מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
ספר אש דת, "קנאת ה'... [נגד] נחמיה חייא חיון, עובר ועוכר ועוקר עיקרי תורתנו", מאת רבי דוד ניטו. לונדריש (לונדון), דפוס טומאש אייליף, תע"ה [1715].
ספר פולמוס המכיל שני "ויכוחים" נגד כת שבתי צבי ונגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם.
רבי דוד ניטו (תי"ד-תפ"ח), גאון בתורה ובמדעים. דיין, דרשן ורופא בליוורנו ולאחר מכן רבה הראשון של קהלת הספרדים בלונדון. מחבר הספרים "כוזרי שני" ו"מטה דן". מגדולי הלוחמים בשבתאות.
נחמיה חייא חיון (תט"ו-ת"ץ בערך). חכם ומקובל שבתאי, כנראה גדול השבתאים לאחר מות שבתי צבי.
העותק של רבי אלישע פונטרימולי. רישום בכתב-ידו בדף השער: "ב"ה לי למקנה אלף זעירא, י"ב אדר ראשון שנת תקפ"א". מספר תיקונים באחד הדפים, כנראה בכתב-ידו.
רבי אלישע פונטרימולי (תקל"ט-תרי"ב), מחכמי איטליה. רבי מרדכי שמואל גירונדי בספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (עמ' 41) כותב עליו: "כמוהר"ר אלישע פונטרימולי אור תורתו זורח במדינת פיאימונטי בזמנינו...". חיבורים רבים שכתב נותרו בכתבי-יד (מרביתם היו באוספו של הביבליוגרף חיים מיכל, ראה: קטלוג אוצרות חיים, המבורג תר"ח, עמ' 321). היה חותם בכינוי "אל"ף זעירא".
[1], לח דף. [אינו כולל את הספר בתרגום ספרדי, Es Dat, ò Fuego Legal, שנדפס עמו]. 17 ס"מ בקירוב. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. קרעים, בהם קרע בשולי השער וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
לשעבר מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן.
"פתשגן הכתב להנתן דעת..." – כרוז מודפס מטעם האחים לבית פרופס, המדפיסים מאמשטרדם, המודיעים על סיום המחלוקת עם ר' זלמן מדפיס מזולצבאך. אמשטרדם, תמוז תקכ"ה [1765].
דף מודפס מצדו האחד. בחלקו העליון של הדף מכתב האחים המדפיסים מאמשטרדם, עם חתימה בכתב-יד (כנראה של אחד האחים, שחתם גם בשביל אחיו): "הק' יוסף יעקב ואברהם בני המנוח כהר"ר שלמה פרופס כ"ץ זצ"ל". לאחר מכתב האחים נדפס (באותיות "רש"י") אישור "נאמני הקהילה" באמשטרדם, ואחריו אישור בית הדין באמשטרדם.
האחים לבית פרופס מודיעים כי לאחר הפשרה ביניהם, ולאחר שר' ליפמאן, בנו של המדפיס ר' זלמן מזולצבאך, החליט לפצות אותם כספית, ניתנת הרשות למדפיס מזולצבאך להשלים את מהדורת התלמוד שלו, מבלי לפגוע בזכות ההדפסה של מהדורתם.
מהדורת התלמוד שנדפסה בזולצבאך בשנים תקט"ו-תקכ"ג עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך, והתירו לו את החרם. בשנת תקכ"ד הודיע ר' זלמן כי הוא מתחיל להדפיס את התלמוד בשנית, אז התפתח הפולמוס בשנית. הדבר גרר את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים. בסופו של דבר הוסכם על פשרה, לפיה האחים פרופס יקבלו סכום כסף כפיצוי על הנזק שנגרם להם מהשגת הגבול של המדפיס מזולצבאך, ובמקביל תימשך הדפסת המהדורה בזולצבאך (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכד). מהדורת זולצבאך זו, המכונה אצל רבינוביץ (שם) "דפוס זולצבאך ג", נדפסה בין השנים תקכ"ו-תק"ל, לאחר ובעקבות הפשרה הנ"ל (בשל השערים שנדפסו כולם בשחור, כונתה המהדורה אצל מוכרי הספרים והקונים בשם "זולצבאך שחור").
[1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
אוסף ספרים וחוברות, מחיבורי שלמה יהודה ליב פרידלנדר, הזייפן הנודע של "תלמוד ירושלמי" על סדר קדשים:
• ששה סדרי תוספתא, סדר זרעים וסדר נשים, עם פירוש חשק שלמה מאת שלמה ליב פריעדלענדער, מק"ק מילהוזען בעלזאס המדינה. שני חלקים: חלק ראשון, פרשבורג, דפוס דוד לוי ואברהם דוד אלקאלאי; חלק שני בדפוס אברהם ן' דוד אלקאלאי, תרמ"ט-תר"נ 1889-1890. עם שערים בצרפתית, ומבוא על כתבי היד הרבים שמהם קבע את נוסח התוספתא.
החיבור הראשון שהוציא לאור שלמה פרידלנדר. כבר בחיבורו זה החל במעשי זיוף, כאשר הוא מתבסס כביכול על כתבי-יד, שלא היו ולא נבראו (ראה אודות התוספתא שלפנינו במאמרי הביקורת של רבי יעקב צבי יאנובסקי בקובץ "כנסת הגדולה", שנה ג, תרנ"א, 1890, ובחוברת מיוחדת בשם: "מכת פירושים", [וורשה] 1890. ומאמר נוסף בשם "מכת פירושים", שנדפס לאחר הוצאת סדר נשים, בברדיטשוב, תרנ"ו 1896).
• קשר בוגדים, מאמר נגד הד"ר שווארץ בקארלסרוהע, מאת שלמה פרידלנדר. פרשבורג, דפוס אברהם ן' דוד אלקאלאי, תרנ"א [1891]. מאמר נגד רבי אריה שווארץ, שפרסם דברים כנגד פירוש "חשק שלמה" לתוספתא, בהקדמה לספרו "התוספתא לפי סדר המשניות", חלק ראשון, ווילנא תר"נ.
• מבוא לתוספתא עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה פרידלנדר, בהוצאת בנו מאיר פרידלנדר. טירנוי, דפוס ליפמאן הכהן קאטצבורג, תר"צ [1930].
פרידלנדר הספיק להוציא לאור בחייו רק חלק מחיבורו "חשק שלמה", ובנו, מאיר פרידלנדר, ביקש להוציא לאור את החיבור במלואו. במסגרת זו הוציא לאור את המבוא לתוספתא שלפנינו, עם כמה הוספות. בתחילת הספר נדפסו ההסכמות שניתנו לחלקים הראשונים, מאת רבי דוד פרידמן מקרלין, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברז'אן ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר.
• תלמוד ירושלמי (המזויף), סדר קדשים, עם פירוש חשק שלמה, מהמו"ל שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער. חלק ראשון: זבחים וערכין, חלק שני: חולין ובכורות. ס'-וואראהל (סאיני), [תרס"ו]-תרס"ט 1909-[1906]. שני הכרכים. בדף השער של הכרך הראשון רישום בעלות: "מספרי הרב הגאון אב"ד דפה איהומן, מרן ישראל יונתן ירושלימסקי שליט"א" [תר"כ-תרע"ז; בנו של "הצדיק ממוש" רבי יעקב משה דירקטור וחתנו של הגאון רידב"ז מפרש הירושלמי ואב"ד סלוצק וצפת. חותנו של הגאון בעל ה"חזון יחזקאל" על התוספתא].
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית) העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב-יד ישן נושן את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים, במהלכן התפרסמו ספרים לכאן ולכאן (רוב הפרסומים בעד הירושלמי נכתבו על-ידי פרידלנדר תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר הזיוף נגנזו רוב העותקים.
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. בלאי וקרעים. כריכות בלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.