מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove יהדות filter יהדות
- (-) Remove african filter african
- אפריקה (8) Apply אפריקה filter
- וצפון (8) Apply וצפון filter
- מרוקו (8) Apply מרוקו filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- morrocan (8) Apply morrocan filter
- north (8) Apply north filter
- north-african (8) Apply north-african filter
- northafrican (8) Apply northafrican filter
מציג 1 - 8 of 8
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $3,000
לא נמכר
כתב-יד, מחזור לראש השנה וליום הכיפורים, כמנהג הקדום של תושבי פאס - עם כוונות ותפילות עפ"י הקבלה, פיוטים ופירושי מילים, הוראות ומנהגים. [מרוקו, המאה ה-18 בקירוב, אחרי תנ"ג 1693].
מחזור על פי הנוסח הקדום של יהודי מרוקו ה"תושבים". במשך השנים שלאחר גירושי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15, גברו נוסחאות ומנהגי ה"מגורשים" מספרד, על פני הנוסח העתיק המקומי של ה"תושבים". רוב בתי הכנסיות נהגו כמנהג ה"מגורשים", וכל הסידורים המודפסים בהם השתמשו היו לפי מנהגים אלו. בדורות האחרונים נשאר המנהג הקדום בעיקר בעיר פאס, בה היה בית כנסת שבו התפללו על פי נוסח ה"תושבים". נוסח זה נדפס לראשונה בסידור אהבת הקדמונים (ירושלים, תרמ"ט 1889) - "מנהג קדמון - מנהג בהכנ"ס של ק"ק התושבים יצ"ו בעוב"י פאס" [ישמרם צורם וינטרם, בעיר ואם בישראל פאס]. בסידור הנ"ל נדפסו רק פיוטים בודדים מתפילות הימים הנוראים. בכתב היד שלפנינו הנוסח המלא של המחזור [אמנם חסרים בו דפים, אולם במקורו הוא נכתב כמחזור שלם]. נדירים המה כתבי היד בהם מופיע נוסח קדום זה.
לצד נוסח התפילה, נעתקו במחזור שלפנינו כוונות קבליות וקטעי קבלה שלמים, שחלקם בלתי ידועים ממקומות אחרים ויתכן שהם מקוריים. תוכן הדברים משולב מקבלת האר"י וקבלה קדומה - כגון: ספר הקנה, וכתבי הרמב"ם אלבאז (ממקובלי מרוקו הקדומים, בעל "היכל הקודש"). ראה למשל בדף ל/1-לא/2: "בסוד כוונת שופר ראוי לדקדק וארשום מה שמצאתי..."; דף קסג/1: "סוד סדר עבודה" - והוא קיצור דברי הרמב"ם אלבאז בספרו "היכל הקודש". במספר מקומות נעתקו קטעים מ"ספר הכוונות" (ראה: דף מה/2, פו/2). הכותב מתייחס לחילוק שבין כוונות האר"י לספרי הקבלה הקדמוניים - ראה בדף פה/2: "סוד ויעבור... זו היא כוונת המקובלים הראשונים ואינה כוונת האר"י ז"ל...". מאידך, מתייחס המחבר בחרדת קודש לדברי האר"י: "אמנם כפי כוונת האר"י זלה"ה הט אזנך ושמע בלשון שאני רשאי להשמיעך כי את האלקים אני ירא ובמקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך כי כתיב אל תוסף על דבריו..." (דף לא/1).
בין היתר, מופיעות במחזור תפילות קבליות לשעת הוצאת ספרי התורה (דף כח/2, קמו/2) ולשעת אמירת "איה מקום כבודו" בתפלת קדושה (דף קנח/1, ר/1), עם תוספות בלתי ידועות. בדף קפד/2 תפילת רבי ישמעאל כהן גדול (בכתב יד שונה): "תפלה נוראה מר' ישמעאל כ"ג" [בנוסח מעט שונה מהנוסח הנדפס של תפלה זו, שנדפסה לראשונה בספר שם טוב קטן, זולצבך תס"ו]. בתוך תפלה זו מופיע כמה פעמים השם "אברהם בן ג'והרא", כנראה שם המעתיק או הבעלים [מעניין לציין כי במקום בו המתפלל צריך להזכיר את אותיות שמו עם המילים "קרע שטן" לאחר כל אות (ראה שם טוב קטן, דף ג/2), העתיק הכותב את השם "יוסף" (כנראה מתוך המקור שהיה לפניו): "י"ו קרע שטן ס' קרע שטן פ' קרע שטן"].
