ספר כתבי קודש מחכמי אמת, על ימים נוראים וימים טובים, וכמה ליקוטים בפרד"ס ודרושים יקרים. [למברג (לבוב)], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת הרה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא (וורשא).

ליקוטים מגדולי החסידות על מועדי השנה. הספר הובא לדפוס על ידי רבי משה הכהן, נכד המגיד מקוז'ניץ.

[2], ה-נב דף (בין דף [2] לדף ה נתחבו שני דפים מפתחות לספר "ליקוטי הלכות" למוהרנ"ת מברסלב). 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר ארץ החיים, חלק שני, ליקוטים שונים על נביאים וכתובים ומגילות, מאת הרה"ק רבי חיים טירר מטשרנוביץ, בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה.

המחבר,
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.

[2], ל דף. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים רחבים. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. כריכה מקורית, עם בלאי ופגמים (קרעים חסרים בשדרת העור ובפינות הכריכה).

ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.

לפנינו הווריאנט המתוקן של מהדורה זו. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויותיו החריפות של המחבר נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים – בפרשת בראשית (דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...". בהדפסה השנייה שלפנינו עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (ובהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).

רישומי בעלות של הבחור פינחס בן גבריאל חמארא.

המחבר,
האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

[1], פד, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה.

ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.

המחבר,
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.

הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

חלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון נדפסו בדיו זהובה.

בכרכים השני והרביעי, חתימות של רבי "ליבל סבינר" [הגה"ח רבי יהודה אריה ליב קורניק (תרס"ו-תשמ"ה), ראש הכולל של חסידי גור בארץ ישראל. בנו של בעל התפילה בגור רבי "ישראל סבינר". למד בישיבת מיר בפולין כשבע שנים, ובבואו לארץ ישראל היה מראשי השטיבל הגור'אי בתל אביב וממקורבי ה"חזון איש"]. בכרך השלישי, חתימות של "רחמים בנית".

ארבעה כרכים. בראשית: [3], 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 26 ס"מ. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש במרבית הכרכים, עם מספר פגיעות בטקסט בכרכים הראשון והרביעי. קרעים קטנים בשולי הדפים. חותמות. כריכות חדשות, אחידות.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרל"ה 1875. מהדורה שלישית. שני שערים.

בדף השער הראשון רישום מעניין בחתימת הרב משה מאיר ישר מארה"ב.

[5], פב, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מספר קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט. רישומים רבים בכתב-יד בדפי המגן ובדף האחרון, ובגוף הטקסט במספר דפים. כריכה ישנה ובלויה.

עותק עם דף שער נוסף, נדיר במיוחד, ודף נוסף בסוף הספר, עם "התנצלות המלבה"ד הר"ר משה שור נ"י", כפי עותק מיוחד שנרשם במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000139541).

ספר סגולה

גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).

במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה, של אדמו"רי רוזין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו ההסכמות מהמהדורה השנייה של רבי אהרן טווערסקי, רבי יצחק יהודה ספרין מקאמרנא, ועוד.

הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין). המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר.