ספר "סדר סליחות ללילי אשמורות ומחזור ר"ה ויום הכפורים כמנהג ספרדים". אמשטרדם, דפוס עמנואל בנבנישתי, ת"ב [1642].

כרך קטן בפורמט כיס, כרוך בכריכת עור מקורית נאה, עם עיטורים מוזהבים. הטבעה מוזהבת בחזית הכריכה: "J.E.".

שער מיוחד בדף רסד: "סדר ארבע תעניות".

באותו זמן נדפס סדור תפילות לכל השנה כמנהג הספרדים, הכולל כמה חלקים. הספר שלפנינו הוא אחד החלקים (כותר השער בראש החלק הראשון: "סדר תפלות ופזמונים ותחינות וקינות והפטרות לכל ימות השנה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו ובחגים ובמועדים)".

מהדורה נדירה.

CB, no. 2137; Zedner, p. 485; Roest, p. 735.

מחזור עם כוונת הפייטן, לימים נוראים ולשלושת הרגלים, "כמנהג אשכנזים ושארי קהלות קדושות", עם תרגום וביאורים ביידיש. אמשטרדם, דפוס יתומי המנוח שלמה פרופס כ"ץ, תק"י [1750]. ארבעה כרכים.

סט שלם ומפואר בן ארבעה כרכים, כרוכים בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים מוזהבים. הטבעות מוזהבות של שם בעלים בחזית כל אחד מהכרכים: "שייך לכ"ה ייצחק ---" (המשך הכיתוב נמחק בשפשוף בכל הכרכים; בכרך אחד נמחק כמעט לגמרי כל הכיתוב).

שני הכרכים הראשונים (בהם נדפס בדפי השער "חלק ראשון") עם התפילות לימים נוראים, ושני הכרכים האחרונים (בהם נדפס בדפי השער "חלק שני") עם התפילות לשלושה רגלים.

מהדורה מוקדמת של מחזור עם פרוש כוונת הפייטן (הפירוש נדפס לראשונה על כל המחזור באופיבאך תק"ד), הכולל הקדמה קצרה בראשי הפיוטים, בה מבוארת כוונתו של מחבר הפיוט.

בכל הכרכים מופיעה הסכמתו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם, חתנו של "החכם צבי" ואביו של רבי שאול מאמשטרדם.

רישומים משנת 1859 בראשי כל הכרכים: "נדבת מין כהר"ר דוד בן אברהם ראקאבס על[?] אייזק בן אברהם פון אבבע".

רישום בעלות בדף המגן הקדמי בכרך השני: "שייך להבח' כ' יודא בן כ' מרדכי יצ"ו, מי"כ [מוצאי יום כיפור?] שנת למען יאריכון ימיך [תקס"ז] לפ"ק".

בסוף הכרך השני של תפילות יום כיפור, נוספו שני עמודים בכתב-יד (על דף המגן והבטנה האחוריים). בעמוד הראשון נכתבה המילה "נעילה" באותיות גדולות, ולאחריה נכתב: "דיא סליחה זאגט מאן אין אשכנז" [סליחה זו אומרים באשכנז], ובהמשך מובא בקיצור סדר אמירת פסוקי י"ג מידות. בעמוד השני נעתקה בכתב נאה הסליחה: "אדון כתקח מועד לשפוט מישרים בתעצומיך", ובשולי הדף מופיע התאריך: "שנת תקס"ז לפ"ק".

ארבעה כרכים. כרך ראשון (ראש השנה): כ, כב-כט; ק דף. יב דף של "שיר היחוד" נכרכו בטעות פעם שנייה בכרך יום כיפור. כרך שני (יום כיפור): כ, כב-כט; יב; כב; קסד דף. כרך שלישי (סוכות ושמיני עצרת): כ, כב-כט; יב; קט דף. כרך רביעי (פסח ושבועות): כ, כב-כט; יב; קיא; עב דף. 23.5-24 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר מקומות, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט. כריכות עור מקוריות, עם נייר בטנה צבעוני מקורי. בלאי ופגמים בכריכות (קרעים חסרים בכרך השני).