הגהות בגליונות על מנהגים מקומיים: "פזמון 'לדוד בשנותו' נשמט מכאן כי לא נהגנו לקרותו" (דף קו/1); "ועכשיו לא נהגו לאומרו אלא מתחילין..." (דף רח/2). בדף סו/2 מופיעה הגהה חתומה [בכתב יד שונה], המתייחסת למה שהיה כתוב במקום אחר בכתב היד: "לדף ל"ג ע"א [חסר לפנינו] אי"ה [אמר י"ה?] נ"ל שמה שכתב הרב... שט"ס הוא... כנ"ל הצעיר ודו"ק".
[2], כד-לא, מה-מו, נא-נו, נח-קטו, קיז-קמז, קנב-קפד, קפז-רי דף. סה"כ 164 דף. כתב היד חסר במספר מקומות. 16 ס"מ. מצב בינוני. מצב משתנה בין הדפים, בלאי וכתמים, נקבי עש. דפים משוקמים עם פגיעה בטקסט. דף אחד קרוע. כריכת בד חדשה, נתון בקופסה תואמת.
תיארוך כתב היד לאחר שנת תנ"ג (1693), שכן בדף צג/1 הוא מביא "וידוי לר' יצחק אבוהב ז"ל". נוסח וידוי זה מופיע בכתבי רבי יצחק אבוהב השלישי שנפטר בשנת תנ"ג, והוא מוזכר כאן בברכת המתים "ז"ל". ראה: "כתבי רבינו יצחק אבוהב, חכמי ריסיפי ואמשטרדאם", מכון ירושלים, חלק ראשון (ירושלים, תשס"ז), עמ' קיד. וידוי זה נתחבר ע"י רבי יצחק אבוהב בעיר ריסיפי (אמריקה הדרומית), בעת מצור הפורטוגזים עליה בזמן המרד נגד הכובשים ההולנדים - "וידוי ותפילה אשר תקנתי אותם להתפלל בעת צרה, בבא עלינו גדודי מלך פורטוגאל והקב"ה הצילנו מידם".
מחזור על פי הנוסח הקדום של יהודי מרוקו ה"תושבים". במשך השנים שלאחר גירושי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15, גברו נוסחאות ומנהגי ה"מגורשים" מספרד, על פני הנוסח העתיק המקומי של ה"תושבים". רוב בתי הכנסיות נהגו כמנהג ה"מגורשים", וכל הסידורים המודפסים בהם השתמשו היו לפי מנהגים אלו. בדורות האחרונים נשאר המנהג הקדום בעיקר בעיר פאס, בה היה בית כנסת שבו התפללו על פי נוסח ה"תושבים". נוסח זה נדפס לראשונה בסידור אהבת הקדמונים (ירושלים, תרמ"ט 1889) - "מנהג קדמון - מנהג בהכנ"ס של ק"ק התושבים יצ"ו בעוב"י פאס" [ישמרם צורם וינטרם, בעיר ואם בישראל פאס]. בסידור הנ"ל נדפסו רק פיוטים בודדים מתפילות הימים הנוראים. בכתב היד שלפנינו הנוסח המלא של המחזור [אמנם חסרים בו דפים, אולם במקורו הוא נכתב כמחזור שלם]. נדירים המה כתבי היד בהם מופיע נוסח קדום זה.
