מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- (-) Remove on filter on
- יד (5) Apply יד filter
- כתבי (5) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (5) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (5) Apply כתבייד filter
- מאוירים (5) Apply מאוירים filter
- על (5) Apply על filter
- קלף (5) Apply קלף filter
- illustr (5) Apply illustr filter
- parchment (5) Apply parchment filter
מציג 1 - 5 of 5
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $2,500
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
שני פריטים מאיטליה, המאות ה-17 וה-18:
1. כתובה לנישואי החתן אליה בן רפאל שמואל האגייו עם הכלה בת שבע בת עזריה חיים האגייו. פירארא (פירארה), יום שישי, ט שבט תט"ז [4 בפברואר 1656].
כתובה מעוטרת על קלף – מן הכתובות המוקדמות המתועדות מהעיר פירארה – אשר שימשה ככריכת ספר בשימוש משני.
נוסח הכתובה נכתב בכתיבה ספרדית מרובעת, בתוך מסגרת ארכיטקטונית. תחתיו מופיעות חתימות העדים, רבני פירארה: "מנחם קזיס בכמה"ר אלחנן זצ"ל" [שס"ב-תכ"ד, כיהן קודם לכן כרב בקורפו ובמודנה] ו"פלטיה בכמהור"ר חנניה זצוק"ל מונציליסי".
הכתובה תחומה במסגרת רחבה המורכבת מתשליבים גיאומטריים סימטריים בהם מופיעים איורי עופות דורסים ואיורים בדגמים צמחיים. השוליים מעוטרים בדגם חוזר של עלים תלתניים ועיטורים כדוריים. בעיטורי השוליים משולבים פסוקי ברכה רבים, פסוקי "ברכת כהנים" ו"אשת חיל". מעל ומתחת לנוסח הכתובה נכתבו פסוקי הברכה (תהלים קכ"ח) באותיות גדולות בצבעי אדום, צהוב וחום; בארבע הפינות מופיעים ראשי תיבות של פסוקי ברכה נוספים: [ל]ק"י / לס"י – לישועתך קויתי ה' / לפורקנך סברית ה'; [ו]ב"ל / שע"י – וראה בנים לבניך / שלום על ישראל. חלק מהאיורים והפסוקים מעוטרים בדיו אדומה.
הגאייו – משפחה חשובה בעיר פירארה. רבי עזריה מן האדומים, מזכיר בספרו "מאור עינים" את רבי יצחק האגייו "החסיד הספרדי" מפירארה, שעלה לארץ ישראל. לאחר פטירתו שבה אלמנתו לפירארה, לבית בנה הגדול ר' יום טוב האגייו, ורבי עזריה ראה אצלה מטבע עתיק מקורי של שקל הקודש מארץ ישראל.
58X39 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. הכתובה שימשה לכריכת ספר, ושוליה נגזרו בהתאם: חלקה הימני חסר ופיסות נוספות חסרות בארבע פינותיה. קמטים, כתמים וסימני קיפול. מספר נקבים, עם פגיעות בטקסט. חרירים רבים לאורך קווי המתאר של האיורים, אשר שימשו כנראה להעתקתם.
לכתובה דומה מפירארה (פרגמנט), אשר עוטרה בידי אותו אומן, ראו: הספרייה הלאומית, פריט 997009840836405171.
2. פרגמנט מכתובה מעוטרת. [כנראה ונציה, המאה ה-18].
שוליה השמאליים של כתובה מטיפוס ונציאני (כנראה מוונציה או מאחת הקהילות שהושפעו ממנה): הפרגמנט כולל קטעי פסוקים ומעוטר בדגמים צמחיים, בשני מדליונים עם סצנות בעלות אופי חקלאי (קציר ובציר) ובאיורים סכמתיים של אריה ושל דמות בשמלה. לכתובה ונציאנית עם איורים דומים, ראו: הספרייה הלאומית, פריט 990003035560205171.
55X15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. דיו דהויה.
תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור הפריטים.
קטגוריה
כתבי-יד מאוירים על קלף
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $35,000
הערכה: $50,000 - $80,000
נמכר ב: $87,500
כולל עמלת קונה
סדר תקוני שבת, לרבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (בוהמיה). וינה ("באותיות אמשטרדם"), תע"ד [1714].
כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, בגדלים שונים; וכתיבה בינונית ("כתב רש"י").
תוכן כתב-היד מפורט בעמוד השער: "סדר תקוני שבת אשר לא נדפס כדמיון הזה, מאיש האלקי קדוש יאמר לו... כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל, ונוסף על דגלו סדר מוצאי שבת וזמירות וקידוש הלבנה וקידוש של ראש השנה ושל שלש רגלים, ונעשה בשנת תע"ד לפ"ק, פה עיר מלוכה ווינא, באותיות אמשטרדם".
כתב-היד מחולק לשני חלקים: חלקו הראשון (דפים 2 עד 48א), כולל את סדרי הלימוד והאמירה על פי קבלת האר"י, כולל מזמורי קבלת שבת (עם הפיוטים "לכה דודי" ו"שלום עליכם מלאכי השרת"), "סדר לסעודה ראשונה", "סדר לסעודה שלישית" ו"סדר למוצאי שבת" עם פיטום הקטורת, פסוקים שונים, כוונות וצירופים קבליים; חלקו השני (דפים 48ב עד 69) פותח ב"סדר זמירות לליל שבת" ואחריו מופיעים "סדרי זמירות" נוספים ובהם פיוטים רבים לליל שבת, ליום שבת ולמוצאי שבת, עם אקרוסטיכונים ו"סימנים" של שמות הפייטנים; סדר הבדלה, סדר ברכת הלבנה, סדר קידוש של ראש השנה וסדר קידוש של שלשה רגלים.
הסופר חותם את שמו בקולופון בדף 48א (סוף החלק הראשון): "סליק סדר של תקוני שבת, בעזר האל אשר בו ביום שבת; ע"י הכותב וסופר הקט' משולם המכונה זימל ב"האלוף הר"ר משה מק' פאלין במדינות ביהם יע"א; נעשה בשנת דע"ת לפ"ק".
האיורים:
בפתח כתב-היד דף שער ארכיטקטוני מאויר, שבראשו דמות לבושה בלבוש מזרחי (המייצגת אולי את דמותו של האר"י). איורים נוספים פזורים לאורך כתב-היד, בהם שש תיבות-פתיחה מעוטרות בסגנונות שונים ובטכניקות שונות, בדפים [2א], [4א], [6א], [7ב], [48ב] ו-[54א], הכוללות מדליון מעוטר בדגמים צמחיים, אותיות צבעוניות המעוצבות כסרטי-בד, אותיות מוזהבות, איורים מיניאטוריים בדגמים צמחיים או גיאומטריים; וכן שבעה איורים פיגורטיביים מיניאטוריים, בדפים [8א], [9ב], [20א], [29ב], [37א], [41א], ו-[45א], הכוללים: איור של אישה על יד שולחן השבת (מופיע סמוך ל"אשת חיל"), איור של שלמה המלך (מופיע בתחילת פרקי "שיר השירים"), שלושה איורים המתארים סעודה (מופיעים סמוך לברכות של תחילת סעודת שבת, גמר סעודת שבת וסעודה שלישית), איור המתאר מלאכים וכן את דמויות יעקב ועשו (מופיע בתחילת פרשת "וישלח") ואיור המתאר טקס הבדלה. כל הדפים תחומים במסגרת מלבנית בגוון ירקרק-זהוב.
הסופר והאומן משולם זימל מפולנא (Polna, בוהמיה, כיום צ'כיה) נחשב לאחד היוצרים הבולטים והפוריים אשר יצרו כתבי-יד עבריים מאוירים במאה ה-18 – כחלק מקבוצת האומנים המכונה "אסכולת מורביה" – לצד אהרן וולף הרלינגן, נתן ב"ר שמשון ממזריטש, חיים ב"ר אשר אנשל מקיצע ואחרים. ידועים כ-24 כתבי-יד אשר יצר, בעיקר בווינה, בשנים 1714-1756, ועוד כ-16 כתבי-יד המיוחסים לו. כתב-היד שלפנינו הנו אחד מכתבי-היד המוקדמים שיצר, ואולי המוקדם ביותר הידוע.
