מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
- (-) Remove book filter book
- דפוסים (84) Apply דפוסים filter
- עתיקים (84) Apply עתיקים filter
- earli (84) Apply earli filter
- print (84) Apply print filter
- and (63) Apply and filter
- איטליה (53) Apply איטליה filter
- itali (53) Apply itali filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- ואשכנז (20) Apply ואשכנז filter
- פראג (20) Apply פראג filter
- פולין, (20) Apply פולין, filter
- פולין (20) Apply פולין filter
- europ (20) Apply europ filter
- poland (20) Apply poland filter
- poland, (20) Apply poland, filter
- pragu (20) Apply pragu filter
- western (20) Apply western filter
- תפילה (14) Apply תפילה filter
- דפוסי (14) Apply דפוסי filter
- וספרי (14) Apply וספרי filter
- יסוד (14) Apply יסוד filter
- אמשטרדם (14) Apply אמשטרדם filter
- amsterdam (14) Apply amsterdam filter
- classic (14) Apply classic filter
- prayer (14) Apply prayer filter
- press (14) Apply press filter
- יד (12) Apply יד filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (12) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (12) Apply כתבייד filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- והמזרח (11) Apply והמזרח filter
- טורקיה (11) Apply טורקיה filter
- east (11) Apply east filter
- the (11) Apply the filter
- turkey (11) Apply turkey filter
- קבלה (8) Apply קבלה filter
- kabbalist (8) Apply kabbalist filter
- against (6) Apply against filter
- books, (6) Apply books, filter
- by (6) Apply by filter
- chassidut (6) Apply chassidut filter
- emden (6) Apply emden filter
- french (6) Apply french filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- letter (6) Apply letter filter
- polem (6) Apply polem filter
- r. (6) Apply r. filter
- sabbatean (6) Apply sabbatean filter
מציג 13 - 24 of 124
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $40,000
הערכה: $60,000 - $100,000
נמכר ב: $93,750
כולל עמלת קונה
מכתב האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל ה"דברי חיים", עם שלוש שורות בכתב-יד-קדשו וחתימתו. צאנז, חשוון תרל"ג [1872].
נשלח אל מקורבו הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט בעל ה"מעגלי צדק", אב"ד דעעש והרב הכולל של טרנסילבניה. תחילת המכתב בכתיבת ידי-סופר, ובסופו שלש שורות בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים". נדירים הם המכתבים מימי זקנותו, בהם הוסיף דברים בכתב-ידו, אולם כאן, כנראה מפאת כבודו של הנמען, האריך ה"דברי חיים" שלא כדרכו והוסיף כמה שורות בכתב-יד-קדשו.
התשובה נשלחה אל האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעעש, שפנה אל ה"דברי חיים" בשליחות יהודים המתגוררים ביישובים בגלילות דעעש. כפי שעולה מתוכן התשובה, חששו יהודים אלו מהתנכלות או גזירת גירוש מן האחוזות והפונדקים בהם התפרנסו.
"יום ב' תולדות תרל"ג לפק"ק צאנז.
שוי"ר [שלום וישע רב] לכבוד ידידי הרב המאוה"ג [המאור הגדול] הגאון נ"י ע"ה פ"ה [נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק] המפורסים חו"פ כקש"ת מו"ה [חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מורנו הרב] מנחם מענדל פנעהט נ"י האבד"ק דעש יע"א [ישמרה עליון אמן].
הקוויטלאך עם הפ"נ [ה"פדיון נפש"] עשרים ר"כ הגיעני לנכון, ואתפלל בעד האנשים הנקובים בשמותם על הקוויטלאך הנ"ל, שלא יוכל שום אדם לנגוע בהם לרעה ח"ו וישארו על מכונם כחפצם ורצונם, ויהיו לחן בעיני כל רואיהם, ויצליחו בכל עסקיהם, וירוו נחת מכל יוצאי חלציהם, וימלא ד' כל משאלות לבבם לטובה, וכל השולחים בקשתם ע"י הדר"ג יוושעו בכל טוב בכלל ישראל".
על המכתב הנ"ל שנכתב ע"י סופרו, הוסיף ה"דברי חיים" בעצם בכתב-יד-קדשו:
"הגיע לי מכתבו, וד' הטוב יטיב עם אנשי תושבי הגלילות, ולא יוכל שום מציק ליסרם ח"ו, וישבו בטח באין מחריד, והי' שלום וברכה וכ"ט[?], כנפש דש"ת באהבה הק' חיים הלברש[טאם]".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו), מייסד וראש השושלת של חסידות צאנז ומגדולי החסידות בגליציה והונגריה. חתן הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל "ברוך טעם". תלמידם של גדולי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב וה"שר שלום" מבעלז. עמוד ההוראה, גאון אדיר ופוסק הלכה מובהק, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. איש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. נודע כאחד מגדולי המשיבים בדורו, ועמד בחליפת תשובות בהלכה עם גדולי הרבנים. מהמנהיגים המשפיעים של יהדות גליציה ומזרח אירופה. רבבות חסידים נהרו לפתחו, ובתוכם תלמידיו המובהקים: רבי צבי הירש מליסקא, בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בעל ה"ייטב לב" מסיגט, ואחרים. גם בניו וצאצאיו המשיכו בדרכו בשילוב ההלכה והחסידות, ועשרות מהם כיהנו במקביל ברבנות ובאדמו"רות בערי גליציה, הונגריה ורומניה. המפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. את שושלת צאנז ממשיכות כיום חצרות חסידיות חשובות, ביניהן: צאנז-קלויזנבורג, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא וז'מיגראד, גארליץ, ועוד.