לצד נוסח התפילה, נעתקו במחזור שלפנינו כוונות קבליות וקטעי קבלה שלמים, שחלקם בלתי ידועים ממקומות אחרים ויתכן שהם מקוריים. תוכן הדברים משולב מקבלת האר"י וקבלה קדומה - כגון: ספר הקנה, וכתבי הרמב"ם אלבאז (ממקובלי מרוקו הקדומים, בעל "היכל הקודש"). ראה למשל בדף ל/1-לא/2: "בסוד כוונת שופר ראוי לדקדק וארשום מה שמצאתי..."; דף קסג/1: "סוד סדר עבודה" - והוא קיצור דברי הרמב"ם אלבאז בספרו "היכל הקודש". במספר מקומות נעתקו קטעים מ"ספר הכוונות" (ראה: דף מה/2, פו/2). הכותב מתייחס לחילוק שבין כוונות האר"י לספרי הקבלה הקדמוניים - ראה בדף פה/2: "סוד ויעבור... זו היא כוונת המקובלים הראשונים ואינה כוונת האר"י ז"ל...". מאידך, מתייחס המחבר בחרדת קודש לדברי האר"י: "אמנם כפי כוונת האר"י זלה"ה הט אזנך ושמע בלשון שאני רשאי להשמיעך כי את האלקים אני ירא ובמקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך כי כתיב אל תוסף על דבריו..." (דף לא/1).
בין היתר, מופיעות במחזור תפילות קבליות לשעת הוצאת ספרי התורה (דף כח/2, קמו/2) ולשעת אמירת "איה מקום כבודו" בתפלת קדושה (דף קנח/1, ר/1), עם תוספות בלתי ידועות. בדף קפד/2 תפילת רבי ישמעאל כהן גדול (בכתב יד שונה): "תפלה נוראה מר' ישמעאל כ"ג" [בנוסח מעט שונה מהנוסח הנדפס של תפלה זו, שנדפסה לראשונה בספר שם טוב קטן, זולצבך תס"ו]. בתוך תפלה זו מופיע כמה פעמים השם "אברהם בן ג'והרא", כנראה שם המעתיק או הבעלים [מעניין לציין כי במקום בו המתפלל צריך להזכיר את אותיות שמו עם המילים "קרע שטן" לאחר כל אות (ראה שם טוב קטן, דף ג/2), העתיק הכותב את השם "יוסף" (כנראה מתוך המקור שהיה לפניו): "י"ו קרע שטן ס' קרע שטן פ' קרע שטן"].
הגהות בגליונות על מנהגים מקומיים: "פזמון 'לדוד בשנותו' נשמט מכאן כי לא נהגנו לקרותו" (דף קו/1); "ועכשיו לא נהגו לאומרו אלא מתחילין..." (דף רח/2). בדף סו/2 מופיעה הגהה חתומה [בכתב יד שונה], המתייחסת למה שהיה כתוב במקום אחר בכתב היד: "לדף ל"ג ע"א [חסר לפנינו] אי"ה [אמר י"ה?] נ"ל שמה שכתב הרב... שט"ס הוא... כנ"ל הצעיר ודו"ק".
[2], כד-לא, מה-מו, נא-נו, נח-קטו, קיז-קמז, קנב-קפד, קפז-רי דף. סה"כ 164 דף. כתב היד חסר במספר מקומות. 16 ס"מ. מצב בינוני. מצב משתנה בין הדפים, בלאי וכתמים, נקבי עש. דפים משוקמים עם פגיעה בטקסט. דף אחד קרוע. כריכת בד חדשה, נתון בקופסה תואמת.
תיארוך כתב היד לאחר שנת תנ"ג (1693), שכן בדף צג/1 הוא מביא "וידוי לר' יצחק אבוהב ז"ל". נוסח וידוי זה מופיע בכתבי רבי יצחק אבוהב השלישי שנפטר בשנת תנ"ג, והוא מוזכר כאן בברכת המתים "ז"ל". ראה: "כתבי רבינו יצחק אבוהב, חכמי ריסיפי ואמשטרדאם", מכון ירושלים, חלק ראשון (ירושלים, תשס"ז), עמ' קיד. וידוי זה נתחבר ע"י רבי יצחק אבוהב בעיר ריסיפי (אמריקה הדרומית), בעת מצור הפורטוגזים עליה בזמן המרד נגד הכובשים ההולנדים - "וידוי ותפילה אשר תקנתי אותם להתפלל בעת צרה, בבא עלינו גדודי מלך פורטוגאל והקב"ה הצילנו מידם".
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,000
לא נמכר
כתב-יד, אוסף דפים שהוצאו מ"גניזת כריכות" - מחזור לראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות. [צפון אפריקה, המאה ה-17 בקירוב].