בין יצירותיו מתועדים כשבעה כתבי-יד דומים של "סדר תיקוני שבת", רובם בספריות ובאוספים מוזיאליים, בהם: הספרייה הבריטית, לונדון, Add. 11433; ספריית ה-JTS, ניו יורק, Ms. 4259; ספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג, Cod. Levy 59; מוזיאון ישראל, ירושלים, 180/5; ועוד.
לרשימה מפורטת של כתבי-יד מעשה ידיו, ראו: Claudia J. Nahson, An Early Decorated Book of Genesis by Meshullam Zimmel Comes to Light, in: Meḥevah le-Menaḥem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, 2019, pp. 145-170.
[69] דף. 11.5X8 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים כהים בדף השער, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. כתמים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. כריכה מקורית, מהתקופה, עור אדום כהה עם עיטורים מוזהבים; אבזמי-כסף חסרים. מלווה בנרתיק מקורי, עשוי קרטון מחופה עור (pull-off case).
חותמת בעלים מהמאה ה-19 בצדה הפנימי של הכריכה האחורית: "מר' (?) קאפמן אונריך, רב דק"ק פאריס, ME", כפי הנראה חותמו של רבי קופל קופמן אונריך (1792-1852), הידוע גם בשמו הצרפתי מרשנד/מרשן אנרי (Marchand Ennery), רבה של פריז משנת 1829 ורבה של צרפת מטעם הקונסטיטוריה המרכזית משנת 1846.
קטגוריה
כתבי-יד מאוירים על קלף
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $12,000
הערכה: $15,000 - $25,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
פרק שירה (פרקי הלל ושבח לבורא). כתב-יד על קלף, עם תיבות-פתיחה מאוירות. [כנראה מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (בוהמיה), וינה, ת"פ, 1720 בקירוב].
כתב-יד זעיר הכולל את ששת פרקי השירה, ללא קטעי פתיחה או סיום, כתובים בכתב אשכנזי מרובע, עם ניקוד (הכותרות ללא ניקוד), בדיו בגוון חום.
בתחילת כל אחד מן הפרקים מסגרת-מלבנית, בה מופיעה תיבת-הפתיחה כשהיא נתונה בתוך מסגרת אובאלית או בתוך קרטוש המעוטר בעלי אקנתוס, ובאיורים נוספים התואמים (בדרך כלל) לנושא הפרק:
תיבת הפתיחה הראשונה (דף 1א), "שמים", נתונה בקרטוש המעוטר במלאך.
תיבת הפתיחה השנייה (דף 5ב), "שיר לירקות", מעוטרת באיורי ירקות ופירות.
תיבת הפתיחה השלישית (דף 6ב), "שיר לאילנות", מעוטרת באיורי פרחים ועלים.
תיבת הפתיחה הרביעית (דף 8א), "שיר לשרצים", מעוטרת בכתר ובעלי אקנתוס.
תיבת הפתיחה החמישית (דף 10ב), "שיר לעופות", מעוטרת בצמד עופות דורסים.
תיבת הפתיחה השישית (דף 16א), "שיר לבהמות", מעוטרת בעלי אקנתוס ובצמד ציפורים.
כל הדפים תחומים במסגרת מלבנית בגוון חום. כותרת-רצה בשוליים העליונים: "פרק שירה" בדף הראשון, ואחר כך "פרק" בעמודים הימניים ו"שירה" בעמודים השמאליים.
למידע נוסף אודות משולם זימל מפולנא, ראו פריט קודם. במכלול יצירתו מתועדים כתבי-יד בודדים של "פרק שירה" אשר יצר בווינה בסביבות שנת 1720, או אשר מיוחסים לו. כתב-יד דומה המיוחס לו נמצא באוסף רנה ברגינסקי (פריט B257).
לרשימה מפורטת של יצירותיו ראו מאמרה של קלאודיה נחשון: An Early Decorated Book of Genesis by Meshullam Zimmel Comes to Light, in Meḥevah le-Menaḥem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, 2019, pp. 145-170.
[20] דף (דף השער חסר). 8X6 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים ודהיות קלות בדיו. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוטבעים. חתימת בעלים ישנה בצדו האחורי של הדף האחרון: Meyer Salomon.