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מענדל פאנעט (תקע"ח-תרמ"ה), אב"ד דעעש ורבה הראשי של טרנסילבניה, בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנחם מנדל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). היה תלמיד מובהק לאביו, לבעל ה"חתם סופר" ולבעל ה"ישמח משה". בשנים תקצ"ב-תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו 'שלום' כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תקצ"ט, לאחר נישואיו, התגורר באוהעל, שם התדבק ברב העיר בעל ה"ישמח משה". משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר, ומשנת תרט"ו בערך אב"ד דעש. בדעש פתח ישיבה גדולה, והעמיד בה הרבה תלמידים, ורבים מרבני טרנסילבניה בדור שלאחריו היו מתלמידיו. משנת תר"ב בערך שימש כרב הכולל של מדינת טרנסילבניה. בשנים אלו היה נוסע להסתופף בצל גדולי האדמו"רים, לרבי ישראל מרוז'ין ואל ה"דברי חיים" מצאנז. מעת שהחל לכהן כאב"ד דעש, נכבשו בקסמו איזורים שלמים בטרנסילבניה, ויהודים רבים, שעד אז לא הייתה להם שום שייכות לחסידות, הפכו לחסידים. רמ"מ היה מעמודי ההוראה בטרנסילבניה בדורו, והתכתב עם גדולי הונגריה וגליציה. תשובותיו נדפסו בסדרת השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק". התפרסם בעולם החסידי בספרו "מעגלי צדק" על התורה, שנדפס בשנת חייו האחרונה. בספרו זה מרבה להביא ממה ששמע משלושת רבותיו המובהקים, אביו ה"מראה יחזקאל", ה"חתם סופר" וה"ישמח משה". לספרו זה ייחס חשיבות מיוחדת כספר סגולה לפרנסה (ראו: מעגלי צדק המבואר, בני-ברק, תשס"ז, עמ' כב).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובסימני הקיפול, עם חסרון שלוש האותיות האחרונות של חתימת יד-קדשו: "הלברש[טאם]".
לא מצאנו פרסום בדפוס של מכתב זה שלפנינו. אינו מופיע בספר "עטרת חיים – ילקוט אגרות קודש" מאת אדמו"רי צאנז (ברוקלין, תש"מ).
קטגוריה
חסידות – ספרים, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $800
הערכה: $1,000 - $2,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
ארבעה מכתבים, מאת שלושה מששת בניו הקדושים של האדמו"ר "הינוקא", רבי ישראל פרלוב מקרלין-סטולין:
· מכתב בחתימת האדמו"ר מקרלין רבי אברהם אלימלך פרלוב – החותם: "אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל", אל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת – ברכת שנה טובה. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
נכתב על נייר מכתבים רשמי נדיר מימי ביקורו של האדמו"ר בארץ ישראל, עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו – קארלין קאראלינסקא 13/18 – כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א".
· מכתב בחתימת האדמו"ר מקרלין רבי אברהם אלימלך פרלוב – החותם: "אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל", אל רבי יעקב פנחס [מטבריה] – דברי תנחומים עקב "אסון נורא" ודברי התחזקות. [ירושלים, תרצ"ה בקירוב].
נכתב על נייר מכתבים רשמי נדיר, מימי ביקורו של האדמו"ר בארץ ישראל, עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו – קארלין קאראלינסקא 13/18 – כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א". מעבר לדף רישום בכתב-יד, כנראה על תאריך קבלת המכתב: "בחֹדש אייר תרצ"ה".
· גלויית משוב מודפסת, על הצטרפות כמנוי לכתב-העת "הסגולה" שנדפס בירושלים, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר מסטולין, רבי משה פרלוב – החותם: "משה בהה"צ הר"ר ישראל זצ"ל". [שנות התר"צ בקירוב].
· מכתב בחתימת ידו של הרה"צ רבי אשר מסטולין – החותם: "אשר בהרה"צ הר"ר ישראל ז"ל" – אישור על קבלת כספים, וברכות רבות לחג הפסח. סטולין, ניסן תרפ"ו.