32 קטעי דפים, כוללים פיוטים רבים, ביניהם פיוטים ייחודיים למנהג קהילות אלג'יריה ותוניס [כגון פיוטים רבים מאת רבי יצחק גירונדי: "נשמת יראיך עורכי הגיון", "וארץ אתנפל לפני דר גבוהי", "איתן אוהבך בטובך ערבת" ועוד, שנאמרים במנהג אלג'יר, קונסטנטין, תלמסאן ותוניס].
32 קטעי דפים, גובה: 24 ס"מ בקירוב, רוחב משתנה. מצבי פגיעה שונים. הדפים עברו ניקוי ושיקום מקצועי וכרוכים בכריכת עור.
מצורפת רשימה מפורטת של כל הפיוטים המופיעים בכתב-היד, שמות המחברים ומקבילות.
32 קטעי דפים, כוללים פיוטים רבים, ביניהם פיוטים ייחודיים למנהג קהילות אלג'יריה ותוניס [כגון פיוטים רבים מאת רבי יצחק גירונדי: "נשמת יראיך עורכי הגיון", "וארץ אתנפל לפני דר גבוהי", "איתן אוהבך בטובך ערבת" ועוד, שנאמרים במנהג אלג'יר, קונסטנטין, תלמסאן ותוניס].
32 קטעי דפים, גובה: 24 ס"מ בקירוב, רוחב משתנה. מצבי פגיעה שונים. הדפים עברו ניקוי ושיקום מקצועי וכרוכים בכריכת עור.
מצורפת רשימה מפורטת של כל הפיוטים המופיעים בכתב-היד, שמות המחברים ומקבילות.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
כתב-יד, קובץ הכולל שני חלקי חיבורים בקבלה: ספר יונת אלם לרבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו ושער הכוונות לרבי חיים ויטאל. [צפון אפריקה, המאה ה-18].
מורכב משני כתבי-יד, מכותבים שונים, בכתיבה מערבית רהוטה. בראש כתב היד הראשון: "בע"ה אתחיל בס"ד ספר מאמר יונת אלם מעשרה מאמרות להר' מנחם עזריה מפאנו זלה"ה". כתב-יד זה חסר בסופו (נקטע באמצע פרק נ'). עמו נכרך קטע משער הכוונות (דרושים על יום הכפורים, חג הסוכות, הושענא רבה ושמחת תורה).
יונת אלם: א-ד, ז-כ דף (חסרים דפים ה-ו, ומספר דפים בסוף); שער הכוונות: [8] דף (חסר בתחילתו ובסופו). 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, פגעי עש ורטיבות. דפים מנותקים. כריכה חדשה.
מורכב משני כתבי-יד, מכותבים שונים, בכתיבה מערבית רהוטה. בראש כתב היד הראשון: "בע"ה אתחיל בס"ד ספר מאמר יונת אלם מעשרה מאמרות להר' מנחם עזריה מפאנו זלה"ה". כתב-יד זה חסר בסופו (נקטע באמצע פרק נ'). עמו נכרך קטע משער הכוונות (דרושים על יום הכפורים, חג הסוכות, הושענא רבה ושמחת תורה).
יונת אלם: א-ד, ז-כ דף (חסרים דפים ה-ו, ומספר דפים בסוף); שער הכוונות: [8] דף (חסר בתחילתו ובסופו). 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, פגעי עש ורטיבות. דפים מנותקים. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $7,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
כתב יד, ספר הדרת קודש, ביאורים לספר הזוהר, מיוחס לרבי אברהם פינטו מרבני מאראכש. [כתיבה מערבית חצי-קולמוס, מרוקו, סוף המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. כתב היד כולל מהדורה ראשונה של החיבור, ובסופו כרוכה מהדורה נוספת ("מהדורא בתרא"), כשבמספר כותרות הדבר מצוין שזו "מהדורא" שונה של החיבור. בדף א' בספירה השניה כותרת: "מהדורא בס"ד לפי' הזוהר - הדרת קדש". בדף לז/1 "מהדורא לספר שמות בס"ד". בדף סח/1 "אתחיל מהדורא בתרא לס'[פר] ויקרא, בעזר עושה אורה". במקומות רבים בכתב היד הוא מעתיק נוסחאות מדוייקות של ספר הזוהר עפ"י כתבי יד [ראה למשל: "כך מצאתי בזוהר מוגה קדמון מוגה בכתב יד" (דף ג/1 בספירה השניה); "כך מצאתי בזוהר א'[חד] מוגה בכתב יד משם הקדמונים" (דף ו/1 בספירה השניה)].
