של אליעזר בן-יהודה ומכתב בכתב ידה של רעייתו, חמדה בן-יהודה, ממוענים אל זלמן דוד ליבונטין, מנהל בנק אנגלו-פלשתינה. [ירושלים], 1910.
1. מכתב מאליעזר בן-יהודה. [ירושלים], 20 ביוני 1910.
"לא רציתי לבוא אליך יותר בדבר הענין הידוע כי כבר הייתי למשא על אדוני בענין זה. אך המתנתי כי יודיעני אדוני בעצמו מה החלטתו אחרי אשר שקט קצת רוחו, אחרי השיחה שבינינו... אני מיעץ לאדוני בתור ידיד, כי יעשה בגדלות עתה בעוד מועד וישיב את ברזלי על כנו...".
כפי הנראה, מתייחס בן-יהודה לסופר ולפעיל הציוני (מזכיר ועד "חובבי ציון" ביפו) יהושע ברזילי (איישנזטט) אשר עבד בבנק אפ"ק ופוטר ממנו משום שהעניק אשראי ללקוחות בניגוד לכללי הזהירות המקובלים ותוך העדפת שיקולים ציוניים על פני שיקולים מסחריים. דף 17.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וקו קפל.
2. מכתב מחמדה בן-יהודה. ירושלים, 11 באוגוסט 1910.
"אדוני, שמענו היום בהבנק כי 'עלילה' חדשה מתרקמת עלינו על סמך השורות המעטות שהדפסנו בה'אור' על אדות התקונים לטובה העומדים להעשות בהבנק... מה ענין העלילות האלו? האם אנחנו יהודים נרדפים ואתם גויים צוררים? האם קרוב הזמן לימי הפסח? או שחפצתם להנהיג עלילת דם גם לחג ראש השנה? כי את דמנו אתם שופכים בכל דבריכם... אני אומרת לאדוני כל אלה כדי להעירו שיבוא להצטדק, כי בכלל אין לנו לתת דין וחשבון ממה שאנו מפרסמים בעתוננו – לאיש! אנו חופשים מעזרתכם והשתתפותכם, משכילים נכבדים ועסקני הצבור הישרים, אנו חופשים גם כן מדריסת כפות רגליכם בתוך עבודתנו, בתוך נפשותינו. עתוננו הולך ומתפתח ויהיה לקול העם העברי היושב בארץ וכל תעמולתכם ליסד עתון כנגדנו ולמסורו בידי איש זשרגוני [ז'רגון = יידיש] וצורר העברית ולהפסיד לאלפים ולרבבות מכסף הציונים, או אפילו חלומכם הנעים להתקים על שנוררות באמריקה וכו' – לא יעלה בידיכם ועתונכם ידמה להקיקיון של יונה! כנפים צמחו לנו! וקצרו ידיכם לקצצן!...". [3] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. חותמת-דיו מחוקה.