האדמו"ר ה"ינוקא" רבי ישראל מקרלין-סטולין, "הפרנקפורטר" (תרכ"ט-תרפ"ב) השאיר אחריו שישה בנים וארבע בנות – רבי אשר מסטולין, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, ורבי אהרן מווארשה.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-חשון תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), בנו החמישי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן דודו רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. המפורסם והידוע מבין ששת בניו של רבי ישראל מסטולין. רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטולין עבר לעיירה קרלין הסמוכה לפינסק, שם התיישב והקים את חצר האדמו"רות. הקים את ישיבת קרלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניאו מכך, אך הוא עמד על דעתו וחזר באונייה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. הוא וצאצאיו נספו בשואה, הי"ד.
האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה אלול תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.
הרה"צ רבי אשר פרלוב (השלישי) מסטולין (כסלו תרמ"ד-נספה בשואה תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי משפיקוב. איש קדוש ומורם מעם. ידוע היה בחכמתו ובפקחותו הרבה, ובתפילותיו וניגוניו הקדושים. לאחר פטירת אביו הקדוש, סירב "ר' אשר'קע" לשמש באדמו"רות, והתגורר בעיר סטולין יחד עם אימו הרבנית ואחיו האדמו"ר רבי משה מסטולין. נספה עם כל בני משפחתו ביום ההרגה בעיר סטולין, בחודש אלול תש"ב, יחד עם אימו ואחיו האדמו"ר וכל בני משפחתם.
ארבעה פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות – ספרים, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח 1731-1867].
כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. חלק מתיבות הפתיחה בדיו אדומה, וחלקן מקושטות.
שער מאויר. בתוך השער נכתב: "מאמר בוך והוא הזכרת נשמות הצדיקים הטהורים... נדב האלוף והמרומם הקצין פ"ו [פרנס ומנהיג] הטפסר ונגיד ונדיב כהר"ר מאיר בן פ"ו כהר"ר יעקל ז"ל ווייל, לב"ה [לבית הכנסת] פה ק"ק ראפשוויר בשנת בתמי"ם לפ"ק [=תצ"ב]".
בדף 19א, קולופון של כתב-היד המקורי (לפני ההוספות המאוחרות): "תם ונשלם הספר מאמר בוך, ב"ך חשון בתמי"ם לפ"ק, ע"י הכותב מאיר סופר סת"ם ש"ץ ונאמן פה ק"ק רפשוויר".
מעבר לדף השני רישום מאת הסופר "מאיר נעטר", משנת תרי"ג, הכותב שעבר על כתב-היד והשחיר את האותיות.
"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה. הוא הכיל בתוכו גם נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה בבית הכנסת, כשעליהם נוספות רשימות מיוחדות ל"הזכרת נשמות" של גדולי חכמי אשכנז ויהודים רבים שנהרגו בפרעות הרבות שהתרחשו בארצות אשכנז במשך הדורות, וכן רשימות להזכרת נשמות של רבני הקהילה המקומית.
כתב-היד שלפנינו כולל: הזכרת נשמות לרבני אשכנז וצרפת הקדמונים (דף 2), הזכרת נשמות רבני ותושבי קהילת רפשוויר, בכתיבות שונות, עד ראשית שנות הת"ר (דפים 3-4, 8-10, 19-20); הזכרת נשמות קדושים להרוגי ושרופי קהילות וישיבות רבות "שנהרגו ונשרפו על יחוד השם ב"ה" (דפים 5-7; כולל שמות ראשי ישיבה רבים); נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה, כולל תפילות לשלום המלכות (ראו להלן), ברכות המגילה לפורים וסדר תקיעת שופר לראש השנה; "תפלה לש"ץ בימים הנוראים" ו"סדר שינוי השם".
נפטרים רבים הם ממשפחת ווייל הידועה. חלק מהנפטרים נהרגו על קידוש השם, לדוגמה בדף 3ב: "הקדוש ר' רפאל בר יצחק הלוי... שמסר נפשו על קידוש השם ב"ה ונשרף חיים וסבל יסורים ועינויים קשים... נשרף במיץ כ"ה שבט ת"ל לפ"ק".
ברפשוויר התקיימה קהילה יהודית בימי הביניים, שהתחדשה באמצע המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18 נקבע בה מושב "רב המדינה". מהרבנים שישבו בה ונזכרים בכתב-היד שלפנינו: רבי יעקב ב"ר יצחק הכהן (נפטר בשנת תפ"ב), רבי שמואל זנוויל ווייל (מחותנו של רבי יעקב ריישר בעל "שבות יעקב", כיהן משנת תע"א עד פטירתו בשנת תקי"ג), רבי משולם זיסל אנוש מפרנקפורט דמיין (כיהן משנת תקי"ג עד פטירתו בשנת תקמ"ז), רבי נפתלי ב"ר ישי (נפטר בשנת תקע"ז), רבי שמואל בלום (נפטר בשנת תק"פ) ורבי אליעזר ליפמן מייער (המסכים הראשון ל"מצות מכונה", שהמציא בן עירו רבי איציק זינגר בשנת תקצ"ח; כיהן משנת תק"פ בערך עד פטירתו בשנת תר"ט). נזכר גם רבי שלמה זאב (וואלף) קליין אב"ד קולמר וגליל הריין העליון (נפטר בשנת תרכ"ח).