בכתב היד מובאות רבות מהספרים "מקדש מלך", "הדרת מלך" ו"כבוד מלך" [שנתחברו ע"י רבי שלום בוזגלו, בן עירו ותלמידו המובהק של אבי-המחבר רבי יעקב פינטו, אשר חיבר את ספריו יחד עם חבורת תלמידיו הקדושים של רבי יעקב פינטו]. קטעים רבים בכתב היד מסתיימים במילים: "כנלע"ד א"א" [=כן נראה לעניות דעתי, אני אברהם], "א"א", "מא"א" [=ממני אני אברהם / או אולי: מאדוני אבי].
זיהוי כתב היד כאוטוגרף המחבר, וייחוסו של מחבר הספר "הדרת קודש" לרבי אברהם פינטו הראשון, נעשו ע"י הביבליוגרף הנודע נפתלי בן מנחם, עפ"י החתימות "א"א" "מא"א" - ראה חומר מצורף.
במקום אחד בכתב היד, בענין ה"נוני"ן המנוזרים" [אותיות נון הפוכות] שבפרשת בהעלותך, מעיד המחבר על עצמו שהוא סופר סת"ם מובהק: "וטרם אדבר אודיעך שגם אני הכותב סופר מובהק, וקבלה בידינו מהראשונים גם מכת' של הרב כמוה"ר משה זאברו זלה"ה מכתב ידו [הסופר רבי משה זאברה, מחכמי קסטיליה בשנות הר"ל (1470) התיישב בפאס לאחר גירוש ספרד] ששניהם מנוזרים אלא שמשונים בכתיבתם הראשונה כזה... והשנית כזה... וכך אנו נוהגים לכתוב בכל ספרי תורות שלנו".
הגאון המקובל רבי אברהם פינטו הראשון (נפטר סוכות תקס"ד 1803), בנו של המקובל רבי יעקב פינטו הראשון [מחבורת המקובלים, מחברי סדרת הספרים הקדושים "מקדש מלך"]. כיהן ברבנות העיר מראכש, אחת מהקהילות המרכזיות של יהודי מרוקו, והיה נחשב גדול חכמי דורו. הגהותיו בקבלה על ספר "אוצרות חיים" נדפסו בספר מקום בינה ושערי בינה. חיבר ספר "מר דרור" על הש"ס ותשובות רבות בהלכה. אך רובם עדיין בכת"י ולא זכו לאור עולם. גם חיבור זה שלפנינו לא נדפס.
הכרך חסר בתחילתו, ומתחיל במספור הדף י'. משם ואילך ממשיכה הפגינציה בצורה משובשת ובלתי רציפה, כאשר מהדורא בתרא פותחת בספירה מחדש. סה"כ [279] דף, כולל דפים ריקים. מתוכם [174] דף במהדורא קמא ו-[99] דף במהדורא בתרא. בסוף הכרך, קולופון סיום: "בריך רחמנא דסייען, מריש ועד כען".
15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
ספרות: מאמר נפתלי בן מנחם: תיאורם של עשרים כתבי יד, ארשת, ב', ירושלים תש"כ, כת"י מס' 11, עמ' 390-391 [כפי הנראה, כתב-היד שלפנינו הוא המתואר שם במאמרו, אך נדמה שנפלה טעות מסוימת בציוני הפגינציה של סוף הכרך - ראה חומר מצורף].
