כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת ראפשוויר (Ribeauvillé, אלזס), [תצ"ב-תרכ"ח 1731-1867].

כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. חלק מתיבות הפתיחה בדיו אדומה, וחלקן מקושטות.

שער מאויר. בתוך השער נכתב: "מאמר בוך והוא הזכרת נשמות הצדיקים הטהורים... נדב האלוף והמרומם הקצין פ"ו [פרנס ומנהיג] הטפסר ונגיד ונדיב כהר"ר מאיר בן פ"ו כהר"ר יעקל ז"ל ווייל, לב"ה [לבית הכנסת] פה ק"ק ראפשוויר בשנת בתמי"ם לפ"ק [=תצ"ב]".

בדף 19א, קולופון של כתב-היד המקורי (לפני ההוספות המאוחרות): "תם ונשלם הספר מאמר בוך, ב"ך חשון בתמי"ם לפ"ק, ע"י הכותב מאיר סופר סת"ם ש"ץ ונאמן פה ק"ק רפשוויר".

מעבר לדף השני רישום מאת הסופר "מאיר נעטר", משנת תרי"ג, הכותב שעבר על כתב-היד והשחיר את האותיות.

"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה. הוא הכיל בתוכו גם נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה בבית הכנסת, כשעליהם נוספות רשימות מיוחדות ל"הזכרת נשמות" של גדולי חכמי אשכנז ויהודים רבים שנהרגו בפרעות הרבות שהתרחשו בארצות אשכנז במשך הדורות, וכן רשימות להזכרת נשמות של רבני הקהילה המקומית.

כתב-היד שלפנינו כולל: הזכרת נשמות לרבני אשכנז וצרפת הקדמונים (דף 2), הזכרת נשמות רבני ותושבי קהילת רפשוויר, בכתיבות שונות, עד ראשית שנות הת"ר (דפים 3-4, 8-10, 19-20); הזכרת נשמות קדושים להרוגי ושרופי קהילות וישיבות רבות "שנהרגו ונשרפו על יחוד השם ב"ה" (דפים 5-7; כולל שמות ראשי ישיבה רבים); נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה, כולל תפילות לשלום המלכות (ראו להלן), ברכות המגילה לפורים וסדר תקיעת שופר לראש השנה; "תפלה לש"ץ בימים הנוראים" ו"סדר שינוי השם".

נפטרים רבים הם ממשפחת ווייל הידועה. חלק מהנפטרים נהרגו על קידוש השם, לדוגמה בדף 3ב: "הקדוש ר' רפאל בר יצחק הלוי... שמסר נפשו על קידוש השם ב"ה ונשרף חיים וסבל יסורים ועינויים קשים... נשרף במיץ כ"ה שבט ת"ל לפ"ק".

ברפשוויר התקיימה קהילה יהודית בימי הביניים, שהתחדשה באמצע המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18 נקבע בה מושב "רב המדינה". מהרבנים שישבו בה ונזכרים בכתב-היד שלפנינו: רבי יעקב ב"ר יצחק הכהן (נפטר בשנת תפ"ב), רבי שמואל זנוויל ווייל (מחותנו של רבי יעקב ריישר בעל "שבות יעקב", כיהן משנת תע"א עד פטירתו בשנת תקי"ג), רבי משולם זיסל אנוש מפרנקפורט דמיין (כיהן משנת תקי"ג עד פטירתו בשנת תקמ"ז), רבי נפתלי ב"ר ישי (נפטר בשנת תקע"ז), רבי שמואל בלום (נפטר בשנת תק"פ) ורבי אליעזר ליפמן מייער (המסכים הראשון ל"מצות מכונה", שהמציא בן עירו רבי איציק זינגר בשנת תקצ"ח; כיהן משנת תק"פ בערך עד פטירתו בשנת תר"ט). נזכר גם רבי שלמה זאב (וואלף) קליין אב"ד קולמר וגליל הריין העליון (נפטר בשנת תרכ"ח).

ברשימת חכמי אשכנז וצרפת מופיעים: מהר"ם מרוטנבורג; רבינו פרץ; רבינו גרשון[!] מאור הגולה; רבי שמעון ב"ר יצחק (רבינו שמעון הגדול); רש"י; רבינו תם, רשב"ם וריב"ם; מהרי"ל; רבי ישראל בעל "תרומת הדשן"; רבינו חננאל; ריב"ן; ר"י הזקן; ר"ש משאנץ ואחיו הריצב"א; ועוד.

נוסח התפילה לשלום המלכות בכתב-היד המקורי הוא "הנותן תשועה למלכים" (דף 13ב; שם המלך ושמות בני משפחתו נמחקו). מאוחר יותר נכתב נוסח אחר שהתקבל בצרפת, המתחיל "אלקים חיים מלך עולם" (ראו אודותיו: המעין, לב, עמ' 54-55). נוסח זה מופיע בכתב-היד שלפנינו פעמיים (בדף 19ב, עם הכותרת "תפלה לאדונינו הקיסר יר"ה", ובדף 21א. גם בתפילות אלו נמחקו השמות).

הטבעה על הכריכה: "Martyrologe" (רשימת קדושים; צרפתית). הדף הכפול 10-11 נוסף מאוחר יותר, והוא מקלף שונה.

[1], 21 דף (דפי קלף). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.

כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים, כמנהג קארפינטראץ וקהילות דרום-צרפת. וינאשקאה (Venasque), צרפת, תי"ג [1653].

כרך בפורמט גדול. כתיבה ספרדית-בינונית (פרובנצלית), מנוקדת; בכתיבת הסופר רבי אליהו דאלפוגייט.

דף שער בראש כתב-היד: "סדר יום הכפורים כמנהג קהל קדש קארפינטראץ יגן השם בעדם אמן".

המחזור כולל את הפיוטים לפי מנהג קהילות דרום-צרפת, עם תפילות הקבע. בשולי חלק מהפיוטים נכתבו פירושים, בכתיבה שונה.

קולופון בסוף המחזור (דף 264): "בעזר האל אדיר אדירים נשלם סדר יום הכפורים פה וינאשקאה, העיר החזקה, על ידי בדלותי ועניי אליהו דאלפוגייט, היום שלשה עשר לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר..." (חתום שם עוד פעמיים).

הסופר, אליהו דאלפוגייט, העתיק בין השנים ת"ה-תכ"ד מחזורים רבים כמנהג קארפינטראץ, הפזורים בספריות בעולם.

בדף שאחרי הקולופון העתיק הסופר מתוך קלף ישן, תעודה היסטורית משנת שנ"ו, הנוגעת למנהג אמירת הפיוטים. בה מופיעה "הסכמת הקהל" בקארפינטראץ שלא לומר פיוטים וקרובות בתוך תפילת העמידה של שלושת הרגלים והימים הנוראים, וכן שלא לומר את פיוטי ה"זולת" בתוך ברכות קריאת שמע, "והרשות נתונה לומר כל הפיוטים אחר העמידה...". הסיבה מנומקת במילים הבאות: "יען שנראה לנו בחברת התלמידי חכמים המצויים בינינו ובחברת החכם כמר"ר אברהם צהלון, אחד מחכמי צפת תוב"ב כי המנהג הקדום היה נגד הדין...". החלטה זו התקבלה בחודש אדר ב' שנ"ו, ועליה חתמו נכבדי הקהילה יחד עם שליח צפת הנזכר: "ואלו אשר באו על החתום, אברהם צהלון, שמואל דאלפוגייט ברור, ישראל דמונטיליץ ברור, דוד וידאל, דוד כרמי, קרישקאש בנדיג". את ההעתקה מאשר בחתימתו סופר המחזור שלפנינו: "הועתק מלה במלה על ידי הבא על החתום היום שלשה עשר יום לחדש אלול שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר [=תי"ג]... אליהו דאלפוגייט". בהמשך הדף מעתיק הסופר החלטה נוספת, מאוחרת יותר, משנת שע"ח: "הסכימו הקהל לומר מדי יום ביומו שנים פעמים שחרית ומנחה פיטום הקטורת בין בשבתות וימים טובים וערביהם ובין בשאר ימי השבוע מה שלא היה המנהג לאומרו רק בימי השבוע בלבד, ולבטל המנהג הקדום הסכימו כן בחברת תלמידי חכמים המצויים בינינו היום, ה"ה החכם ר' שאול כספי יצ"ו והחכם ר' שלמה אזובי יצ"ו, יען כי ראו מעלת פיטום הקטורת בהרבה מקומות...". החתומים על הסכמה זו: "משה ליאון ברור, יוסף דמונטליץ ברור, ישעיה דבזלאה, יעקב דלוניל, יחזקאל דדיניאה, ישראל דאקיט, אליהו שמואל, קרישקאש כרמי, יוסף דמונטיליץ, שמואל אלפאדארי". אף העתקה זו חתומה לאישור על ידי הסופר אליהו דאלפוגייט (על יוסף דמונטיל [דמונטיליץ] ראו: Henri Gross, Galia Judaica, פריס, 1897, עמ' 322; על רבי שלמה אזובי, ראו: שם, עמ' 611).

על דף המגן האחורי מופיע רישום (בכתיבה אחרת) של שמות חברי הקהילה ומקומם בבית הכנסת (המיקומים נרשמו ביחס ל"ארון הקדש" או ל"היכל").

רישומים נוספים בדף השער ובדף הקולופון, בהם: "עמנואל דמיאיירארגוש בן יצחק חיים...", "אני הכותב יצחק חיים דמיאיירארגוש", "אני יעקב דרוקו מארטינוה".

מחיקות צנזורה באחד הדפים. בדף הקולופון חתימת צנזור משנת 1687.

[267] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בודדים. קונטרסים מנותקים או רופפים. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים.

סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון"; חלק שני, סדר של ראש השנה, וחלק שלישי, סדר של יום הכפורים, "כמנהג קהל קדש אויגניון", בעריכת רבי אברהם מונטיל. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקכ"ג-תקכ"ו [1763-1766].

שלושה כרכים בכריכות עור מקוריות (שונות).

הטבעות מוזהבות משני צדי הכרך השני: "Eliezer De Carcassonne" [אליעזר מהעיר קרקסון (דרום-צרפת)].

הטבעה מוזהבת בחזית הכרך השלישי: "Israel Ravail".

בדף המגן של כרך ראש השנה הודבק דף עם תפילה בכתב-יד.

חתימה בדף השער של הכרך השני: "Joseph Vallabrègue".

בכרך הראשון רישום בדף הבטנה: "יוסף בן פינחס".

בחלק מהעותקים של "סדר אשמורות", כמו בעותק שלפנינו, נדפס בדף השער "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון", במקום "כמנהג אביגנון", אך מלבד שינוי זה שתי ההוצאות זהות לגמרי (על השינויים בסדרי הסליחות בין מנהג קרפנטרץ למנהג אביניון, ראו: צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהד' ברויאר-פרנקל, ירושלים תשע"ו, עמ' 138-137, 294-291).

נוסח התפילה והפיוט של קהילת קרפנטרץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. הנוסח הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים המקומיים לספק את כמות המחזורים הנדרשת. בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קרפנטרץ.

על הרקע להדפסה ועל עבודתו של המביא לדפוס אברהם בן שמואל דמונטיליץ (הנקרא כאן: מונטיל), ראו: ש' שוורצפוקס, "צער הדפסת ספרים – מחזור קארפינטראץ", עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147.

שלושה כרכים. כרך ראשון (סליחות): [1], פב דף. דפים פא-פב מופיעים פעמיים. כרך שני (ראש השנה): ס, סה-סח דף. כרך שלישי (יום כפור): פט דף. 24-25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות (אינן אחידות). בלאי ופגמים בכריכות (קרעים בשדרות ובפינות).

לפני דף השער בכרך הראשון, נכרך [1] דף נוסף שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, עם הסכמות רבני קארפינטראץ, הזהות להסכמות המופיעות בשני הכרכים האחרים.

Zedner, p. 456; C. Roth, The Liturgy of Avignon and the Comtat Venaissin, in: Journal of Jewish Bibliography (1939), pages 102-103.

ספר תהלים, "עם שורשים בגליון תהלה לאל עליון". לייפציג, דפוס מעלכיור לאטער ע"י אנתוניאות איש מרגולית, רצ"ג, 1533.

הטקסט מנוקד, ובשולי הדפים נדפסו שורשי המילים.

בעותק שלפנינו נכרכו בסוף ארבעה דפים נוספים עם תרגום מ"הברית החדשה" (קטע מתוך הבשורה על פי מתי). ידועים עותקים שנכרכו במקור ללא ארבעה דפים אלו, אולי מפני שיועדו למכירה ליהודים (ראו קטלוג קדם, מכירה 53, פריט 11).

קולופון בדף האחרון (ומתחתיו תרגום ללטינית): "כלו תפלת דוד בן ישי, לנצר גזעו הובל שי... פה הבירה לייפציק, בבית האדון מעלכיור לאטער שיחיה ע"י אנתוניאות איש מרגולית מזרע ישראל".

[120] דף. 15.5 ס"מ. שוליים נאים. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה, נאה, עם פגמים קלים.

הספר העברי הראשון שנדפס בלייפציג. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עפ"י עותק ספריית שוקן. שם נרשמו [80] דף כשלפנינו [120] דף.

CB, no. 73.

תורה, נביאים וכתובים. פריס, דפוס רוברטוס סטפנוש, ש"ד-ש"ו [1544-1546]. סט שלם בשבעה כרכים, בפורמט כיס.

בכל דפי השער מופיע דגל המדפיס של סטפנוש: איור בו נראה זקן העומד מימין לעץ, ממנו נושרים ענפים אחדים, ומרים את יד ימינו כלפי מעלה. בין ענפי העץ מופיע סרט עליו נכתב: "Noli altum sapere" (בלטינית: אל תתגאה). ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, איור 27 ועמ' 135.

הטבעות מוזהבות על הכריכות, עם משלבת של שתי אותיות G, והכיתוב Caifsottil.

7 כרכים. כרך ראשון (בראשית ושמות): [146]; [123] דף. כרך שני (ויקרא-דברים): [88]; [122]; [107] דף. כרך שלישי (יהושע, שופטים, שמואל ומלכים): [77]; [73]; [176]; [184] דף. כרך רביעי (ישעיהו וירמיהו): [131]; [168] דף. כרך חמישי (יחזקאל ותרי עשר): [144]; [117] דף. כרך שישי (תהלים, משלי, איוב, וחמש מגילות): [159], [1]; [53]; [61]; [80] דף. כרך שביעי (דברי הימים, דניאל, עזרא ונחמיה): [183]; [47]; [20]; [43] דף. בין הספרים כרוכים דפים ריקים במספר מקומות. 11 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים בחלק מהכרכים. רישומים בכתב-יד בחלק מדפי השער. כריכות עור עתיקות, עם הטבעות מוזהבות. בלאי ופגמים בכריכות (עם שיקומים בחלק מהכרכים).

CB, no. 115; Zedner, p. 97; Roest, p. 167.