ברשימת חכמי אשכנז וצרפת מופיעים: מהר"ם מרוטנבורג; רבינו פרץ; רבינו גרשון[!] מאור הגולה; רבי שמעון ב"ר יצחק (רבינו שמעון הגדול); רש"י; רבינו תם, רשב"ם וריב"ם; מהרי"ל; רבי ישראל בעל "תרומת הדשן"; רבינו חננאל; ריב"ן; ר"י הזקן; ר"ש משאנץ ואחיו הריצב"א; ועוד.
נוסח התפילה לשלום המלכות בכתב-היד המקורי הוא "הנותן תשועה למלכים" (דף 13ב; שם המלך ושמות בני משפחתו נמחקו). מאוחר יותר נכתב נוסח אחר שהתקבל בצרפת, המתחיל "אלקים חיים מלך עולם" (ראו אודותיו: המעין, לב, עמ' 54-55). נוסח זה מופיע בכתב-היד שלפנינו פעמיים (בדף 19ב, עם הכותרת "תפלה לאדונינו הקיסר יר"ה", ובדף 21א. גם בתפילות אלו נמחקו השמות).
הטבעה על הכריכה: "Martyrologe" (רשימת קדושים; צרפתית). הדף הכפול 10-11 נוסף מאוחר יותר, והוא מקלף שונה.
[1], 21 דף (דפי קלף). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $20,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מחזור לשלושה רגלים ולצומות, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. [פרובנס, המחצית השנייה של המאה ה-16].
כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנסלית), מנוקדת. עיטורים מעל הכותרות במספר עמודים.
כולל פיוטים לשלושה רגלים ולצומות, ללא תפילות הקבע. עם פיוטי ההושענות וסדר ליל שמחת תורה, וכן עם פיוטי האזהרות לחג השבועות – אזהרות "שמור לבי מענה" לרבי שמעון בן צמח דוראן, ואזהרות "למנחת הערב" של שני הימים של חג השבועות, מאת "החכם מאי' פטיט דניאומש ז"ל", הוא רבי יצחק ב"ר מרדכי קמחי; "לאיש מוסר אני מבצר" – "יושב נענה שיר חדש ענה"; ו"לו יסיעך אל ויגיעך" – "אני פי מלך שמור". בראש חלק מהפיוטים צוינו הלחנים.
בדפי המגן ובמספר עמודים נוספים העתקה מאוחרת יותר של פיוטים ורישומי בעלות, בהם בין היתר: "יהודא דוד וידאל" (סידור כמנהג קארפינטראץ לראש השנה שנכתב בשנת תע"ט, "נעשה בעד קרובי הבחור רבי יהודה דוד וידאל בן עזריאל וידאל...", נמצא בכת"י JTS מס' 3307); "Joseph de la Vogue" (או יוסף כרמייה), מהעיר קארפינטראץ.
[182] דף (בהם מספר עמודים ריקים). 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. התכהות נייר. קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מכתבי-היד המוקדמים הידועים לנו במנהג זה. מרבית כתבי-היד הידועים מתוארכים למאות ה-17 וה-18.
סימני המים בנייר דומים למפתח בריקט (Briquet), מס' 4417, המתוארך לשנת 1565; ולמס' 4418, המתוארך לשנת 1589 (ראו חומר מצורף).
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $10,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653].
כרך בפורמט גדול. כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנצלית), מנוקדת; בכתיבת הסופר רבי אליהו דאלפוגייט.
דף שער בראש כתב-היד: "סדר יום הכפורים כמנהג קהל קדש קארפינטראץ יגן השם בעדם אמן".
המחזור כולל את הפיוטים לפי מנהג קהילות דרום-צרפת, עם תפילות הקבע. בשולי חלק מהפיוטים נכתבו פירושים, בכתיבה שונה.
קולופון בסוף המחזור (דף 264): "בעזר האל אדיר אדירים נשלם סדר יום הכפורים פה וינאשקאה, העיר החזקה, על ידי בדלותי ועניי אליהו דאלפוגייט, היום שלשה עשר לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר..." (חתום שם עוד פעמיים).
הסופר, אליהו דאלפוגייט, העתיק בין השנים ת"ה-תכ"ד מחזורים רבים כמנהג קארפינטראץ, הפזורים בספריות בעולם.
בדף שאחרי הקולופון העתיק הסופר מתוך קלף ישן, תעודה היסטורית משנת שנ"ו, הנוגעת למנהג אמירת הפיוטים. בה מופיעה "הסכמת הקהל" בקארפינטראץ שלא לומר פיוטים וקרובות בתוך תפילת העמידה של שלושת הרגלים והימים הנוראים, וכן שלא לומר את פיוטי ה"זולת" בתוך ברכות קריאת שמע, "והרשות נתונה לומר כל הפיוטים אחר העמידה...". הסיבה מנומקת במילים הבאות: "יען שנראה לנו בחברת התלמידי חכמים המצויים בינינו ובחברת החכם כמר"ר אברהם צהלון, אחד מחכמי צפת תוב"ב כי המנהג הקדום היה נגד הדין...". החלטה זו התקבלה בחודש אדר ב' שנ"ו, ועליה חתמו נכבדי הקהילה יחד עם שליח צפת הנזכר: "ואלו אשר באו על החתום, אברהם צהלון, שמואל דאלפוגייט ברור, ישראל דמונטיליץ ברור, דוד וידאל, דוד כרמי, קרישקאש בנדיג". את ההעתקה מאשר בחתימתו סופר המחזור שלפנינו: "הועתק מלה במלה על ידי הבא על החתום היום שלשה עשר יום לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר [=תי"ג]... אליהו דאלפוגייט". בהמשך הדף מעתיק הסופר החלטה נוספת, מאוחרת יותר, משנת שע"ח: "הסכימו הקהל לומר מדי יום ביומו שנים פעמים שחרית ומנחה פיטום הקטורת בין בשבתות וימים טובים וערביהם ובין בשאר ימי השבוע מה שלא היה המנהג לאומרו רק בימי השבוע בלבד, ולבטל המנהג הקדום הסכימו כן בחברת תלמידי חכמים המצויים בינינו היום, ה"ה החכם ר' שאול כספי יצ"ו והחכם ר' שלמה אזובי יצ"ו, יען כי ראו מעלת פיטום הקטורת בהרבה מקומות...". החתומים על הסכמה זו: "משה ליאון ברור, יוסף דמונטליץ ברור, ישעיה דבזלאה, יעקב דלוניל, יחזקאל דדיניאה, ישראל דאקיט, אליהו שמואל, קרישקאש כרמי, יוסף דמונטיליץ, שמואל אלפאדארי". אף העתקה זו חתומה לאישור על ידי הסופר אליהו דאלפוגייט (על יוסף דמונטיל [דמונטיליץ] ראו: Henri Gross, Galia Judaica, פריס, 1897, עמ' 322; על רבי שלמה אזובי, ראו: שם, עמ' 611).
על דף המגן האחורי מופיע רישום (בכתיבה אחרת) של שמות חברי הקהילה ומקומם בבית הכנסת (המיקומים נרשמו ביחס ל"ארון הקדש" או ל"היכל").
רישומים נוספים בדף השער ובדף הקולופון, בהם: "עמנואל דמיאיירארגוש בן יצחק חיים...", "אני הכותב יצחק חיים דמיאיירארגוש", "אני יעקב דרוקו מארטינוה".
מחיקות צנזורה באחד הדפים. בדף הקולופון חתימת צנזור משנת 1687.
[267] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בודדים. קונטרסים מנותקים או רופפים. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים.
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר "סדר התמיד", סדור "כמנהג ארבע קהלות הקדושות", חלק ראשון עם תפילות לימות החול, ראשי חדשים, חנוכה ופורים, ותפילות נוספות, וחלק שני עם תפילות שבת ומועדים, פרקי אבות, פזמונים ופיוטים, בעריכת רבי אליהו כרמי. אויגנייון (אביניון), ללא שם מדפיס, תקכ"ז [1767]. שני כרכים.
סידור כמנהג ארבע קהלות במחוז וינישין שבדרום צרפת: קארפינטראץ, אביניון, לישלוה וקאואליאון.
בכרך הראשון, הטבעות מוזהבות של שם בעלים משני צדי הכריכה. בחזית הכריכה: "Meyr-" (ההמשך מחוק); בצידה האחורי: "David De".
בראש הכרך הראשון הסכמות חכמי קארפינטראץ.
שני כרכים. כרך ראשון: [3], קלו, קלו-קמג, [10]; ו דף. דפים נז-ס נכרכו לאחר דף נב. כרך שני: [1], קד, קו-רכח; לג, [1] דף. ספירות דפים משובשות. 19 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב בכרך הראשון, וחיתוך דפים צבעוני בכרך השני. מצב טוב. כתמים (בכרך השני כתמים מעט כהים בשולי חלק מהדפים). חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער בכרך השני. כריכות עור מקוריות (אינן אחידות), עם עיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכות.
Zedner, p. 456; Roest, p. 724.
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון"; חלק שני, סדר של ראש השנה, וחלק שלישי, סדר של יום הכפורים, "כמנהג קהל קדש אויגניון", בעריכת רבי אברהם מונטיל. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקכ"ג-תקכ"ו [1763-1766].
שלושה כרכים בכריכות עור מקוריות (שונות).
הטבעות מוזהבות משני צדי הכרך השני: "Eliezer De Carcassonne" [אליעזר מהעיר קרקסון (דרום-צרפת)].