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. כתב היד כולל מהדורה ראשונה של החיבור, ובסופו כרוכה מהדורה נוספת ("מהדורא בתרא"), כשבמספר כותרות הדבר מצוין שזו "מהדורא" שונה של החיבור. בדף א' בספירה השניה כותרת: "מהדורא בס"ד לפי' הזוהר - הדרת קדש". בדף לז/1 "מהדורא לספר שמות בס"ד". בדף סח/1 "אתחיל מהדורא בתרא לס'[פר] ויקרא, בעזר עושה אורה". במקומות רבים בכתב היד הוא מעתיק נוסחאות מדוייקות של ספר הזוהר עפ"י כתבי יד [ראה למשל: "כך מצאתי בזוהר מוגה קדמון מוגה בכתב יד" (דף ג/1 בספירה השניה); "כך מצאתי בזוהר א'[חד] מוגה בכתב יד משם הקדמונים" (דף ו/1 בספירה השניה)].
בכתב היד מובאות רבות מהספרים "מקדש מלך", "הדרת מלך" ו"כבוד מלך" [שנתחברו ע"י רבי שלום בוזגלו, בן עירו ותלמידו המובהק של אבי-המחבר רבי יעקב פינטו, אשר חיבר את ספריו יחד עם חבורת תלמידיו הקדושים של רבי יעקב פינטו]. קטעים רבים בכתב היד מסתיימים במילים: "כנלע"ד א"א" [=כן נראה לעניות דעתי, אני אברהם], "א"א", "מא"א" [=ממני אני אברהם / או אולי: מאדוני אבי].
זיהוי כתב היד כאוטוגרף המחבר, וייחוסו של מחבר הספר "הדרת קודש" לרבי אברהם פינטו הראשון, נעשו ע"י הביבליוגרף הנודע נפתלי בן מנחם, עפ"י החתימות "א"א" "מא"א" - ראה חומר מצורף.
במקום אחד בכתב היד, בענין ה"נוני"ן המנוזרים" [אותיות נון הפוכות] שבפרשת בהעלותך, מעיד המחבר על עצמו שהוא סופר סת"ם מובהק: "וטרם אדבר אודיעך שגם אני הכותב סופר מובהק, וקבלה בידינו מהראשונים גם מכת' של הרב כמוה"ר משה זאברו זלה"ה מכתב ידו [הסופר רבי משה זאברה, מחכמי קסטיליה בשנות הר"ל (1470) התיישב בפאס לאחר גירוש ספרד] ששניהם מנוזרים אלא שמשונים בכתיבתם הראשונה כזה... והשנית כזה... וכך אנו נוהגים לכתוב בכל ספרי תורות שלנו".
הגאון המקובל רבי אברהם פינטו הראשון (נפטר סוכות תקס"ד 1803), בנו של המקובל רבי יעקב פינטו הראשון [מחבורת המקובלים, מחברי סדרת הספרים הקדושים "מקדש מלך"]. כיהן ברבנות העיר מראכש, אחת מהקהילות המרכזיות של יהודי מרוקו, והיה נחשב גדול חכמי דורו. הגהותיו בקבלה על ספר "אוצרות חיים" נדפסו בספר מקום בינה ושערי בינה. חיבר ספר "מר דרור" על הש"ס ותשובות רבות בהלכה. אך רובם עדיין בכת"י ולא זכו לאור עולם. גם חיבור זה שלפנינו לא נדפס.
הכרך חסר בתחילתו, ומתחיל במספור הדף י'. משם ואילך ממשיכה הפגינציה בצורה משובשת ובלתי רציפה, כאשר מהדורא בתרא פותחת בספירה מחדש. סה"כ [279] דף, כולל דפים ריקים. מתוכם [174] דף במהדורא קמא ו-[99] דף במהדורא בתרא. בסוף הכרך, קולופון סיום: "בריך רחמנא דסייען, מריש ועד כען".
15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
ספרות: מאמר נפתלי בן מנחם: תיאורם של עשרים כתבי יד, ארשת, ב', ירושלים תש"כ, כת"י מס' 11, עמ' 390-391 [כפי הנראה, כתב-היד שלפנינו הוא המתואר שם במאמרו, אך נדמה שנפלה טעות מסוימת בציוני הפגינציה של סוף הכרך - ראה חומר מצורף].
