ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה ראשונה.

הסכמת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2]. בהסכמתו כותב הרבי המהר"ש: "...ומלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת-דיו וחתימת-יד קדשו של המחבר הרב לאוואט: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".

ספר "בית אהרן והוספת"

ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו.

האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".

המחבר,
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

[3], ב-י, יג-נו, נט-קס, קסט-קעב, קעז-קפ דף. חסרים 16 דפים (דפים יא-יב, נז-נח, קסא-קסח, קעג-קעו). 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דף השער הראשון ובדפים נוספים. כריכה חדשה.

כתב-יד, העתקת מאמר חסידות מאת האדמו"ר מקאפוסט רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד באברויסק, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [באברויסק, תרס"ז בקירוב].

מאמר חסידות שנאמר על ידי האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק; בראש העמוד הראשון נכתב: "בס"ד, שמע"צ תרס"ז מאדמו"ר שליט"א – באברויסק". המאמר נדפס בשינויים קלים בספר "שמן למאור", חלק א, פרשת פנחס (עמ' תמז-תסה), וחסר מעט בסופו.

מצורף דף נוסף, שני עמודים מתוך מאמר חסידות, שנאמר כנראה ע"י הרש"נ מבאברויסק, ולא הובא לדפוס.

האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד באברויסק (תר"ב-תרפ"ג), אדמו"ר לעדת חסידי חב"ד-קאפוסט. נולד בליובאוויטש לאביו האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט (בנו השני של האדמו"ר ה"צמח צדק"). חתן דודו האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעזין (בנו הרביעי של ה"צמח צדק"). זכה להסתופף בצעירותו אצל סבו ה"צמח צדק" ולשמוע מפיו מאמרי חסידות. בתמיכת דודו האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, התמנה בשנת תרל"ב לרב עדת החסידים בבוברויסק. בשנת תר"ס, לאחר הסתלקות אחיו האדמו"ר רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט, התמנה לאדמו"ר בעירו באברויסק (לצד אחיו האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא). בשנת תרס"א ייסד את ישיבת "קיבוץ בוברויסק", מהישיבות החשובות ברוסיה, בה למדו בין היתר הרב שלמה יוסף זוין, הרב ניסן טלושקין, הרב משה דון יחיא, ועשרות רבנים בולטים נוספים. באסיפת הרבנים הידועה בפטרבורג בשנת תר"ע, החזיק בעמדה מנוגדת לזו של בן-דודו האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, וצידד בעמדה האומרת שרבני הקהילות ברוסיה נדרשים לרכוש השכלה מינימלית ולדעת קרוא וכתוב בשפה הרוסית. בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות קשים עם הרבי הרש"ב מליובאוויטש על השליטה ב"כולל חב"ד", הקים רבי שמריה נח את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו עמד ר' חיים אליעזר ביחובסקי. עם הסתלקותו בט"ו טבת תרפ"ג, נפסקה שלשלת חב"ד-קאפוסט, ומני אז נותרה חסידות חב"ד-ליובאוויטש לבדה. ליקוט מתורתו נדפס בספר "שמן למאור", שני כרכים (תל אביב, תשכ"ד, תשכ"ז).

21 דפים (42 עמודים) + 1 דף (2 עמודים). הדפים מנותקים זה מזה. נייר יבש ושביר. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, שלהי אלול תשי"ג [1953].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".

נשלח אל "האברך יוסף בן שרה שי'". הרבי מברכו: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי "בברכה לת"ת [תלמוד תורה] ביראת שמים".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ח [1958].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".

נשלח אל הרה"ח ר' אלחנן הלוי לאווענשטיין במלבורן, אוסטרליה. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"א [1961].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".

נשלח לירושלים אל רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים ומגדולי תנועת המוסר בארץ ישראל. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

המקבל, הגה"צ רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק (תרס"ד-תשמ"ו), ר"מ ומנהל ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בירושלים, מגדולי תנועת המוסר בחו"ל ובארץ ישראל, בעמח"ס "הגיוני מוסר". היה מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובנדודי מלחמת העולם הראשונה עבר לישיבת נובהרדוק, והיה מתלמידיו האחרונים של "הסבא מנובהרדוק", רבי יוסף יוזל הורביץ. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה ממקימי ישיבת נובהרדוק בתל-אביב. בשנת תרצ"ח עלה לירושלים והקים בה את ישיבת נובהרדוק, הקיימת עד היום, בשכונת שמואל הנביא בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. כתמים קלים.