בעותקים שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000172448), ישנם הבדלים קלים בפגינציה, לעומת הכרכים שלפנינו. ידועים עותקים של המחזור עם דפי שער מאוירים בראשי הכרכים, שאינם נמצאים בעותקים שלפנינו.

Zedner, p. 467.

ספר "סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים" – סידור לימות החול, שבתות וחגים. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ט, 1739]. מהדורה מיניאטורית.

בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "בבית הגביר הרופא המובהק כהר"ר נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מופיעה הקדמה מאת נפתלי הירץ לוי, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות דקות וקטנות עם נקודות חדשות ויפות...".

בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".

ספר Fundamento Solido, Baza y Thypo de la Sacro Sancta…, מאת Judah Leon de Joseph Perez. אמשטרדם, דפוס Ishac Jeudah Leaõ Templo [רבי יהודה לאון טמפלו], תפ"ט 1728. ספרדית. עמוד שער נוסף בעברית: ספר יסוד עוז, "הובא לדפוס בלשון לע"ז לזכות בית יעקב עם לו עוז על יד איש יהודי ממשפחת הפרצי הוא הצעיר יהודה אריה בכמהר"ר יוסף פרץ...".

חיבור תאולוגי בספרדית, עם עמוד שער, קולופון והסכמות בעברית. החיבור נכתב עבור ה"מאראנוס", צאצאי היהודים האנוסים מספרד ופורטוגל, אשר חזרו לדתם, ומטרתו לבאר עבורם מושגים, מצוות ומנהגים שונים בדת היהודית. החיבור נכתב על דגם הקטכיזם הקתולי, ובנוי כדיאלוג המורכב משאלות ותשובות על יסודות האמונה היהודית.

המחבר,
רבי יהודה בן יוסף פרץ, בעל "פרח הלבנון" (ברלין, תע"ב) ו"שערי רחמים" (ונציה, ת"ע), בן לאחת מן המשפחות המיוחסות בין יהודי ספרד. כיהן כרב בוונציה ובאמשטרדם. בקולופון העברי תיאור נס שניצל המחבר מטביעת ספינה, במהלך מסעו מלונדון (לונדריש) אל אמשטרדם לצורך הדפסת הספר שלפנינו, ושיר הודיה פרי עטו.

עוד על הספר, ראו: יוסף חיים ירושלמי, The Re-Education of Marranos in the Seventeenth Century. בתוך: The Faith of Fallen Jews: Yosef Hayim Yerushalmi and the Writing of Jewish History, מסצ'וסטס, 2014, עמ' 157-174.

אודות רבי יהודה בן יוסף פרץ ותולדות משפחתו, ראו: מיכל שרף (מלאכי), איילת חשקי כלילת יופי – תולדות רבי אהרן פרץ. לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשנ"ד, עמ' 13-21.

[10] דף, 126, 129-137, [3] עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. סימני עש בתחתית הדפים, ללא פגיעה בטקסט. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית. רישומים בכריכה הפנימית ובדף הביטנה הקדמי. כריכת קרטון עם שדרה ופינות מעור. בלאי, קרעים קלים וסימני עש בכריכה. קרעים ושפשופים קלים בשדרה.

Kayserling, p. 88.

ספר פי שנים, פירוש על סדר זרעים מאת רבינו אשר – הרא"ש, עם הוספות מהמו"ל רבי אלישע ב"ר אברהם, וחידושים מאת רבי יעקב עמדין ורבי משה חאגיז. אלטונה, דפוס אהרן בן אלי' כ"ץ, [תצ"ה 1735]. מהדורה ראשונה של פירוש הרא"ש לסדר זרעים. כולל תרשימים להמחשה.

את החיבור הביא לדפוס המו"ל רבי אלישע ב"ר אברהם מהורודנא, מכתב-יד שהיה בגנזי רבי דוד אופנהיים. בין ההסכמות שבראש הספר מובאות גם הסכמת רבי משה חאגיז, ששהה באלטונה בשנת הדפסת הספר; והסכמת רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, מאלטונה באותה שנה. להסכמתו צירף היעב"ץ קטע מחידושיו על מסכת ראש השנה, והוא נדפס לאחר הקדמת המו"ל. בסוף הספר נדפסו מספר עמודים עם חידושים מאת רבי משה חאגיז (המו"ל כותב על כך: "ראה זה מה שמצאתי בכתיבת-יד החכם מוהר"מ חאגיז נר"ו מיקירי ירושלים...").