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שלושה כתבי-יד, מנהגי שחיטה וטריפות בעיר מראכש (מרוקו):
* כתב-יד, "אתחיל לכתוב טעמי שחיטה וטריפות ומנהגים בע"ה ובישועתו בעיר מררכיס יצ"ו". [מרוקו, המאה ה-19-20]. כרך המורכב מכמה כתבי-יד, מכותבים שונים ותקופות שונות. רובו בהלכות שחיטה וטריפות, אך כולל גם: "סדר פדיון נפש", הלכות תפילין, "מליצה לתפילין", פיוטים, "טעמים של פסח", פירוש על הגדה של פסח, ועוד. חתימות במספר מקומות. כ-100 דף.
* כתב-יד, "טעמי שחי'[טה] וטריפה מחו"ר [מחכמי ורבני] מראקיס יע"ה...". [מרוקו, המאה ה-20]. כתיבת סופר נאה. 16 דף.
* כתב-יד, "פנקס של מנהגי שחי'[טה] וטרי'[פות] של עוב"י [עיר ואם בישראל] מאררקיש יע"א של הצעיר יוסף הלוי י"ץ". [מראכש], תרצ"ז [1936]. 19 דף.
שלושה כתבי-יד, גודל ומצב משתנים.
* כתב-יד, "אתחיל לכתוב טעמי שחיטה וטריפות ומנהגים בע"ה ובישועתו בעיר מררכיס יצ"ו". [מרוקו, המאה ה-19-20]. כרך המורכב מכמה כתבי-יד, מכותבים שונים ותקופות שונות. רובו בהלכות שחיטה וטריפות, אך כולל גם: "סדר פדיון נפש", הלכות תפילין, "מליצה לתפילין", פיוטים, "טעמים של פסח", פירוש על הגדה של פסח, ועוד. חתימות במספר מקומות. כ-100 דף.
* כתב-יד, "טעמי שחי'[טה] וטריפה מחו"ר [מחכמי ורבני] מראקיס יע"ה...". [מרוקו, המאה ה-20]. כתיבת סופר נאה. 16 דף.
* כתב-יד, "פנקס של מנהגי שחי'[טה] וטרי'[פות] של עוב"י [עיר ואם בישראל] מאררקיש יע"א של הצעיר יוסף הלוי י"ץ". [מראכש], תרצ"ז [1936]. 19 דף.
שלושה כתבי-יד, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של כתבי-יד של חיבורים בדיני שחיטה וטריפות. [צפון אפריקה/ארצות המזרח, המאות ה-19 וה-20].
* כתב-יד, ספר זבחי רצון, מאת רבי שלמה אבן צור (חתום בסוף ההקדמה). [המאה ה-20]. 94 דף (שלם). בסוף כתב-היד רישום מעשה על אדם שהתגלגל בבהמה. בשעת השחיטה עמדה כשרותה של בהמה זו בסימן שאלה, ולאחר שהכשירוה בא אותו אדם בחלום לאחד הרבנים וסיפר לו שהיה מגולגל באותה בהמה. * כתב-יד, מנהגי וטעמי שחיטה וטריפות. [המאה ה-19]. חתימת הכותב (בדפים [21א] ו-[52א]): "ע"ה מאיר גבאי". * כתב-יד, "זובח תודה". [המאה ה-19]. 16 דף (לא שלם). * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19/20]. הסופר חותם במספר מקומות: "אברהם פירט". 95 דף (לא שלם). שער מאויר. * כתב-יד, "זכרון לבני ישראל", מנהגי שחיטה. 9 דף (לא שלם). קולופון בעמוד האחרון: "שנ'[ת] טשא נדר"ת לפ"ק" [=תרנ"ד 1894]. * כתב-יד, "אתחיל לכתוב קצורי דיני טריפות ובדיקות". [המאה ה-20]. 18 דף (ועוד דפים רבים ריקים. שלם). * כתב-יד, "זבחי שלמים" - דיני שחיטה. תרע"ג [1913]. כה דף (שלם). * כתב-יד, מנהגי שחיטה "של הח' הש' והכולל יאייר [!] מור יוסף ז"ל". [המאה ה-20]. 13 דף. * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19]. 19 דף (לא שלם).