קטגוריה
כתבי-יד מאוירים על קלף
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $50,000
הערכה: $80,000 - $100,000
נמכר ב: $75,000
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר אברהם מאירינגן. אירינגן (Ihringen), באדן-וירטמברג / ברייזאך על הריין, סמוך לגבול אלזס, [ת"ק, 1740].
ההגדה כתובה באותיות מרובעות, מנוקדות; ההוראות והטקסטים המחורזים ביידיש המלווים את האיורים נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").
במרכז עמוד השער חותם הסופר את שמו:
"סדר הגדה של פסח בלשון הקודש, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו במצרים... וכתוב על הקלף נקיה, ואותיות מצויירות עשיה, ודברים אחרים יפיה. נגמר על ידי כמר אברהם סופר סת"ם מאירינגן במדינת מרגראף אצל חוזק ברייזך ישנה סמוך לנהר ריין".
"סדר הגדה של פסח בלשון הקודש, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו במצרים... וכתוב על הקלף נקיה, ואותיות מצויירות עשיה, ודברים אחרים יפיה. נגמר על ידי כמר אברהם סופר סת"ם מאירינגן במדינת מרגראף אצל חוזק ברייזך ישנה סמוך לנהר ריין".
הביטוי "מדינת מרגראף" מתייחס כנראה למרקיזות באדן-דורלאך (Baden-Durlach Markgrafschaft), בראשה עמד באותה תקופה הדוכס הגדול של באדן ומרקיז באדן-דורלאך, קרל פרידריך; הביטוי "חוזק ברייזאך ישנה" משמש להבדיל את ברייזך הישנה הנמצאת בבאדן-דורלאך, מברייזך החדשה – Neuf-Brisach – השוכנת מעברו השני של נהר הריין, באלזס.
במדליון שבראש השער מופיע פרט השנה: "תק"ל".
בדף 1ב מופיע שיר מחורז ביידיש, ובראש הדף – בתוך מדליון עגול – מופיע טקסט פרסומי מחורז מאת הסופר, אשר קורא לכל החפצים לרכוש לעצמם הגדה דומה "לרוץ" אל הסופר אברהם ולהזמינה אצלו במחיר זול.
בדף 2א מופיע שמו של מזמין כתב-היד: "הגדה הלז שייך להאלוף ראש והקצין פו"ה [פרנס והמנהיג] ושתדלן המפורסם כהר"ר זלמן וויזל מקקק"רוא [מקהילת קודש קרלסרואה] ש'יר' השירים אשר לשלמה לפ"ק" – לפי כתובת זו שנת יצירתו של כתב-היד היא ת"ק (1740) ולא "תק"ל" כפי שמופיע בעמוד השער. ייתכן שהכיתוב שבשער מתייחס גם הוא לשנת ת"ק, והאות למ"ד משמשת כקיצור ל-"לפ"ק".
האיורים:
במרכז כל עמוד מופיע טקסט ההגדה בתוך מסגרת המוקפת מכל צדדיה עיטורים צבעוניים בדגמים צמחיים מתחלפים. איורים פיגורטיביים המתארים את דמויותיהם של משה ואהרן, דוד המלך ושלמה המלך חוזרים ברבים מדפי ההגדה, ובכמה מהדפים מופיעות גם דמויות בלבוש תקופתי. חלק מהמסגרות מעוטרות בקשתות ובגמלונים אדריכליים, שמעליהם צמד אריות אוחזים מדליון עגול בו מופיעה בדרך כלל הכתובת "הגדה של פסח".
במסגרות הדפים משולבים למעלה מ-50 איורים המתארים את ההכנות לחג הפסח ואת סיפור ההגדה. נוסף על אלו, הטקסט מלווה גם בתריסר איורים המתארים את סימני הסדר, בעשרה איורים המתארים את עשר המכות, בשישה איורים נוספים של סימני הסדר (מופיעים לפני סדר ברכת המזון) וב-25 אותיות-פתיחה מאוירות.