הטבעה מוזהבת בחזית הכרך השלישי: "Israel Ravail".
בדף המגן של כרך ראש השנה הודבק דף עם תפילה בכתב-יד.
חתימה בדף השער של הכרך השני: "Joseph Vallabrègue".
בכרך הראשון רישום בדף הבטנה: "יוסף בן פינחס".
בחלק מהעותקים של "סדר אשמורות", כמו בעותק שלפנינו, נדפס בדף השער "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון", במקום "כמנהג אביגנון", אך מלבד שינוי זה שתי ההוצאות זהות לגמרי (על השינויים בסדרי הסליחות בין מנהג קרפנטרץ למנהג אביניון, ראו: צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהד' ברויאר-פרנקל, ירושלים תשע"ו, עמ' 138-137, 294-291).
נוסח התפילה והפיוט של קהילת קרפנטרץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. הנוסח הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים המקומיים לספק את כמות המחזורים הנדרשת. בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קרפנטרץ.
על הרקע להדפסה ועל עבודתו של המביא לדפוס אברהם בן שמואל דמונטיליץ (הנקרא כאן: מונטיל), ראו: ש' שוורצפוקס, "צער הדפסת ספרים – מחזור קארפינטראץ", עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147.
שלושה כרכים. כרך ראשון (סליחות): [1], פב דף. דפים פא-פב מופיעים פעמיים. כרך שני (ראש השנה): ס, סה-סח דף. כרך שלישי (יום כפור): פט דף. 24-25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות (אינן אחידות). בלאי ופגמים בכריכות (קרעים בשדרות ובפינות).
לפני דף השער בכרך הראשון, נכרך [1] דף נוסף שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, עם הסכמות רבני קארפינטראץ, הזהות להסכמות המופיעות בשני הכרכים האחרים.
Zedner, p. 456; C. Roth, The Liturgy of Avignon and the Comtat Venaissin, in: Journal of Jewish Bibliography (1939), pages 102-103.
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $5,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
ספר "הואיל משה באר", מאת רבי משה כרמי, ביאור על פירוש האבן-עזרא לתורה, חלק רביעי על ספר במדבר. עיש (אקס-אן-פרובאנס, Aix-en-Provence, דרום צרפת), דפוס [אוגושטין] פונטיאיר, תקצ"ז 1836.
"הואיל משה באר" היא סדרת ספרים בעלת שלושה עשר חלקים, בשני סדרים: הסדר הראשון, בעל ששה חלקים, הוא פירוש על סדר התפילה של כל השנה כפי מנהג קהילות קל"א (קרפנטרץ, קאווליאון, לישלוא ואוויניון). הסדר השני, בן שבעה חלקים, כולל ביאור על פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לתורה, חמש מגילות וספרים משלי ואיוב. חמישה חלקים נוספים, שנועדו לביאור יתר פירושי האבן-עזרא, לא נדפסו עקב מות המחבר בשנת תקצ"ז, וכתב-היד ככל הנראה אבד. הכרך שלפנינו, עם הביאור על ספר במדבר הוא החלק הרביעי מתוך שבעת הכרכים שנדפסו על פירוש האבן עזרא.
על פי המקובל, הספר כולו נדפס בעשרים וחמישה עותקים בלבד, שייתכן ויועדו לחלוקה לחבריו הקרובים של המחבר, ומכאן נדירותם הרבה של כרכים אלה.
המחבר, רבי משה כרמי (תקכ"ו-תקצ"ז), יליד קארפנטראץ, תלמיד חכם שעסק בפירוש המקרא והפיוט הקדום. בביתו הייתה כנראה ספרייה פרטית חשובה של כתבי-יד וספרי דפוס נדירים. אביו, רבי שלמה חיים, חיבר פירוש על פירוש רש"י לתורה שנקרא "חשק שלמה", ובנו רבי משה מביא בשמו דברי תורה פעמים רבות. חותנו, רבי מרדכי כרמי, שהיה גם דודו, חיבר את הספרים "מאמר מרדכי" ו"דברי מרדכי". בשנת תק"נ, עזבו רבי משה, אביו וחותנו את העיר קארפנטראץ וקבעו את מגוריהם בעיש.
לתיאור מפורט של חלקי הספר, ופרטים נוספים עליו ועל מחברו, ראו: נ' בן מנחם, בשערי ספר, ירושלים, תשכ"ז, עמ' 164-172.
[2], קלב, [4] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.
מן הספרים העבריים הבודדים שנדפסו בעיר עיש.
במפעל הביבליוגרפיה העברית נרשמו בסוף כרך במדבר [3] דף בלבד, כך גם בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית, ואילו לפנינו [4] דף בסופו.
Zedner, p. 193.