לפנינו העותק של היעב"ץ, עם הגהות בכתב-ידו, בשני מקומות בספר:

בדף שבו נדפס הקטע מחידושיו – הוסיף היעב"ץ סימונים ותיקונים וכן הגהה בכתב-ידו.

בנוסף, בחלק החידושים של רבי משה חאגיז, הוסיף היעב"ץ מספר הגהות ארוכות בכתב-ידו, רובן הגהות חריפות בהן משיג על מהר"ם חאגיז ומבטל את דבריו במילים קשות: "מרבה דברים כאילו ראה מה שלא ראה אדם... שדרך נשים לו...", "זה תרצתי יפה והוא לא הבין", "ג"ז [=גם זה] שטות...", "ג"ז הבל כיחו וניעו להרחיב הדרוש...", "זה שטות ושכח...", "...ולא הבין דברי הרשב"א ז"ל...", "טעה וצ"ל דוידוי מעשר וקולמסו הכשילו... אלא ליתא... וא"כ על מה זה חרה לו מה פשעי מה חטאתי א"ל [=אם לא] פשפשתי ומצאתי ת"ל, ומה חסרתי ולו הונח שמצא מציאה וזכה בה, הי"ל להחזיק לנו טובה שהנחנוה לו להש[תבח]".

באחת ההגהות מזכיר היעב"ץ את חיבורו: "...עדיין צ"ע ליישב וירעו אותנו המצרים, איברא לפמ"ש [=לפי מה שכתב] האר"י ג"ז נתיישב היטב, עמ"ש [=עיין מה שכתבתי] בס"ד בשער השיר" (כוונתו לחלק "שער השיר" על הגדה של פסח, בסידורו).

פרטי הסיפור מאחורי ההגהות החריפות בספר שלפנינו, מתגלים ביומנו האישי של היעב"ץ – "מגילת ספר" (נדפס לראשונה בוורשא תרנ"ז). שם מספר היעב"ץ בהרחבה על המתח הבינאישי ששרר בינו לבין רבי משה חאגיז, שהיה שותפו ועמיתו למאבקיו בשבתאות (בהם הפולמוסים נגד רבי יונתן אייבשיץ ונגד רמח"ל), ואשר התגורר לצדו בעיר אלטונה במשך כמה שנים. בין היתר מספר היעב"ץ כי הספר שלפנינו הובא לפניו כדי שיעניק לו הסכמה. באותו זמן כבר היה גוף הספר מודפס, והיעב"ץ גילה כי החידושים של ר"מ חאגיז שנדפסו בסופו מתייחסים לדברים שכתב בספרו לחם שמים על מסכת בכורים (פרק א, משנה ד). על אף שר"מ חאגיז לא כתב בפירוש שהוא מתייחס לדברי היעב"ץ ולא הזכיר את שמו, היה ליעב"ץ ברור שהכוונה אליו, והוא חש שר"מ חאגיז משיג עליו באופן עוקצני ולא ענייני, וכי הדברים באים מתוך יריבות אישית ונקמנות. היעב"ץ מציין שם כי כבר בהסכמה שכתב לספר שלפנינו מובלעת התייחסות לדבריו של חאגיז (היא מתחילה: "...אי"ה אם יזכני השם... להוסיף שנית... ושם אדבר ג"כ אי"ה עם מי שחשב לפטפט באיזה מקום הן תנואות עלי ימצא..."). בעותק האישי שלפנינו אנו מוצאים את התגובות הנסערות של היעב"ץ בכתב-ידו, על דברי ר"מ חאגיז. מאוחר יותר שילב היעב"ץ את תוכן הדברים שכתב בהגהות שלפנינו בתוך קטע ארוך שכתב בתגובה לר"מ חאגיז, בחיבורו "עשרה הלחם" שנדפס בסוף שו"ת שאילת יעב"ץ (במסכת ביכורים פ"א מ"ד). שם הוא מוסיף ומאריך עוד בפרטי הפרשה ובתגובתו על דברי ר"מ חאגיז.

CB, no. 5015,1.