תיארוך כתב-היד בין השנים תקצ"ד לתקצ"ט, שכן הכותב מזכיר בברכת החיים את רבו ה"חתם סופר" (שנפטר בתשרי ת"ר), ומזכיר את המהר"ם בענט (שנפטר בשנת תקפ"ט) בברכת הנפטרים: "זצ"ל". בנוסף, הוא מעתיק מחידושי ה"חתם סופר" לחולין, מהמחברת שנכתבה בשנת תקצ"ד.

מכתב ארוך (למעלה משלושה עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יואל צבי ראטה". [חוסט?], "ב' בלק עוזה ישראל לפ"ק" [תרכ"ט 1869].
תשובה הלכתית שנשלחה אל בנו רבי משה שמעון רוט (לימים אב"ד דיורע), בה הוא דן בסוגיות בדיני יין נסך ושכר פועלים. בסוף העמוד השני הוא מסיים את המכתב בברכות: "...ד' ימלא כל משאלותיך לטובה ותוכל ללמוד וללמד ולשמור ולעשות בנחת ורחבה, ותזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה... הק' יואל צבי ראטה". לאחר החתימה פרישות שלום משפחתיות. בעמודים הבאים הוספה (כעמוד וחצי נוספים); בפתיחת ההוספה נכתב: "הנה כל הנ"ל כתבתי במהירות בלילה העברה, והיום בבוקר אחזי דאכתי אית בי' לפקפק קצת..." [=ראיתי שעדיין יש בזה מקום לפקפק על הדברים].
הגאון רבי יואל צבי (ראטה) רוט (תק"פ-כסלו תרנ"ב), בעל "בית היוצ"ר". מגדולי רבני הונגריה החסידיים, וראש ישיבה שעל תלמידיו נמנו רבים מגאוני הונגריה. בבחרותו למד בישיבת מורו ורבו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר (נפטר תרי"ב). חתן הגאון הקדוש רבי יעקב גוטליב אב"ד חוּסט (נפטר תר"כ) תלמיד ה"חתם סופר". היה חסיד מקורב של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרב הקדוש בעל ה"דברי יחזקאל" משיניווא. היה נוסע גם לאדמו"רים אחרים: בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, רבי צבי הירש מליסקא ורבי שלום מבעלז. כיהן משנת תרמ"ב ברבנות בֶּרֶט'ו-אוּיפַאלו, ובשנת תרמ"ד חזר לעיר חוּסט לכהן ברבנות העיר ובראשות הישיבה, על מקומם של המהר"ם שיק ורבי עמרם בלום (לאחר פטירת המהר"ם שיק בשנת תרל"ט, עלה רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים" לכהן על מקומו, אך לאחר כשנתיים עזב את העיר). לאחר פטירתו של רבי יואל צבי, נקרא הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" למלא את מקומו, וכיהן כרבה של חוסט בין השנים תרנ"ג-תר"ע.

[1] דף כפול (כ-3.5 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.

למיטב ידיעתנו, מכתב זה לא נדפס.