קטגוריה
יהדות צרפת - כתבי-יד וספרים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
ספר פירוש על התורה על דרך האמת, מאת ה"חכם הקדוש" רבי מנחם מרקנאטי. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק, מראשוני המקובלים באיטליה במאות ה-13 וה-14. קרוי על שם עירו רקנאטי שבאיטליה. תולדותיו לוטות בערפל. תורתו מושפעת ממקובלי גירונה – רבי יצחק סגי נהור וחוגו, והרמב"ן וממשיכיו. הושפע גם ממקובלי קסטיליה, ביניהם רבי יוסף ג'יקטיליה ורבי משה די ליאון. במקביל הושפע אף מחסידי אשכנז, והוא מצטט בכתביו דברים מרבי יהודה החסיד ורבי אלעזר בעל הרוקח. גם בפסקי ההלכות שלו ניכר כי הוא קרוב לעולם המנהג והפסיקה האשכנזי. חיבורו הארוך והחשוב ביותר הוא פירושו על התורה, שלפנינו מהדורתו הראשונה. לחיבור זה נודעה השפעה רבה על מקובלים בדורות שאחריו. החיבור מקיף את כל התורה, והוא מבוסס על דרך הקבלה. בדבריו הוא מצטט רבות את הזוהר, ואף היה המקובל הראשון שהתייחס בקביעות למונח "ספר הזוהר" (ראו: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח, עמ' 62). מכתביו הנוספים: ספר טעמי המצוות, קושטא ש"ד; ספר פסקי הרקנאטי, בולוניה רצ"ח. ידועים גם חיבורים נוספים שכתב, שלא הגיעו לידינו (להרחבה: משה אידל, ר' מנחם רקאנטי המקובל, תל אביב 1998).
פירוש רקנאטי על התורה הוא מספרי הקבלה הראשונים שראו את אור הדפוס, והוא כולל ציטוטים רבים מספר הזוהר (שנדפס לראשונה רק בשנת שי"ח). בקולופון נכתב כי ההדפסה נשלמה ב"יום ב' ל"ה ימים למספר בני ישראל [אייר] שנת הרפ"ג לפ"ק".
את הספר הגיה המגיה הנודע יעקב בן חיים ן' אדוניהו. זהו הספר השני שהגיה יעקב בן חיים בדפוס בומברג (קדם לו ספר צרור המור, שנדפס באותה שנה). בראש הספר הקדמה של יעקב בן חיים על חכמת הקבלה.
בעותק שלפנינו מאות הגהות בכתיבה איטלקית רהוטה, האופיינית לתקופת ההדפסה בקירוב. חלקן ארוכות במיוחד (מרביתן קצוצות מעט כתוצאה מחיתוך השוליים). לפנינו הגהות בהיקף של חיבור, הדורש מחקר מעמיק כדי לעמוד על תוכנו וחשיבותו. נראה כי הכותב מלקט ומעתיק ממקורות קבליים רבים, שחלקם כנראה עוד לא נדפסו בתקופת הכתיבה, כגון מספר הזוהר וספרי קבלה קדומים. חלק ניכר מההגהות קשור ל"ספר התמונה". בעשרות הגהות מובאים דברים בשם "הגהה על פי' התמונה". חלק מהמקורות שעמדו לפני הכותב לא ידועים לנו. במקומות רבים הוא כותב "מצאתי כתוב" או "ע"כ מצאתי", כשלא ברור לנו מהו המקור. מקורות אחרים המובאים בהגהותיו: ספר הזוהר, תיקוני הזוהר, ספר הבהיר, "ר' שמעון בן יוחאי ע"ה בפי' שיר השירים", מדרש רות, מאירת עינים, לבנת הספיר, ברית המנוחה, סוד ה', הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ספר היחוד לרבי אשר ב"ר דוד, ספר נפש החכמה לרבי משה די ליאון, ועוד. בדף צב2: "עכ"ל הרב המחבר הזה ר' מנחם בפי' שעשה על התפלות". במקומות אחדים מוסיף דברים משל עצמו, כגון בדף פט2: "ע"כ בלבנת הספיר – מאד תמהתי על זה המאמר ולא יכלתי לעמוד עליו כי...". בדף קיב1: "אלו המעלות שבאצילות הם ימים עליונים כימי השמיטין והיובלות... ואלו הם דברי' נוראים רוחניים ונעלמים בתוך האצילות לא ידענו מה הם לרוב דקותם וזו היא ידיעה עמוקה מדרך המדרגה השלישית שבחכמה הזאת שהיתה לנביאים". במספר מקומות נראה שהעתיק הגהות מעותק עם הגהות שהיה לפניו. לדוגמה, בדף מא2: "ע"כ הגהות מצאתי בהעתק על פ' חיי שרה – הגהות על פ' תולדות יצחק"; בדף קב2: "הגהות על פ' אמור בהיות כי קצר המצע מהשתרע התחלתי אותם כאן".
