34 עמודים בכתב-ידו של יהודה עמיחי.

במחברת רישומים ממהלך הנסיעה, לעיתים בלוויית תאריכים ומקומות (לונדון, ליברפול, אמשטרדם) – המציגים שורות-שיר ורעיונות ספרותיים שהעלה עמיחי לראשונה על הכתב. בין היתר מופיעים במחברת גרסאות ראשונות לשירים שפורסמו מאוחרת יותר בספריו – "זכרון מתקדם לעתיד", "בית ספר לשפות", "סוכריות מנטה" ואחרים, וכן רשימות שונות בצורת קטעי פרוזה, חלומות, תזכורות – שנועדו, כנראה, לשמש לכתיבת יצירות נוספות (חלקם, כנראה, לא פורסמו מעולם):

• "הנערה מאדינבורג בעיר השחורה, הוציאה ראשה בין אנשים... כמו בין קפלי מסך כבד, וראתה אותי, קהל יחיד, יושב"; • "ספור ילדים: הקטר שחשב שהוא: סוס, אניה, מטוס, וכו'"; • "שיר אמיתי: גם הֵלֶךְ, גם רצון לחזור"; • "אני סייג האחרון לתורה, כבר נשכח בי הכל..."; • "לא לאבד בבת אחת. כמו עט, משקפים, אדם מת פתאום. אינך רואה אדם פתאום אף פעם יותר. אלא לאט, בטשטוש גובר והולך באופק. כאילו היית מאבד משקפיים קודם הזכוכית, אחר המסגרת"; ורשימות רבות נוספות.

לצד חלק מהשירים והרישומים נוספו תיקונים, שורות נוספות והערות בכתב-יד; עטיפה מקורית עם השנה 1970 רשומה בכתב-יד על גבי החזית.

[34] עמודים כתובים (שניים מהם על גבי הכריכות הפנימיות). מצב טוב. 20.5 ס"מ. מעט קמטים ומעט קיפולים. קמטים ופגמים בעטיפה (בעיקר בשדרה).

מקור: Bonhams: The Roy Davids Collection, April 10, 2013. Poetry: Poetical Manuscripts and Portraits of Poets. Part III, Lot 8.

מכתביה של כהנוב, אשר כתובים רובם אנגלית, מתייחסים למאמרים ששלחה לפרסום בכתב העת "מולד" – בין היתר מאמרים אודות העיירה דימונה, אודות אינטגרציה של עולי ארצות האסלאם בחברה הישראלית, ואודות הספר מגלופוליס של ז'אן גוטמן (Jean Gottman).

ז'קלין כהנוב (1917-1979), סופרת ומבקרת תרבות ישראלית ילידת מצרים; משנות החמישים התגוררה בישראל. הוגת דעות שהרבתה לעסוק בהשקפה המתנשאת של המערב כלפי המזרח, והתפלמסה עם תפיסת "כור ההיתוך" ששלטה בחברה בישראל. לתפיסתה, ההתכחשות הישראלית לצדדיה הלבנטיניים היא אחד הגורמים לשנאה שבין העמים, ומכשול לשלום אפשרי בין ישראל ושכנותיה. בנוסף, עסקה כהנוב רבות בסבלן של הנשים בחברה הערבית ובחברות שמרניות ופטריארכליות בכלל, מתוך תפיסת עולם פמיניסטית מובהקת. כהנוב נפטרה ב-1979 ממחלת הסרטן ורק שנים לאחר מותה החלו הגותה ותפיסות עולמה מחלחלים אל המרכז האינטלקטואלי הישראלי וכתביה זכו לתחייה מחודשת.

16 מכתבים חתומים; אחד עשר מהם בכתב-יד והיתר מודפסים במכונת כתיבה. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מצורפים: העתקי פחם של שלושה מכתבי תשובה מאת ברוידא והעתק מכתב ששלח לבעלה.

תיעוד נדיר לתולדות הדפוס היהודי בשלהי המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20. מרבית המכתבים כתובים בכתב-יד, חלקם על גבי ניירות מכתבים רשמיים או על גבי גלויות דואר רשמיות; רבים מהם נשלחו לירושלים, אל המהדיר והמחבר רבי מרדכי לוריא ואל המו"לים וסוחרי היודאיקה ר' זלמן גולדברג ור' שאול יצחק פריינד, ועוסקים בעניני הדפסה ומשלוח ספרים ותשמישי קדושה לחו"ל, השגת כתבי יד וספרים עתיקים, ועוד.

