ספר יון מצולה, "המרבה לספר גזרות והמלחמות שהיו במדינות רוסיא וליטא ובפולין", מאת רבי נתן נטע האנובר. ונציה, דפוס וינדראמינה, שנת ביא"ת המשיח, תי"ג [1653]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.

כרוניקה חשובה לתולדות גזירות ת"ח ות"ט והמלחמות ברוסיה, ליטא ופולין, ומרד הטאטרים והקוזאקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי.

המחבר,
המקובל הקדוש רבי נתן נטע הנובר (נפטר תמ"ג), בעל "שערי ציון" ו"שפה ברורה", גאון ומקובל, יליד זסלב ורב בזסלב, ליוורנו, יאס ומקומות נוספים (ראו פריטים 36 ו-179). מפליטי גזירות ת"ח ות"ט, בהן נהרג אביו רבי משה על קידוש השם. ראה במו עיניו את חורבן קהילות פולין בשנים ת"ח ות"ט, ותיעד את קורות אותם הימים בחיבור שלפנינו, שהוא אחד מהמקורות העיקריים לתולדות מאורעות התקופה.

לאחר מכן הגיע בנדודיו לאיטליה, ובה פגש את גדולי הדור הראשון של המקובלים, עורכי תורת האר"י בארץ ישראל ובאיטליה. תחילה היה בליוורנו, בה פגש את רבי חיים הכהן מארם צובא, תלמיד רבי חיים ויטאל, שהגיע לאיטליה בכדי להדפיס את ספרו מקור חיים. ממנו למד דברים בקבלת האר"י, כפי שמספר רבי נתן נטע בהקדמה לספרו "שערי ציון": "והתעה ה' אותי מארץ מולדתי... עד בואי אל ארץ איטליא"ה אל עיר מלאה חכמים וסופרים שמה ליגורנ"א [=ליוורנו]... בהיותי שמה כמו שנה תמימה שנת תי"ד לפ"ק... אז העיר ה' את רוח קדשו ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מהר"ר חיים כהן ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלקי מהר"ר חיים ויטל זלה"ה, וקבלתי ממנו זאת החכמה מפוארה פה אל פה ומסר לי כמה וכמה עניינים טובים חידושים שקבל מרבו אשר לא עלה זכרונם בספר עץ החיים...".

רבי נתן נטע  נפגש עם המקובל רבי נתן שפירא, שבא לאיטליה בשנת תט"ו כשד"ר מירושלים, ויחד עמו הלך רבי נתן נטע לעיר ונציה: "ואחר זה בא אלי איש קדוש מירושלים תוב"ב ובידו חבילות חבילות מכתבי האר"י ז"ל ה"ה החכם השלם המקובל אלקי כמהר"ר נתן שפירא והלכתי אחריו לעיר וויניציאה הגדולה לאלקים...". בוונציה נבחר רבי נתן נטע להיות אחד מחברי ה"ישיבה הגדולה", ושם ישב בבית המדרש במשך שנתיים (בשנים תט"ו-תט"ז). בשהותו בוונציה הסתופף בצילם ולמד מפיהם של גדולי החכמים והמקובלים: רבי שמואל אבוהב ורבי משה זכות – הרמ"ז, ושם גם פגש ולמד מפי המקובל רבי בנימין הלוי מצפת: "והבאני המלך חדריו... ה"ה החסיד העניו... כמהר"ר שמואל אבוהב נר"ו, ואיש כערכי אלופי ומיודעי דודי ורעי הרב הכולל המקובל הנאמן כמהר"ר משה זכותא נר"ו... ומצאתי שם זקן ונושא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו ולמדתי מכולם...". בוונציה העתיק מהם כתבי קבלה: "מוסיף על זאת שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש...". מפגישתו עם גדולי המקובלים מוסרי ועורכי תורת האר"י הגיעו לידו של רבי נתן נטע חיבורים רבים בקבלת האר"י (ראה פריט 36), ועל יסוד חיבורים אלה כתב רבי נתן נטע חיבור מקיף בשם "נטע נעמן", שבו סיכם את קבלת האר"י על פי החיבורים שהיו בידו, וכפי שממשיך בהקדמתו הנ"ל: "וחברתי ספר נחמד שמו נטע נעמן... ואנכי נפשי כתבית יהבית כל הקונטריסים של עץ החיים הנמצאים בחוצה לארץ וחידושי דינים מהזוהר ותיקונים וזוהר חדש ושאר ספרי קבלה הנמצאים בקיצור נמרץ, וחלקתי אותו לחמשה חלקים נגד חמשה פרצופים, כאשר הארכתי בהקדמת ספר נטע נעמן בספרי בגדול כלה ובקטן החל, וזה החלי לעשות חלק חמישי... קראתי שם הספר הזה שערי ציון...". מכל חמשת חלקי ספרו שרד והגיע אלינו רק החלק החמישי – ספר שערי ציון, שנדפס בחייו פעמיים (בפראג תכ"ב ובאמשטרדם תל"א; לאחר מכן נדפס בעשרות מהדורות). בשנת תכ"ב הגיע רבי נתן נטע ליאסי שברומניה, שם שימש כרב המקום וכ"אב"ד ור"מ דמדינת וואלי חייא" (כפי שמכונה בשער המהדורה השנייה של ספרו הנ"ל). לפי המסופר, הגיע רבי נתן נטע לאחר מכן לעיר אונגריש בראד שבמורביה, ושם נהרג בשנת תמ"ג מהתנפלות חיילים על הקהילה היהודית, במסגרת מרד ההונגרים נגד העות'מאנים.