חתימה בעמוד השער (קצוצה מעט): "הגיע לחלקי בחלקי עם אחי... אליעזר אשכנזי יצ"ו בכ"מ חיים מזלמן זלה"ה". כפי הנראה הוא אחיו של "משה מזלמן יצ"ו" הוא "משה בכ"מ חיים אשכנזי ז"ל", הנזכר בכת"י קאופמן (בודפשט) A 572, במנטובה, בשנת שנ"ד.
מחיקות צנזורה בחלק מהדפים.
חתימות צנזורים בדף האחרון: Laurentius Franguellus 1575; Hippolytus Ferrariensis 1602; Giovanni 1610 Domenico Vistorini.
[155] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור ישנה, פגומה (חלקה הקדמי מנותק).
קטגוריה
דפוסים עתיקים – איטליה
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $800
הערכה: $1,500 - $1,800
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
ספר שערי תשובה, "שעשה החסיד השלם רבינו יונה זצ"ל". ונציה, ללא שם מדפיס, ש"ד [1544]. מהדורה שלישית.
ספר "שערי תשובה" עוסק באופן יסודי בענייני תשובה וכפרה על חטאים, והוא מספרי היסוד הנודעים על מצוות התשובה.
המחבר, רבינו יונה מגירונדי (ד'תתק"ע 1210 בערך – כ"ח בחשוון ה'כ"ד 1263), מגדולי תקופת הראשונים, רב בקטלוניה ודמות מרכזית ורבת השפעה בחיי יהדות ספרד במאה ה-13. נודע בימיו כדרשן גדול וכאחד מחשובי פרשני התלמוד (החידושים שכתב על מספר מסכתות אבדו ברובם). את פרסומו לדורות קנה בעיקר בזכות ספרי המוסר שכתב, בהם "איגרת התשובה", "ספר היראה", ובראשם ספר "שערי תשובה". ספר שערי תשובה השפיע על רבים עוד בזמנו של המחבר, ובדורות הבאים נודעה לו השפעה על מחברים שונים ומגוונים.
ראו עוד על רבי יונה מגירונדי וכתביו: י"מ תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ד, עמ' 109-148.
רישום בעלות בדף האחרון: "מקנת כספי אברהם בכ"ר יעקב תלמסאני נ"ע דידיע ן' דרהם".
מו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים. בלאי. סימני עש מעטים עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקומים בהדבקות נייר בדפים האחרונים. כריכה חדשה.
CB, no. 5859,38.
קטגוריה
דפוסים עתיקים – איטליה
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $800
הערכה: $1,000 - $1,500
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספר יוסיפון, מאת יוסף בן גוריון הכהן. ונציה, דפוס זואני די פארי ואחיו, ש"ד [1544]. מהדורה שלישית.
ספר יוסיפון הוא כרונולוגיה היסטורית הכוללת תיאור של עם ישראל מתקופת הבית השני ועד למרד הגדול. כיום מקובל במחקר כי הספר נתחבר במאה העשירית, באזור דרום איטליה, והוא למעשה עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו.
קנה דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. הדבקת רצועת נייר מצדו השני של דף השער והדבקות במקומות נוספים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
CB, no. 6033,6; Zedner, p. 344; Roest, p. 583.
קטגוריה
דפוסים עתיקים – איטליה
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
21.1.25
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר שאלות ותשובות הרב הגדול הגאון רבנו נסים גירונדי. רומי רבתי [רומא], דפוס יצחק דלטאש, בנימין מארניינו ואנטוניאו בלאדאו, ש"ה-ש"ו [1545-1546]. מהדורה ראשונה.
המהדורה הראשונה של שו"ת הר"ן, שנדפסה על פי כתב-יד יחיד ("כאשר מצאנו בספר ההעתק שהיה יחיד בעולמו").
בספר נדפסו הגהות מאת רבי יצחק דלטאש. כמה מהן פותחות בראשי התיבות "אי"ל" [=אמר יצחק לאטאש]. שאלה ב' נמצאה בכתב-היד ללא תשובה ורבי יצחק דלטאש כתב לה תשובה בעצמו.
בקולופון (עמ' קעב): "רוח הש' נסי נוססה בי אשר ראיתי תשובות הגאון רבנו נסים... מתנוססות מן העפר אשר הושלכו שם, מתנשאות עד שמי מרומים במעשה הדפוס הזה...".
בכל עמוד בספר 33 שורות, כל שורה עשירית סומנה באות (י, כ, ל).
רישומי בעלות בדף השער: "אני יוסף קשתיאל, היום יום ב' ד' לחדש ואדר [=אדר ב'] התל"ז קניתי זה הספר מכמהר"ר בנימין סגי נהור..."; "מאת הרב השלם אורן של ישראל כמוה"ר חיים יאודה ישראל".
רישום בכתב-יד מעבר לשער: "קנין כספי מנחם בכמ"ר גבריאל דיניגירי זלה"ה".
קעג, [33] עמ’. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
CB, no. 6676,11; Roest, p. 908.
קטגוריה
דפוסים עתיקים – איטליה
קָטָלוֹג