ספר אמרי יוסף, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. מאראמרארש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן; מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס וחיים גארטענבערג; סעאיני, דפוס יעקב ווידער, [תר"ע] – תרפ"ז 1910[-1927]. מהדורה ראשונה. שלושה מתוך ארבעת הכרכים על התורה (ללא כרך ויקרא-במדבר).

בכרך השני, חתימות של "הק' אברהם הירש"; "לדה"ו מנחם ווייס" [כפי הנראה, רבי מנחם ווייס דומ"ץ במונקאטש ובעל צמח אש (בתוך ספר עמודי אש לבית יוסף)].

שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): כג, רע דף. כרך שני (שמות): [5], קפט, [3] דף. כרך רביעי (דברים): [4], 220, [7] עמ'. 25.5-28 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בכרך הראשון, מספר דפים חתוכים בשוליהם, עם פגיעות קלות בטקסט. בכרך השני, סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חותמות ורישומים. כריכות חדשות.

ספר שפתי צדיק, על התורה ומועדים, מאת הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקא, בן הרה"ק רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל ה"אמרי ברוך". קולומייא, דפוס אביגדור טייכער, [תרנ"ו] 1895. מהדורה יחידה.

בהסכמת אחיו של המחבר, האדמו"ר רבי ישראל מוויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל", והאדמו"ר רבי חיים מאטינייא נכתב: "וקחו לכם כאו"א [כל אחד ואחד] הספר הזה בכסף מלא להניח ברכה בתוך בתיכם ולהתברך בשנה טובה ומתוקנת. ושפת"י צדי"ק ידעו"ן רצון שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בב"א".

[2], מח דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות-נייר. כריכה חדשה.

שני דפי מגן (פורזץ) של ספר מספריית האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

בשני הדפים מופיעות חותמותיו של האדמו"ר מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" (החותמות בזמן מגוריו בבית משפחתו בסיגט, לאחר פטירת אביו בעל ה"קדושת יו"ט" בשבט תרס"ד, וקודם שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה); וכן חותמות מאוחרות יותר, מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי (בשנים תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".

באחד הדפים, רישום מזמן מגוריו של האדמו"ר בעיר סאטמר בשנת תרע"ט [בשנים תרע"ה-תרפ"ב, בעקבות המלחמה, עזב האדמו"ר את מקום כהונתו באורשיווא ועבר להתגורר בעיר סאטמר]: "לה"ו, הספר היקר הזה שייך להרב הרבני הגאון הגדול שלשלת יוחסין פטיש החזק עמוד הימני גדול בענקים חסידא ופרישא בוצינאה קדישא בנש"ק ראש כל בני הגולה מרנא ורבנא מו"ה ר' יואל טייטעלבוים שליט"א האב"ד דקהלה קדושה אורשיווע וכעת הוא מתגורר פה עדת קהילתנו סאטמאר נעמעטו... אור ליום ד' לסדר ונתנו ד' אלוקיך בידך [פרשת כי תצא, אלול] שנת ה"א תרע"ט פה ק"ק הנ"ל – הק' זלמן לייב גר"ו [גרינוולד?]".

בשולי הדף, רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש.

בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).

בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

שני דפים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים וקרעים קלים בשוליים.

ספר דברי גאונים, כללים וסוגיות בדיני ממונות, מאת הגאון רבי חיים אריה כהנא דיין ומו"צ סיגט. סיגעט, דפוס קויפמאן, [תרע"א 1911].

מהדורה שלישית בחיי המחבר, עם הוספות ותיקונים מ"המחבר שליט"א". המחבר, הגאון רבי חיים אריה כהנא (נפטר תרע"ז), נינו של רבי יהודה כהנא הלר בעל "קונטרס הספקות", ותלמידו של ה"ייטב לב". שימש כדיין בעיר סיגט. בספרו "דברי גאונים" עשה שימוש בספרייתו הגדולה, שהכילה גם ספרים מחכמי הספרדים. ספר זה מהוה עד היום כספר יסוד ללימוד דיינות ודיני ממונות.

העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש בעל ה"כנסת יחזקאל", וחתנו רבי דוד יהודה פריינד. בדף השער חותמת: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל". חותמות: "דוד יודא פריינד אבדק"ק סאסרעגן".

בדף כו, הגהה בכתב יד (בעפרון). בעמוד מול דף השער, מספר ציונים והוספות בכתב-יד (מאוחר) לכמה עניינים הנידונים בספר.

האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש. איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).

חתנו,
הגה"צ רבי דוד יהודה פריינד (נפטר תשמ"ה), תלמידם של הגה"ק רבי שאול בראך אב"ד קאשוי והגה"ק בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. שימש בתחילה כראש ישיבה בדעעש, ובהמשך התמנה ל"רב צעיר" לצד אביו בסאסרעגען (סאסרגן). לאחר מכן כיהן כרב "קהילת היראים" בבוקרשט. שרד את השואה, ונשא בזיוו"ש את אחות האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן. עלה לארץ וכיהן כרב בנתניה ולאחר מכן בירושלים. מחבר "אלופי יהודה".

[4], רי דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב, מאת הגאון המקובל האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב, בעל "מלוא הרועים". לבוב (למברג), דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה.

עם הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד.

העותק של האדמו"ר מטריסק רבי שלום יוסף טברסקי. בדף השער, הקדשה בכתב-יד: "משלוח מנות מאת ישראל יקר בן חנה שיינדל המכונה ביעגעלאייזין לאת בש"ק הה"צ המפורסים וכו' כקש"ת מוה"ר שלום יוסף טווערסקי שליט"א, פורים תרפ"ז".

האדמו"ר רבי שלום יוסף טברסקי מטריסק (תרמ"ג-תש"ה), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהוצלס וחתנו של רבי יהושע השיל ממונסטריץ'. לאחר פרעות תרע"ט, בהן נהרגו כמה מבני משפחתו, ברח לרומניה ומשם לבורו פארק בארה"ב שם הקים את בית מדרשו.

המקדיש,
רבי ישראל יקר בייגלאייזן (תרנ"ד-חשוון תשמ"א). מחשובי חסידי בעלז בארה"ב. נולד בעיר לוביטש לאביו רבי יוסף חיים בייגלאייזן, מחסידי בעלז. לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב, ופתח את בית המסחר לספרים עתיקים וחדשים, שהינו עד היום מגדולי בתי המסחר לספרים. נסע מספר פעמים לאירופה ואח"כ לארץ ישראל להסתופף בצילם של אדמו"רי בעלז לדורותיהם.

[2], כח, [1], נד, לה, כב, [14] דף. חסר הדף האחרון בסוף הספר, עם "לוח הטעות". 36.5 ס"מ. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר סימני עש. קרעים רבים בשולי דף השער וקרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה.