מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קריניק. קריניק, יום א' י"ט שבט תרע"ד [1914].

נשלח אל "הרב הגאון מו"ה אברהם יעקב עפשטיין", ששלח לו הערות על הספר "נאות יעקב" של בנו רבי יעקב כהנא שפירא. רבי זלמן סנדר כותב לו: "מכתב כת"ר הגיעני ושלחתי אותו היום לבני הגאון מ' יעקב שי'[חיה]... למאסקאווא, שהוא כעת שמה בדבר הפצת ספרו הנעלה 'נאות יעקב'... ואני לא ידעתי בלעדו מה להשיב לכת"ר בזה... ולאשר הוא כבר איזה שבועות שמה עם ספרו היקר, לזאת אולי נכון שיכתוב על האדרעס [שלו]... דברי הדו"ש כת"ר ומברכו בכט"ס, שלמה זלמן סנעדער כהנא שפירא חופ"ק ה[נ"ל]".

הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. נינו של רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הנצי"ב ובעל ה"בית הלוי". גדולי התורה וראשי הישיבות בליטא העריצוהו הערצה בלתי רגילה. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" [על שם ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין שנסגרה באותה עת], שהפכה לאחת הישיבות החשובות בליטא. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק והעביר לשם את ישיבתו. בשנת תרפ"א עלה רבי שלמה זלמן לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונפטר כעבור זמן קצר. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג).

שני בניו נודעו בגאונותם, ובספריהם החשובים שנדפסו במהדורות רבות. הגאון הנודע בעל "דבר אברהם" רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה (תרל"א-תש"ג), ואחיו הגדול בעל ה"נאות יעקב", הגאון המופלא רבי יעקב כהנא-שפירא (תר"ל בערך-תרפ"א) – הנזכר במכתב שלפנינו. מגאוני ולמדני ליטא, מתלמידי רבי חיים מבריסק בישיבת וואלוז'ין.

דף כפול, 20 ס"מ (הכולל שני עמודים כתובים בעברית, ורישום כתובת ברוסית מעבר לעמודים הכתובים, כנראה הכתובת במוסקבה המוזכרת בתוך המכתב). מצב בינוני. בלאי וקרעים בקפלי הנייר, עם מעט פגיעות בטקסט.הדבקות נייר מעבר לדף.

מצורף: מכתב שנשלח ממינסק בשנת תרצ"ד, (4 עמודים) בכתב יד וחתימת רבי אברהם יעקב עפשטיין, אל הגאון ראי"ה קוק הרב הראשי לארץ ישראל – בו הוא מזכיר את ההתכתבות שלו עם הגרז"ס כהנא שפירא, והוא כותב להרב קוק, כי הוא מצרף את מכתב הגרז"ס [שלפנינו].

אוסף מכתבים בכתב יד וחתימות רבנים ושוחטים, ליטא ונורבגיה, כסלו תרע"ה עד אלול תרצ"א:

תעודות "סמיכה" לשוחט רבי יצחק בלוך (ב"ר שמואל בלוך שו"ב, מהעיירה ז'יים הסמוכה ליאנובה, ליטא), שכבר בבחרותו כיהן כשו"ב, לאחר נישואיו בשנת תרפ"ב בקירוב, נסע בשנת תרפ"ז בערך לכהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה], ולאחר השואה בעיר אומהא (Omaha, נברסקה, ארה"ב).

• מכתב בחתימת שלשת השו"ב ביאנובה, המאשרים כי בדקו את "הבחור המופלא" בהלכות שחיטה ובשחיטה מעשית, בחתימות: "ראובן שולמאן שו"ב דפה"; "דוב ליב ב"ר זאב דאנגעל[?] שו"ב דפה" ו"אברהם ב"ר שמעון ליפשיץ שו"ב". יאנאוווא, א' כסלו תרע"ה [1914].

• מכתב "סמיכה" לשוחט, בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של רב העיר יאנובה רבי חיים יצחק שילמאן "חיים יצחק בהרב ר' משה יחיאל, החופק"ק יאנאווא". יאנובה (הסמוכה לקובנה), כ"ח כסלו תרע"ה [1914].

• מכתב סמיכה, בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של רבי "ניסן עובדיא בן א"א יהודא דוד החונה בפ"ק ווענדזיגאל" [רבי ניסן עובדיה רוזנסון, רב העיירה ואנדז'יוגאלא, מחוז קובנה].

• מכתב רבי אברהם דוב טערנא[?] אב"ד יאסווען, ומכתב ראש ועד הקהילה וחותמתו, המאשרים כי הבחור המופלג מר יצחק ב"ר שמואל בלאך מעיר זוים, היה שו"ב בעירם קרוב לשתי שנים והיו "שבעי-רצון ממלאכתו מלאכת הקודש הן משחיטתו והן מבדיקתו, והוא שו"ב אומן כאחד השוחטים בישראל". יאסווען (יוסוואיניאי, מחוז קיידאן), ניסן תרפ"א [1921].

• מכתב סמיכה בחתימות שלשת ראשי המו"צים בקובנא, המאשרים את יראתו ומומחיותו של השו"ב ר' יצחק בלוך, שכיהן כמה שנים בעיירה פעטערשיין הסמוכה לקובנה – בחתימות: רבי "דוב צבי ביליצקי מו"צ פה פלאן חדש" בקובנה, רבי "זלמן מרגליות מו"צ דפה" (זקן המו"צים בקובנה, מו"צ בפרבר קרמליטא) ורבי "גרשון גוטמאן מו"צ דפה" (ר"מ בישיבת ר' הירש'ל לוויטן בסלבודקה), עם חותמת: "חותם בית דין...". קובנה, סיון תרפ"ז [1927].

• מכתב סמיכה, בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום יצחק לעוויטאן אב"ד אוסלו (נורבגיה), הכותב בחתימתו "ומצו"פ לק"ק שוועקשנא, ליטא יצ"ו". אוסלו, "א' נצו"י" [י"ז אלול] תרצ"א [1931 – רבי שלום יצחק לוויטן, מרבני ליטא, אב"ד מאיישאד ליטא, כיהן ברבנות באוסלו, ובשלהי שנת תרצ"א נבחר לכהן ברבנות שוועקשנא וחזר לארץ מולדתו ליטא].

6 מכתבים. גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני. קרעים ובלאי. במכתבי רבני קובנה בלאי רב וקרעים חסרים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש פרבר מראשי הרבנים בלונדון (על נייר מכתבים שלו עם התוארים: "רב לקהלות ישרון" בלונדון ו"מזכיר הכבוד" של "ועד הרבנים דפה ק"ק לונדון"). לונדון, ער"ה תר"צ [אלול תרפ"ט 1929].

נשלח אל רבי יצחק בלוך [שכיהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה], אודות הפולמוס על כשרות המקווה בעירו, וכה הוא כותב לו: "באשר אינני מכיר את מעלת כבוד הרה"ג האב"ד בעדתו שליט"א, לכן הנני מבקש מכתה"ר להודיעו אם אמת הדבר ששמעתי בהיותי בווין בכנסי' הגדולה, שיש חשש גדול על המקוה שלכם, וספק בני נדה רח"ל, וכי הרה"ג אינו אומר לא מותר ולא אסור". הרב פרבר כותב בחריפות: "כי דבר זר כזה קשה להאמין על רב גדול כמותו, כי מה יועיל במה ששותק, הלא כל האחריות עליו, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס ח"ו בעון כל העיר, ואם נמצאו מי שהתירו, מי המה? היתכן לסמוך על דברי שטות במקום איסור כרת נורא מאד, ובני נדה שאי אפשר לתקנם...". בהמשך המכתב הוא כותב התנצלות אם יתברר ש"השמועה ששמענו... איננה אמתית, אז כל דברי האמורים, בטלים ומבוטלים". בשולי המכתב הוא מוסיף: "כל קהילה שאין בה מקוה איננה קהילה כלל ועל הרב לברוח משם – או יבנה תומ"י מקוה כשרה".

הגאון רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

שלשה מכתבים מרבי אברהם מ"ש פראנקל, נשיא "הלשכה האורתודכסית" של קהילות הונגריה ומראשי "כולל שומרי החומות". [בודפסט, חנוכה תרפ"ט/ תשרי וחשוון תרצ"א 1928-1930].

המכתבים נשלחו לירושלים, אל רבי יעקב פראגר מ"בתי אונגרין". המכתבים כנראה עוסקים בעניני "כולל שומרי החומות", ובשלשתם מוזכר "הרב הגאון הנשיא מפ"ב נ"י" [הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג נשיא "כולל שומרי החומות"].

רבי אברהם (Adolf) מ"ש פראנקל" )תר"כ-תרצ"ז(, ממנהיגי הרבנים בהונגריה. תלמיד ה"שבט סופר" ומשנת תרס"ה ראש הלשכה האורתודוכסית הארצית בבודפשט, ומראשי "כולל שומרי החומות" לעניי ארץ ישראל.

3 מכתבים. שניים מהם על נייר מכתבים רשמי, והשלישי [2] עמודים על דף רגיל. גודל ומצב משתנה (מצב כללי טוב). כתמים וסימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הרב מקריניק הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. צפת, כ"ח אלול תש"ו [1946].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. נכתב בשבוע האחרון לימי חייו של הרב מישקובסקי, לאחר שהוא חזר מותש ממסעו באירופה, ונשלח למנוחה בצפת, אולם ביום השבת ג' בתשרי תש"ז, לקה בליבו ונסתלק לבית עולמו.

הרב מישקובסקי מספר על תלאות הדרך, על האוירון שאיחר ועל שבעקבות כך לא הספיק להגיע לשבת לתל אביב. הוא כותב על סיבת נסיעתו לצפת: "בשובי סבבוני אנשים ידידים ומוקירים, ולפי פקודת הרופאים נסעתי לצפת להנפש מעט מרוב נדודי, אולם זה ימים אחדים שיש לי חום ואני מוטל במטה, יהי זה לכפרת עון, ואני רק תפלה כי אוכל ללכת להתפלל בצבור, וד' ישמע לתפלותינו".

רבי חזקיהו יוסף כותב על הפגישות הציבוריות שניהל לאחר שובו לארץ: "בימים האחדים אשר הייתי בירושלם עה"ק, היתה אספת ועד-הפועל של ועד הישיבות בביתו של מרן הגרא"ז מלצר שליט"א, ומסרתי דו"ח מכל הנעשה בלונדון, ואת פעולותיו הכבירות במסירות נפלאה להצלחת המגבית". הוא ממשיך בברכות רבות לשנה טובה: "...ויבורך בברכת ברוך אשר יקים את דברי התורה, להתברך מד' הטוב, ביום הרת עולם, בשנת חיים ושלו'[ם], שנת ישועה ונחמה, שיבת בנים לגבולם בּנַחם ד' עמו ונחלתו...".

הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק אבא מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-ג' תשרי תש"ז), גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים. בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה", להצלת ילדי ישראל מן המנזרים, ולתקומת התורה ברחבי תבל.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.