מכתב ארוך מרבני וראשי קהילת רומא לקהילת פיסארו (פיזרו). רומא, תנ"ז [1697].
"כאשה היושבת על המשבר כן עיר הזאת ההוללה מתלאות וצרות... ממשא מלך ושרים ארנוניות ומסים וכל יום קללתו מרובה מחבירו... אין די לבעלי חובותינו לפרוע אפילו פירות החוב, וידל ישראל שברומא מאד, כי לא נשארו בכל קהל עדתינו כי אם כמו עשרה בעלי בתים... ואצל כמו ו' אלפים נפשות עניים מדולדלים יחפים וערומים הם כטיפה לים ואין הקומץ משביע...".
מכתב חשוב ומעניין, בנדון אחד מעשירי קהילת רומא שהחליט להגר מהעיר ולהשתקע בפיזרו. קהילת רומא שהיתה במצוקה כלכלית קשה והיתה תלויה מאד ב"בעלי הבתים", שמנו עשרה בלבד, פנתה לקהילת פיזרו בבקשה לסייע בעדה למנוע את הדבר, בדרכים שונות, ביניהן תפיסת נכסיו ונידויו.
חתומים: "הצעיר מרדכי בן לא"א שבתי מלאריצייא זצ"ל" ו"הצעיר מצעירי ענא כרעיא מהימנא יצחק בן לא"א מרדכי מקסטיליא".
המכתב שופך אור על בעיותיהן הפנימיות של קהילות איטליה באותם ימים ובעיקר משתקף ממנו מצבה הקשה של קהילת רומא באותה עת.
2.5 עמ' כתובים. 27 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני. קרעים וכתמים בשוליים ובמקומות הקיפול עם פגיעות קלות בטקסט. נייר דבק.