בעמוד האחרון מופיעה קינה מאת המגיה "יעקב בן מהר"ר נפתלי זצלה"ה מק"ק גניזן הסמוכה לק"ק פוזנא" (ציטוט מדוייק זה רמוז בראשי מילות השיר, שנדפסו בהדגשה; סביב הקינה נדפסה מסגרת מעוטרת).

חתימות בדף השער: "אני יוסף איילפרון ---"; "--- אחי' סגרי".

יב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעט קרעים, בהם קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. הדבקות רצועות נייר מצדו השני של השער. כריכה חדשה.

ספר חנוכת הבית, ביאור צורת ותבנית הבית הנחרב, מאת רבי משה חפץ. ונציה, דפוס ברגאדין, [תנ"ו 1696]. מהדורה יחידה.

הספר כולל איורים רבים של מבנה בית המקדש וכליו. נראה כי הספר נדפס בשני שלבים: בשלב ההדפסה הושארו מקומות ריקים לאיורים, ולאחר מכן נוספו האיורים בהטבעת פיתוחי נחושת. הטופס שלפנינו כולל את כל האיורים.

לאחר [4] הדפים הראשונים, נכרך דף גדול מקופל עם מפת בית המקדש, העזרות והר הבית. בתחתית הדף נדפסו ביאורים למקומות השונים המצוינים במפה באותיות (ישנם טפסים בהם לא נדפסו ביאורים אלו, ונרשמו בכתב-יד).

בראש הספר ובסופו נדפסו שירים מחכמי איטליה.

[4], נב דף + [1] דף מקופל. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמפה המקופלת. קרעים במפה עם פגיעה באיורים, וקרע חסר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

CB, no. 6451,1.

ספר לשון למודים, על חכמת הדקדוק, מאת רבי דוד אבן יחיא. קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, ש"ב [1542].

על אף שבדף השער כותבים המדפיסים כי בן המחבר הסכים "להדפיס שנית" את הספר, לפנינו המהדורה השלישית (ספר לשון למודים נדפס לראשונה בקושטא רס"ו, ופעם נוספת בקושטא ר"פ).