תבנית האיורים של הגדה זו נעשתה על-פי חיתוכי העץ המלווים את "הגדת ונציה", אשר נדפסה בידי זואן די-גארה בשנת שס"ט (1609); אף הטקסטים המחורזים המופיעים בשולי חלק מהדפים לקוחים, כנראה, מהגדת ונציה. בכך מתייחדת הגדה זו ממרבית כתבי-היד הדומים מהמאה ה-18, אשר מבוססים בדרך כלל על איורי "הגדת אמשטרדם", שנדפסה לראשונה באמשטרדם בשנת 1695 (ראו, למשל, פריט הבא).
ידועות עוד שלוש הגדות מעשה ידי הסופר והמאייר אברהם מאירינגן: אחת, משנת 1732, באוסף מוזיאון ישראל בירושלים (Ms. 181/48); שנייה, משנת 1756, באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (פריט 639A); ושלישית (אינה מתוארכת) באוסף אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג' (Ms. Heb. 69). הגדה נוספת (משנת 1731), המזכירה בסגנונה את יצירתו, נתרמה בשנת 2020 למוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), פריט D.2020.02.001. למידע נוסף, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104.
[26] דף. 32X22 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. קמטים, כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. פגעי רטיבות בכמה מהדפים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרע באחד הדפים. כריכה מהמאה ה-19 או מראשית המאה ה-20, נייר שיש עם שדרה ופינות מקלף.
ספרות: Ernest Naményi, "La miniature juive au XVIIe et au XVIIIe siècle", Revue des études juives, 1957, no. 116, pp. 27-72, mentioned on pp. 68-69, illustrated in pl. 14.
תערוכות:
1. Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B40.
2. Gleiche Rechte für alle?, zweihundert Jahre jüdische Religionsgemeinschaft in Baden, 1809-2009", Ostfildern, 2009, מס' 6.
קטגוריה
כתבי-יד מאוירים על קלף
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $50,000
הערכה: $80,000 - $150,000
נמכר ב: $68,750
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס, תקי"ט [1759].
ההגדה נכתבה באותיות אשכנזיות מרובעות. ההוראות (ביידיש) והטקסטים המחורזים המלווים את האיורים (בעברית) נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").
לאחר סיום ההגדה, בדף [22א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע ביידיש הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה על "אדיר הוא") ומיד לאחריו מתחיל הפיוט "אחד מי יודע", בעברית וביידיש, בית אחר בית; גם הפיוט "חד גדיא" מופיע בעברית וביידיש, בית אחר בית.
שמו של מזמין כתב-היד וכן שנת יצירתו מופיעים בסוף כתב-היד, בדף [26א]: "שנת תקי"ט לפ"ק, [הגדה] זו שייך להאלוף והתו'[רני] וקצין כ"ש [כבוד שמו] הר"ר נפתלי הירץ שי'[חיה] בהקצין כהר"ר איצק שלי"ט מנידרענהיים".
האיורים:
כל דפי ההגדה תחומים במסגרות רחבות המעוטרות בדגמים צמחיים ובשוליהן קווים עבים בגוון ירקרק-זהוב. בשוליים התחתונים של הדפים משולבים 49 איורים, אשר ניתן לסווגם לפי ארבע קבוצות עיקריות:
א. 14 איורים המתארים את סיפור ההגדה ומתבססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (נדפסה באמשטרדם ב-1695 וב-1712): דפים [2ב], [3א], [4א], [4ב], [5א], [5ב], [6א], [6ב], [7א], [7ב], [8א], [8ב], [9א], [15א]. איורים אלו מתארים את הנושאים הבאים: ארבעת הבנים, אברהם מנתץ את הפסילים, אברהם ושלושת המלאכים (מתוארים כמלאכיות), משה הורג את המצרי, מציאת משה, הפיכת המטה לנחש, מכת צפרדעים, ועוד. האיורים מלווים פסוקי-הסבר רלוונטיים, כפי שנדפסו בתחריטי הגדת אמשטרדם.