בין השולחים: הוצאת ובית המסחר של י. קאופמן בפרנקפורט דמיין; בית המסחר של זנגר ופרידברג (Sänger und Friedberg) בפרנקפורט דמיין (בהם: מכתב מעניין משנת תרס"ו, בו מתאר פרידברג את סיבת עזיבתו את העבודה כמנהל בית המסחר של קופמן: "אמרתי מתי אעשה גם אנוכי לביתי? ולכן נועצתי ליסד לי בית מסחר בפני עצמי, ובאשר בבית המסחר של ה' ק' אין אף אחד שיקרא עברית מובן מנפשיה שבל יקנו עוד ספר עברי..."); בית המסחר והוצאת ספרים של אהרן ציילינגאלד בווארשא; בית המסחר והוצאת ספרים של אברהם כהנא בווארשא; הוצאת ובית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמוטקין בווארשא; בית מסחר והוצאת הספרים של י. מ. אלטער בווארשא; הוצאת ובית מסחר הספרים "עבר" בווארשא; הוצאת א. קוזק בווארשא; בית המסחר של מ. פעלמאן מווארשא; הוצאת האחים לוין-אפשטיין בווארשא; בית המסחר של מרדכי קאצענעלענבאגען בווילנא; בית הדפוס והוצאת הספרים של חברת רוזנקרנץ ושריפטזצר בווילנא; הוצאת הספרים "ראם" בווילנא; הוצאת הספרים "טאמאר" בווילנא; בית המסחר לתשמישי קדושה של ר' ישראל צבי מלינסקי ור' גדליה ווישניע בוונגרוב; בית המסחר של ר' יונה זאגר מקולומיאה; הוצאת ובית מסחר הספרים של אליהו טיקוצינסקי בביאליסטוק; המו"ל רבי יעקב הכהן גינזבורג מבאבארויסק; בית הדפוס ובית המסחר של עטיל אמקרויט בפרמישלא; בית מסחר הספרים של המו"צ רבי יהודה ליב הוטנער בווארשא; בית הדפוס של ר' יהושע יהודה גלאנץ מטארנא, סלובקיה; בית מסחר הספרים ותשמישי קדושה של רבי ישעי' הורוויץ מסטאניסלאוו; ניסים מורטו מתל אביב (בית מסחר לאתרוגים); ר' ישראל סופר, מוכר ספרים בברונקס, ניו יורק; מוכר ספרים ותשמישי קדושה בקהיר רבי בכור יהודה כוהן; רבי חיים יהודה עהרענרייך אב"ד דעווא והומנא, עורך הירחון "אוצר החיים"; רבי דוב בר עהרמאן מקליינווארדיין בעל ספר "זכרנו לחיים"; החוקר ד"ר בנימין משה לוין בעל "אוצר הגאונים"; הוצאת הספרים ובית המסחר "דרום" של מיכל רבינוביץ בירושלים; בית המסחר של מענדל פריעדמאן ושותפיו בירושלים; מערכת כתב העת La Tribune Juive בשטראסבורג, צרפת; רבי שלום העליר מצפר (נכד רבי שמואל העליר אב"ד צפת); האדמו"ר רבי אורי לאנגער מקניהיניטש; בית מסחר לוחות וספרים של בית חנוך יתומים הכללים בירושלים; רבי מרדכי יוסף מגידזאהן נכד המחבר ספרי "מעשה אבות" ו"אבני המחצב"; רבי נטע בהרב יעקב הלוי ליפשיץ מקאוונא-סלבודקא ומו"ל הספרים "דור ישרים", "נחל יהודה" ו"זכרון יעקב";

המדפיס רבי דוד סאלמאן מירושלים; רבי ליפא שוואגער מקולומיאה (חסיד הוסיאטין, מפרסם אגרות הבעש"ט); רבי אלימלך וואלגלרנטר, עורך כתב העת "הדנו" של "הסתדרות תלמידי ישיבת ר' יצחק אלחנן"; מערכת והנהלת כתב העת "הכוכב" ו"בן-הכוכב" בבריסק; רבי אליהו ציון סופר מג'רבה, תוניס; רבי הלל גרינפעלד מוויטצען מו"ל הספר אור לישרים (תש"ב); ועוד.

למעלה מ-140 דפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רישומים, חותמות ובולי דואר. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

תרגום עברי למחזה "אותלו", הנחשב להופעה הראשונה של מחזה מאת וויליאם שייקספיר בשפה העברית. בפתח הספר הקדמה מאת הסופר העברי פרץ סמולנסקין, אשר הזמין את התרגום: "נקמות נעשה היום בהבריטאנים, המה לקחו את כתבי קדשנו ויעשו בהם כאדם העושה בשלו... לוּא הבינו כל המבינים שְׂפַת עֵבֶר וחובביה את השלל הגדול... כי אז היה היום אשר בו יופיע החזיון הראשון לשעקספיר בשפת עבר כיום חג נצחון".

יצחק סלקינסון (1820-1883), מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר ומסיונר נוצרי, תרגם לעברית גם את מחזהו של שייקספיר "רומיאו ויוליה" (תחת השם "רם ויעל"), את "גן העדן האבוד" מאת מילטון (תחת השם "ויגרש את האדם"), וספרים נוספים.

XXXV, [1], 198, [2] עמ', 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וחותמות-דיו במספר דפים. כרוך בכריכת קרטון על גבי עטיפת הנייר המקורית (כריכת הקרטון בלויה מעט). חלק מדפי ההקדמה נכרכו שלא כסדרם.