ספר "סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים" – סידור לימות החול, שבתות וחגים. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ט, 1739]. מהדורה מיניאטורית.

בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "בבית הגביר הרופא המובהק כהר"ר נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מופיעה הקדמה מאת נפתלי הירץ לוי, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות דקות וקטנות עם נקודות חדשות ויפות...".

בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".

ספר Fundamento Solido, Baza y Thypo de la Sacro Sancta…, מאת Judah Leon de Joseph Perez. אמשטרדם, דפוס Ishac Jeudah Leaõ Templo [רבי יהודה לאון טמפלו], תפ"ט 1728. ספרדית. עמוד שער נוסף בעברית: ספר יסוד עוז, "הובא לדפוס בלשון לע"ז לזכות בית יעקב עם לו עוז על יד איש יהודי ממשפחת הפרצי הוא הצעיר יהודה אריה בכמהר"ר יוסף פרץ...".

חיבור תאולוגי בספרדית, עם עמוד שער, קולופון והסכמות בעברית. החיבור נכתב עבור ה"מאראנוס", צאצאי היהודים האנוסים מספרד ופורטוגל, אשר חזרו לדתם, ומטרתו לבאר עבורם מושגים, מצוות ומנהגים שונים בדת היהודית. החיבור נכתב על דגם הקטכיזם הקתולי, ובנוי כדיאלוג המורכב משאלות ותשובות על יסודות האמונה היהודית.

המחבר,
רבי יהודה בן יוסף פרץ, בעל "פרח הלבנון" (ברלין, תע"ב) ו"שערי רחמים" (ונציה, ת"ע), בן לאחת מן המשפחות המיוחסות בין יהודי ספרד. כיהן כרב בוונציה ובאמשטרדם. בקולופון העברי תיאור נס שניצל המחבר מטביעת ספינה, במהלך מסעו מלונדון (לונדריש) אל אמשטרדם לצורך הדפסת הספר שלפנינו, ושיר הודיה פרי עטו.

עוד על הספר, ראו: יוסף חיים ירושלמי, The Re-Education of Marranos in the Seventeenth Century. בתוך: The Faith of Fallen Jews: Yosef Hayim Yerushalmi and the Writing of Jewish History, מסצ'וסטס, 2014, עמ' 157-174.

אודות רבי יהודה בן יוסף פרץ ותולדות משפחתו, ראו: מיכל שרף (מלאכי), איילת חשקי כלילת יופי – תולדות רבי אהרן פרץ. לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשנ"ד, עמ' 13-21.

[10] דף, 126, 129-137, [3] עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. סימני עש בתחתית הדפים, ללא פגיעה בטקסט. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית. רישומים בכריכה הפנימית ובדף הביטנה הקדמי. כריכת קרטון עם שדרה ופינות מעור. בלאי, קרעים קלים וסימני עש בכריכה. קרעים ושפשופים קלים בשדרה.

Kayserling, p. 88.

ספר פי שנים, פירוש על סדר זרעים מאת רבינו אשר – הרא"ש, עם הוספות מהמו"ל רבי אלישע ב"ר אברהם, וחידושים מאת רבי יעקב עמדין ורבי משה חאגיז. אלטונה, דפוס אהרן בן אלי' כ"ץ, [תצ"ה 1735]. מהדורה ראשונה של פירוש הרא"ש לסדר זרעים. כולל תרשימים להמחשה.

את החיבור הביא לדפוס המו"ל רבי אלישע ב"ר אברהם מהורודנא, מכתב-יד שהיה בגנזי רבי דוד אופנהיים. בין ההסכמות שבראש הספר מובאות גם הסכמת רבי משה חאגיז, ששהה באלטונה בשנת הדפסת הספר; והסכמת רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, מאלטונה באותה שנה. להסכמתו צירף היעב"ץ קטע מחידושיו על מסכת ראש השנה, והוא נדפס לאחר הקדמת המו"ל. בסוף הספר נדפסו מספר עמודים עם חידושים מאת רבי משה חאגיז (המו"ל כותב על כך: "ראה זה מה שמצאתי בכתיבת-יד החכם מוהר"מ חאגיז נר"ו מיקירי ירושלים...").

לפנינו העותק של היעב"ץ, עם הגהות בכתב-ידו, בשני מקומות בספר:

בדף שבו נדפס הקטע מחידושיו – הוסיף היעב"ץ סימונים ותיקונים וכן הגהה בכתב-ידו.

בנוסף, בחלק החידושים של רבי משה חאגיז, הוסיף היעב"ץ מספר הגהות ארוכות בכתב-ידו, רובן הגהות חריפות בהן משיג על מהר"ם חאגיז ומבטל את דבריו במילים קשות: "מרבה דברים כאילו ראה מה שלא ראה אדם... שדרך נשים לו...", "זה תרצתי יפה והוא לא הבין", "ג"ז [=גם זה] שטות...", "ג"ז הבל כיחו וניעו להרחיב הדרוש...", "זה שטות ושכח...", "...ולא הבין דברי הרשב"א ז"ל...", "טעה וצ"ל דוידוי מעשר וקולמסו הכשילו... אלא ליתא... וא"כ על מה זה חרה לו מה פשעי מה חטאתי א"ל [=אם לא] פשפשתי ומצאתי ת"ל, ומה חסרתי ולו הונח שמצא מציאה וזכה בה, הי"ל להחזיק לנו טובה שהנחנוה לו להש[תבח]".

באחת ההגהות מזכיר היעב"ץ את חיבורו: "...עדיין צ"ע ליישב וירעו אותנו המצרים, איברא לפמ"ש [=לפי מה שכתב] האר"י ג"ז נתיישב היטב, עמ"ש [=עיין מה שכתבתי] בס"ד בשער השיר" (כוונתו לחלק "שער השיר" על הגדה של פסח, בסידורו).

פרטי הסיפור מאחורי ההגהות החריפות בספר שלפנינו, מתגלים ביומנו האישי של היעב"ץ – "מגילת ספר" (נדפס לראשונה בוורשא תרנ"ז). שם מספר היעב"ץ בהרחבה על המתח הבינאישי ששרר בינו לבין רבי משה חאגיז, שהיה שותפו ועמיתו למאבקיו בשבתאות (בהם הפולמוסים נגד רבי יונתן אייבשיץ ונגד רמח"ל), ואשר התגורר לצדו בעיר אלטונה במשך כמה שנים. בין היתר מספר היעב"ץ כי הספר שלפנינו הובא לפניו כדי שיעניק לו הסכמה. באותו זמן כבר היה גוף הספר מודפס, והיעב"ץ גילה כי החידושים של ר"מ חאגיז שנדפסו בסופו מתייחסים לדברים שכתב בספרו לחם שמים על מסכת בכורים (פרק א, משנה ד). על אף שר"מ חאגיז לא כתב בפירוש שהוא מתייחס לדברי היעב"ץ ולא הזכיר את שמו, היה ליעב"ץ ברור שהכוונה אליו, והוא חש שר"מ חאגיז משיג עליו באופן עוקצני ולא ענייני, וכי הדברים באים מתוך יריבות אישית ונקמנות. היעב"ץ מציין שם כי כבר בהסכמה שכתב לספר שלפנינו מובלעת התייחסות לדבריו של חאגיז (היא מתחילה: "...אי"ה אם יזכני השם... להוסיף שנית... ושם אדבר ג"כ אי"ה עם מי שחשב לפטפט באיזה מקום הן תנואות עלי ימצא..."). בעותק האישי שלפנינו אנו מוצאים את התגובות הנסערות של היעב"ץ בכתב-ידו, על דברי ר"מ חאגיז. מאוחר יותר שילב היעב"ץ את תוכן הדברים שכתב בהגהות שלפנינו בתוך קטע ארוך שכתב בתגובה לר"מ חאגיז, בחיבורו "עשרה הלחם" שנדפס בסוף שו"ת שאילת יעב"ץ (במסכת ביכורים פ"א מ"ד). שם הוא מוסיף ומאריך עוד בפרטי הפרשה ובתגובתו על דברי ר"מ חאגיז.

CB, no. 5015,1.

ספר "פתח עינים – הוא קונטרס אחרון להספר הגדול הנפלא שבירת לוחות האון", מאת רבי יעקב עמדין. [אלטונה, דפוס רבי יעקב עמדין, תקי"ז 1757?]. מהדורה יחידה.

נדפס ללא שער. שם הכותר בא בראש העמוד הראשון.

נדפס ע"י רבי יעקב עמדין בבית דפוסו באלטונה, כנגד מכתבו של בעל ה"נודע ביהודה", שנדפס בספר "לוחות עדות", בו ניסה להגן על רבי יהונתן אייבשיץ ולהשקיט את המחלוקת. הפסקאות במכתבו של ה"נודע ביהודה" מסתיימות באות ע', ומכאן שמו של החיבור שלפנינו – "פתח עינים", בו יוצא רבי יעקב עמדין בחריפות כנגד מכתבו של הנודע ביהודה. בדפים יג-טז נדפסו מספר טקסטים נוספים, הקשורים במחלוקת.

ספר "קיצור ציצת נובל צבי", חיבור פולמוסי נגד משיח השקר שבתי צבי, מאת רבי יעקב ששפורטש. אלטונה, דפוס רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, [תקי"ז, 1757]. בדף הראשון (בהבלטה): "באמשטרדם".

נדפס בלא שער, שם הכותר בא בראש העמוד הראשון.

מהדורה שנייה, בעריכתו של רבי יעקב עמדין, שהגיה את הספר, הוסיף מספר הערות פרי עטו, וכן הוסיף תשובות מאת רבי יעקב ששפורטש הקשורות לנושא החיבור.

המהדורה הראשונה של הספר, בעריכתו של רבי דוד מילדולה, נדפסה לראשונה כנספח לספר אהלי יעקב מאת רבי יעקב ששפורטש, באמשטרדם תצ"ז.

בדף השער הקדמת רבי יעקב עמדין: "אלה דברי יעב"ץ... לכן ראיתי כי טוב הוא לחדש כנשר נעוריו של חבור נחמד זה ישוב לימי עלומיו, ואם רבו מארבה מוקשי טעיותיו... אנכי פניתי אבני מכשוליו כסיתי מערומיו, בטורח גדול ויגיעה רבה הארתי מחשכי ארש לשונו והשיבותיו על כנו דבר דבור על אפניו, גם הוספתי על המאורות כמה תשובות בדבר מחבור שו"ת שלו הנוגעים בנושא הלז לקשר מעדניו...".

בדפים נט-ס מופיעים לוח התקון והשמטות ההגהות, מפתח הכתבים והאגרות לספר קיצור ציצת נובל צבי, וכן "מפתח לספר תורת הקנאות", חיבור נוסף בענייני שבתי צבי מאת רבי יעקב עמדין, שנדפס באלטונה, תקי"ב.