תשעה כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
* כתב-יד, ספר זבחי רצון, מאת רבי שלמה אבן צור (חתום בסוף ההקדמה). [המאה ה-20]. 94 דף (שלם). בסוף כתב-היד רישום מעשה על אדם שהתגלגל בבהמה. בשעת השחיטה עמדה כשרותה של בהמה זו בסימן שאלה, ולאחר שהכשירוה בא אותו אדם בחלום לאחד הרבנים וסיפר לו שהיה מגולגל באותה בהמה. * כתב-יד, מנהגי וטעמי שחיטה וטריפות. [המאה ה-19]. חתימת הכותב (בדפים [21א] ו-[52א]): "ע"ה מאיר גבאי". * כתב-יד, "זובח תודה". [המאה ה-19]. 16 דף (לא שלם). * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19/20]. הסופר חותם במספר מקומות: "אברהם פירט". 95 דף (לא שלם). שער מאויר. * כתב-יד, "זכרון לבני ישראל", מנהגי שחיטה. 9 דף (לא שלם). קולופון בעמוד האחרון: "שנ'[ת] טשא נדר"ת לפ"ק" [=תרנ"ד 1894]. * כתב-יד, "אתחיל לכתוב קצורי דיני טריפות ובדיקות". [המאה ה-20]. 18 דף (ועוד דפים רבים ריקים. שלם). * כתב-יד, "זבחי שלמים" - דיני שחיטה. תרע"ג [1913]. כה דף (שלם). * כתב-יד, מנהגי שחיטה "של הח' הש' והכולל יאייר [!] מור יוסף ז"ל". [המאה ה-20]. 13 דף. * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19]. 19 דף (לא שלם).
תשעה כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,000
לא נמכר
אוסף דפים בכתב-יד, מכתבי-יד שונים, עם תוכן מגוון ב"קבלה מעשית". [צפון אפריקה? סוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19 בקירוב].
צירופי אותיות ושמות קודש, סגולות והשבעות לעניינים שונים. ביניהם: השבעות להסרת קללות וכישופים, להצלה ממגפה ומסם המוות, לביטול עין הרע, ועוד. נוסחאות קמיעות למצבים שונים, "סדר תפלת הדרך" - עם פסוקים ולחשים לשמירה, עניינים קבליים שונים, ועוד. כולל איורים קבליים ו"חותמות מלאכים". מספר דפים מ"שער הכוונות" לרבי חיים ויטאל (מתורת האריז"ל), על ברכות השחר.
[17] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב. מספר דפים במצב בינוני עם פגיעה בטקסט. רוב הדפים מנותקים, כתמים ובלאי. ללא כריכה.
צירופי אותיות ושמות קודש, סגולות והשבעות לעניינים שונים. ביניהם: השבעות להסרת קללות וכישופים, להצלה ממגפה ומסם המוות, לביטול עין הרע, ועוד. נוסחאות קמיעות למצבים שונים, "סדר תפלת הדרך" - עם פסוקים ולחשים לשמירה, עניינים קבליים שונים, ועוד. כולל איורים קבליים ו"חותמות מלאכים". מספר דפים מ"שער הכוונות" לרבי חיים ויטאל (מתורת האריז"ל), על ברכות השחר.
[17] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב. מספר דפים במצב בינוני עם פגיעה בטקסט. רוב הדפים מנותקים, כתמים ובלאי. ללא כריכה.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ילקוט שאר ירקות", פירוש על הגדה של פסח, מאת רבי דוד אסבאג. [מרוקו], תרצ"ה [1935].
שער עם נוסח מליצי, מעוטר במסגרת: "ספר ילקוט שאר ירקות... אני הדל ידו לא הושג דוד אסבאג".
כתיבה מערבית. נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת והפירוש בכתיבה בינונית. נדפס תחת השם "שאר ירקות" בכזבלנקה תש"ג. כפי הנראה, לפנינו אוטוגרף המחבר.
מד דף (חסר דף או מספר דפים בסופו). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה פגומה.
שער עם נוסח מליצי, מעוטר במסגרת: "ספר ילקוט שאר ירקות... אני הדל ידו לא הושג דוד אסבאג".
כתיבה מערבית. נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת והפירוש בכתיבה בינונית. נדפס תחת השם "שאר ירקות" בכזבלנקה תש"ג. כפי הנראה, לפנינו אוטוגרף המחבר.
מד דף (חסר דף או מספר דפים בסופו). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה פגומה.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה
קָטָלוֹג