ב. 16 איורים המתארים אירועים תנ"כיים, סצנות הקשורות בחג הפסח או סצנות אורבניות עם דמויות בלבוש תקופתי: דפים [1ב], [9ב], [10א], [10ב], [11ב], [13ב], [14א], [14ב], [17א], [18ב], [19א], [20א], [22א], [22ב], [23א], [24א]. בין האיורים הללו נמצאים תיאורים של אדם וחוה, עקידת יצחק, שמשון והארי, דוד המלך מנגן בכינור, שומר ניצב בשער עיר שעל חומתה עומד תותח, דמויות נושאות רובה ותוקעות בשופר, ועוד. האיור בדף [14ב] מציג את אליהו הנביא תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח. איורים אלו מבוססים, כנראה, הן על מהדורות-דפוס אחרות ומוקדמות של ההגדה של פסח (אולי מנטובה 1560 או פראג 1590) והן על איורי תנ"ך מריאן (1625-1630).
ג. 13 מדליונים בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות – גברים ונשים – בלבוש תקופתי: דפים [3ב], [11א], [12א], [12ב], [13א], [15ב], [16א], [16ב], [17ב], [18א], [20ב], [21א], [25א]. דיוקנאות אלו מזכירים מאוד את תריסר הדיוקנאות העגולים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר שנדפסו באירופה (הולנד) החל מראשית המאה ה-18. במגילות מייצגות הדמויות את גיבורי המגילה, כאשר המלך אוחז בשרביט, אסתר אוחזת בפרח וזרש אוחזת במטפחת; בהגדה שלפנינו ניתן למצוא דמיון רב במיוחד באיורי הדמויות בדפים [12א], [13א], [15ב], [16ב], [17ב] ו-[25א], בהם הנשים אוחזות פרח או מניפה והגברים אוחזים שרביט.
ד. 6 איורים של בעלי חיים: דפים [2א], [19ב], [21ב], [23ב], [24ב], [25ב]. איורים אלו כוללים בעלי חיים שונים, בהם כמה חדי-קרן, ארנבות, ציפורים, דב מטפס על עץ, אריה, עז ועוד.
נוסף על כל האיורים הנ"ל, בשישה עמודים משולבים מדליונים קטנים עם דיוקנאות גם בשוליים העליונים: דפים [1ב], [2א], [2ב], [3א], [3ב], [4א].
בדף [26א] המשמש כקולופון מופיעה הכתובת בין צמד עמודים אדריכליים, שביניהם דמויותיהם של משה ושל אהרן הכהן. בראש הדף שלושה מדליונים: במרכזי מופיע דוד המלך מנגן בנבל, בימני ובשמאלי מופיעות דמויות בלבוש תקופתי, בדומה לדמויות המופיעות בדפי ההגדה. השוליים מעוטרים בדגמים צמחיים תואמים לעיטורי דפי ההגדה.
כמה מהאיורים המופיעים בהגדה שלפנינו – ובמיוחד אלו שבדף האחרון, הדיוקנאות שבמדליונים, העיטורים הצמחיים, עיטורי חדי-הקרן וכן כמה מהסצנות התנ"כיות ומהמראות העירוניים – מזכירים מאוד איורים המופיעים בהגדה שיצר אברהם מאירינגן בשנת 1732 (אוסף מוזיאון ישראל) ואיורים המופיעים בהגדה אחרת, משנת 1731 מאת סופר לא-ידוע, הנמצאת באוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז.
הסופר והמאייר אברהם מאירינגן (ראו פריט קודם) פעל בעיר ברייזאך, על גבול אלזס, כ-60 קילומטרים דרומית לנידרנאי, ואין ספק כי האומן אשר יצר את ההגדה שלפנינו הכיר את יצירתו והושפע ממנה. הקשר בין ההגדה שלפנינו, ההגדה שבאוסף mahJ וההגדות של אברהם מאירינגן, צריך אפוא עיון נוסף.
להשוואה, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104; אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, Ms. 181/48 והמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23785; mahJ, פריט D.2020.02.001.
[26] דף. 20.2X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים, כתמים ובלאי. פגעי רטיבות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מהתקופה, קרטון מחופה קלף, עם עיטורים מוטבעים. חתימה בדף הבטנה הקדמי: I. Isaqe (?) וחתימה נוספת בדף הבטנה האחורי: "הקטן ---".
ספרות: נזכרת ומצולמת בספרו של קלגסבלד, A l'ombre de Dieu, 1997, עמ' 45, תמונה 36.
תערוכה: Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B42.
תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור ההגדה.
קטגוריה
כתבי-יד מאוירים על קלף
קָטָלוֹג