קולופון בדף האחרון: "והיתה השלמת הספר המפואר הזה ביום ג' לחדש ניסן שנת הש"ב... וכשם שזכנו ה' ושלמנוהו לשלום, כן יזכנו השם להשלים ספר תהלה לדוד שחברו הרב המחבר ספר זה, וספרים אחרים רבים..." (כפי הנראה ספר תהלה לדוד לא נשלם בידי מחברו, ראו: בן יעקב, אוצר הספרים, עמ' 616, מס' 46).

בדף האחרון חתימות הצנזורים Domenico Jerosolimitano ו-Domenico Carretto (החתימה השנייה משנת 1608).

[45] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים בדף השער). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

ספר זכרון תורת משה, מפתח למאמרי חז"ל, בשני התלמודים, במדרשים ובספרי הקדמונים, מאת רבי משה פיג'ו. קושטא, [דפוס משה בן אלעזר פרנס הרופא], שי"ד [1554]. מהדורה ראשונה.

בדף השער פרט השנה "שיר חדש [שי"ד]". בקולופון שבדף [132א], מופיע התאריך י"א תמוז שי"ג (בקולופון נוסף שבדף [170ב], החסר בעותק שלפנינו, מופיע התאריך ח' אלול שי"ג).

בדף האחרון חתימת הצנזור Camillo Jaghel, משנת 1617.

ציוני מקורות בכתב-יד בשוליים ובגוף הטקסט, במרבית הדפים. מספר הגהות.

[171] דף. חסרים 3 דפים לקראת סופו של הספר (דפים [170], [172]-[173]). 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים, ועקבות רטיבות עם סימני עובש קלים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. יתכן שחלק מהדפים במספר מקומות הושלמו מעותק אחר. חותמת. כריכת עור חדשה.

על המדפיס, ראו: א. יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס’ 154; יוסף הקר, ארשת, ה, עמ’ 484. על טופס עם שינויים בשער ומעבר לו, ראו: יצחק ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ’ 277, מס’ 31.

מקור: Christie's, אמסטרדם, דצמבר 1990, פריט מס' 396.

CB, no. 6463,1; Zedner, p. 573.

ספר שאלות ותשובות של הגאונים ז"ל. קושטא, דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אשכנזי, של"ה [1575]. מהדורה ראשונה.

הספר כולל ארבע מאות שאלות ותשובות קצרות, עם מפתח. מרבית השאלות עוסקות בדיני "חושן משפט", ומקצתן בדיני "אבן העזר".

מעבר לשער הקדמת המביא לדפוס והמגיה, רבי שלמה קבולי, שמצא את כתב-היד של החיבור בעיזבונו של אביו – רבי מנחם קבולי, מגדולי רבני קושטא.

הספר נדפס על ידי אליעזר בן יצחק אשכנזי, שהדפיס ספרים עבריים בערים שונות, בהן פראג, לובלין וקושטא, ואף היה מעורב בהדפסת הספרים הראשונים שנדפסו בצפת במאה ה-16. בדף ח1 מופיע דגל המדפיס שלו, בו נראה אריה זקוף ובראשו כתר, פונה לצד ימין ומוקף במסגרת פרחונית (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 142, הערה לציור 51).

קובץ תשובות זה שימר מצד אחד שרידים קדומים מתורת הגאונים, החשובים שבהם הם הקטעים מתוך ספר "המעשים לבני ארץ ישראל"; מאידך, הוא כולל תשובות רבות (למעלה ממאה, יותר מרבע מניין התשובות בספר) שזויפו ואינן כלל תשובות גאונים, אלא עיבוד של סעיפים מספר שולחן ערוך או ממקורות אחרים (ראו על כך בהרחבה: ש' עמנואל, תשובות הגאונים הקצרות, בתוך: עטרה לחיים, מחקרים... לכבוד ח"ז דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ’ 439-459).

קובץ התשובות זכה למספר מהדורות נוספות. תוך שנים ספורות בלבד נדפס בשנית, בפראג, בשנת ש"נ בערך.

מו דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר קטן בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. מספר תיקונים והגהות קצרות (בכתיבה מאוחרת). כריכה חדשה.

CB, no. 4051.